מבצע "צוק איתן" ברצועת עזה החל בלילה שבין היום השביעי והשמיני בחודש יולי, אחרי כמעט חודש של הסלמה הדרגתית שליוותה את החיפושים אחר שלושה נערים יהודים שנחטפו על-ידי פלסטינים בגדה המערבית. רצח של נער ערבי תושב ירושלים, מבצע מעצרים נרחב בגדה המערבית, התנגשויות בין ערבים ליהודים במוקדים שונים בארץ ובשטחים וההבנה הזוחלת שלפיה שלושת הנערים נרצחו זמן קצר לאחר חטיפתם – ובסופו של דבר יציאה למבצע צבאי – הביאו את החברה הישראלית לנקודת רתיחה.

בצד התגייסות נרחבת של העורף לתמוך בחיילים שנשלחו לרצועה, מופעים מתוקשרים של פטריוטיות וגיוס כמעט מוחלט של התקשורת הישראלית לטובת קידום נארטיב ממסדי, את מבצע "צוק איתן" ליוותה גם פגיעה הולכת ומחריפה בחופש הביטוי. ברוב המקרים הפגיעה היתה בחופש הביטוי של אזרחי ישראל הערבים ושל אנשי שמאל, כשהסיבה לה היא דעות והתבטאויות, ולא מעשים.

הרשימה שלהלן מורכבת משורה של מקרים מובהקים של פגיעה בחופש הביטוי בישראל לאורך ימי הלחימה ברצועת עזה. המאפיין המרכזי של המעשים והעדויות המובאים כאן הוא העדר המידתיות: כמה מההתבטאויות שהולידו גינוי, איומים או ענישה ברמות שונות של חומרה הן התבטאויות קיצוניות ובוטות, אך בסופו של דבר הן רק התבטאויות; בחלק גדול מהמקרים, המענה להתבטאויות חריף מהן פי כמה – החל מנסיונות השתקה וכלה בפגיעה במקור הפרנסה ואלימות פיזית. קיבוצם יחד משרטט, בקווים גסים, הידרדרות הדרגתית שאפשר לשער כי השלכותיה ישפיעו על החברה הישראלית הרבה אחרי שהחייל הישראלי האחרון יתפנה משטח הרצועה ורעמי הרקטות והפגזים יהפכו לזיכרון עמום.

8.7.14: היום הראשון למבצע

השלום אפשרי. העיתונים מדווחים בשעריהם על מבצע צבאי חדש ברצועת עזה: "צוק איתן". היקף המבצע עדיין לא ידוע לציבור. עיתון "הארץ" מקדיש את החלק העליון של שערו לרשימה מאת ברק אובמה, שנכתבה עבור "ועידת השלום" של העיתון, שבתזמון אירוני מתקיימת דווקא ביומו הראשון של המבצע הצבאי. "השלום אפשרי", גורסת כותרת מאמרו של נשיא ארצות-הברית. שער המוסף היומי של "ידיעות אחרונות" קורא לדו-קיום: "חמש אמהות שכולות, ישראליות ופלסטיניות, כותבות למשפחות פרנקל, שער, יפרח ואבו-חדיר".

ככל שתתמשך הלחימה יתמסרו כלי התקשורת הישראליים יותר ויותר להפצת מידע מטעם גופים רשמיים של מדינת ישראל, יטילו ספק במידע מטעם גורמים פלסטיניים ובינלאומיים, ולעתים קרובות יבחרו לחסוך אותו מהציבור. במקביל, ובהדרגתיות, יסייעו עיתונאים, אישי ציבור ובעלי דעה לשרטט מחדש את גבולות השיח: צר יותר, חד-ממדי. כמה מהם גם יקחו חלק פעיל בהסתה נגד קבוצות ויחידים המחזיקים בדעות שהוגדרו כמזיקות למאמץ המלחמתי.

9.7.14: ולו שנייה אחת

אסור להגיד רוצחים. לאחר יממה של לחימה, מניין ההרוגים בעזה מסתכם בלמעלה מ-20 בני-אדם. חברי-כנסת ישראלים שמבקשים למחות על ההרג מסולקים מהמליאה. סגן יו"ר הכנסת, ח"כ משה פייגלין, מורה לסדרנים להוריד את ח"כ אבראהים צרצור מדוכן הנואמים לאחר שביקש להקריא את שמותיהם של "חלק מהקורבנות שנרצחו על-ידי גיבורי צבא ההגנה לישראל". ח"כ מסעוד גנאים, שבנאום משלו אמר כי "הצבא הוא צבא של רוצחים", התבקש גם הוא לצאת מהמליאה. "אני מודיע כאן לחברי-הכנסת: מי שיכנה את חיילי צה"ל רוצחים לא יישאר במליאה ולו שנייה אחת", מנמק ח"כ פייגלין את הוראתו.

גילה אלמגור מאוימת ברצח. גילה אלמגור מתראיינת ב"ידיעות אחרונות". הכותרת מייחסת לה את האמירה "אני מתביישת להיות ישראלית", ניסוח מסולף של תגובתה לרצח הנער מוחמד אבו-חדיר. "אני בחיים לא אמרתי שאני מתביישת להיות ישראלית", סיפרה אחר-כך לדנה ויס, "אבל עובר יום, ואז מתחיל אמבוש על הטלפון שלי". כעבור עוד יום, אמרה, התקבל בתיאטרון הבימה איום שלפיו אם תגיע באותו הערב להצגה, היא תירצח עם רדתה מהבמה. כתוצאה מאיום זה, אמרה, החליטה להסתגר בביתה.

10.7.14: אין פושעי מלחמה

אסור להגיד פושעי מלחמה. ח"כ אחמד טיבי מצליח היכן שנכשל עמיתו, ומקריא במליאת הכנסת את שמותיהם של פלסטינים שנספו בתקיפות צה"ל. טיבי אינו משתמש בשורש ר.צ.ח, וסגן יו"ר הכנסת פייגלין מאפשר לו לנאום. בהמשך הנאום מכנה טיבי את החיילים הישראלים "פושעי מלחמה". "עד כאן, אין פושעי מלחמה", אומר לו פייגלין, ומבקש ממנו לרדת מהדוכן.

