הרמטכ"ל, רב-אלוף גבי אשכנזי, ושר הביטחון אהוד ברק (צילום: ליאור מזרחי)
לא מטומטמים
כותרות כל עיתוני הבוקר, למעט זו של "ישראל היום", מוקדשות למתיחות הבטחונית, שגברה אתמול במידה ניכרת. לא בחזית הדרומית מול חמאס, לא בחזית הצפונית מול לבנון וחיזבאללה, לא בחזית המערבית מול המשטים אל עבר עזה, אלא בחזית המרכז, שם נאבקים בעוז זה כמה חודשים כוחות צה"ל בראשי משרד הביטחון.
"ברק ממהר לבחור רמטכ"ל חדש", קוראת הכותרת של "ידיעות אחרונות", ולידה החותמת "יחסים עכורים". "ברק מתחיל סבב שיחות עם המועמדים יותר מחצי שנה לפני תום כהונת אשכנזי", מוסבר בכותרת המשנה לראשית. "בכירים בצה"ל: ברק רצה להתעלל, אשכנזי לא יתפטר".
עבור מי מבין קוראי "ידיעות אחרונות" שאינו מבין עברית מוצמדים שני תצלומים לכותרת הראשית ובהם נראים גיבורי הפרשה – שר הביטחון אהוד ברק והרמטכ"ל רב-אלוף גבי אשכנזי. ברק נראה בתצלום כשעל פרצופו ארשת בלתי מרוצה ביותר, כמו היה ילד בן חמש שהרגע עצרו את אביו בשל גניבת מים. אשכנזי נראה בתצלום כמו מי שמנסה לחקות את הפרצוף של ברק, אבל פניו אינן גמישות דיין.
"התנהגותו האישית של שר הביטחון, הן מול הרמטכ"ל היוצא והן מול המועמדים, הפכה את מה שתמיד היה תהליך לקוי לפארסה של ממש", כותב עפר שלח בכפולה הפותחת של "מעריב". בן כספית מבקר את מהלכי ברק בלשון חריפה עוד יותר. "האיש הזה, המוכשר ומתוחכם כל-כך, מוכיח מדי יום ביומו שהוא לא מסוגל לעשות שום דבר בלי להכשיל או להיכשל. עכשיו למדנו שהוא גם לא מסוגל למנות רמטכ"ל", כותב כספית ומעלה את ההשערה כי ברק פועל נגד אשכנזי כדי "להחליש אותו, לתת לוועדת טירקל אמתלה להפיל הכל על הרמטכ"ל כי הוא בין כה וכה הולך הביתה, ברווז צולע וכו'".
בין היתר כספית מזכיר כיצד ביקש ברק הרמטכ"ל משר הביטחון דאז יצחק רבין להשהות את פרסום מחליפו. סיפור זה מופיע הבוקר גם במאמר פרשנות מאת איתן הבר ב"ידיעות אחרונות".
ב"הארץ" מציין עמוס הראל כי "בשיחות סגורות מרבה אשכנזי לצטט באחרונה ממכתב משנת 1995, שעותק ממנו מצוי ברשותו: הרמטכ"ל אהוד ברק מוחה על כוונת ראש הממשלה אז, יצחק רבין, להודיע על מינוי מחליפו יותר משלושה חודשים לפני סיום הכהונה". אך סיפור זה אינו עומד במרכז דיווחו של הראל, שכן לידיו נפל שלל שאין בידי העיתונים האחרים – עותק מסיכום דיון שנערך לפני כשבועיים כחלק מוועדת איילנד לבדיקת אירועי המשט הטורקי.
הכותרת הראשית של "הארץ" מתבססת על דברי אחד מחברי הוועדה, תא"ל אביב כוכבי: "צה"ל אחראי להסתבכות במשט, לא הדרג המדיני". על-פי הראל, "אף שלא ברור מי המקור הראשוני שהפיץ את המסמך (שמשתתפים בדיון מאשרים בדיעבד את מהימנות הציטוטים הכלולים בו), נראה שהדלפתו היא שלב נוסף במלחמת הלשכות המתנהלת בפרשת המשט [...] דברי כוכבי עשויים להתפרש כמתן 'זיכוי' לדרג המדיני בפרשה, אולם זו תהיה מסקנה בעייתית. ועדת איילנד, במוצהר, נמנעה מלחקור את תפקוד הדרג המדיני משום שהדבר לא היה כלול במנדט שלה. חבריה לא היו חשופים למלוא החומר המתעד את חלקו של הדרג המדיני, ואילו במטכ"ל מושמעת דווקא ביקורת לא מבוטלת על התנהלותם של נתניהו ובעיקר ברק בפרשה".
