האב, הבן והג'ינג'ית

rupert_mordoch_140711_100רופרט מרדוק

איל תקשורת אוסטרלי בעל אזרחות אמריקאית, יו"ר ומנכ"ל התאגיד ניוז-קורפ, יליד 1931. הונו מוערך ב-6.3 מיליארד דולר.

ירש את העיתון "דה-ניוז" שיצא באדלייד, אוסטרליה. לאחר שעבר השתלמות בעיתונים בבריטניה השתלט על עוד עיתונים באוסטרליה, ומאוחר יותר הרחיב את עסקי התקשורת שלו, בעיקר לבריטניה ולארה"ב.

אחזקותיו בעיתונים, תחנות טלוויזיה, אולפנים והוצאות לאור הקנו לו תדיר את התואר "איל התקשורת החזק בעולם". מרדוק ידוע בקשריו הענפים עם מקבלי החלטות ברחבי העולם. השפעתו הפוליטית בבריטניה, באמצעות הטבלואידים הפופולריים "הסאן" ו"ניוז אוף דה-וורלד", היתה לשם דבר. בארה"ב הקים את רשת החדשות פוקס-ניוז, שהיתה לפופולרית ביותר מבין הרשתות.

סגנון ניהולו והצלחותיו העסקיות הקנו לו מעריצים רבים, אולם שיטותיו השנויות במחלוקת, העדפתו עיתונות סנסציונית וצהובה והשפעתו הפוליטית הגדולה קוממו עליו רבים אחרים.

בעקבות פריצתה המחודשת של פרשת האזנות הסתר ב"ניוז אוף דה-וורלד", הודיע מרדוק על סגירת הצהובון רב-התפוצה, וזאת אף שבעבר העיד כי הוא "סנטימנטלי מכדי לסגור את עיתוניו". השבוע נאלץ להודיע גם על נסיגתו מעסקת ההשתלטות על חברת הטלוויזיה בלוויין בריטיש-סקיי (BskyB).

מרדוק, המתגורר בארצות-הברית עם אשתו השלישית, נאלץ בסוף השבוע שעבר להופיע בבריטניה בעצמו ולקחת לידיו את מושכות ניהול המשבר. הופעתו הצפויה בשבוע הבא בפני ועדת חקירה פרלמנטרית בריטית עתידה להיות אחד משיאי הפרשה.

james_mordoch_140711_100ג'יימס מרדוק

בנו של איל התקשורת האוסטרלי-אמריקאי רופרט מרדוק, יליד 1972. מכהן כיום בתפקיד מנכ"ל ויו"ר של התאגיד ניוז-קורפ באירופה ובאסיה. תחת פיקוחו נמצאים, בין השאר, בית ההוצאה לאור הבריטי ניוז-אינטרנשיונל, הטלוויזיה הלוויינית האיטלקית סקיי-איטליה והטלוויזיה הלוויינית האסיאתית סטאר טי.וי.

בעבר היה סגן נשיא בניוז-קורפ, והוא מכהן כיו"ר דירקטוריון חברת הלוויין הבריטית BskyB. פרשנים העריכו כי מרדוק האב יוריש לו את ניהול אימפריית התקשורת.

בשל תפקידו הבכיר בזרוע האירופית של ניוז-קורפ ספג מרדוק הבן ביקורת קשה בעקבות התפרצותה המחודשת של פרשת ההאזנות. ב-2008 אישר מרדוק תשלומים בסך של כמיליון ליש"ט לקורבנות האזנות הסתר בסדרה של הסכמים מחוץ לבית-המשפט. שנה קודם לכן הסתיים משפטם של גודמן ומלקייר, שבמהלכו טענו מנהלי ניוז-אינטרנשיונל כי ההאזנות בוצעו רק על-ידי שני אלו ולא היו מנהג רווח בעיתון.