11.7.14: מוטי, תכחיש

דובר צה"ל מתבקש לשקר לעיתונאים. הפרשן והכתב הבכיר של "מעריב", בן כספית, מבקש מדובר צה"ל, מוטי אלמוז, למסור לעיתונאים מידע שימנע מהם לפרסם את האמת על מבצע "צוק איתן".

ביממה שלפני היציאה למבצע "צוק איתן" נפוצו שמועות מפורטות על התוכנית הצה"לית, אך אלו הוכחשו על-ידי דובר צה"ל ועל-ידי רוב כלי התקשורת המרכזיים בישראל. "מוטי, אם יקרה משהו כזה בעתיד, תכחיש שוב. כדי להגן על חייהם של חיילי צה"ל, או אזרחי המדינה, מותר, אפשר וצריך להכחיש ידיעות כאלה, גם אם יש בהן גרעין אמת", כותב כספית, ולמעשה מגביל מרצונו את חופש הביטוי שלו עצמו. בהמשך המבצע יבקש כספית מקוראיו להפסיק אותו אם ימתח בטעות, אי-פעם, ביקורת על חיילי צה"ל.

12.7.14: השוטרים נעלמו

מכות בהפגנה. בכיכר הבימה בתל-אביב נערכת הפגנת שמאל נגד המבצע ברצועת עזה. ממול נערכת הפגנת נגד של פעילי ימין. שוטרים חוצצים בין שתי הקבוצות, עד שנשמעת אזעקה ורבים מהם נמלטים למקום מוגן. עם היעלמותם של השוטרים, כותב חגי מטר באתר "שיחה מקומית", החלו פעילי הימין להקיף את פעילי השמאל, לרדוף אחריהם, לתקוף, לקלל ולהטריד אותם מינית.

מטר כותב על "פצוע אחד שריסקו עליו כיסא ופונה לבית-חולים, אחד עם אגרוף חזק בראש ואחד עם פנס בעין, אחד ששדדו ממנו מצלמת וידיאו יקרה, ועוד עשרות שהוכו, נדחפו או שנזרקו עליהם ביצים. כמה גם סיפרו שהפשיסטים ריססו אותם בגז פלפל".

13.7.14: הנייה יודע

השמאל הישראלי משרת את חמאס. בן-דרור ימיני כותב ב"ידיעות אחרונות" על "המריונטות של חמאס". ימיני, שאינו נוקב בשמות, טוען כי "סופרים ואנשי רוח" המביעים התנגדות למלחמה הם למעשה עושי דברם של ראשי חמאס. "הם משרתים את האידיאולוגיה הרצחנית של חמאס. זו לא פרשנות ולא הערכה", הוא קובע, ומבסס את דבריו על ציטוט מפי ראש ממשלת חמאס בעזה איסמעאיל הנייה. "הנייה יודע שיש לו על מי לסמוך", כותב ימיני.

14.7.14: גדעון לוי כותב מאמר

הרעים לטיס. גדעון לוי מפרסם במדור המאמרים של "הארץ" מאמר המטיל על טייסי חיל האוויר הישראלי אחריות למעשי הרג בלתי מוצדקים ברצועת עזה. בסיום המאמר קורא לוי לטייסים לסרב לקחת חלק בתקיפות. בימים הבאים יהיה לוי מושא לאיומים מפורשים והשמצות חריפות מצד אנשי ציבור, אנשי תקשורת ואזרחים.

מהומה בכנסת. יושבת-ראש ועדת הפנים של הכנסת, ח"כ מירי רגב, מרחיקה את ח"כ ג'מאל זחאלקה מישיבת הוועדה בטענה כי אמר למפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו שידיו מגואלות בדם (מאוחר יותר יטען כי אמר זאת לאדם אחר).

זחאלקה מסרב להתפנות בטענה שלפי התקנון רגב אינה רשאית להרחיקו בנסיבות הללו, אך נלקח החוצה בידי סדרנים. "לך לעזה, לך לסוריה", קורא לעברו ח"כ מוטי יוגב, שיושב לידו, ומנגב על חולצתו את הטלפון הסלולרי שלו. "אתה טרוריסט", מטיחה בזחאלקה ח"כ רגב.

אשקלון אומרת לא ללוי. בהמשך היום מבקר גדעון לוי בעיר אשקלון. תוך כדי ראיון בחדשות ערוץ 2 ניגש אליו תושב העיר, מטיח בו כינויי גנאי, ובהם הכינוי "בוגד", ומביא להפסקת הראיון. "אלמלא המצלמה זה היה נגמר באלימות", אומר לוי לאחר התקרית. במקביל, חבר מועצת העירייה מודיע כי הגיש תלונה נגד לוי במשטרה המקומית, בגין הסתה. "אחר-כך באו ימי האיומים, השנאה, ההפחדות והמשטמה (וגם הניחומים, הדאגה וההזדהות) – ברחוב, במייל, בטלפון, בטוויטר ובפייסבוק. והימים הללו שחורים", כתב לוי מאוחר יותר במדורו השבועי, "אזור הדמדומים".

15.7.14: לזרוע אווירה

דרישה לחקירה פלילית נגד גדעון לוי. תנועת אומ"ץ דורשת ממדינת ישראל לפתוח בחקירה פלילית נגד גדעון לוי בגין הסתה לסירוב פקודה. "במאמר מופיעים כמה קטעים שנועדו לזרוע אווירה של סירוב פקודה בקרב טייסי חיל האוויר, שעסקו בשבוע האחרון בהפצצת בתים שבהם היו טמונים טילים ורקטות וכן בתיהם הפרטיים של כמה מראשי חמאס", טען יו"ר התנועה, העיתונאי לשעבר אריה אבנרי. "אומ"ץ פונה אליך בבקשה לנקוט בכל צעד שתמצא לנכון", נכתב בפנייה, שנשלחה ליועץ המשפטי לממשלה.