בידיעה מצוטטים דברי המשתתפים בישיבה. בין היתר מצוטט איילנד כמי שאמר כי "בשנתיים שקדמו למשט חיל הים ביצע מבצעים מדהימים והדברים לא פורסמו. צריך לעשות ממוצע. רשלנות זה כשמישהו הולך לישון ואומר: יהיה בסדר. מפקד חיל הים לא יצא שלושה שבועות הביתה. היו מודלים וויכוח עם המשטרה על הכוחות, מישהו הניח הנחות לא נכונות שהובילו לתוצאה, אך אין כאן רשלנות בתפקיד. מסוכן להסיק מסקנות ולקבוע שהם מטומטמים וכדומה, כפי שכתבו בתקשורת".
ב"ישראל היום", שם נדחקת המתיחות בראש מערכת הביטחון מהכותרת הראשית לטובת הכותרת "נתניהו: 'נגיב בעוצמה על כל התקפה נגדנו'", מבקש דן מרגלית להמעיט בחשיבות המיוחסת למהלך האחרון של ברק. "בכל סיבוב עולה ובוקע ממנה הטיעון כי בחירה עכשיו תהפוך את אשכנזי ל'ברווז צולע' עד לסיום כהונתו בפברואר 2011", כותב מרגלית, "וככל שאני חוזר והופך בטענה זו היא אינה נראית לי. יש תועלת בכך שהרמטכ"ל הבא יכין את עצמו לתפקידו הבא במשך כמה חודשים, וראוי שהמכהן עתה יסייע בידו".
למעלה מאלף מלים
בראש שער "הארץ" מודפס הבוקר תצלום [מקס מאלט] שבו נראים שני קשישים פוסעים על מדרגה. הגבר נעזר במקל הליכה ומתבונן מטה. האשה הולכת בזקיפות ומישירה מבט למצלמה. ברקע אין עוד איש, רק פינת רחוב בפרבר גרמני. השניים הם סמואל קונץ, המואשם בהשתתפות ברצח 430 אלף יהודים, ואשתו, ששמה אינו מוזכר. התצלום, עוכר שלווה אף שאין בו כל דרמה, מקדם כתבה מאת זאב אברהמי שתתפרסם מחר, במוסף השבועי של העיתון.
בתחתית שער "ידיעות אחרונות" מודפס גם כן תצלום עיתונאי מוצלח במיוחד [רויטרס], מהצד השני של סקאלת הדרמה. נראים בו בני משפחת סא"ל דב הררי, שנהרג שלשום בגבול לבנון. יידרשו למעלה מאלף מלים כדי לתארו כראוי.
שמחה מוגזמת
האפשרות כי בוצע אתמול נסיון התנקשות בנשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד מתקבלת במידה משתנה של חשדנות על-ידי העיתונות הישראלית. ב"ידיעות אחרונות" הספקות מעטים. "נשיא איראן ניצל אתמול מנסיון התנקשות במהלך נאום לפני המונים", נכתב בראש שער העיתון, ובכפולת העמודים השנייה, שרובה מוקדש לאירוע, המסגור הוא כאילו באמת היה נסיון התנקשות, בלא כל פקפוק. "הרימון שיכול היה לשנות את המזרח התיכון", קוראת הכותרת המרכזית, ובכותרת המשנה מוסיפים: "בתחלה [כך במקור] טענו שזה 'חזיז שנועד להביע שמחה', אחר-כך אישרו: נסיון התנקשות".
