תורן הרם

כל העיתונים עוסקים בראש סדר היום שלהם בהודעה לעיתונות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל צמרת צה"ל על אודות מבצע צבאי שמישהו בדובר צה"ל חמד לצון וקרא לו "חשיפה מלאה". "1,500 ק"מ מחופי אילת: השייטת השתלטה על ספינה שהובילה טילים מאיראן לרצועת עזה", נכתב בכותרת הראשית האינפורמטיבית של "מעריב" (שעיתונאיו שוב עמלים על הכנתו תחת הידיעה שרובם עתידים להיות מפוטרים בשבועות הקרובים ושהגיליון עצמו עתיד להפסיק לצאת לאור בימות השבוע). ב"הארץ" הכותרת הראשית עוסקת במשמעות הרחבה של מבצע היחצנות שאפף את פרסום דבר המבצע הצבאי: "ישראל תדרוש מהמערב לחדש הלחץ על איראן".

ב"ידיעות אחרונות" וב"ישראל היום" מתחרים על הזכות לשתף פעולה עם המבצע. לא מבצע לכידת ספינת הנשק (עניין רטוב הדורש מיומנויות צבאיות ומתרחש מחוץ לתל-אביב), אלא מבצע ההסברה. "אילו היינו ציניים, אולי היינו שואלים, למה התפרסמה הידיעה כשהספינה כל-כך רחוקה מחופי הארץ ויחלפו עוד כמה יממות עד שתגיע ליעדה. והאם ייתכן שהשקיקה לפרסם את המבצע בעיתוי הזה היתה עלולה לסכן את חיי הלוחמים?" היא התמצית מטורה של סימה קדמון שנבחרה לעטר את שער העיתון, אולם מעבר ליציאה ידי חובה הזו משתדלים עורכי העיתון להוכיח כי הם, אכן, אינם ציניים.

"השייטת פשטה בלב ים", נכתב בגופן בשני גדלים ושני צבעים בכותרת הראשית, על רקע תמונה גדולה של "ספינות חיל היום סוגרות על הקלוז-סי, אתמול עם שחר". שמונת העמודים הראשונים של העיתון מוקדשים להתפעמות מהיכולות המבצעיות של חיל הים, כולל צירופי מקרים שדובר צה"ל השיג להם ידיעה וכותרת משל עצמן (מפקד חיל הים "סוגר מעגל" "יותר מעשור אחרי שהשתלט על קארין-איי"). על חלק הארי של הטקסטים חתום יוסי יהושוע. עמוד אחד מוקדש ל"הישג המדיני": "ישראל לעולם: זו איראן האמיתית"; "השקר האיראני"; "נחשף הפרצוף שאיראן מנסה להסתיר מעיני המערב", כולל תצלום כותרת של "ידיעות" מלפני כמה ימים ובה ציטוט לוחמני של הרמטכ"ל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו משוחח בטלפון על מבצע תפיסת אוניית הנשק קלוז-סי, בתמונה שנמסרה מידי לשכת העיתונות הממשלתית, 5.3.14

ב"ישראל היום" מגישים פחות או יותר אותו מידע, בעימוד שמרני יותר ובעיצוב מכוער יותר, אך מנסים לשבור את השוק (של הפטריוטיות): סיקור המבצע מתמשך עד לעמ' 11, ולעיתון מצורפת זקפה לאומית: "כוחותינו במיטבם" היא הכותרת הראשית. השימוש במושג "כוחותינו" בעיתונות החופשית שנוי במחלוקת. יש הרואים בהזדהות חבלה בניטרליות העיתונאית, ויש הרואים בה שותפות גורל טבעית ובריאה. כך או כך, מובן שב"ישראל היום" לא שואלים את לוחמי השייטת, המפגינים יכולות מקצועיות משובחות, אם לא היו מבכרים שלא להיות מזוהים עם גוף שהוא חרפה מקצועית.

