על אף שחלפו כשלוש שנים מאז שמברקי מחלקת המדינה האמריקאית הודלפו ל"ויקיליקס" וכשנתיים מאז שמסד הנתונים היה כולו לפומבי, איש המחשבים נמרוד ("הדוד") קרת מאמין כי בין 250 אלף המברקים עדיין מסתתרים סיפורים בעלי עניין לציבור, שטרם ראו אור.
בחודשים האחרונים הקדיש קרת מזמנו לתכנות נוּל וירטואלי, המשתמש במברקים כחומר גלם ויוצר מהם גרפים ססגוניים. בעזרת התוכנה, שאותה הוא מכנה CableWeaver (טווה-מברקים), ניתן לאתר מידע חדש, על הקשריו השונים, ולעקוב בקלות אחר השתלשלות סיפורים לאורך הזמן.
"ה-CableWeaver נולד מתוך פרויקט אחר, בשם cable2graph, שעשה בחור בשם datapornstar", מספר קרת. "לפני שנה בערך התחלתי לעבוד איתו, כשהרעיון שלו היה לנתח את המברקים בתור גרף. יש במברקים מושג שנקרא רפרנס. בחלק העליון של כל מברק נכתב בצורה יחסית מסודרת לאילו מברקים אחרים הוא מתייחס. אז נוצר לך בעצם מין חץ שעובר ממברק למברק, כשראש החץ נמצא תמיד בעבר.
"דבר ראשון שאתה יכול לעשות זה לחלק את המברקים ל-connected components (מרכיבים קשורים), כלומר לבדוק אם יש איזשהו מסלול בין מברק אחד למברק אחר, או שהם מנותקים לגמרי. אחרי שעשית את זה, הקישורים שנוצרו הם עדיין מאוד גדולים, אבל אז אפשר לצמצם אותם שוב למושג שנקרא communities (קהילות), מושג שמגיע מחקר רשתות חברתיות. הכוונה היא לנסות לזהות אזורים עם יותר קשרים פנימיים מאשר קשרים החוצה. אחרי כן נשאלת השאלה איך מציגים את זה. datapornstar השתמש באלגוריתמים שמציגים גרף בצורה דו-ממדית שלא נראית מסובכת".
כבר שנים שאפשר לחפש במברקים לפי מלות מפתח. מה ניתן להשיג באמצעות הגרף?
"נניח שאני מחפש מברקים שמופיעה בהם פרשת הולילנד. אני אצא עם רשימה מאוד גדולה. אני יכול לקרוא את כולה, אבל יש בה גם המון מברקים שהפרשה מוזכרת בהם רק בדרך אגב, מברקים של סיקור עיתונות למשל. עם הכלי הזה אפשר לקחת את רשימת המברקים שיצאו לך ולחפש באילו גרפים הם נמצאים. יש גרף שמכיל שלושה מהם, יש גרף שמכיל אחד מהם. ברגע שאתה רואה גרף כזה מול העיניים, אתה רואה את המברקים שחיפשת ואת כל מה שקשור אליהם דרך הרפרנס. אתה רואה מברקים אחרים שהמברק מתייחס אליהם ומברקים אחרים שהתייחסו למברק. אתה מסתכל על קבוצת גרפים, עשרה או מאה גרפים, וברור לך איפה מסתובבים דברים שאיכשהו קשורים לסיפור שלך, גם אם לא היתה בהם בדיוק המלה שחיפשת".
כלומר, לא רק התוצאות טובות יותר, גם הוויזואליזציה עוזרת לפענח אותן?
"כן. אבל הרעיון של datapornstar לא היה לשירות אונליין, אלא לתוכנה שצריך להתקין. הבעיה שלו היתה שהחישוב עצמו היה מאוד כבד. ואז זה אומר שאתה צריך שיהיה לך שרת, וברגע שיש שרת, אפשר גם להפיל אותו. אני הצעתי לעשות את זה בדפדפן. ב-CableWeaver הכל פועל אונליין. קודם כל הגרפים יוצאים קצת פסיכדלי, שזה נורא נחמד. חוץ מזה אתה יכול אחר-כך להתערב בהם וקצת להזיז את מה שצריך, וכל השאר יסתדר לפי חוקי הפיזיקה. בזמן סביר יחסית אתה יכול לראות תמונה ברורה מול העיניים.