כעת טוען מרדוק כי פעל בעצת עורכי-דין ומנהלים בכירים, וכי לא היו בידיו הפרטים המלאים על הפרשה. על-פי גרסתו, מי שיזמו את התשלומים היו היועץ המשפטי הבכיר של ניוז-אינטרנשיונל, טום קרון, ועורך "ניוז אוף דה-וורלד" קולין מילר. האם באמת ניתן להניח כי מרדוק חתם על צ'קים בסכומים כאלה בלי לדעת מהו ייעודם? ועדת החקירה הפרלמנטרית, שזימנה אותו להעיד בשבוע הבא, תנסה לברר זאת.

rebeca_brooks_140711_100רבקה ברוקס

ילידת 1968, מכהנת כיום בתפקיד מנכ"לית בית ההוצאה לאור ניוז-אינטרנשיונל, המנהל את עסקי העיתונות של מרדוק בבריטניה. מהנשים הבולטות בתעשייה הגברית של העיתונות הבריטית והאשה הראשונה שערכה את הצהובון "הסאן".

ברוקס היתה העורכת הראשית של "ניוז אוף דה-וורלד" בשנים 2000–2003, תקופה שבה, על-פי החשד, ערכו עיתונאי הצהובון האזנות סתר רבות. בין השאר, גם את האזנות הסתר לתא הקולי של מילי דאלוורס, הנערה שנחטפה ונרצחה בשנת 2002. על-פי הודעה שנמסרה על-ידי ניוז-אינטרנשיונל, ברוקס היתה בחופשה בעת החטיפה. היא עצמה אמרה כי "לא מתקבל על הדעת" לטעון כי היתה מודעת לקיומן של פרקטיקות מסוג זה בעיתון.

ברוקס ידועה כאשת הסוד של משפחת מרדוק וחברה קרובה (ואולי חברה לשעבר) של דייוויד קמרון, ראש ממשלת בריטניה. בשבוע שעבר, עם התגברותה של דעת הקהל השלילית בפרשת ההאזנות, הצהיר קמרון כי אם היה הבעלים של ניוז-אינטרנשיונל, היה מקבל את התפטרותה של ברוקס בחיוב.

לעומת קמרון, מרדוק האב זיכה את ברוקס במפגן תמיכה מתוקשר עם הגיעו לבריטניה השבוע. הפרשנים חלוקים באשר לסיבה לכך שמרדוק מגונן על ברוקס. יש התולים זאת ברגש אבהי, אולם הדעה הרווחת היא כי הוא חושש שפיטוריה לא יספקו את דעת הקהל וימשכו את האש אל בנו ואליו עצמו.

ברוקס זומנה להופיע בפני ועדת החקירה הפרלמנטרית ביום שלישי הקרוב.

[עדכון, 15.7] ברוקס הודיעה על התפטרותה, מתוך "תחושת אחריות", מתפקידה כמנכ"לית ניוז-אינטרנשיונל. על-פי הערכות, למרות תמיכתם הבלתי מסויגת של רופרט וג'יימס מרדוק אל מול הקריאות מכל קצות הקשת הפוליטית להתפטרותה - נאלצה ברוקס לעזוב את החברה אחרי שבעל המניות השני בגודלו בניוז-קורפ, הנסיך הסעודי בין-טאלאל, קרא לה להתפטר.

המנהלים

les_hinton_140711_100לס הינטון

עיתונאי שהפך למנהל בכיר בניוז-קורפ ויועצו הקרוב של רופרט מרדוק. מכונה בפי פרשנים ה"קונסולייר" של מרדוק. יליד בריטניה שגדל באוסטרליה ומתגורר בארצות-הברית. החל את דרכו בעיתון האוסטרלי של מרדוק הצעיר, עבד ב"סאן" ובכלי תקשורת בארה"ב. עובד עבור ניוז-קורפ למעלה מ-50 שנה וממלא בתאגיד את התפקידים הביצועיים הבכירים ביותר.

מכהן כמנכ"ל דאו-ג'ונס מאז 2007, אז רכשה ניוז-קורפ את החברה, המוציאה לאור את ה"וול-סטריט ג'ורנל", היומון המוערך והנפוץ ביותר בארצות-הברית. לפני כן עמד הינטון בראש ניוז-אינטרנשיונל, בשנים שבהן התחוללו בפועל, על-פי החשד, האזנות הסתר.