גם "ישראל היום" נגד לוי. בחינמון "ישראל היום" מאשימים את לוי בהשתלחות בטייסי צה"ל, ומקדישים למאמרו שני מאמרי נגד מאת טייסים. אחד מכותבי המאמרים, האלוף במיל' רן גורן, טוען כי לוי היה רוצה לראות מה שיותר חיילים ישראלים מתים, אך אינו קורא לסתום את פיו.

16.7.14: שייפול עלייך טיל

זועבי נזקקת לליווי. חנין זועבי מגיעה לבית-החולים סורוקה בבאר-שבע כדי לבקר ילדות בדואיות מהדרום שנפצעו מפיצוץ רקטה. בצאתה, הולכים אחריה כמה גברים המזכים אותה באיחולי מוות ופציעה וקוראים לעברה "בוגדת", "רוצחת" ו"שייפול עלייך טיל על הראש". מאבטח שהוצמד לה כחודש לפני כן בעקבות איומים על חייה מלווה אותה למכונית, ועימו שוטר.

17.7.14: לוי מאובטח

גדעון לוי נזקק למאבטח. עיתונאי "הארץ" ביקש מהנהלת העיתון להצמיד לו אבטחה, מחשש שינסו לפגוע בו. בקשתו נענית בחיוב.

אברי גלעד חושש. מגיש תוכנית הבוקר של רשת מתראיין בתוכנית "תיק תקשורת" ומסביר מדוע הוא חושש לחייה של מגישת חדשות ערוץ 2 יונית לוי. לדבריו, יש להתייחס לאיומים המפורשים שמופצים ברשתות החברתיות כאל איומים פיזיים. "זכות הביטוי נחטפה על-ידי האנשים שמשתמשים בה כדי שאנשים אחרים יפחדו להגיד מה שהם רוצים", אומר גלעד.

18.7.14: מזל שהוא לא נפל על הרצפה

מפגינים מוכים גם בחיפה. בעיר חיפה מתקיימת הפגנת שמאל נגד התקיפה בעזה. כמה מהמפגינים יורדים לכביש, ומפוזרים בכוח על-ידי המשטרה. ח"כ זועבי נאזקת לזמן קצר, בטענה כי תקפה שוטר. לפני ואחרי ההפגנה עוקבים פעילי ימין אחרי כמה מהמפגינים, ומכים אותם. בין הפצועים סגן ראש העיר מטעם מפלגת חד"ש, סוהיל אסעד, ובנו.

"ניסיתי להתערב וקיבלתי מכה לפנים ונפלתי, כשממשיכים לתקוף את הבן שלי. מזל שהוא לא נפל על הרצפה, אחרת היו גומרים עליו", אומר סגן ראש העיר אסעד לכתב "הארץ" רועי צ'יקי ארד. ראש העיר, יונה יהב, טוען כי המפגינים הגיעו מחוץ לעיר – וקורא להם להשמיע את דעותיהם במקומות אחרים.

19.7.14: מפלגת הבוגדים

השר מתנגד להפגנות. השר לבטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', קורא לאסור על הפגנות מהסוג שהתקיים בחיפה. "ההפגנות תוך כדי לחימה הן חמורות מאוד בעיני", אמר השר לגלי-צה"ל, והוסיף כי פנה ליועץ הממשלתי לממשלה, ש"בוחן את הנושא". לפי "ישראל היום", השר אהרונוביץ' מתכוון לפעול ב"כל אמצעי חוקי" במטרה "להסיר את חסינותה של זועבי ולוודא שתיחקר ותיענש". שר החוץ ליברמן מוסיף כי מפלגתו תפנה לוועדת הבחירות המרכזית ותדרוש ממנה לפסול את "מפלגת הבוגדים של בל"ד".

שוב מכות בחיפה. פעילי ימין שוב תוקפים פיזית פעילי שמאל המפגינים נגד המלחמה בחיפה. רן בר-און, ממשתתפי הפגנת השמאל, כותב על מפגין שהוכה בפניו ואפו נשבר, ועל מפגין אחר ששברו את כתפו. לאחר תום ההפגנה, הוא כותב, שוב חיכו פעילי ימין לפעילי השמאל בסמטאות, ושם תקפו אותם ופצעו כמה מהם.

"אבנים מתחילות לעוף לכיווננו. לא הרבה, אבל הן גדולות", הוא כותב. "יש בינינו אנשים מבוגרים, חלקם בני יותר מ-70. אנחנו משתמשים במוטות של הדגלים כדי להדוף את האבנים, כמו אלות בייסבול. כמה מהאבנים פוגעות באנשים. אנשים מדממים. השוטרים נראים מפוחדים כמעט כמונו, ועדיין הם לא עושים כמעט כלום כדי לעזור לנו לצאת משם". לאחר מכן, כותב בר-און, יידו פעילי ימין אבנים גם על האוטובוסים שפינו את מפגיני השמאל. בהפגנת שמאל שנערכת במקביל בתל-אביב נעצרים ארבעה פעילי ימין בגין "הפרת הסדר הציבורי ושימוש באלימות".

20.7.14: מסרים פוגעניים

רופא מושעה מעבודתו בגלל התבטאויות. מנהל בית-החולים שערי-צדק בירושלים משעה מתפקידו רופא ערבי בגין התבטאויות בזירה המקוונת. על-פי הדיווחים על התקרית, הרופא הושעה משום ששיתף בעמוד הפייסבוק שלו תכנים בגנות צה"ל ונתניהו, ובכללם את הקביעה שלפיה חיילי צה"ל הם "רוצחי ילדים", לצד תצלום של ילד פלסטיני שנהרג בתקיפה צה"לית.

"זה לא קשור לעבודה שלי כרופא, אני מטפל בכולם, ביהודים, בערבים ובחיילים", אמר הרופא ל"הארץ". "מי רצח את הילדים האלו אם לא החיילים?", אמר עוד. "מאז פרסום הפוסט", נכתב בדיווח, הרופא "מקבל איומים על חייו, קללות וגידופים".