"אחר-כך פיתחתי אפשרות לשמור ולייצא גרפים, והוספתי אפשרות לבחור את הגרפים שמעניינים אותי. יש לדוגמה גרף אחד שמראה שני סיפורים. אחד מהם כבר פורסם, על מדיניות משרד התקשורת לגבי הרשת הסלולרית בפלסטין, והשני, שיושב באותו גרף, הוא על איך נולד ה-National Islamic Bank, מה שמכונה 'בנק החמאס'. אתה יכול לקחת אותו גרף, פעם לבחור בו את כל מה שקשור לסלולרי, פעם אחת את כל מה שקשור לבנק, ולקבל שני סיפורים.
"פיתחתי גם אפשרות לשיתופי פעולה. נניח אתה עיתונאי שרואה סיפור חצי גמור שמישהו אחר התחיל. אתה יכול לקחת את מה שיש ולייצר מזה גרסה שלך. יכול להיות שעיתונאי אחר לא יסכים איתך על המסקנות, אז אל תסכימו ותעשו שתי כתבות. אתה יכול גם לפנות אליו, להגיד לו שהוספת דברים, ואז יש אפשרות לעשות גם שילוב בין העבודות".
זה נשמע כמו אפשרות שמתאימה אולי למתכנתים באינטרנט, אבל קצת פחות לתרבות העבודה של העיתונאים בישראל.
"הכלי נועד לעיתונאים, ומה שהם צריכים הוא נותן. לכן יש גם אפשרות אחרת: נגיד שאתה בכלל לא רוצה שיידעו מה חיפשת ואיפה, הרי ברגע שאתה ניגש לאתר ומתחיל להשתמש בו, אז תיאורטית אפשר לרגל אחריך. לכן אפשר למשל להוריד את כל ה-CableWeaver להארד-דיסק ב-PC שלך, ואף אחד לא יידע מה אתה עושה. זה נעשה מראש בצורה שלא צריך אפילו שתפנה למערכת המחשבים של הארגון שלך כדי שיתקינו לך את זה".
נמרוד קרת (צילום: עדי עליה)
קרת, יליד 1961, הוא בעל קריירת מחשבים ענפה שנעה בין חברת צ'קפוינט בתחילת דרכה לבין תכנות מיזם פורנוגרפי שיתופי (שלא עלה יפה). מאז 2005 הוא חי בתאילנד עם בת זוגו, העיתונאית לשעבר עדי עליה, ומגדיר את עצמו כמי שנמצא בגמלאות חלקית. המחיה הזולה בתאילנד, הוא מסביר, מאפשרת לו לעבוד מעט (בעיקר מול לקוחות ישראלים) ולהקדיש את זמנו הפנוי לשלל תחומי עניין.
כשהוא נשאל מדוע בחר להקדיש את זמנו דווקא למיזם הזה, מסביר קרת כי ג'וליאן אסאנג' מתלונן שעיתונאים שפונים אליו בשנה האחרונה מתעניינים יותר בתפריט המזון שמוגש לו בשגרירות אקוואדור בבריטניה (שם הוא שוהה כדי לחמוק ממעצר והסגרה לשבדיה) מאשר במידע שהארגון שלו מפיץ. ה-CableWeaver, אומר קרת, נועד לסייע לעיתונאים להחזיר את המידע למוקד הדיון. מחר (שני) יעביר קרת סדנת שימוש ב-CableWeaver, שבה יציג את האפשרויות הטמונות בכלי ויסביר כיצד ניתן להשתמש בו.
לשאלה מדוע הוא מאמין כי במברקים עדיין טמונים סיפורים שלא סופרו משיב קרת בפשטות. "סטטיסטית", הוא אומר, "חייבים להיות".