מדינת ישראל תומכת בדרישת אגודות העיתונאים (ירושלים ותל-אביב) לבטל את מינויו של משה נסטלבאום לתפקיד מנהל בפועל של חטיבת החדשות בערוץ 1, כך עולה מתגובה שהגישו אתמול באי-כוחה לבג"ץ.
המדינה: "ההחלטה למנות את מר נסטלבאום לתפקיד האמור 'בפועל' עושה פלסתר את הסדר הטיעון שהושג בעניינו ואת גזר הדין של בית-הדין המשמעתי בעניינו"
"יש להורות על ביטול מינויו של מר נסטלבאום לתפקיד מנהל חטיבת החדשות בפועל ועל העברתו מתפקידו, בראש ובראשונה מאחר שההחלטה על מינויו חורגת באופן ניכר ממתחם הסבירות", כתבו עורכי-הדין אבי מיליקובסקי ולירון הופפלד, באי-כוחם של נציבות שירות המדינה, השר גלעד ארדן והיועץ המשפטי לממשלה. "לגישת המדינה, ההחלטה למנות את מר נסטלבאום לתפקיד האמור 'בפועל' עושה פלסתר את הסדר הטיעון שהושג בעניינו ואת גזר הדין של בית-הדין המשמעתי בעניינו, והיא מהווה ניסיון לעקוף את אלו, שלא כדין".
נסטלבאום כבר כיהן בעבר בתפקיד מנהל חטיבת החדשות בערוץ 1, אולם הודח מתפקיד זה אחרי שהורשע בתובענה משמעתית בעקבות הערות הומופוביות שהשמיע כלפי עובדים שהיו כפופים לו, ובהם יגאל רביד ורותם אברוצקי, שהתלוננו נגדו. בשלהי 2013 נגזרו על נסטלבאום, במסגרת הסדר טיעון, נזיפה, הפקעת משכורת והעברה מתפקידו לתפקיד שאינו ניהולי למשך שלושה חודשים.
לאחר תום שלושת חודשי ההשעיה מונה נסטלבאום מחדש על-ידי מנכ"ל רשות השידור יוני בן-מנחם לתפקיד מנהל חטיבת החדשות בערוץ 1. בעקבות המינוי עתרו אגודות העיתונאים של תל-אביב וירושלים, שבהן מאוגדים רוב עיתונאי רשות השידור, בדרישה כי יורה לרשות השידור להעביר את נסטלבאום מתפקידו.
משה נסטלבאום (צילום: דני שטרק, נחלת הכלל)
"לגישת המדינה, הרי שההחלטה המורה על מינויו של מר נסטלבאום לתפקיד האמור, לעת הזו, חורגת ממתחם הסבירות באופן ניכר, נוכח העובדה שהיא אינה נותנת משקל הולם להרשעתו אך זה עתה, לפני חודשים ספורים, בעבירות משמעת חמורות", מבהירים באי-כוחה של המדינה. "[...] העבירות שבהן הורשע מר נסטלבאום נושאות בחובן חומרה יתרה, נוכח מעמדו הבכיר של מר נסטלבאום כמנהל חטיבת החדשות [...] יש ליתן את הדעת לאפקט הסביבתי הנגרם מהתבטאויות מהסוג שבו הורשע מר נסטלבאום. התבטאויות הומופוביות מסוג זה מובילות ליצירת סביבת עבודה עוינת, ויש בהן כדי לפגוע באופן כולל במשתייכים לאותה קבוצת אוכלוסייה".
חלק נכבד מהביקורת של המדינה על מינויו מחדש של נסטלבאום לתפקיד מנהל חטיבת החדשות בערוץ 1 נוגע לאופן שבו מונה – מינוי "בפועל", שלא באמצעות מכרז. "אילו סברה התביעה כי הנאשם יוחזר לתפקידו בפועל מיד בסמוך לאחר סיום תקופת הפסילה, וזאת תוך הימנעות מקיום הליכי מכרז, מובן כי התביעה לא היתה נותנת ידה להסדר הטיעון", נכתב בתגובת המדינה.