לכותרת הראשית היכנעית מצורפת שרשרת תצלומים פתטית של "שרשרת הפיקוד". לוחמי השייטת נמצאים במקום האחרון. את הראשון תופס פרצופו הזחוח של ראש הממשלה (חליפה ועניבה כחולה, אוחז במכשיר טלפון נייד). בעיתון מדגישים את המסר העיקרי של לשכת ראש הממשלה, שלפיו "המסכה האיראנית נקרעה" ו"ישראל חייבת לזעוק: הממשל האיראני משקר".

"הצלחת השייטת דחקה לשולי הסיקור התקשורתי אירוע חשוב אחר: סיכול הנחת מטען החבלה בגבול הסורי ברמת-הגולן", מסכם עמוס הראל את טורו ב"הארץ". "צה"ל מייחס את הפעולה במישרין לחיזבאללה. זו נראית כתגובה של הארגון הלבנוני, מתוך שטח סוריה, על הפצצת שיירת הנשק בבקעת הלבנון בשבוע שעבר. בישראל העריכו כי חסן נסראללה, שלא כמו אסד, יימנע מלהבליג על תקיפה שנעשתה בשטח לבנון עצמה.

"הפעולה של חיזבאללה אמנם הסתיימה באופן מינורי, כיוון שסוכלה היטב בידי צה"ל (הישג ראשון לאוגדה המרחבית החדשה שהוקמה בגולן בתחילת השנה). אבל היא מעידה על מגמה מסוכנת: ייתכן שמתפתח כאן מהלך משותף של אסד וחיזבאללה לפתיחת חזית חדשה, גם אם בפרופיל נמוך יחסית, נגד ישראל בגולן. זה אחד הסיכונים של חוסר היציבות המתמשך במזרח התיכון. ישראל משכילה, לפי שעה, שלא להיגרר עמוק מדי לתוך הסכסוכים הללו, אבל תדירות האירועים בגבולות והרחק מהם מעידה כנראה שהיעד הזה יהיה קשה יותר ויותר להשגה ככל שיחלוף הזמן והמהומה תימשך".

יוקר המחיה

"כפל דמי הניהול בפנסיה יוגבל, אך פחות מכפי שהתכוון האוצר", נכתב בכותרת הראשית של "דה-מרקר", העוסקת בשינוי רגולטורי דומה לזה שב"כלכליסט" וב"גלובס" נאבקים על הקרדיט לקמפיין העיתונאי שהתניע אותו. "הגופים המוסדיים מעבירים חלק מתיקי הפנסיה לניהול חיצוני, למשל בקרנות השקעה פרטיות, ומשלמים על כך עמלות גבוהות", נכתב בכותרת המשנה, המפנה לדיווח של אסא ששון: "העלויות מגולגלות על החוסכים ונוגסות בתשואות על הפנסיה. המפקחת על שוק ההון, דורית סלינגר, החליטה לקבוע תקרה לעלויות אלה – בגובה 0.15% מהנכסים המנוהלים בכל גוף מוסדי. ואולם, לאחר שהופעלו על סלינגר לחצים, התקרה תהיה מחמירה פחות – בגובה 0.25%".

"רוצים לברר מה קורה עם קופת הגמל או לפדות את כספי הפנסיה שלכם? כדאי שתתאזרו בהרבה סבלנות", נכתב בכותרת המשנה לכתבה של מיכל רז-חיימוביץ' ב"גלובס". "החברות, שמחזיקות במיליארדי שקלים של מיליוני ישראלים, לא ממהרות לענות לטלפון. ומה הפלא, כשהמפקח על הביטוח מסתפק בדרישה חיוורת של מתן מענה 'בזמן סביר'?".

"עמלות הבנקים יוזלו – אבל רק ב-4 שקלים בממוצע", מדווח סיון איזסקו בעמ' 8 של "דה-מרקר" (הכותרת על שער "ממון": "בשורה ללקוחות הבנקים: מהחודש הבא תשלמו על עשר פעולות בחודש לא יותר מ-10 שקלים").