אורנה בנאי מפוטרת. חברת מנו-ספנות מפטרת את הפרזנטורית שלה, השחקנית אורנה בנאי, בגין דעות שהשמיעה בראיונות שנתנה. אחד הציטוטים שעוררו זעם ציבורי הוא "אני שמאלנית הזויה שאוהבת ערבים".

"קיבלנו לאחרונה תלונות רבות כי אורנה בנאי (המשמשת לחברה כפרזנטורית בתשדירי הרדיו) פירסמה דעות/מסרים הפוגעים בחלק נכבד של הציבור, ולכן הוחלט להפסיק את תשדירי פרסום אלו ולהחליפה בפרזנטור אחר", הודיעה החברה בעמוד הפייסבוק שלה. "היום אני מבינה, יותר מבעבר, שאנחנו לא מתמודדים מול העם הפלסטיני, אלא שאנחנו במלחמה צודקת מול ארגון טרור אכזרי", אמרה בנאי למחרת.

על סף הבגידה. מתי גולן כותב ב"גלובס" מאמר שכותרתו "לעצור את גדעון לוי וחנין זועבי". "מעשיהם של לוי, זועבי וכמותם בזמן מלחמה הם על סף הבגידה. הרשות שניתנת להם להסתובב חופשיים ולהפיץ את תורתם המרעילה, אין לה דבר עם דמוקרטיה, ויש לה המון עם פגיעה במדינה", כותב גולן. במאמר קודם רמז, ללא סימוכין, כי תושבי עזה משחדים את לוי באמצעות מימון "טיולים לבירות אירופה".

21.7.14: חלק ממערך הטרור

תיקון לחוק יסוד: הכנסת. הצעת חוק חדשה מבקשת לאפשר לכנסת להדיח נבחר ציבור ש"פירסם דברי תמיכה במאבק מזוין של מדינת האויב או של ארגון הטרור נגד מדינת ישראל". כיום מאפשר החוק לוועדת הבחירות המרכזית למנוע ממפלגות להתמודד בבחירות אם הוכח שהן תומכות במאבק מזוין נגד ישראל. הצעת החוק החדשה מבקשת להרחיב את האיסור ולהחילו גם על נבחרי ציבור שכבר מכהנים בכנסת. על-פי ההצעה, הגורם שיקבע מהי "תמיכה במאבק מזוין" הוא חברי-הכנסת עצמם, בהצבעה. על ההצעה חתומים 28 חברי-כנסת מהסיעות ישראל-ביתנו, הבית-היהודי, יש-עתיד, העבודה, יהדות-התורה, הליכוד, התנועה וש"ס.

שר החוץ מחרים. שר החוץ ליברמן מבקש מתומכיו להחרים בתי-עסק שבעליהם בחרו לשבות במחאה על מעשי צה"ל ברצועת עזה. בראיון לסימה קדמון ב"ידיעות אחרונות", בהמשך השבוע, יטען ליברמן כי שביתת המחאה במגזר הערבי משולה לתמיכה בחמאס.

שר החוץ נגד אל-ג'זירה. בהמשך היום קרא ליברמן להרחיק מהמדינה את נציגי רשת החדשות אל-ג'זירה בגין מה שכינה "שטיפת מוח" המתבצעת באמצעות שידוריה. "אל-ג'זירה הפכה לחלק אינטגרלי מההסברה של ארגוני טרור – הרבה סילופים, הסתה, התססה וניסיון לפגוע במדינת ישראל. היא חלק ממערך טרור", אמר השר במסיבת עיתונאים. כעבור יממה פינו אנשי אל-ג'זירה את הבניין שממנו פעלו בעיר עזה, בעקבות ירי שיוחס לישראל. "מדובר צה"ל נמסר כי לא היתה כל תקיפה של משרדי התחנה", דיווח אורן פרסיקו ב"העין השביעית".

כתב BBC מותקף בשידור. כתב BBC בערבית פיראס חטיב, שדיווח על המבצע בעזה משטח ישראל, מותקף בשידור על-ידי ישראלי תושב הדרום. הישראלי נשמע אומר "יא בן שרמוטה", ולאחר מכן מורחק על-ידי עיתונאים אחרים. "קיללתי אותו, אבל מי שקיבל מכות זה אני", טען למחרת התוקף בראיון אנונימי לחדשות ערוץ 2.

בזק וסלקום נגד דעות קיצוניות. מנכ"ל חברת סלקום, ניר שטרן, מבקש מהעובדים להגביל את התבטאויותיהם. "אני דורש להפסיק לאלתר את הבעת הדעות הקיצוניות ברשתות החברתיות ולשמור על רגישות ואיפוק", כותב המנכ"ל באיגרת לעובדים. גם בחברת בזק מבקשים מהעובדים לשקול מלים: "החברה תשקול את צעדיה כלפי כל עובד או עובדת אשר ינהגו התנהגות בלתי הולמת, הסתה או פגיעה בבטחון המדינה ובסדרי המשטר והחברה". איגרת דומה נשלחה גם לעובדי חברת הטלוויזיה בלוויין yes.

השעיה בעיריית צפת. ראש העיר צפת, אילן שוחט, הורה להשעות עובד ערבי שכתב סטטוסים בגנות הציונות ובזכות העם הפלסטיני. "אין לנו בעיה עם חופש הביטוי", אמר ראש העיר ל"מעריב", "אבל אמירות כאלה בזמן לחימה ובזמן שחיילים נלחמים על חייהם, זה לא מקובל עלי ולא בבית-ספרי. צריך לשבת בשקט בתקופה כזו ולא לצאת בצורה כזו בוטה. מותר למחות ולהביע דעה, אבל יש גבול ואסור לעבור על זה לסדר היום".

22.7.14: שידורי הסתה

גם שר התקשורת נגד אל-ג'זירה. השר גלעד ארדן פונה למועצת הכבלים והלוויין בדרישה להפסיק את שידורי אל-ג'זירה בישראל. לטענת השר, הרשת אחראית ל"שידורי הסתה כנגד מדינת ישראל". השר אינו מפרט מקרים ספציפיים של הסתה או דיווח שקרי, וכעבור יומיים דוחה המועצה את בקשתו בטענה שלפיה "התשתית העובדתית שהוצגה בפניה אינה מבססת עילה להסרת הערוץ". "אני תקווה שערוץ אל-ג'זירה יושמד, הערוץ וממשלת קטאר אויבי ישראל", הצהיר היחצן רני רהב.