הינטון הופיע פעמיים בפני הפרלמנט הבריטי בהקשר של פרשת ההאזנות, הן ב-2007 והן ב-2009, כדי להצהיר כי גודמן היה העיתונאי היחיד מ"ניוז אוף דה-וורלד" שהיה מעורב בהאזנות.

בשבוע שעבר התגלה כי בניוז-אינטרנשיונל נערכה על-ידי הינטון, קרון ומילר חקירה פנימית לאחר משפטו של גודמן ב-2007. אותם חשדות המופנים כלפי קרון ומילר, כי ידעו על שוחד שהוענק לשוטרים ועל מעורבותם של עיתונאים נוספים בהאזנות סתר, מופנים כעת גם כלפי הינטון.

הינטון הוא גם מושא לביקורת בתקשורת האמריקאית בעקבות הפרשה, ונשמעים קולות הקוראים לפטרו מעמדתו בדאו-ג'ונס.

[עדכון: 17.17] הינטון הודיע ביום שישי (15.7) על התפטרותו מניוז-קורפ. במכתב ההתפטרות שלו המשיך להכחיש כי ידע דבר וחצי דבר על האזנות הסתר ב"ניוז אוף דה וורלד", שהתרחשו בזמן שהיה מנהל ניוז-אינטרנשיונל. ההתפטרות היא התוצאה המשמעותית הראשונה של הפרשה המתרחשת מחוץ לגבולות בריטניה.

andy_colson_140711_100אנדי קולסון

אשף התקשורת שנאלץ להתפטר פעמיים בעקבות פרשת ההאזנות. בפעם הראשונה התפטר ממשרתו כעורך "ניוז אוף דה-וורלד" בשנים 2003–2007, לאחר הרשעתם של עיתונאי וחוקר פרטי שפעלו עבור העיתון. בתחילת השנה נאלץ להתפטר מתפקידו כיועץ האסטרטגי של ראש ממשלת בריטניה.

גם בעת התפטרותו הראשונה טען קולסון כי גודמן היה "כתב סורר" יחיד ולא ייצג תופעה נרחבת, וכי הוא עצמו לא ידע דבר על אודות האזנות הסתר שהתבצעו במהלך כהונתו כעורך העיתון. לאחר שעזב את הצהובון קיבל קולסון את התפקיד הנחשק של מנהל התקשורת של מנהיג השמרנים, דייוויד קמרון, שנבחר לראשות הממשלה. קולסון זכה לתמיכתו הפומבית של קמרון, שהגן עליו בפני התקשורת וטען כי "מגיעה לו הזדמנות שנייה".

ב-21 בינואר 2011, אחרי התפרצותה, שוב, של פרשת ההאזנות, התפטר קולסון מתפקידו כיועצו של קמרון. "כשהדובר צריך דובר, זה הזמן להתפטר", אמר. קשריו הקרובים של קולסון עם קמרון גרמו לממשלה הבריטית מבוכה רבה ככל שרבו הגילויים ביחס לפרשה.

בשבוע שעבר נעצר קולסון ונחקר בנוגע למעורבותו בפרשת ההאזנות ובחשד להענקת שוחד עבור מידע. בין השאר נשאל קולסון אם אישר תשלום על סך אלף פאונד לחבר במשמר המלכותי שגנב, לכאורה, ספר טלפונים של בית-המלוכה הבריטי. קולסון שוחרר בערבות עד לאוקטובר.

tom_crone_140711_100טום קרון

לשעבר ראש המחלקה המשפטית של "הסאן" ו"ניוז אוף דה-וורלד". ביום רביעי האחרון אושרה השמועה שעזב את ניוז-אינטרנשיונל. עזיבתו של קרון מגיעה לאחר שבשבוע שעבר רמז ג'יימס מרדוק כי קרון הטעה אותו בנוגע לסיבות שבגינן שילם התאגיד פיצויים על סך 700 אלף ליש"ט לכדורגלן גורדון טיילור, במה שהתברר לאחר כן כתשלום שמטרתו היתה להשתיק את האשמותיו של טיילור נגד העיתון בדבר האזנות סתר.