"קונסנזוס בשוק הקמעונאות: חוק המזון לא יוריד מחירים", נכתב בכותרת הראשית של "גלובס". "ביקורת חריפה על החוק שנמצא בשלבי חקיקה סופיים: 'יביא לתיאום המחירים הגדול בהיסטוריה'. יו"ר ועדת הכלכלה מודה: 'מסופק שתהיה ירידת מחירים'", נכתב בכותרת המשנה, המפנה לדיווח של אילנית חיות ומיכל רז-חיימוביץ'. "חוק המזון היה אחת התקוות הגדולות של הצרכנים בישראל. אבל הנוסח שאישרה לקריאה שנייה ושלישית הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה וועדת הכספים לא יביא בפועל להורדת המחירים לצרכן", כך קובעת חיות, חד וחלק, בפתח טור הפרשנות בחתימתה.

"הדירות הזולות נעלמו מהשוק", נכתב בכותרת על שער "דה-מרקר". "באזור המרכז כבר כמעט אי-אפשר למצוא דירות ארבעה חדרים שמחירן נמוך מ-1.2 מיליון שקל". הנתונים שמציגה רז סמולסקי נמסרו מידי אתר "המספק מידע למחפשי דירות". לצד הידיעה הזו, בכפולה הפותחת של העיתון, מדווח נמרוד בוסו על השקתה אתמול בכנסת של "השדולה לקידום שכירות הוגנת" (חברי-הכנסת סתיו שפיר, חיליק בר ואורלי לוי-אבקסיס). "במהלך הישיבה הוצגו נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שלפיהם מ-2007 עלו מחירי השכירות בישראל בכ-49%, ובתל-אביב בכ-67%". הידיעה החשובה ביותר מקבלת את המקום המועט ביותר בכפולת העמודים: הרפורמה בחוק התכנון והבנייה אושרה אתמול בוועדת הפנים של הכנסת.

ב"כלכליסט" מסכמים בכותרת הראשית: "ככה לא נלחמים ביוקר המחיה". "שורה של חוקים ותקנות שישפיעו על הוצאות משק הבית בשוליים" היא כותרת הגג. כותרת המשנה: "מזון: חוק המזון לא יעצור את עליות המחירים כיוון שהוא לא מחליש את כוחם של יצרני המזון הגדולים. פנסיה: המפקחת על שוק ההון ניסתה להפחית את דמי הניהול של החוסכים לפנסיה, אך נבלמה. בנקים: המפקח על הבנקים הפתיע וקבע תקרה נמוכה לסל עמלות. נותר לו לטפל בתחרותיות ובעלויות האשראי" (תומר ורון, נורית קדוש ורחלי בינדמן).

הכותרת הבולטת הנוספת על שער העיתון מלווה בתמונה של ח"כ חיליק בר (העבודה), אשתו וילדו: "אני ח"כ, מעמד ביניים, מרוויח 19 אלף שקל נטו ורק יכול לחלום על דירה", נכתב בכותרת עצמה.

יום האשה

בכל העיתונים ניתן למצוא הדים לציונו של יום האשה הבינלאומי, שחל היום. כך למשל ב"דה-מרקר" אחד המאמרים במדור הדעות מוכתר בלוגו "שוברות את תקרת השכר. יום האשה הבינלאומי", וכך גם כתבה שכותרתה היא "45% מעורכי-הדין הם נשים – אז למה אין אף אשה בתמונה?" (התמונה: "פורום עורכי-הדין הבכירים של דן-אנד-ברדסטריט"), וראיון עם מנכ"לית. יש גם טור של ח"כ מרב מיכאלי.