עוד נטען כי ההחלטה למנות את נסטלבאום מעניקה נותנת משקל הולם להרשעתו, לעמדת נציבות שירות המדינה נגד מינויו, לפסיקות בית-המשפט, למעמדה הציבורי של רשות השידור, לבכירות התפקיד שלו מונה ולחוות הדעת של הייעוץ המשפטי של רשות השידור.
"כל אחד מן הטעמים האמורים כשלעצמם, ועל אחת כמה וכמה הצטברותם יחדיו, מצביעים על כך שמינויו של מר נסטלבאום לתפקידו הוא בלתי סביר עד כדי היותו בטל מעיקרו", נכתב מטעם המדינה, "והם מצדיקים ואף מחייבים את העברתו של מר נסטלבאום מתפקידו הניהולי וכן עמידה על כך שמועמדותו לכהונה בתפקיד ניהולי, אם תוגש, תיבחן, בהתאם לתכליות שבבסיסו של הסדר הטיעון, בדרך המלך של התמודדות במכרז".
שר התקשורת גלעד ארדן (מימין) ויו"ר רשות השידור אמיר גילת בישיבה של ועדת משנה של ועדת הכלכלה בעניין גורלה של הרשות, 19.3.14 (צילום: פלאש 90)
מתגובות נוספות שהוגשו לבג"ץ עולה כי לרשות השידור אין בסוגיה זו עמדה אחידה. בעוד שהמנכ"ל יוני בן-מנחם עומד מאחורי החלטתו למנות את נסטלבאום לתפקיד, וכמה מחברי הוועד המנהל מגבים אותו, היו"ר אמיר גילת והייעוץ המשפטי של הרשות, בראשות עו"ד חנה מצקביץ', מתנגדים למינוי. גילת ובן-מנחם עוינים זה את זה בגלוי.
"הוועד המנהל והמליאה משותקים כמעט לחלוטין", כותבת מצקביץ' בתגובתה לעתירה, ומגוללת עוד עלילה שכמותה אפשר למצוא רק בגוף משותק, על סף פירוק, כמו רשות השידור. לפי המידע שבתגובת מצקביץ', חילוקי דעות פנימיים ברשות השידור בנוגע למינוי נסטלבאום הובילו לעימות חריף שבסופו התפטר משרדו של עו"ד רון גזית מייצוג הרשות בהליך והמנכ"ל נותר בלא עורך-דין מטעמו.
מסמכים שצירפה מצקביץ' לתגובתה מעלים כי אחרי שנודע לבן-מנחם על מינוי עורך-דין מטעם משרד רון גזית לייצוג הרשות בהליך, ואחרי שהבין כי עמדת הרשות לא תהיה עמדתו, שלח לה מכתב חריף ובו טען כי "מדובר במעשה חמור שאינני מתכוון לעבור עליו לסדר היום [...] על-פי חוק רשות השידור, העומד בראש הרשות הוא מנהל הרשות ולא אדם אחר [...] עו"ד ארד אינו רשאי, בשום מובן שהוא, לערער על תפקידי או על מעמדי או להחליף את שיקול הדעת שלי כגוף סטטוטורי".
חנה מצקביץ', היועצת המשפטית של רשות השידור (צילום: "העין השביעית")
על כך השיבה לו היועצת המשפטית: "עם כל הכבוד, על-פי חוק רשות השידור, מנכ"ל הרשות אינו הרשות". מצקביץ' הבהירה לבן-מנחם כי על המנכ"ל לקבל את עמדת הייעוץ המשפטי בסוגיות שכאלה וטענה כי בהתנגדותו, שהובילה להתפטרות משרד עורכי-הדין שנשכר לצורך ייצוג הרשות בתיק, גרם "נזק לרשות השידור".
בן-מנחם לא נותר חייב והאשים את מצקביץ' במניעים זרים, על רקע העובדה שמדובר במקרה שעוסק בנסטלבאום, ש"עימו את מסוכסכת קשות", כלשונו. לטענת בן-מנחם, "בגלל המחלוקות הקשות בינך לבין משה נסטלבאום היית צריכה מלכתחילה להימנע מהטיפול בעניינו".