קרון סיפר לסקיי-ניוז כי לא היתה לו "כל מעורבות" בחקירה הפנימית שערך ניוז-אינטרנשיונל ב-2007, לאחר המשפטים המתוקשרים בפרשת ההאזנות למשפחת המלוכה. קרון הוסיף ואמר כי לא ידע דבר בנוגע ל-2,500 תכתובות המייל שנחשפו במסגרת החקירה הפנימית, שרמזו על מקרים נוספים רבים של האזנות סתר, או על כך שאנדי קולסון, לשעבר עורך "ניוז אוף דה-וורלד", אישר תשלומי שוחד לשוטרים.

בעדותו בפני ועדה פרלמנטרית ב-2007, וגם היום, טוען קרון כי האמין שקלייב גודמן, כתב "ניוז אוף דה-וורלד" שהורשע בביצוע האזנות סתר למשפחת המלוכה, היה העיתונאי היחיד המעורב בהאזנות סתר.

colin_mewyer_140711_100קולין מילר

עורך "ניוז אוף דה-וורלד" מ-2007 ועד סגירתו של העיתון ב-10 ביולי 2011.

ב-2009 טען מילר בפני הפרלמנט כי במהלך החקירה הפנימית שערך העיתון לא נמצאו ראיות לכך שהתקיימו האזנות סתר נוספות, למעט המקרה שבו היה מעורב גודמן. כעת מתגבר החשד כי במהלך החקירה הפנימית נמצאו ראיות לכך שהעיתון שיחד קציני משטרה.

מילר לא הגיב על החשדות מאז פורסמה מהדורתו האחרונה של "ניוז אוף דה-וורלד", אך הוא עתיד להיחקר על-ידי הוועדה הפרלמנטרית.

המאזינים

goodman_muklirt_140711_100קלייב גודמן וגלן מלקייר

קלייב גודמן וגלן מלקייר הם העבריינים המורשעים היחידים עד כה בפרשת האזנות הסתר, בגלגולה הראשון בשנים 2006–2007. בסיומו של הגלגול השני, שהחל ב-2009 ונמצא כעת בעיצומו, ייתכן כי יתברר שהם היו גם קורבנות; קורבנותיו של טיוח רחב היקף של תופעות עברייניות בעיתוני ניוז-אינטרנשיונל.

גודמן היה כתב ועורך לענייני בית-המלוכה הבריטי של הצהובון "ניוז אוף דה-וורלד". מלקייר הוא חוקר פרטי שהועסק על-ידי גודמן והאזין בפועל לתאים קוליים של מקורבים וחברים של משפחת המלוכה. ב-2006 עמדו השניים במרכזה של חקירת ההאזנות.

ב-13 בנובמבר 2005 פירסם גודמן מאמר שבו טען כי הנסיך ויליאם עתיד לשאול מערכת עריכה מהכתב לענייני מלוכה של רשת ITV. לאחר פרסום המאמר נפגשו הנסיך והכתב מושא הידיעה בניסיון להבין כיצד ידע גודמן על מגעיהם. זו לא היתה הפעם הראשונה שגודמן פירסם מידע אקסקלוסיבי על בית-המלוכה, אך המידע שפורסם כעת היה ידוע לעוד שני אנשים בלבד. המסקנה היתה כי מישהו מצותת למשיבוניהם.

מפגין נגד עסקת הרכישה של בריטיש-סקיי על-ידי מרדוק, מול לשכת שר התקשורת. לונדון, יולי 2011 (צילום: 38degrees, רישיון cc)

מפגין נגד עסקת הרכישה של בריטיש-סקיי על-ידי מרדוק, מול לשכת שר התקשורת. לונדון, יולי 2011 (צילום: 38degrees, רישיון cc)

בסוף 2006 הוגש נגד השניים כתב אישום ונפתח משפט מתוקשר שבסופו הם נמצאו אשמים בפריצה לטלפונים של כמה דמויות מבית-המלוכה הבריטי, ונידונו למאסר. עיתונאים אחרים ב"ניוז אוף דה-וורלד", כמו גם העורכים האחראים על גודמן, חמקו מאישום. סמוך לגזר הדין (ארבעה חודשי מאסר לגודמן, שישה למלקייר) התפטר עורך "ניוז אוף דה-וורלד", אנדי קולסון.