סמדר פרי מדווחת כי ארמון הנשיאות אישר ידיעות שהתפרסמו אתמול על ניסיון להתנקש באחמדינג'אד ובעומק הידיעה מוסיפה: "בבהמדן [העיר שבה ביקר נשיא איראן בעת האירוע] נפוצה גם גרסה סותרת: דוברים רשמיים מקומיים טענו שמאבטחי הנשיאות הצליחו לעצור אדם שהשליך 'חזיז שנועד להביע שמחה מוגזמת'".
בעיתונים האחרים הספק בולט יותר. סימן שאלה עומד בסיום הכותרת על שער "ישראל היום", הקוראת: "נסיון התנקשות באחמדינג'אד?". בכותרת המשנה לידיעה שמופיעה בעמ' 9 הדיווחים על נסיון ההתנקשות מכונים "שמועות". "היה או לא היה נסיון התנקשות בנשיא איראן?", שואלת כותרת בראש שער "מעריב". גם הדיווח בפנים העיתון אינו מכריע בסוגיה.
הכותרת בראש עמ' 6 של "הארץ" קוראת: "איראן מכחישה את הדיווחים על נסיון התנקשות באחמדינג'אד", יוסי מלמן טוען ברשימה פרשנית כי "גם אילו היה מתבצע נסיון התנקשות אמיתי וגם אילו הם היו מצליחים לחסל את הנשיא, הרי הדבר לא היה מביא לשינוי של ממש בדרך שבה צועדת המדינה [...] סמכות השלטון העליונה מצויה בידי חמינאי, כך שגם אילו הנשיא היה נהרג בהתנקשות, מותו לא היה מביא לשינוי בתוכנית הגרעין של איראן ולא במדיניות החוץ שלה". עמדה דומה מאוד מביע צבי בראל בטור פרשנות המתפרסם לצד טור הפרשנות של מלמן.
ניסיון חוזר
שבוע לאחר פינוי והחרבת כפר בדואי לא-חוקי בנגב, שעבר מתחת לרדאר של רוב אמצעי התקשורת בישראל, פונה ונחרב הכפר שנית. הפעם "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום", שלא כתבו שורה אחת על המבצע הקודם, מדווחים בהבלטה יחסית על האירוע. מרבית עמ' 16 ב"ידיעות אחרונות", ראש עמ' 15 ב"ישראל היום". "מעריב", שהסתפק בפעם שעברה בכיתוב תצלום בירכתי העיתון, מפרסם ידיעה בראש עמ' 14. ב"הארץ", העיתון היחיד שפירסם ידיעה חדשותית על הפינוי הקודם, מתפרסמת הבוקר ידיעה על הפינוי המחודש בראש עמ' 4.
נא לא לאמץ את המוח
במדור חדשות החוץ של "ישראל היום" לא מפסיקים להתייחס אל הקוראים כאל רפי שכל. הבוקר כולל המדור ארבע ידיעות. למעט ידיעה אחת סבירה על החלטת 40 מיליארדרים בארה"ב לתרום מחצית מהונם לצדקה, מתפרסמת במדור ידיעה על יום הולדתו של נשיא ארה"ב, ידיעה על אזרחית בריטניה שבשל מחלה נדירה נאלצת להחזיק את רגלה האחת כפופה בכל עת, וידיעה על בריסטול, בתה של שרה פיילין, שנפרדה מבן זוגה (בשל העובדה שהכניס אשה אחרת להריון).
לא צריך טובות מנוני
אתמול חגג המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הגליל והנגב סילבן שלום את יום הולדתו. בעיתון "מעריב" פירסמו בשער האחורי של גליון יום שלישי ידיעה מקדימה לאירוע, שעסקה ב"צירוף מקרים משעשע" – תאריך הולדתו של שלום זהה לזה של פוליטיקאים בולטים ברחבי העולם.
הבוקר נמשכות החגיגות. במדור הרכילות "הסיטי" [הילה ציאון] הרואה אור במוסף "עסקים" של "מעריב", מתפרסמת ידיעה שעניינה מסיבת הפתעה שערכה ג'ודי ניר-מוזס-שלום לבעלה. הידיעה מתבססת על ציוצים ששיגרה אשת המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הגליל והנגב באמצעות טוויטר, ומלווה בשני תצלומים: שלום בלשכתו, לצד עוגת יום הולדת, ותצלום נפרד של אשתו, שותפתו לעסקים של המשקיע החדש ב"מעריב", לבושה בגופייה לבנה. הידיעה מובלטת על רקע אדום ותופסת את השורה הפותחת בכותרת המדור.
