אף אחד לא באמת מסוגל להסביר איך הובסה ברזיל 7:1 על-ידי גרמניה בחצי גמר המונדיאל. מיטב הפרשנים סיפקו השבוע תובנות רבות (קריסה פר משחק נתון, חסרונם של שני שחקנים משמעותיים, מאמן גרוע, סגל לא טוב, נבחרת בינונית, סף שבירה נמוך), והעורכים הדביקו תארים מפוצצים ("מטורף", "הזוי", "קטסטרופה").
ובכל זאת, טור פרשנות שכתב בספורט "ידיעות אחרונות" (חמישי, 10.7.14) תומר גנור, אחד משלושת שליחי העיתון למונדיאל, הגדיל לעשות ושפך את הנבחרת עם המים ועם המנדט שניתן לו להציע פרשנות מושכלת, מנומקת והגיונית.
"הכל רקוב מהיסוד", קפצה הכותרת של הטור מקצהו השמאלי העליון של עמ' 3. גנור כתב כי הכישלון של ברזיל אינו מפתיע: "מאז פתיחת הטורניר ספגה ברזיל ביקורות, וגם אחרי הפסד קטן יותר ניתן היה להכריז בביטחון: זו היתה נבחרת ברזיל הגרועה בהיסטוריה, בטח של המונדיאלים".
גנור מנה כמה סיבות לחולשה: דור שחקנים כושל ונטול כשרונות, מחסור בשחקנים שיעשו את ההבדל, רבים מעבר לשיאם, נבחרת מבולבלת והגנה שקרסה. אבל, מסיים גנור, תשכחו מהכל: "כשסופגים שביעייה בחצי גמר מונדיאל ביתי, ברור שהכל רקוב מהיסוד". ככה, חד וחלק: התבוסה של ברזיל מוכיחה שהיא נבחרת רקובה.
"הכל רקוב מהיסוד", תומר גנור בספורט "ידיעות אחרונות"
עלעול במדור הספורט של "ידיעות אחרונות" במהלך המונדיאל, לפני המונדיאל, כולל במוסף המיוחד של העיתון ערב פתיחת הטורניר, שזכה כאן לצל"ש, אינו מספק אפילו רמז דק שבדקים על האפשרות שנבחרת ברזיל נגועה בריקבון כללי, מקצועי או חברתי, ומכאן שהמפלה שלה בחצי הגמר צפויה וידועה.
לאורך המונדיאל דיווח גנור כמה פעמים על הנעשה בנבחרת ברזיל, ולא רמז אפילו פעם אחת על הקטסטרופה הצפויה. את הטענות שברזיל הנוכחית אינה מזהירה, שסגל השחקנים שלה קצת צעיר ושהיא לוקה בבעיות מקצועיות שונות אפשר לטעון גם ביחס לנבחרות אחרות שגילו חולשה ועפו בשלב כלשהו מהמונדיאל. ספרד, איטליה ואנגליה הודחו כבר בשלב הבתים, אבל אף פרשן לא הטיח בהן האשמה כה חמורה. "הכל רקוב מן היסוד" היא אמירה שמחייבת עובדות בשטח, לא היקש רעוע לוגית שנשלף בזחיחות מהכיס האחורי רק בדיעבד.
רבות נכתב על הטוקבקיזם ששוטף את הפרשנים העיתונאים. המשמעות המיידית שלו היא תמיד מעילה בתפקיד לטובת חנופה לקוראים מדומיינים, שמוחם מסוגל לנפק אחד משניים: נהמות הסכמה או גידופי הסתייגות. המשמעות הנוספת שלו היא רשות מובנית לרפיון מחשבתי ושיח במשקל אפס, על תקן אמרתי-ונשארתי-בחיים. התוצאה היא תמיד דיבור גורף, חסר אחריות, רשלני, ולעולם לא מיותר לחזור ולהזכיר: הוא מחטיא את המטרה.
קורא – כל קורא – יודע מתי עובדים עליו, מסוגל לזהות מתי הפרשן שלפניו מתבטל ורק במקרה גם מקליד מלה או שתיים. לקורא מותר למלמל "הכל רקוב מן היסוד" כביטוי לתסכול, לייאוש, לתימהון. לפרשן אין מנדט כזה. המנדט שלו הוא ערך מוסף, מסקנות המבוססות על ידע, ניסיון, מקוריות. גנור ויתר על כל אלה, והפסיד. אולי לא רק אותי.
טקבקו
ידיעה באתר ערוץ הספורט דיווחה שהשופט שפישל באחד ממשחקי המונדיאל בשלב הבתים ישפוט בחצי הגמר, והסתיימה במלים "מה דעתכם?". למי מהקוראים שטרם הבין את הרמז נתנה בראש כותרת המשנה וציוותה במפורש: "טקבקו".