בסוף-השבוע שעבר נעצר גודמן ונחקר על-ידי משטרת לונדון, ושוחרר בערבות עד אוקטובר. הפעם בחשד לשיחוד קציני משטרה.

התקשורת

news_of_the_world_140711_100"ניוז אוף דה-וורלד"

צהובון בריטי שנוסד ב-1843 והיה לשבועון הנפוץ ביותר בשפה האנגלית, גם כשמספר מנוייו ירד ל-2.7 מיליון השנה. "ניוז אוף דה-וורלד" נרכש על-ידי איל התקשורת רופרט מרדוק ב-1969, והיה מעין "אח תאום" לצהובון אחר, "הסאן", השייך גם הוא למרדוק ויוצא במהלך ימי השבוע.

יחד עם "הסאן" היה "ניוז אוף דה-וורלד" סמל לעיתונות של סנסציה ופופוליזם, המעלה אל ראש סדר היום שערוריות, רכילות, סלבריטאים ושחקני כדורגל. העיתונים שימשו את מרדוק לתמיכה מופגנת ובוטה במקורביו הפוליטיים, וכלי להתקפות, פעמים רבות מתחת לחגורה ממש, נגד יריביו.

ב-2006–2007 עמד העיתון במרכזה של חקירה בחשד להאזנות סתר שביצע הכתב לענייני המלוכה, יחד עם חוקר פרטי, לתאים הקוליים של בנים ומקורבים למשפחת המלוכה הבריטית. בסיומה של הפרשה נכלאו השניים, והעורך הראשי, אנדי קולסון, התפטר, אולם המשטרה לא עירערה על טענות מנהלי העיתון והמו"ל, ניוז-אינטרנשיונל.

בשבוע שעבר, באחד משיאי גלגולה השני של הפרשה, הודיע ג'יימס מרדוק, בנו של רופרט, כי התאגיד יסגור את העיתון וכי גליונו הבא, שיצא בתחילת השבוע, יהיה האחרון. 200 עובדי העיתון פוטרו. עורך העיתון קולין מילר, שירש בתפקיד את אנדי קולסון, שיבח את עובדיו בנאום הפרידה ביום הסגירה, ואמר כי הוא סמוך ובטוח שכולם ימצאו עבודה משום שהם "הטובים ביותר שיש".

הכותרת על גליונו האחרון של העיתון היתה "תודה ושלום", אולם המחווה הדרמטית, והאכזרית, של משפחת מרדוק לא הרגיעה את דעת הקהל, שסערה בעקבות הגילויים החדשים על אודות פרשת ההאזנות. "סוף העולם" (World End) היתה כותרתו הראשית של "הסאן", שהודיעה על סגירתו של "ניוז אוף דה-וורלד".

gurdian_140711_100"הגרדיאן"

לעיתון הבריטי, המזוהה עם הצד השמאלי של המפה הפוליטית בבריטניה, תפקיד מכריע בפרשת האזנות הסתר ב"ניוז אוף דה-וורלד". עם הרשעתם של גודמן ומלקייר ב-2007 נדמה היה כי זהו סופה של הפרשה, אולם שורה של גילויים בשנים 2009, 2010 ו-2011 הסעירה את דעת הקהל ואילצה לבסוף את הפוליטיקאים והמשטרה לפתוח את התיק מחדש.

ב-2009 חשף "הגרדיאן" כי ניוז-אינטרנשיונל שילמה יותר ממיליון ליש"ט כפיצוי לגורדון טיילור, כדורגלן שאנשי "ניוז אוף דה-וורלד" פרצו לחשבון הטלפון שלו. הפיצוי ניתן כחלק מהסדר מחוץ לבית-המשפט, ובתמורה הבטיח הכדורגלן שלא לתת פומבי לפריצה.