פיטורים בעיריית לוד. ראש עיריית לוד, יאיר רביבו, מודיע על פיטוריה של עובדת ערבייה שפירסמה בפייסבוק סטטוס המביע שמחה על מות חיילים. "אני מקווה שמהיום נפל דבר במדינת ישראל: נגמר העידן של יד אחת יונקת ומקבלת תלוש שכר מכובד הנושא את סמל המדינה או העירייה או החברה הציבורית, ויד אחת בוגדת ומייחלת לתבוסתה של המדינה, שהיא בעלת אותה הקופה הציבורית", כתב רביבו בעמוד הפייסבוק שלו.

השעיה בשיבא. מנהל בית-החולים שיבא, פרופ' זאב רוטשטיין, השעה אח ערבי שכינה את חיילי צה"ל "פושעי מלחמה". "כל המפר את עקרון הסובלנות אין מקומו איתנו", אמר מנהל בית-החולים. כתנאי לחזרתו לעבודה נדרש האח להתנצל על דבריו בפני ההנהלה.

23.7.14: לדווח למשטרה

התשדיר נפסל. רשות השידור פוסלת לשידור תשדיר רדיו של ארגון בצלם, שבו מוקראים שמותיהם של ילדים פלסטינים שנהרגו מאש צה"ל. "רשות השידור פסלה אותו בטענה כי הוא שנוי במחלוקת מבחינה פוליטית וציינה כי הרשות ככלל אינה מתירה תשדירים בעלי אופי פוליטי", מדווחת גילי איזיקוביץ ב"הארץ".

יאיר לפיד קורא לבטל את המנוי. לפיד, שר האוצר, משווה בין התבטאויותיהם של גדעון לוי וחנין זועבי לבין מפגיני ימין שנקטו אלימות פיזית כלפי מפגיני שמאל, וקורא להדרה ואף הסגרה של ישראלים המנצלים לרעה את חופש הביטוי שניתן להם. "אנחנו צריכים להתחיל להגיב ברגליים: לבטל את המנוי, לחסום את המשתמש, לדווח למשטרה, לא לעמוד מן הצד", כותב לפיד, כשבמשתמע מובן שהוא מכוון לעיתון "הארץ".

24.7.14: גורמים מחוץ למערכת

פרסום סלקטיבי. טענה לפסילת מודעה אנטי-מלחמתית ב"ידיעות אחרונות": דובר ארגון גוש-שלום אומר ל"העין השביעית" כי במחלקת המודעות של היומון הנפוץ טענו באוזניו שבעיתון לא נוהגים לפרסם מודעות פוליטיות (לאחר פניית "העין השביעית" נשמעה בעיתון גישה אחרת, והארגון הוזמן לפרסם מודעה כפוף לייעוץ משפטי).

מבקר הטלוויזיה הודח. אתר "וואלה" מודיע לכותב עפר קניספל כי הוחלט להפסיק להזמין ממנו טורים. קניספל התבקש לכתוב טור ביקורת טלוויזיה קבוע שילווה את המבצע בעזה. בעקבות שני טוריו הראשונים, כתב בעמוד הפייסבוק שלו, מסר לו עובד באתר כי העורך הראשי ינון מגל מחפש הזדמנות להעיפו בגין דעותיו. הטור השלישי שכתב נמחק זמן קצר לאחר פרסומו. "הוחלט להוריד אותך על-ידי גורמים מחוץ למערכת", ציטט קניספל מסר שקיבל מעורכו הישיר לאחר מכן.

טוריו של קניספל ביקורתיים בעיקר כלפי כתבים ומגישים, אך לא קיצוניים על-פי אף קנה-מידה סביר. טורו השלישי, זה שנמחק, כולל נזיפה באלוף במיל' שקרא "לשטח את עזה", ובמגישים שלא העירו לו על האמירה. "אין מקום לביקורת כמו של עפר קניספל בזמן מלחמה. זה כמו שהייתי שם את איתמר בן-גביר מבקר טלוויזיה בזמן מלחמה", אמר מגל בראיון ל"טיים אאוט".

שחקן הנבחרת מתבקש להוכיח נאמנותו. שחקן נבחרת ישראל בכדורגל בירם כיאל העלה לחשבון האינסטגרם שלו תצלום שלו במהלך משחק. ברקע, במטושטש, נראים דגלי פלסטין. "גולשים רבים זעמו על קשר הנבחרת, וקראו לפסול אותו מייצוג המדינה", נכתב באתר ערוץ הספורט. כיאל הבהיר כי לא היתה כל כוונה נסתרת מאחורי פרסום התצלום, וכי דגלי פלסטין הם מראה שגור במשחקי קבוצתו, המשחקת בליגה הסקוטית. אף על-פי כן פנתה אליו ההתאחדות לכדורגל בישראל וביקשה ממנו להסיר את התצלום מחשבונו. כיאל ציית.

האוניברסיטה מוקיעה התבטאויות. ראשי אוניברסיטת תל-אביב מודיעים לסטודנטים ולעובדים כי המוסד האקדמי מוקיע "התבטאויות פוגעניות וקיצוניות, שמופצות בימים אלה ברשתות החברתיות, שמקומן לא יכירם בשיח הציבורי". על-פי ההודעה, "האוניברסיטה תפעל על-פי תקנוני המשמעת החלים על סטודנטים ועובדים בכל מקרה של הפרה". עידו קינן, ב"חדר 404", מזכיר: "התבטאויות פוגעניות וקיצוניות אינן אסורות על-פי חוק, ובוודאי שאין לאוניברסיטה זכות למנוע מתלמידיה להתבטא".