העובדה שהשופט המקסיקאי שלא ראה את כוכב נבחרת אורוגוואי, לואיס סוארס, נושך את האיטלקי ג'ורג'יו קייליני מונה לשופט בין ברזיל לגרמניה פורסמה כמה שעות קודם. החדשה היחידה בידיעה הזו היא שהקוראים נשאלים מה הם חושבים על זה. לברר עניינים עם הקוראים לצורכי רייטינג זה לגמרי לא חדשות. ובכל זאת, האייטם הזה כיכב ביום שני (7.7.14) ככותרת ראשית באתר ערוץ הספורט.
ערוץ הספורט שואל מה דעתכם בכותרת הראשית
אולי הם הסתנוורו מהצלחתם יום קודם לגרוף רייטינג בנסיבות דומות: הם ביקשו לברר עם קוראיהם מה דעתם על חילוף השוערים שביצעה הולנד רגע לפני הפנדלים מול קוסטה-ריקה: מהלך גאוני של המאמן ואן-חאל או סתם מזל? האייטם זכה לכ-70 תגובות ולכ-14 אלף צפיות. אלא שהניסיון לשחזר את ההצלחה המאוד יחסית נתקל באדישות במקרה של השופט המקסיקאי. כ-30 תגובות.
הדחף לייצר רייטינג בכל מחיר גורר ידיעות ראשיות גם מסוג כזה. תחת כותרת שתביא מידע ועובדות, הקוראים מוצאים את עצמם שותפים למשחק חברתי. הקוראים יקבעו אם ואן-חאל הוא גאון או מזליקי, והאם השופט המקסיקאי, מרקו רודריגס, ראוי או לא ראוי. אפשר לייצר את משחק הטוקבקים על כל ידיעה ועל כל שטות תחת ההבטחה הנבובה: "אתם תקבעו". אלא שהקוראים אינם קובעים דבר, אלא משמשים כלי במרדף אחר הרייטינג.
ז'אנר ה"מה דעתכם", "טקבקו" וה"אתם קובעים" הוא מנהג מגונה שהולך ומתפשט באתרים. הוא הסלמה נוספת של תופעה רווחת. אפשר להכיל אותה כשהיא מופיעה בשוליים, אבל כשהיא כובשת את הכותרת הראשית, התחושה היא שמישהו מנצל אותך לתועלתו, ולא ממש מתעניין בהגיגיך. מה דעתכם? טקבקו!
שלושה עניינים משפטיים
1. הפסד נוסף לצ'רלטון במערכה המשפטית נגד בעלי עסקים שהקרינו משחקים בפני לקוחותיהם בלי שהסדירו את זכויותיהם. השבוע הגיעה צ'רלטון לפשרה עם בעל עסק לטוטו-לוטו מחורפיש, שממנו תבעה 85 אלף שקל לאחר שהטלוויזיה בעסק שלו הקרינה את משחקי יורו 2012, על אף שלטענתה היא בעלת הזכויות. הנתבע טען כי צ'רלטון לא צירפה לתביעתה את הרישיון שלה מאופ"א, שלפיו זכויות השידור שייכות לה. צ'רלטון נמנעת מלצרף לתביעותיה את המסמך הבסיסי ביותר, ובשל כך נדחו בשנה האחרונה בזו אחר זו כמה תביעות שהגישה נגד בעלי עסקים. הפעם בחרה צ'רלטון לסגור עניין בפשרה, ללא צו להוצאות, ובו הצהירה כי היא חוזרת מתביעתה ומתחייבת שלא לתבוע יותר את בעל העסק הנ"ל. הפשרה אמורה לקבל את אישורו של בית-משפט השלום בחיפה.
שלמה שרף (צילום: משה שי)
2. נדחתה תביעת לשון הרע נגד שלמה שרף. רביב ספיר, הבעלים של עירוני ראשון-לציון, תבע מפרשן ערוץ הספורט שלושה מיליון שקל לאחר שזה אמר עליו בתוכנית "שער השבת": "ספיר קנה צעצוע לבן שלו", והאשים אותו בהתנכלות למאמני הקבוצה שלא שיתפו את בנו השחקן. שופטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, יהודית שבח, קבעה כי לשרף עומדת הגנת תום הלב כיוון שהביע את דעתו, שנשענה על עובדות החוסות בצל הגנת האמת. לדעת השופטת, האמירה שלפיה "רכש צעצוע לבנו" מבטאת רעיון שלפיו אין זה רצוי שבן ישחק בקבוצה שאביו הוא הבעלים שלה. ספיר חויב ב-35 אלף שקל הוצאות.
3. הוט פועלת בחודשים האחרונים להוריד את שני ערוצי יורוספורט (אפיקים 51 ו-59) ולהעלות במקומם, ככל הנראה, שני ערוצים חדשים של ערוץ הספורט. בהוט טוענים שההתקשרות עם יורוספורט יקרה מדי, אלא שמבירור שערכו במועצה לשידורי כבלים ולוויין עולה כי להנהלת יורוספורט אין בעיה להתגמש במחיר. בדיון במועצת הכבלים הוחלט לדחות את בקשת הוט, וזו מצדה עשויה לפנות לבית-המשפט. מבחינת האינטרס הציבורי, הורדת ערוצי יורוספורט פוגעת בצופים, כמו גם ההחלטה של הוט להוריד מהמסך את ESPN.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il