מליאת רשות השידור לא הצליחה להחליט אתמול אם לאמץ את הצעת ועדת האתיקה לעדכון קוד נקדי בכל הנוגע להבעת דעה אישית בשידור הציבורי. ואולי, ביתר דיוק, יש לכתוב זאת כך: מליאת רשות השידור הצליחה לא להחליט אם לאמץ את הצעתה של ועדת האתיקה.
ארבע שעות דנו חברי המליאה בסוגיה, ובתום הדיון נותרו על שולחן המליאה שתי הצעות החלטה: האחת הנחתה את הנהלת רשות השידור לעדכן את קוד נקדי ולנסח טיוטת הצעה לנוהל חדש "ברוח המלצות ועדת האתיקה"; האחרת הנחתה את הנהלת רשות השידור לעשות זאת "ברוח הדיון שנערך היום". שמונה חברי מליאה הצביעו בעד ההצעה הראשונה ושמונה חברי מליאה הצביעו בעד ההצעה השנייה. "אני עובר לנושא הבא", הודיע יו"ר הרשות אמיר גילת עם תום ספירת הקולות. "רגע", קטע אותו חבר המליאה אורי ארבל-גנץ, "מה הוחלט?". את התשובה סיפק חבר הוועד המנהל יעקב בורובסקי: "ההצעות נדחו. חוזרים למצב כפי שהיה לפני הדיון". ובזאת, לכאורה, ירדו לטמיון למעלה משנת עבודה של ועדת האתיקה ועוד כארבע שעות של דיון.
קשה להעלות על הדעת כיצד היתה ההנהלה מצליחה לנסח טיוטת הצעה לנוהל חדש "ברוח הדיון" שהתקיים אתמול בירושלים, שכן היה זה דיון מבולבל, לעתים גרוטסקי ובסופו של דבר משותק כמעט לחלוטין, וזאת כתוצאה ממחלוקת בסיסית הקיימת זה זמן רב בין הנהלת רשות השידור והוועד המנהל לבין כמה מחברי המליאה הציבורית של הרשות.
המחלוקת באה לידי ביטוי אתמול בעמדות השונות באשר להמלצות ועדת האתיקה, אך ביסודה היא נסבה על מקומה של מליאת רשות השידור ויחסיה הראויים עם ההנהלה. בעוד הנהלת הרשות טוענת שהמליאה מתערבת בנושאים שאינם בסמכותה, כמה מחברי המליאה חשים כי ההנהלה מנסה למדר אותם ולרוקן את תפקידם מכל תוכן.
בפתח הישיבה הציג ד"ר מוטי נייגר, חבר חיצוני לוועדת האתיקה, את מסמך ההמלצות שניסח יחד עם יתר חברי הוועדה. "זה לא מסמך פרוע, לא מתיר רסן", ביקש להרגיע, "זה מסמך שמאפשר, בתנאים מסוימים, להביע דעה בשידור, וברוב התנאים אינו מאפשר זאת. הוא מייצר איזונים". נייגר טען כי המסמך נועד להסדיר מציאות עיתונאית שאינה מתיישבת בפועל עם קוד נקדי הוותיק, אך גם אינה מתנהלת לפי כל הנחיה אתית אחרת. הוא הסביר את ההיגיון שמאחורי ההמלצות וקרא לחברי המליאה לאמצן, כדי "לשמור על רשות השידור רלבנטית וגם מאוזנת".
בכך, פחות או יותר, הסתיים השלב הרציני בדיון. אמנם היו מדי פעם מי שתהו או העירו על משמעותו של סעיף זה או אחר בהמלצות, אך במשך רוב שעות הדיון לא עסקו חברי המליאה בהצעת ועדת האתיקה. הם התמקדו בשאלה עקרונית יותר: האם ראוי שוועדת האתיקה תבצע את מה שהוטל עליה לפני כשנה וחצי ותנסח את העדכון המומלץ לקוד האתי של רשות השידור, או שמא, בעצם ובדיעבד, זהו תפקידה של הנהלת רשות השידור.
הדיון גלש פעמים רבות לקריאות רמות והטפות מוסר הדדיות, וכלל גם הפגנת מחאה של מנהל הרדיו ד"ר מיכאל (מיקי) מירו, שיצא בצעקות מהאולם ובהמשך נענה לבקשת המנכ"ל וחזר. אחרי כמה שעות החלו כמה מחברי המליאה לצחוק מרוב ייאוש, להקניט זה את זה או להכות בכפות ידיהם על מצחם. לצד קביעות חוזרות ונשנות בנוסח "אני לא הפרעתי לך, אני מבקש שלא תפריע לי", החמיאו כמה ממשתתפי הישיבה לעצמם על הדיון הרציני שהם מנהלים ("תעודת כבוד לרשות השידור", היה ביטוי שממש יצא מפי אחד המשתתפים, ברצינות).
יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור אמיר גילת (מימין) ומנכ"ל הרשות הנוכחי יוני בן-מנחם, אתמול, בישיבת המליאה בירושלים (צילום: "העין השביעית")
חבר הוועד המנהל יעקב בורובסקי היה המתנגד הבולט לקבלת המלצות ועדת האתיקה. "אם המליאה הזו מאמצת את המסמך כפי שהצגתם במלואו", התריע, "בעיני זה יום שחור מאוד למליאת רשות השידור ולעובדי רשות השידור". בורובסקי לא הרחיב בנוגע לאסון שיתרגש על הרשות, אך טען כי המליאה אינה הגוף הראוי לניסוח קוד אתי לעיתונאי רשות השידור משום שהיא מורכבת כולה ממינויים פוליטיים.
"כל אחד מהיושבים פה הוא מינוי פוליטי", הסביר בורובסקי, "בין אם הוא חושב שהוא לא, בין אם הוא יודע שכן ואומר שלא. אנחנו נציגי ציבור? אנחנו נציגי ציבור שנבחרנו על-ידי פוליטיקאים. עצם היותנו כאן בהגדרה היא פוליטיקה, ואוי לפוליטיקה אם היא זו שתקבע את האתיקה". תחת זאת המליץ בורובסקי לתת לאנשי המקצוע, כלומר להנהלת רשות השידור, לנסח בעצמה את הקוד האתי לרשות. "כי ההנהלה לא פוליטית...", העירה בלשון סגי נהור חברת המליאה גאולה אבידן, והציפה לרגע את לוז הסכסוך.
בראש הרשות, יש להזכיר, עומד מי שמונה לתפקידו באישורו של השר הממונה על רשות השידור, הלא הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו. אמנם, לא תמיד היו כך פני הדברים. לפני כמה שנים, לאחר מאבק ציבורי ארוך (שתועד בסרטו של דורון צברי, "המדריך למהפכה"), נכתב חוק חדש לרשות השידור כדי לנתק אותה מהשפעתם של פוליטיקאים, אולם ממשלת נתניהו שינתה את החוק בחזרה והחזירה לידיו, כשר הממונה, את הסמכות לאשר את מינוי יושב-ראש ההנהלה. לתפקיד מונה אמיר גילת, מי שהיה בעבר יועצו של נתניהו כשהיה שר אוצר.
בעיני כמה מחברי המליאה, חוסר הרצון של ההנהלה לאמץ את המלצות ועדת האתיקה נובע מרצונם לעשות שימוש פוליטי בכללי קוד נקדי, ובפועל – לסתום את פיות המבקרים. מנקודת מבט רחבה יותר, אותם חברי מליאה סוברים כי ההנהלה מבקשת לצמצם את מעורבותם בנעשה ברשות כדי שתוכל להוציא לפועל מדיניות המונעת מאינטרסים פוליטיים ולא מקצועיים.
בורובסקי, מכל מקום, לא זז מעמדתו. הוא טען כי אין למליאה סמכות "להציע להנהלה כלים, אלא ארגז כלים", והוסיף: "ההבחנה בין השניים היא קיצונית".
מתנגד נוסף להצעת ועדת האתיקה היה חבר הוועד המנהל יואב הורוביץ. "אני חושב שהבעיה היחידה במסמך נקדי היא שלאורך השנים, בפרקי זמן מסוימים, הוא לא נאכף", אמר הורוביץ, וזאת, לדבריו, בשל "רפיון ורפיסות או חוסר מקצועיות". הורוביץ הוסיף כי כתוצאה מאי-האכיפה נוצרה מציאות קלוקלת, אך אימוץ המלצות ועדת האתיקה יכשיר מציאות זו. לדעתו מצב כזה יהיה "מסוכן". הסכנה, טען הורוביץ, טמונה בכך שאימוץ ההמלצות יפגע ביכולת ההנהלה לנהל.