באותה כתבה חשף "הגרדיאן" כי מקור במשטרת המטרופולין של לונדון טען שבמהלך חקירתו של גודמן, מצאו קציני המשטרה ראיות לכך שחברי צוות נוספים בעיתוניו של מרדוק שכרו את שירותיהם של חוקרים פרטיים ופרצו לאלפי טלפונים סלולריים.

מקור אחר אמר ל"גרדיאן" כי המשטרה מצאה ראיות לכך שהתקיימו פריצות ל"אלפיים עד 3,000" טלפונים סלולריים. בעקבות הכתבה התבקשה קבוצה של קציני משטרה לערוך בדיקה ולבחון אפשרות לפתיחת החקירה נגד "ניוז אוף דה-וורלד". הקצינים פסקו כי אין לפתוח בחקירה חדשה.

ב-2010 חשף "הגרדיאן" כי "ניוז אוף דה-וורלד" שילם מיליון ליש"ט נוספים למקס קליפורד, איש יחסי-ציבור שנפל גם הוא קורבן להאזנות סתר, ובכך קנה את שתיקתו. במהלך השנים הרבה העיתון לכתוב על אודות הפרשה ולא הרפה ממנה.

ב-4 ביולי 2011 פירסם "הגרדיאן" את הגילוי שהיה לקו פרשת המים מבחינת דעת הקהל הבריטית ומידת החשיפה של הפרשה. לפי החשיפה, ב"ניוז אוף דה-וורלד" פרצו לטלפון הסלולרי של מילי דאלוורס, נערה בריטית שנחטפה ונרצחה בשנת 2002. הידיעה דחפה את הפרשה לראש סדר היום משום שלראשונה נודע לציבור הבריטי כי לא רק סלבריטאים נפלו קורבן להאזנות הסתר של "ניוז אוף דה-וורלד", אלא גם קורבנות פשע.

"הגרדיאן" נחל הצלחה כבירה במאמציו להעלות את הפרשה מתהום הנשייה ולהפוך אותה לסערה שסיכלה את עסקת הענק לרכישת בריטיש-סקיי ומאיימת על בכירי ניוז-קורפ. לא מדובר רק בהצלחה עיתונאית, אלא גם בניצחון של יריבים אידיאולוגיים, הניצבים משני צדי המפה הפוליטית, ובמידה רבה גם המקצועית.

ב"ניו-יורק טיימס" היה מי שכינה את המפלה שהנחיל "הגרדיאן" למרדוק "נצחונה של העיתונות", אולם להדהוד שיצר "הגרדיאן" בדעת הקהל ובפוליטיקה הבריטית עלולה להיות השפעה שלילית גם על "הגרדיאן" עצמו: אחת משתי ועדות החקירה שקמרון הורה על הקמתן תבחן את הרגולציה על העיתונות, ותשקול אם להחליף את הרגולציה העצמית בממשלתית.

BskyBsky_140711_100

בריטיש-סקיי, BskyB, היא חברת טלוויזיה לוויינית הנסחרת בבורסה של לונדון. לחברה מספר המנויים הגדול ביותר בבריטניה והיא מפעילה ערוצים ברחבי העולם. תאגיד ניוז-קורפ, שבבעלותו של רופרט מרדוק, מחזיק ב-39.1% ממניותיה. בנו, ג'יימס מרדוק, מכהן בתפקיד היו"ר.

ביוני 2010 הודיעה ניוז-קורפ על כוונתה לרכוש את יתרת מניות החברה, והמגעים סביב הרכישה נמשכו למעלה משנה. עד השבוע היה נדמה כי המכשול העיקרי העומד בפני מימוש העסקה, מהגדולות בתולדות התאגיד, הוא כלכלי בלבד: משא-ומתן על גובה ההצעה. זאת, לאחר שהאיחוד-האירופי לא הציב תנאי לרכישה, וכך גם שר העסקים הבריטי.

שר התרבות, התקשורת והספורט הבריטי, ג'רמי האנט, אמנם פעל לפיצול ערוץ סקיי-יוז מן החברה, אולם לא הציב כתנאי לעסקה את אישורו של נציב התחרותיות. זאת, חרף הביקורת הציבורית על העסקה, שהיתה אמורה להגדיל פי כמה את כוחו התקשורתי של מרדוק. מרדוק עצמו חשק מאוד בעסקה, כתבו הפרשנים הכלכליים, בשל הרווחיות הגדולה של חברת הלוויין.

