תביעת דיבה שהגישה המרצה ענב גנד-גלילי נגד גולשים ואנשי תקשורת שלעגו לתוכן של הרצאה שנשאה וטענו כי היא שרלטנית עשויה להוליד יוזמה שתשפר באופן ניכר את ההגנה על חופש הביטוי ברשת. בתביעה, שהוגשה לפני כשבועיים לבית-משפט השלום בפתח-תקווה, דורשת גנד-גלילי פיצויים בסכום כולל של 400 אלף שקל מ-26 נתבעים שלטענתה אחראים לביזויה ולפגיעה במטה לחמה, ובהם גיא לרר ובר שם-אור מהתוכנית "צינור לילה" בערוץ 10, ערוץ 10 עצמו והבלוגר והעיתונאי עידו קינן.
קמפיין מימון המונים, שנועד לגייס כסף לייצוג הנתבעים, רובם גולשים מן השורה שפירסמו במרחב המקוון את דעתם על התובעת ועל טיב המידע שעמד בבסיס הרצאתה, הצליח מעל למצופה: על-פי התנועה לזכויות דיגיטליות, המרכזת את הקמפיין, היום (17.6.14) בשעות הצהריים, שלוש שעות בלבד לאחר תחילת גיוס הכספים, נתרם כל הסכום שביקשו לגייס – 30 אלף שקל. בתגובה להצלחה המהירה הודיעו מפעילי הקמפיין כי אם יצליחו להכפיל את הסכום – יקדישו את היתרה להקמת קליניקה משפטית להגנה על נפגעי תביעות השתקה (SLAPP).
עו"ד יהונתן קלינגר (צילום: הדר רייזמן)
לדברי עו"ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות, אחד מארבעה עורכי-דין שלקחו על עצמם את קידום היוזמה המשפטית, הרעיון להקים קליניקה מסוג זה עלה בעקבות החלטתם של נתבעי גנד-גלילי להתאגד יחד. גוף שכזה, אם יוקם, יפתח את שעריו הווירטואליים (לדברי קלינגר, אין בהכרח צורך במשרד פיזי) בפני כל אדם שייפול קורבן לתביעת השתקה או איום בתביעה מסוג זה.
"טיפול ראשוני יינתן ללא כל אפליה, לכל אחד ואחד, ויכלול היכרות עם הזכויות, הסבר על המצב המשפטי שלו וכדומה. לאחר מכן, ועד העמותה יהיה מי שבוחר באילו מקרים לטפל פרטנית ואילו להחזיר לשוק הפרטי", אומר קלינגר. לצדו חברים בקבוצת המתנדבים הראשונית של יוזמת הקליניקה עורכי-הדין אוריה ירקוני, יותם וירז'נסקי-אורלנד ויורם ליכטנשטיין.
היקף הסכום שיגויס יקבע את היקף פעילותה של הקליניקה העתידית, שתתבסס על עורכי-דין מתנדבים: על-פי מנהלי הקמפיין, 65 אלף שקל יאפשרו חצי שנת פעילות. 100 אלף שקל יאפשרו פעילות של שנה, ו-175 אלף שקל יאפשרו הפעלה של "קו חם" במקביל לעבודת הקליניקה. "אם יהיה מספיק כסף, נשכור רכז שכיר, עורך-דין או מתמחה, שיוכל לתת 'עזרה ראשונה' משפטית למי שצריך", אומר קלינגר. "ההתנדבות המוגבלת של עורכי-הדין, שצריכים גם להתפרנס בחיים האמיתיים, חייבת להיות מוחלפת בצוות נאמן שיגן על הציבור".
הכוונה היא להקים שירות שיגן רק על אנשים פרטיים, או שקהל היעד שלכם הוא גם גופים עיתונאיים?
"הכוונה שלנו היא לשמור על חופש הביטוי. אני לא מפלה בין ביטוי מסחרי ללא מסחרי, ואם נתבעי ערוץ 10, גיא לרר ובר שם-אור, יהיו מעוניינים להצטרף למי שמיוצג על-ידי התנועה – אנחנו נשמח. מבחינתנו מדובר בהגנה על תיקים שיש להם השלכה ציבורית ולא סכסוכים פרטיים. לדוגמה, לא כל סכסוך שכנים שמגיע לתביעת לשון הרע הוא מקרה בשבילנו. במקרה של גנד-גלילי, אני חושב שהכמות עושה איכות. אם היא היתה תובעת אדם אחד בלבד, אז כנראה שלא היה כאן SLAPP. אלא שהבחירה לכרוך בתביעה אחת חצי אינטרנט היא בדיוק הבעיה כאן".
מגישי תביעות השתקה נוהגים לעתים להגיש את התביעה במדינה שבה ניהול המשפט יקר באופן יחסי, או במדינה שבתי-המשפט שלה נוהגים לנקוב בסכומי פיצויים גבוהים מאלה הנהוגים בישראל. הסכום המקסימלי שמקדמי היוזמה מקווים לגייס (נכון להיום) הוא 175 אלף שקל, סכום שגם אם יגויס בהצלחה, עלול לא להספיק לניהול תביעות בחו"ל.
"אני לא חושב שכעורך-דין ישראלי אני אוכל לנהל תביעה כזו", אומר קלינגר. "בכל מקרה, הסיכון של הגשת תביעה על טקסט שפורסם בעברית, בישראל, על-ידי ישראלי, כאשר התובע הוא ישראלי, ורק אז ללכת לממלכה המאוחדת לתבוע, הוא נמוך".
מה יקרה אם שלדון אדלסון, למשל, יתבע בלוגר ישראלי בבית-משפט אמריקאי?
"במקרה כזה ככל הנראה נצטרך לעשות מה שיש לנו לעשות במסגרת המשאבים המוגבלים שלנו, ואז למצוא את ארגון הזכויות המקביל בחו"ל. בארצות-הברית יש את EPIC וה-EFF, ובבריטניה יש את Open Rights. אני מאמין שכמו שאנחנו נעזור לאזרחי המדינות הזרות שנתקלים בהליך כאן, גם הם יעזרו לנו".
מה לגבי מקרים של איומים בתביעה שנועדו לצמצם את היקף התפוצה של פרסומים עיתונאיים לאחר מועד פרסומם המקורי – למשל, פרסום ברשת של תחקירים ששודרו בטלוויזיה? האינטרס הציבורי הוא כמובן לפרסם מידע כזה, אבל לעתים קרובות גופי השידור בוחרים משיקוליהם להימנע מכך. אתם מתכוונים להיכנס גם לדיונים מהסוג הזה?
"כן. הבעיה ב-SLAPP היא האפקט שמצנן ביטויים אחרים. כלומר, אני לא רוצה שילד יחשוב פעמיים לפני שהוא משתף סרטון מצחיק שהוא מצא ברשת. התרגיל שעושים לא אחת הוא לבחור את הצד החלש יותר ולתבוע רק אותו. לדוגמה, בתביעה של אייל גולן נגד עמרי חיון מאוד מפתיע שתבעו רק אותו, ולא את כל אתרי האינטרנט הגדולים שפירסמו דברים דומים. התשובה לזה ברורה: כאשר תובעים את עיתון 'הארץ' זה לא SLAPP, זו התנהגות עסקית סטנדרטית, והעיתון גם מבוטח, אבל כשתובעים את עידו קינן אישית – זה SLAPP".
נכון לשעת פרסומה של כתבה זו, ליל יום שלישי, עומד מונה ההתחייבויות בדף הפרויקט באתר "הדסטארט" על מעט למעלה מ-50 אלף שקלים.
* * *
התביעה שהגישה ענב גנד-גלילי