25.7.14: אקט של בגידה

קרני כותב על בגידה. יואב קרני כותב ב"גלובס" כי גדעון לוי "התקרב להיות בוגד במולדת". את קריאתו של לוי לטייסים לסרב פקודה מגדיר קרני כ"אקט של בגידה". בהתייחס לחברי-כנסת ערבים שמתחו ביקורת על ההרג בעזה כותב בעל הטור הוותיק והמוערך כי "משפטית כמובן גם גב' זועבי, גם מר זחאלקה, גם ד"ר טיבי יכולים בנסיבות מסוימות לעמוד לדין על בגידה". נבחרי הציבור הללו, קובע קרני, הם בגדר גיס חמישי. "כן, גם המלים האלה שימשו את האנשים האיומים ביותר בהיסטוריה, לא פעם כדי להרע לאנשים הטובים ביותר בהיסטוריה. אבל אין זאת אומרת שהן תמיד דמגוגיות ותמיד חסרות תוקף", הוא כותב.

מחבלים במערכות העיתונים. "צריך להוקיע את הפעילות המתמדת של המחבל התקשורתי המצוי והשמאלן הקיצוני המצוי, שמטרתם להביא להפסקת אש כדי שהחמאס לא יוכרע, ושיוכל להתעצם לסיבוב הבא. הם רוצים בכל נפשם שהאויב לא יוכרע, ולכן צריך להמשיך להוקיע ולהתנגד להם בכל תוקף", אומר עורך-הדין ושדרן הרדיו יורם שפטל בראיון לערוץ 7.

26.7.14: אתה צילמת אותנו

מכות לצלם. בכיכר רבין בתל-אביב נערכת הפגנת שמאל בקריאה לסיום הלחימה. שוטרים חוצצים בין אלפי המשתתפים ובין כמה מאות מפגיני נגד, ומונעים התנגשויות. אבי בלכרמן, צלם שלקח חלק בהפגנה, מספר לכתב "הארץ" אור קשתי כי לאחר סיומה חזר לכיכר וצילם מרחוק כמה פעילי ימין. לאחר מכן חזר לביתו, והותקף בכניסה.

"משום מקום הגיעו שלושה אנשים והדביקו אותנו לדלת של הדירה הראשונה", מעיד הצלם. "אחד מהם צעק 'אתה צילמת אותנו', התחילו לקלל 'שמאלנים בוגדים', ואז הגיעו המכות והבעיטות: על הראש, בפנים, על הידיים והרגליים, בכל הגוף. אני חושב שזה נמשך לא יותר מחצי דקה. החברה צעקה שיפסיקו להרביץ, אבל גם היא קיבלה מכות. לא הפריע להם שהיא בחורה". מפגיני שמאל אחרים הוכו ורוססו בגז פלפל.

תופעה (א'). המדור "קפטן אינטרנט" באתר "הארץ" סוקר תופעה: קבוצות פייסבוק שתכליתן איתור ישראלים שפירסמו התבטאויות ביקורתיות כלפי המבצע הצבאי ופגיעה בהם באמצעות קריאה לפיטוריהם וחשיפת פרטיהם ברבים. באחדים מהגופים שעובדיהם נענשו בגין דעותיהם מודים המנהלים כי ההתבטאויות הובאו לידיעתם על-ידי יוזמות מסוג זה.

27.7.14: הודאה בניטור

באוניברסיטת בן-גוריון בוחנים התבטאויות. נשיאת האוניברסיטה הבאר-שבעית, פרופ' רבקה כרמי, מפיצה בקרב הסגל והסטודנטים מכתב הקורא להימנע מ"התבטאויות קיצוניות ובלתי הולמות" ברשתות החברתיות. במכתב לא מפורט באילו התבטאויות מדובר. "הצד המעשי של המכתב", כותבים ב"הארץ" עידו קינן וג'וני זילבר, הוא "הודאה בניטור התבטאויות ובאיום לפעול נגד המתבטאים". באוניברסיטה מכחישים כי מופעל ניטור פעיל, ומבהירים כי בחינת ההתבטאויות מתבצעת בעקבות תלונות ספציפיות.

זועבי תיחקר. היועץ המשפטי לממשלה אישר למשטרה לחקור את ח"כ זועבי בחשד להסתה והעלבת עובד ציבור. "הרקע למקרה זה הוא הפרות הסדר שאירעו באזור הצפון לאחר רצח הנער מוחמד אבו-חדיר. באותם אירועים נעצרו כמה צעירים שהובאו למחרת לדיון בהארכת מעצרם בבית-משפט השלום בנצרת. בדיון זה נכחה חברת-הכנסת מסיעת בל"ד, וכאשר נציג המשטרה בו החל לומר את דברו, הטיחה בו זועבי קריאות גנאי", נכתב ב"הארץ".

28.7.14: חופש הביטוי של העובד

תופעה (ב'). כלי התקשורת מרכזים שורה של מקרים של הענשת עובדים ותלמידים בגין התבטאויות שהשמיעו. כמה מהנענשים אותרו באמצעות עמודי פייסבוק שמפעיליהם מרכזים התבטאויות ומעבירים אותן לגורמים המוסמכים להעניש את מושאי התלונות. ב"הארץ" כותבים על עובד שפוטר מעבודתו ברשת טיב-טעם משום ש"הביע שמחה על מות חיילים"; על שני עובדי שופרסל שזומנו לשימוע לפני פיטורים; על עובדת סלקום שזומנה לשיחת בירור; ועל סטודנטית ערבייה במכללת הדסה בירושלים שמלגת הסיוע שלה נשללה והשתתפותה בתוכנית מצטיינים הופסקה. למחרת זומנה הסטודנטית לחקירה במשטרה.

בעיתון "דה-מרקר", כמה ימים לפני כן, הובאו מקרי פיטוריהם של עובד בנק הפועלים שייחל ל"שואה שתשמיד את שארית היהודים" ועובד חברת ישקר שהביע שמחה על מות חיילים. ב"גלובס" הובא מקרה שבו עובדת המשביר-לצרכן שייחלה למות חיילים הושעתה בגין התבטאותה, ועובדת משרד רואי-החשבון ארנסט-אנד-יאנג שזומנה לבירור והתבקשה להתנצל בפומבי לאחר שכינתה מגישי טלוויזיה "נאצים מטומטמים". בבית-החולים בילינסון זומן עובד ערבי לשימוע לפני פיטורים משום שפירסם תצלום של נתניהו כערפד הניזון מילד פלסטיני. הסניגוריה הציבורית החליטה שלא להתקשר יותר עם עורך-דין שהביע שמחה על מות חיילים בעזה.

