הפצת פרטי פרשות אסורות בפרסום ברחבי הרשת מסייעת להסרת צווי איסור הפרסום – כך עולה מהשתלשלותן של פרשות אסורות בפרסום מהשנים האחרונות, וכך גם עולה מהחלטה שנתן הבוקר שופט בית-משפט השלום בירושלים מרדכי בורשטין.
השופט בורשטין דן היום (6.7.14) בבקשה להסיר את צו איסור הפרסום בפרשה שבה חשוד עורך-הדין ואיש התקשורת רונאל פישר בתיווך בשוחד בין חשודים בפלילים לגורמי אכיפה. אחד מהנימוקים שמנה השופט בזכות הסרת הצו הוא "פרסומים הסותרים צווי איסור פרסום" שפורסמו ברשת בימים האחרונים.
הגוף החוקר את הפרשה, המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), ביקש מבית-המשפט בשבוע שעבר להוציא צו שיאסור על פרסום כל פרט הקשור לחקירה ולמעשים הנבדקים. בדיון שנערך הבוקר טענה נציגת מח"ש, עו"ד ליאת יונניאן, כי הצו אינו דרוש יותר.
השופט מרדכי בורשטין (צילום: אתר בתי-המשפט)
"אנחנו ביקשנו את איסור הפרסום בשלב החקירה הסמויה, והטעמים היו ברורים: כדי למנוע שיבוש מצד עורך-דין פלוני [פישר]", אמרה עו"ד יונניאן, כך על-פי פרוטוקול הדיון. "עם מעצרו נשמטה הקרקע תחת אותה החלטה ואותה בקשה, ואנחנו ביקשנו להסיר את צו איסור הפרסום באופן גורף – הן לעניין קיום הפרשה ושמו של החשוד. אנחנו חושבים שאין הצדקה לאיסור פרסום", הוסיפה.
הדיון בהסרת הצו נערך לבקשת שורה של כלי תקשורת: "הארץ", "ידיעות אחרונות", ynet, "כלכליסט", "וואלה" וחברות החדשות של ערוץ 2 וערוץ 10. עו"ד דקלה בירן, נציגת חדשות ערוץ 2, הציגה בפני בית-המשפט צילומי מסך מתוך בלוגים והודעות ווטסאפ, לצד ידיעה חדשותית על ההחלטה להפסיק את השתתפותו של פישר בתוכנית הריאליטי "המיזם".
"כשמסתכלים על כמות הפרסומים, וזה לא הכל, ברור שהאינטרס הציבורי יקבל מידע מהימן ומדויק, ולא יסתמך על הפרסומים שאנחנו לא יודעים [את מהימנותם]", אמרה בהקשר זה עו"ד בירן.
על כך העיר השופט בורשטין: "יש להתייחס לטענה שבכך יקיץ הקץ על תכלית החוק ועל רצון המחוקק בכל עת שיתפרסם ברשת האינטרנט מידע כלשהו". עו"ד בירן השיבה כי במקרה הנוכחי הפרטים כבר ידועים לציבור, ואמרה: "אני לא חושבת שיש אפשרות להתגבר על זה שבעצם הסוסים ברחו מהאורווה".
"ראיתי בלוגים מטורפים שאין בהם חצי דבר"
עו"ד רות בלום-דוד, באת-כוחו של פישר, ביקשה בדיון להשאיר את איסור הפרסום על כנו בטענה כי חשיפת הפרטים תגרום נזק לחשוד. "אני חושש ואני אומר בצער – כל יום וכל שעה שאיסור הפרסום נותר כנו, המשמעות היא פגיעה בשוויון [בפני] החוק. עקרון הפומביות חל על כולם", אמר בהקשר זה עו"ד תמיר גליק ממשרד ליבליך-מוזר, שייצג בדיון את כלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות" ו"הארץ". עו"ד גליק טען כי במקרה הנוכחי לא מתקיימים התנאים ה"חריגים שבחריגים" שמתוקפם ראוי להותיר צו איסור פרסום על כנו כדי למנוע "נזק מיוחד" לחשוד.