"אני דוחה מכל וכל את דבריך נגדי ואת הניסיון לייחס לי שיקולים או מניעים זרים בפעולותי", השיבה מצקביץ'. "מר נסטלבאום אינו בר-פלוגתא שלי ולא יריבי. הניסיון להסית את הדיון לכיוון האישי כל אימת שיוצאות חוות דעת מלשכתנו שאינן מוצאות חן בעיני מאן דהוא, ואשר אינן תואמות את ענייניו האישיים, נועדו להשתיק אותנו ולמנוע מאיתנו לעשות את עבודתנו כשומרי סף".
בן-מנחם: "אני קובע כי אין בגזר הדין כדי להצדיק חיץ ניהולי מלא בין מר נסטלבאום לבין כל אחד מהעדים בקובלנה המשמעתית"
באין לו עורך-דין, הגיש בן-מנחם לבג"ץ את עמדתו בעצמו. "לא רק שעסקת הטיעון וגזר הדין אינם מדברים על אי-התאמתו של מר נסטלבאום לתפקיד", טען, "הסדר הטיעון מאפשר למר נסטלבאום להתמודד על כל תפקיד בכיר בשירות המדינה [...] כמי שנושא בתפקיד הבכיר ביותר ברשות השידור, לרבות האחריות הכבדה הרובצת על כתפי כאמור, מצאתי כי רשות השידור תצא נשכרת מהשבתו של מר נסטלבאום לתפקיד מנהל חטיבת החדשות בפועל. זאת עשיתי בהתייחס לכישוריו, נסיונו, מסירותו והתאמתו לתפקיד, ולא מכל טעם בלתי ענייני אחר". בן-מנחם מוסיף וכותב לבג"ץ: "אני קובע כי אין בגזר הדין כדי להצדיק חיץ ניהולי מלא בין מר נסטלבאום לבין כל אחד מהעדים בקובלנה המשמעתית".
להודעתו צירף בן-מנחם את "עמדת הוועד המנהל" בסוגיה. "חברי הוועד המנהל תומכים בעמדתו של מנכ"ל רשות השידור, מר יוני בן-מנחם, למנות את מר משה נסטלבאום לתפקיד מנהל חטיבת החדשות בפועל בערוץ הראשון", כתבו כמה מחברי הוועד המנהל. "[...] חברי הוועד המנהל קראו את עסקת הטיעון שנחתמה עם מר משה נסטלבאום, שממנה עולה כי אין כל מניעה למינוי הנ"ל [...] עמדה זו היא עמדתו הרשמית של הוועד המנהל של רשות השידור (חמישה מתוך שבעה חברים)". על המכתב של הוועד המנהל, יש לציין, מתנוססות רק ארבע חתימות.
בייעוץ המשפטי של רשות השידור, לעומת זאת, מחזיקים בדעה שונה. "אחרי שלושה חודשים של פסילה, מר נסטלבאום לא יכול לשוב באופן אוטומטי לתפקיד מנהל חטיבת החדשות", קבעו בחוות דעת. לאחר שהייעוץ המשפטי עיין בכתב המינוי של נסטלבאום לתפקיד, נוספה הקביעה כי "המינוי אינו עומד בדרישות הדין" וב"מבחן הסבירות".
גילת: קביעת עמדת הוועד המנהל בעניין נסטלבאום "נעשתה מאחורי גבי כיו"ר הרשות"
זאת ועוד, יו"ר הרשות אמיר גילת חתום על תצהיר ובו הוא טוען כי מנכ"ל הרשות בן-מנחם הסתיר את מינויו של נסטלבאום לתפקיד המנהל בפועל של חטיבת החדשות מהוועד המנהל.
"בנסיבות, בין היתר, בהן הקדיש הוועד המנהל כ-12 ישיבות לנושא זה, לא יכול היה המנכ"ל להסתיר את דבר מינויו של מר נסטלבאום מהוועד המנהל והיה עליו לנוכח רגישות העניין ומורכבותו לפחות לעדכן את הוועד המנהל על המינוי. [...] מינוי זה נעשה בהסתר, ולו משום כך הוא איננו תקין", טען גילת.
עוד טוען גילת כי ההודעה שהגיש בן-מנחם על "עמדת הוועד המנהל בסוגיה" "מטעה את בית-המשפט", שכן הודעה זו "לא התקבלה על-ידי הוועד המנהל בכינוס פורמלי שלו, על כל המשתמע מכך, והיא נעשתה מאחורי גבי כיו"ר הרשות".
בג"ץ 3273/14