בחברת דואר-ישראל, להבדיל, נוקטים גישה ליברלית. בתגובה לדרישות לנקוט צעדים נגד עובדת שקראה לשלוח "שמאלנים לתאי הגזים" נמסר מהחברה הממשלתית: "ישראל היא מדינה דמוקרטית, וכל אזרח בה רשאי להביע את דעותיו". יעל מהודר, בעלת טור לענייני כוח-אדם וקריירה ב"גלובס", משיאה עצה למנהלים מבין קוראיה: "הסבירו לעובדים שזהו ארגון עסקי לא דמוקרטי. עובד שלא יאהב את זה יכול ללכת".

משפטנים שהתבקשו לנתח את התופעה בכלי משפטיים קובעים כי פיטורים בגין התבטאויות פומביות מחוץ למסגרת העבודה אינם חוקיים.

"יורקים עלי כשאני הולך עם חברה שלי ברחוב", אומר גדעון לוי בראיון לאתר mako.

29.7.14: לכי לקטאר

זועבי מורחקת. ועדת האתיקה של הכנסת מחליטה להרחיק את חנין זועבי לחצי שנה מהמליאה ומהוועדות בגין שורה של התבטאויות. "הציבור בישראל, כמו בכל מדינה, מצפה כי חברי הפרלמנט, המצהירים אמונים למדינה, לא יעודדו את הקמים נגדה ואת אלה המבקשים להרוג את חייליה ואזרחיה ויתמכו בהם, וכי ביקורתם על הממשלה, חריפה ככל שתהא, תיאמר מנקודת מבט של מי שדורש את טובת המדינה ואזרחיה ומתוך כך מבקש להשפיע על מדיניותה", נכתב בהחלטת הוועדה.

מה צריך לעשות לזועבי. ח"כ ציפי חוטובלי אומרת כי חנין זועבי "לא ראויה להיות אזרחית מדינת ישראל". בראיון ל"ידיעות אחרונות" אומר עורך-הדין ציון אמיר כי "דבריה במהלך מבצע 'צוק איתן' מחייבים את העמדתה לדין פלילי". השר ליברמן קורא לגרש את זועבי לקטאר.

המרצה נדרש להתנצל. פרופ' חנוך שינמן, מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, שלח לתלמידים בדואר אלקטרוני הודעה על מועד בחינה. על-פי "הארץ", המרצה מצא לנכון לכתוב לתלמידים כי הוא מקווה שההודעה "מוצאת אתכם במקום בטוח, ושאתם, משפחותיכם והקרובים לכם אינם בין מאות האנשים שנהרגו, האלפים שנפצעו או עשרות האלפים שבתיהם נהרסו או שנאלצו לעזוב את בתיהם במהלך או כתוצאה ישירה מהעימות האלים ברצועת עזה וסביבתה". דיקאן הפקולטה, פרופ' שחר ליפשיץ, שולח לתלמידים הודעה ובה הוא מביע זעזוע מהדברים, ומכנה את המכתב "פוגעני". מהאוניברסיטה נמסר כי המרצה "נדרש להתנצל לפני התלמידים שברגשותיהם פגע". פרופ' שינמן סירב. מאוחר יותר הדיקאן חזר בו.

הפיזיותרפיסט פוטר. קבוצת הכדורגל התל-אביבית בני-יהודה מפטרת את פיזיותרפיסט הקבוצה, ערבי, בגלל התבטאויות אנטי-מלחמתיות שפירסם בעמוד הפייסבוק שלו. "לא הגעתי לאימון כי מאיימים עלי. פחדתי על החיים שלי. אני לבד ופחדתי שיפגעו בי. קיבלתי הודעות בפייסבוק שעדיף לי לא להגיע", אומר העובד המפוטר לאתר ynet. בעיתון "ישראל היום" סיכמו את התקרית במשל: למה הדג גמר על הצלחת? כי הוא פתח את הפה. "אתה הבנת את זה, עבּד?".

צנזורה עצמית. שורה של כלי תקשורת מצהירים כי לא ישדרו כלל סרטון שצילמו מחבלי חמאס, ובו מתועדת חדירה למוצב צה"לי שהסתיימה בהרג חמישה חיילים. הסרטון הועלה ליוטיוב, וזמן קצר לאחר מכן פורסם באתרי חדשות ישראליים. בין הגופים שהודיעו על צנזורה עצמית: ynet, "ישראל היום", "וואלה".

"מדובר בתעמולה תוך כדי מלחמה. לכן החלטתי לא לשדר", הסביר עורך "וואלה", ינון מגל, שבאותו יום השיק קמפיין שסיסמתו "קודם כל ישראלי!". "הסרטון אמין אך ערוך", אומר לחדשות ערוץ 2 גורם צבאי אנונימי. רוב כלי התקשורת שידרו חלקים מהסרטון.

אברמוביץ' בוגד. פרשן חדשות ערוץ 2, אמנון אברמוביץ', נזקק לחילוץ מאזור האולפן שהקימה חברת החדשות ליד בסיס הקריה בתל-אביב לאחר שלמעלה ממאה פעילי ימין התגודדו מסביבו וקראו לעברו "בוגד", "מחבל" ו"חבל שלא נהרגת במלחמה". "אמנון אברמוביץ' נפצע במלחמת יום-כיפור בקרבות באזור תעלת סואץ ונכווה באורח קשה בפניו ובגופו, אך המשיך לנהוג בטנק משום שהיה סבור שנשארו בו אנשים. על אומץ לבו ודבקותו במשימה קיבל את צל"ש הרמטכ"ל", כתב דוד ורטהיים ב"וואלה".