חבר הוועד המנהל יואב הורוביץ, אתמול בישיבה בירושלים (צילום: "העין השביעית")
כאשר קיבל מנכ"ל רשות השידור, יוני בן-מנחם, את רשות הדיבור, חזר אף הוא על החשש כי אימוץ המלצות ועדת האתיקה יפגע ביכולתו לבצע את תפקידו. "אני חושב שכל המנהלים הם עיתונאים ותיקים ומנוסים, והם יכולים לתרום מנסיונם כדי לאפשר את הפלורליזם בשידור, בתנאי שלא תתערבו בעבודת הניהול שלנו", אמר. "אני לא אומר שלא נהיה תחת ביקורת, אבל לפרוץ את מסמך נקדי זו תהיה בכייה לדורות". בהמשך טען כי דווקא יש מקום לעדכן את קוד נקדי, אך אמר שזה תפקידה של ההנהלה. "אנחנו העיתונאים", הסביר. "את העבודה העיתונאית העיתונאים יודעים הכי טוב, ואנחנו רוצים שתניחו לנו לעשות את העבודה".
מנגד, חבר המליאה אורי ארבל-גנץ תהה מדוע רק עכשיו נזכרים לדרוש את אכיפת כללי קוד נקדי. ארבל-גנץ הקריא מן הכתב כמה אמירות ששמע בעבר, בעת שהאזין לתוכנית ברשת ב'. לדבריו, המגיש בתוכנית זו אמר בין היתר: "המגזר הציבורי הם חרטטנים", "יש חונטות במגזר הציבורי, יש חונטות במשרד האוצר ויש חונטות במשרד המשפטים", "נערי האוצר, אני מצפה שהם יתנהגו בדרך אחת ולא אחרת" ו"משהו מסריח לי בהתנהגות המגזר הציבורי".
"במקרה הבאתי ציטוטים מתוכנית שהיתה לפני שנתיים וחצי בהגשת מי שהיום הוא מנהל קול-ישראל, בעבר שדרן", אמר ארבל-גנץ. "אלה דברים שאמר מיקי מירו בתוכנית 'שעת חברה'. זו הדרך שמנהל הרדיו התבטא בה". לדעת ארבל-גנץ, אין מקום לנסות לשנות את עמדותיו של מירו, כפי שאין מקום לנסות לשנות את עמדותיה של קרן נויבך. "יש מקום לזה ולזה", טען. "האיזון צריך להתבצע בלוח השידורים".
חברת ועדת האתיקה נגסט מנגשה הביעה תרעומת על עמדת הוועד המנהל. "אני מרגישה שמושכים לי את השטיח מתחת לרגליים", אמרה. "שלחתם אותי, צירפתם אותי לוועדת האתיקה, עשינו את העבודה, ולכנות את העבודה שלנו 'פוליטית' זה מאוד עצוב בשבילי".
"אני מבינה שיש פה הרבה אנשים שמרוצים מהמצב היום", אמרה יו"ר ועדת האתיקה, בלהה כהנא. "אני לא חושבת שהמצב הוא כל-כך טוב, אני לא חושבת שבשידור הציבורי יש ביטוי לכל רובדי החברה. צריך שיהיה בשידור הציבורי סדר יום לכולם. צריך רק רצון טוב ונפש חפצה. מי שהיום יצביע נגד המסמך הזה בעצם אומר, 'המצב פה מצוין, השידור הציבורי ממלא את תפקידו, קוד נקדי נותן לנו את הכלים'".
לקראת ההצבעה על ההצעות השונות טען הורוביץ כי יש לאפשר למנכ"ל רשות השידור לקיים סבב של שיחות עם גורמים מקצועיים ברשות, ואחר-כך לשמוע את המלצותיו. חברת המליאה חני פרי התנגדה. "הוועדה מונתה על-ידי המליאה, עבדה שנה וחצי, ניסחה מסמך. זה לא הגיוני ולא סביר שכל דבר נעשה עוד פעם ועוד פעם, שוב נחזיר ושוב נדון בו, איך נוכל להתקדם? איך נוכל ליצור רשות שידור חדשה כשאנחנו כל הזמן מורחים החלטות?". חבר המליאה נמרוד לב הציע להקציב להנהלה זמן קצר להגשת המלצות. שוב החל ויכוח על משך הזמן.