במדור הרכילות העסקית "בועות", המתפרסם במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות", אין אזכור ליום הולדתו של המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הגליל והנגב. גם לא במדור הרכילות של "24 שעות", בזה של "כלכליסט", בזה של "גלובס" או בזה של "ישראל היום" (ב"דה-מרקר" לא מתפרסם הבוקר מדור רכילות).
שכר לעמלם
הכותרת הראשית ועמודים 4–9 ב"כלכליסט" מוקדשים לסיקור דו"ח של רשות ניירות הערך על שכר המנהלים. "המשבר לא בלם את עליית שכר הבכירים", קוראת הכותרת הראשית, ובעמודים הבאים מתפרסמות כותרות כגון "השווקים התרסקו, והשכר עלה", "70% ממקבלי השכר הגבוה עובדים בקבוצות הגדולות" ו"השכר יורד ככל שהדירקטורים החיצוניים חזקים יותר". הסיקור מביא בהרחבה את ממצאי הדו"ח, ומתאפיין בביקורתיות כלפי השכר הגבוה.
ב"גלובס" מופיעה כותרת על המחקר בתחתית השער, וסיכום ממצאיו תופס את עמודים 2–4. הסיקור בעיתון זה ביקורתי גם כלפי עורכי הדו"ח ומציין כי העיתון טוען את עיקרי טענות הדו"ח זה שנים רבות. "רשות ני"ע מגלה את אמריקה", קוראת הכותרת בשער. טלי ציפורי מסבירה, בטור פרשנות הנלווה לסיקור, כי "יש ביקוש למנכ"לים ולסמנכ"לים טובים, אך אין הרבה היצע, ולכן המחיר עולה".
ב"דה-מרקר" הוסבר לאחרונה מדוע הבונוסים שמחלק לב לבייב למנהליו הבכירים מוצדקים. הבוקר נדחקת כותרת על הדו"ח לפינה התחתונה של השער, לטובת ידיעה שהגיע אתמול בשעה מאוחרת יחסית – החלטת משרד התקשורת להפחית את דמי הקישוריות. יחד עם זאת, הכפולה הפותחת כולה מוקדשת לנושא, ומירב ארלוזורוב מוסיפה מאמר פרי עטה במדור הדעות של העיתון. לדעתה, "חשוב לרסן את הקשר שבין שכר הבכירים לבין ביצועי החברות שבניהולם". בהמשך ממליצה ארלוזורוב על "מדיניות תגמול מושכלת, שגם קובעת תקרות כספיות להיקף הבונוסים שניתן לשלם, וגם מציבה את התמריצים של המנהלים במקומם הנכון".
ענייני תקשורת
אופיר בר-זהר מדווחת ב"דה-מרקר" כי מועצת הרשות השנייה תנסה להכריע ביום שני אם "ההשקעה בתוכניות הכלכליות תמשיך להיחשב כהשקעה בתעודה".
יהודה שלזינגר מדווח ב"ישראל היום" כי לשכת שר הפנים מחתה בפני הרשות השנייה על דבריו של שדרן הרדיו גבי גזית שלפיהם שר הפנים אלי ישי הוא "השר הגזען ביותר בממשלה". גזית לא חוזר בו מדבריו ומסביר כי התבטא כך בשל דברי השר, שאמר, "אני רוצה לראות מי יגור בשכונה עם אזרחים אריתריאים".
ב"העיר – תל אביב" מתפרסם ראיון שקיימה ליטל גרוסמן עם הבלוגר ריצ'רד סילברסטיין, שפועל בחודשים האחרונים כדי לחשוף את מה שהצנזורה הישראלית מבקשת להשתיק.
ב"הארץ" מתפרסם ראיון שערכה מרב מיכאלי עם כרמלה מנשה, לרגל זכייתה בפרס א.מ.ת.