לדברי באת-כוחו של פישר, הפרטים שהופצו ברשת על הפרשה אינם בהכרח מדויקים. "אנחנו מכירים את הבלוגים האלה והאתרים, והם כותבים מה שהם רוצים. [...] אמרו פה עורכי-הדין של התקשורת שמה הטעם באיסור הפרסום, שהרי פרטי הפרשה – נכונים או לא נכונים – פורסמו כבר בבלוגים שונים", הוסיפה עו"ד בלום-דוד. "אני מבקשת לצאת בהכרזה נחרצת שבית-המשפט לא ייתן יד בעניין זה. אני ראיתי בלוגים מטורפים שאין בהם חצי דבר [אמת]".
"פתוח לציבור". אחד העמודים שבהם נחשפו שמו של פישר ועובדת מעצרו באתר "נט-המשפט"
בדבריה הזכירה עו"ד בלום-דוד גם "תקלה נוראה" שחלה באתר "נט המשפט", מאגר הנתונים המקוון של מערכת המשפט הישראלית: חרף צו איסור הפרסום, שמו של החשוד פורסם באתר, והופץ ברשת על-ידי גולשים. בהמשך דבריה טענה עורכת-דינו של פישר כי איסור הפרסום דרוש לחשוד כדי לוודא שהפרטים שיפורסמו בסופו של דבר על חלקו בפרשה יהיו מדויקים. "לא מדובר באיסור פרסום לנצח", אמרה, "אנו מבקשים שזה ייעשה בצורה ראויה, נכונה ומדויקת". לטענתה, פרטי הפרשה כפי שמתארים אותם חוקרי מח"ש כלל אינם מדויקים, ולכן פרסומם יגרום עוול לחשוד פישר.
השופט: "אמנם אין מקום להצדיק פרסומים הסותרים צווי איסור פרסום, אך משנסתרה תכליתו של צו איסור הפרסום במוקדים רבים ובאתרים רבים, קיימת חשיבות נמוכה יחסית לצו איסור הפרסום"
בסיום הדיון הורה השופט בורשטין על הסרת איסור הפרסום על פרטי הפרשה, וקבע כי איסור הפרסום על שמו של החשוד המרכזי יוסר היום. בהסכמת כלי התקשורת קבע השופט כי צו איסור הפרסום יישאר על כנו בנוגע לזהותם של "שני מעורבים בפרשה" ש"אינם בגדר מעורבים עיקריים ובשלב זה לא ברור אם קיים חשד כלשהו כלפיהם".
"עקרון פומביות הדיון הוא עקרון-על במערכת בית-המשפט", כתב השופט בורשטין בנימוקיו, ובנוגע לנזק שייגרם לחשוד המרכזי הוסיף: "קיים נזק חמור לעורך-דין פלוני בכך ששמו יפורסם. עם זאת, מכלול השיקולים מצדיק במקרה דנן פרסום". בחלק שהוקדש להסבר שמאחורי קביעה זו ציין השופט כי דליפת פרטי הפרשה לרשת החלישה את השפעתו של צו איסור הפרסום – ובכך תרמה להחלטה להסירו.
"צו איסור הפרסום הופר הלכה למעשה בשורת פרסומים כפי שהוצג בדיון", כתב השופט בורשטין. "אמנם אין מקום להצדיק פרסומים הסותרים צווי איסור פרסום, אך משנסתרה תכליתו של צו איסור הפרסום במוקדים רבים ובאתרים רבים, קיימת חשיבות נמוכה יחסית לצו איסור הפרסום. אכן, קיים חשש שבכך אמצעי התקשורת יעשו שימוש במדיות אחרות על מנת לעשות את צווי איסור הפרסום לפלסתר, ובכך 'יהיו חופש והפקרות שמות נרדפים', ואולם במקרה דנן לא ניתן להתעלם מהפרסומים ומהזיהוי של עורך-דין פלוני".
פ"ר 2071-07-14