בשלב מסוים טען ארבל-גנץ כי אין כלל טעם לנהל דיון על הצעת ועדת האתיקה עד שמעמדה של מליאת רשות השידור יוסדר אחת ולתמיד. ארבל-גנץ הציע לקיים יום דיונים עם מומחים רלבנטיים למשפט חוקתי ומינהלי, כדי שיגדירו בפני המליאה את תפקידה וסמכויותיה. "ניקח את זה כאתגר", אמר, "כדי שיואב [הורוביץ] יפסיק להתווכח איתי מה תפקיד הוועד המנהל והיו"ר יפסיק להתווכח איתי אם אני מפקח. די, נמאס לי מזה". הורוביץ הסכים. "אני קונה כל מה שאתה אומר", אמר לארבל-גנץ. "אני חושב שהסוגיה המרכזית פה היא לא המלצות ועדת האתיקה, אלא ההתנהלות של המליאה מול ההנהלה והוועד המנהל. עד שהסוגיה הזו לא תתברר בצורה הכי חדה וברורה, נסתובב פה בוויכוחים מטופשים".
בכל זאת חזר הדיון לנושא המלצות ועדת האתיקה, וקיבל תפנית כאשר יו"ר הרשות אמיר גילת העלה לדיון הצעת החלטה משל עצמו לעדכון קוד נקדי. גילת, שלא היה שותף מרכזי בדיון, הקרין ממסך המחשב באולם הצעה בת שישה סעיפים ושישה סעיפי משנה לעדכון הקוד האתי ברשות השידור. כך, בעוד חברי ועדת האתיקה עמלו במשך כשנה, קיימו כמה וכמה ישיבות ודיונים, שמעו בעלי מקצוע ומומחים ואז ישבו לנסח יחדיו את הצעתם, העמיד מולם גילת, ברגע האחרון, הצעה משלו, בלי לפרט באוזניהם כיצד באה אל העולם. כאשר כמה מחברי המליאה התרעמו וטענו כי "אי-אפשר להתייחס לזה", הרגיע אותם גילת ואמר: "אין פה שום דבר שאתם לא מכירים".
עד מהרה לא נותר כמעט דבר מהצעת ההחלטה של גילת. לאור התנגדויות והערות של משתתפי הדיון מקרב המליאה והוועד המנהל כאחד, ערך גילת מול עיניהם את המסמך. בזה אחר זה מחק היו"ר סעיף אחר סעיף מהצעתו המקורית, עד שכל שנותר ממנה היה משפט הפתיחה. למשפט זה צורף משפט נוסף, שהתבסס על הצעה שהעלה בורובסקי – להדריך את ההנהלה להכין נוהל משלה "ברוח הדיון שהתנהל". בשלב זה הציעה אבידן הצעה משלה, לשנות את הנוסח כך שיכלול את המלים "ברוח המלצות ועדת האתיקה".
תוצאת התיקו שהתקבלה בהצבעה עשויה לשחק לידי ההנהלה עוד יותר מאשר אם היתה מתקבלת הצעתם לנסח נוהל "ברוח הדיון במליאה". מחד, כל חברי המליאה שהשתתפו בדיון הצביעו בעד הצעה שקובעת כי יש מקום לעדכן את קוד נקדי, ובכך אישררו את ההחלטה שהובילה את ועדת האתיקה לנסח מלכתחילה המלצות לעדכון. מנגד, בשל אי-הסכמה על רוח העדכון הרצוי, אף אחת מההצעות לא אושרה. אם אכן אי-החלטה משמעה ששתי ההצעות נופלות, כפי שטען בורובסקי, הרי שקוד נקדי עומד בעינו וכעת כל שיש לעשות הוא לאכוף אותו. בלי רפיון ובלי רפיסות.
ומה עם הרפורמה?
מרבית הישיבה, כארבע שעות, הוקדשה לדיון על הצעת ועדת האתיקה לעדכון קוד נקדי. אחרי שמליאת הרשות לא הצליחה להחליט מה לעשות עם סוגיה זו, עבר הדיון לנושא הרפורמה ברשות השידור, אותו מיזם עצום ממדים שעלותו לקופת המדינה נאמדת במאות מיליוני שקלים. הדיון בנושא זה ארך חמש דקות בדיוק. מנכ"ל הרשות יוני בן-מנחם עידכן את הנוכחים כי הרפורמה אכן אמורה להתחיל לצאת לפועל ב-1 בדצמבר והביעה תקווה כי כל הצדדים יסיימו את הדיונים ביניהם ויגיעו להסכמות והבנות בזמן. יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים, דני זקן, פיקפק באפשרות שהמשא-ומתן עם הנהלת רשות השידור יסתיים בזמן, וטען כי הפנייה אליו נעשתה רק "בדקה ה-90". הערתו נרשמה בפרוטוקול.