אלא שבעקבות הגילויים המשמעותיים בפרשת האזנות הסתר והתגברות החשדות למעשים פליליים מצד בכירים בניוז-אינטרנשיונל וניוז-קורפ, התעוררה דעת הקהל הבריטית ביתר שאת, והאנט הודיע כי בעקבות פניות שקיבל, יחייב את הגשת העסקה לנציב. ראש מפלגת האופוזיציה, הלייבור, אד מיליבנד, אף יזם הצעת החלטה שעל-פיה "ביטול הצעת המחיר של רופרט מרדוק לרכישת BskyB הוא בגדר עניין ציבורי".

שעות אחדות לפני הצבעת הפרלמנט הבריטי על הצעת ההחלטה, הודיעו נציגיו של מרדוק על נסיגה מהצעת המחיר עבור בריטיש-סקיי וביטולה של העסקה, "עד שהאקלים ישתנה". מאחר שהחקירה המשטרתית והפרלמנטרית בפרשת האזנות הסתר וספיחיה עלולות להימשך שנים ארוכות, פרשנים שונים מעריכים כי האקלים אינו צפוי להשתנות וראשי התאגיד לא יעמדו במבחן היושרה האישית (Fit and Proper) הנדרש לביצוע העסקה.

מאז ה-4 ביולי, אז חשף "הגרדיאן" את ההאזנה לתא הקולי של הילדה מילי דאלוורס, ירד ערכה של מניית BskyB בכמעט 5 מיליארד דולר.

news_corp_140711_100ניוז קורפ

ניוז-קורפוריישן (News Corporation) הוקמה ב-1979 על-ידי רופרט מרדוק והיא מרכזת את עסקיו חובקי העולם. מרדוק מחזיק בכל התפקידים הניהוליים הבכירים ויושב בראש הדירקטוריון של ניוז-קורפ, לצד שלושה מילדיו.

תאגיד המדיה העולמי הוא שני בגודלו בעולם (אחרי וולט דיסני), והשלישי בגודלו בעולם בעסקי הבידור (אחרי דיסני וטיים וורנר, במושגי רווח כספי). התאגיד נסחר בנאסדאק ובבורסה האוסטרלית, ובסיסה נמצא בניו-יורק.

ניוז-קורפ פועלת בתחומי הקולנוע, הטלוויזיה (הפקה, שידור, כבלים), האינטרנט וההוצאה לאור. הוצאת הספרים הארפר קולינס נמצאת בבעלות התאגיד. תחת המותג "פוקס המאה העשרים" מפעיל התאגיד עשרות אולפנים, בתי הפקה וערוצי שידור ברחבי העולם.

בבעלותו נמצאת גם חברת הטלוויזיה סטאר טי.וי (הפועלת גם בסין), ובבעלותו החלקית חברת הטלוויזיה בלוויין בריטיש סקיי וערוצי הטלוויזיה של נשיונל ג'אוגרפיק. גם אתר השידורים באינטרנט הולו נמצא בבעלותו.

התאגיד מוציא לאור כ-30 מגזינים, ועיתונים רבים. באוסטרליה מחזיקה החברה בבעלות על העיתון הארצי ה"אוסטרליאן" ועל כמאתיים מותגי עיתונים מקומיים. בבריטניה, דרך ניוז-אינטרנשיונל, מוציא התאגיד את ה"סאן", ה"טיימס", ה"סאנדיי טיימס" ועד לאחרונה, גם את ה"ניוז אוף דה וורלד".

אחזקותיו העיתונאיות בארה"ב כוללות בין היתר את ה"וול סטריט ג'ורנל", העיתון היומי רב התפוצה ביותר בארה"ב ובעל התדמית האליטיסטית וכבדת הראש, אותו רכש מרדוק ב-2007 מידיה של משפחת בנקרופט (ברכישת חברת דאו-ג'ונס). עוד בשנות השבעים רכש את ה"ניו יורק פוסט", טבלואיד צהוב שלאחרונה התעלם לגמרי בסיקורו מפרשת ההאזנות.