30.7.14: בשל הבעת דעה

תופעה (ג'). "בימים האחרונים אנו מוצפים בעשרות פניות של עובדים המפוטרים, מושעים או מוזמנים לשימוע מהיום למחר, אך ורק בשל התבטאויות או הבעת דעה ברשתות החברתיות", אומרת לכתבי "דה-מרקר" מנהלת בסניף קו-לעובד בנצרת. עורכת-דין מארגון עדאלה אומרת ל"הארץ" כי רוב התלונות על התבטאויות של עובדים מופנות לגופים מהמגזר הפרטי.

31.7.14: קיצונים משני הצדדים

רונה קינן מבטלת הופעה. המוזיקאית רונה קינן טוענת כי איומים מפורשים על חייה שקיבלה בעקבות אקט פוליטי המיוחס לה באופן שגוי עומדים בבסיס החלטתה לבטל הופעה מתוכננת בחיפה. על-פי השמועה השקרית, קינן הביעה הזדהות עם מחבלים מתאבדים בשנת 2012. ראש העיר יונה יהב, בתגובה, ייחס את הביטול ל"הסתה הפרועה של קיצונים משני הצדדים", ש"גבתה הערב מחיר כבד מהדמוקרטיה הישראלית".

"הסיבה שאיני כותב יותר לעיתונים היא שאני מפחד שיתפסו אותי ברחוב וירביצו לי", אומר המשורר נתן זך בראיון לאתר "וואלה".

עוד תלונה נגד לוי. משרד עורכי-דין תל-אביבי פנה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לפתוח בחקירה נגד גדעון לוי בגין מאמר שפירסם ב"הארץ". במאמר כתב לוי כי מטרת מבצע "צוק איתן" היא הרג ערבים. על-פי דיווח שהתפרסם באתר "אייס", עורכי-הדין טוענים שהמאמר מפר שלושה חוקים: "חוק איסור לשון הרע, סעיף 133 לחוק העונשין, הדן בהמרדה, וסעיף 103 לחוק העונשין, הדן בתעמולה תבוסתנית".

1.8.14: המובן הפחדני

צנזורה גם על עיתונאים זרים. עיתונאים בכלי תקשורת זרים המדווחים מישראל נדרשו באופן חריג להעביר את חומריהם לאישור הצנזורה הצבאית. ב"ניו-יורק טיימס" ציינו כי הפעם האחרונה שנדרשו לעשות זאת היתה לפני שש שנים. "עצם המחשבה על צווי איסור פרסום או צנזורה מטעם ממשלה זרה היא מחשבה מטרידה, לא רק עבור עיתונאים, אלא עבור כל מי שמצדד בזרימה חופשית של מידע", כתבה העורכת הציבורית של ה"טיימס", מרגרט סאליבן.

"התחלתי לחשוב יותר מדי על כל מלה שיוצאת לי מהפה, אבל לא במובן האחראי והשקול של המלה, אלא במובן הפחדני", כותבת ב"מעריב" מגישת הטלוויזיה הילה קורח, שבשבועות האחרונים היתה מושא לאיומים מקוונים בגין דעות שהשמיעה.

המשטרה מדרגת ערכים. "משטרת ישראל מאפשרת את חופש הביטוי והמחאה, אולם במצבי חירום יינתן משקל משמעותי יותר למרכיב שלום הציבור", מודיעה משטרת ישראל בשם המפכ"ל, יוחנן דנינו. "על מנהיגי הציבור במגזרים השונים לגלות אחריות לאומית, רגישות ואיפוק", אמר המפכ"ל.

2.8.14: העיתונאים הורחקו

ההפגנה סוכלה. משטרת ישראל מונעת ממתנגדי מלחמה להפגין בכיכר הבימה. "התירוץ הרשמי היה הוראות פיקוד העורף, שלכאורה אוסרות על התקהלות של יותר מאלף איש בשל המצב הבטחוני. אלא שבמקום לא היו אלף איש, ובמשך כל היום התקיימה בדיוק באותו המקום הפעלה מרובת משתתפים לילדים, ובכל השבועות הקודמים התקיימו משמרות מחאה דומות באותו היקף ובאותו המקום", כותב חגי מטר בתום ההפגנה.

על-פי דיווחו של מטר, שוטרים הרחיקו מהמקום עיתונאים שביקשו לסקר את האירוע. כלי התקשורת דיווחו על כ-15 ממשתתפי ההפגנה שנלקחו לחקירה, בהם כתבת "וואלה" גלי גינת. לטענת גינת, שוטרים מחקו קבצים מהטלפון הנייד שלה, שנלקח ממנה. "אתמול כשישבתי בזינזנה בלי אוויר במשך שעה ואף אחד לא ידע איפה אני, רק בגלל שצילמתי שוטרים שחושבים שמותר להם הכל עוצרים באלימות מפגינה, הבנתי שכנראה אני לא הראשונה ובטח לא האחרונה שזה קורה לה. המחשבה הזו לא נותנת לי מנוח", כתבה גינת לאחר מכן.

בוגד. יו"ר הקואליציה, ח"כ יריב לוין, מכנה את גדעון לוי "שופר של האויב" ומבקש להעמידו לדין בגין בגידה. "הגיע הזמן שלא נתייחס בסלחנות לתופעות בזויות מהסוג הזה", אומר לוין בראיון לחדשות ערוץ 2.

ראש הממשלה מסכם

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו עורך מסיבת עיתונאים ובה הוא מודיע על הסגת חלק מהכוחות הקרקעיים שנכנסו לרצועת עזה. נתניהו מצהיר כי חרף הנסיגה החלקית, מבצע "צוק איתן" יימשך, ומשבח את הציבור בעורף על מפגן האחדות של השבועות האחרונים.

מדינת ישראל, הוא אומר, היא מוצב קדמי של העולם המערבי, הבולם עבורו את כוחותיו של ארגון קיצוני. כמה פעמים במהלך הנאום מוצא לנכון ראש ממשלת ישראל להבהיר כי מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית. נתניהו צודק. מדינת ישראל היא עדיין מדינה דמוקרטית. ייתכן שכעת היא דמוקרטית מעט פחות.