כתבת השער ב"גלריה" ("הארץ") היא ראיון של מבקרת האמנות גליה יהב עם האמנית ג'ודי שיקגו "במלאות 40 שנה ליצירתה האיקונית 'דינר פארטי'". "בראיון איתה היא מדגישה כי חרף ההשפעה של האמנות הפמיניסטית על היצירה העכשווית, היא עדיין לא נכנסה לזרם המרכזי". עוד במוסף, אורי קליין כותב על תעשיית תיירות המין לנשים, המתועדת בסרט "גן עדן לאוהבים"; כתבה מתורגמת מה"ניו-יורק טיימס" עוסקת בדמות האשה בעבודתו של לארס פון-טרייר, ורחל טל-שיר מקדישה את טור התזונה שלה לנשים המשתתפות ב"מהפכת האכילה הבריאה". ואולם, ייתכן שמדובר בסתם צירוף מקרים. עיסוק נרחב כזה בנושאים הקשורים למגדר או פמיניזם הוא דבר שכיח בעיתון.

יום האשה מצוין באופן בולט הרבה יותר ב"ידיעות אחרונות". כך מהשער האחורי נעדרות ידיעות הפח והפרסום הסמוי המסורתיות, ובמקומן מוצגים שערי מוספי העיתון שעל כולם מוצגות נשים: "דור העתיד הנשי של עולם הספורט" על שער מוסף הספורט; ראיון שער עם שחקנית ב"24 שעות"; מנהלות במינהלת הנמלים החדשים על שער "ממון" (יש גם "טורים אישיים מיוחדים" של שתי נשות עסקים ידועות). גם מדור הדעות נכתב כולו בידי נשים, ובעמודי החדשות טורים נוספים שנכתבו בידי נשים וכתבות על נושאים שנבחרו כמתאימים ליום האשה, כמו נוכחות נשית בולטת בצמרת עיריית נתניה, נתונים של ארגון נעמ"ת על מעמד האשה ומתמודדות על ראשות עיריית פריז.

הלוגו המלווה את האייטמים השונים הוא "נשים כותבות את 'ידיעות אחרונות'" והפרויקט כולו מתאפיין ברוח הפרשנות העכשווית בעיתון ל"נוסחת יודקובסקי", שלפיה גם השר היה פעם נהג, ומה בכלל ההבדל. העיסוק במצב האשה ("נתונים מדאיגים מגלים: לנשים אין תחמושת בקרב על הפרנסה") וכמה טורים מחכימים ומעניינים נאבקים בזוטות, הבלים ותוכן שיווקי ("השלושרים? תכירו את השלושרות!", "הטרנסג'נדרית המיליארדרית", "מיכל נגרין בדקה עבורנו שמונה צלליות", ודני אדינו-אבבה עם הסקופ: "בעוד כשבועיים, מרתון ירושלים הבינלאומי: הרבה נשים יהיו שם"). הרושם המצטבר הוא של רצון טוב אך מעורפל, אקלקטי וחסר מצפן.

אז מהו יום האשה בשבילך – מאבק על שוויון בשכר או פנינה רוזנבלום כותבת את מדור הרכילות העסקית? מעמד האשה או מסקרה? ב"ידיעות אחרונות" מנסים לענות על השאלה בתשובה בעלת המכנה המשותף הרחב ביותר האפשרי, עד שהיא מתרדדת לכלל המסקנה הפיזית השטחית – "נשים כותבות את 'ידיעות אחרונות'". מי שיש לה ואגינה ויודעת קרוא וכתוב היא "יום האשה" עבור העיתון.

ענייני תקשורת

גליון "מעריב", תל-אביב, מרץ 2014 (צילום: "העין השביעית")

"'מעריב' שוב על סף פירוק: שלמה בן-צבי מבקש הקפאת הליכים", נכתב בכותרת על שער "דה-מרקר". ואולם, בינתיים פינה סיפור "הסוף של 'מעריב', פרק 273" את מקומו בראש סדר היום של ענייני התקשורת לטובת הסיפור "הסוף של רשות השידור, פרק 475", עם הגשת המלצות ועדת לנדס היום. המעוניינים במידע על מצבו הנוכחי של "מעריב" ימצאו את מבוקשם כאן, בקישור הזה. המעוניינים במידע על המלצות ועדת לנדס יכולים לסור לקישור הזה.