הממסד

david_camerun_140711_100דייוויד קמרון

ראש הממשלה הבריטי מטעם השמרנים. נבחר ב-2010 והחזיר את השמרנים לשלטון לאחר 13 שנה של שלטון הלייבור. בן 43, קמרון הוא ראש הממשלה הבריטי הצעיר ביותר. במהלך קמפיין הבחירות ומאז תחילת כהונתו נהנה קמרון מתמיכתם הנלהבת של עיתוניו של מרדוק.

לא רק העיתונים, גם העיתונאים של מרדוק, ובעיקר מי שמנהל אותם, נמצאים בקשר הדוק עם קמרון. ראש הממשלה הבריטי ידוע כחבר קרוב של רבקה ברוקס, שאיתה סעד במהלך חופשת חג המולד האחרונה. הוא אף שכר את שירותיו של אנדי קולסון לאחר שזה התפטר ממשרת עורך "ניוז אוף דה-וורלד". לפי דיווחים בעיתונות, אחד האנשים הראשונים שאיתם נפגש מיד אחרי שנכנס לתפקיד ראש הממשלה היה רופרט מרדוק.

מאז שפרצה מחדש פרשת האזנות הסתר, התמיד קמרון לתמוך באנשיו של מרדוק, כמו גם בקיום עסקת הרכישה של חברת הטלוויזיה בלוויין בריטיש-סקיי על-ידי ניוז-קורפ. בקיע ראשון התגלה עם התפטרותו של קולסון בתחילת השנה. בתחילת החודש, אחרי הגילוי על פריצה לתאים קוליים של קורבנות פשע, נסוג קמרון עוד יותר מהגנתו על אנשי מרדוק. הלחץ הפוליטי והציבורי הגובר, של דעת הקהל ויריבים ושותפים פוליטיים, הוביל את קמרון להודיע בשבוע שעבר כי תיערך חקירה מקיפה בנוגע לפרשה והנושאים הקשורים אליה, והצהיר כי אף "אבן לא תישאר במקומה" עד שהאשמים יועמדו לדין. עוד לפני כן הביע תמיכה בהתפטרותה של ברוקס.

אמש הודיע קמרון על מינויו של השופט לורד לבסון לראש ועדת החקירה. הוועדה מופקדת על חקירת השחיתות המשטרתית והאזנות הסתר, והוסמכה לבחון את החקיקה הבריטית בנושאי תקשורת.

jhon_yeats_140711_100ג'ון ייטס

קצין במשטרת המטרופולין של לונדון ("מט פוליס") ומי שהיה עוזר הממונה על החקירה בנושא "ניוז אוף דה-וורלד", חקירה שהובילה להרשעתם של שני אישים בלבד הקשורים לעיתון, וכזו הזוכה כעת לקיתונות של ביקורת וטענות לשחיתות משטרתית.

ייטס עמד בראש החקירה הראשונה בנוגע להאזנות הסתר ב"ניוז אוף דה-וורלד", ונחשד כעת בשיבוש חקירה והטעיית הפרלמנט. זאת, מאחר שדיווח ב-2007 כי יש בידיו ראיות רק לכ-10–12 מקרים של האזנות סתר, אף שלאחר מכן התברר כי היו בידיו ראיות למקרים רבים יותר. נוסף לכך, בשנת 2009 המליץ ייטס שלא לפתוח מחדש את החקירה נגד ניוז-אינטרנשיונל בעקבות חשיפת "הגרדיאן" על היקף ההאזנות. ייטס הופיע שלשום בפני ועדה פרלמנטרית שחקרה את מעורבותו בפרשה.

בראיון ל"סאנדיי טלגרף" ב-9.7.11 הביע ייטס "חרטה עמוקה" על הדרך שבה התנהלה החקירה הראשונית, אך ביטל את הטענות שקיבל שוחד ונהג בצורה בלתי ראויה בעת מילוי תפקידו.

צילומי מסך: הקלטות הוועדה הפרלמנטרית, סקיי, ABC