זה קורה בכל מקום בעולם: כשגרזן הקיצוצים נוחת – הנפגעות העיקריות הן השכבות החלשות. גם בבריטניה, שם החליטה הממשלה השמרנית להציל את כלכלת הממלכה על-ידי קיצוצים נרחבים בתקציב. "החזירו לי את האוטובוס שלי", זעק השבוע תושב מחוז צ'שייר-איסט, סמוך לניו-קאסל. מועצת המחוז נדרשה לצמצם את ההוצאות, כתב, וכתוצאה מכך באזור שלנו, אחד העניים ביותר במדינה, כמעט שאין אוטובוסים לפני תשע בבוקר ואחרי חמש אחר הצהריים. התוצאה: אני צריך להיטלטל עכשיו שלוש שעות בדרך לעבודה במקום חצי שעה בעבר.

את הזעקה הזו העביר לאחרונה האזרח הבריטי המתוסכל לעיתונות המקומית ולפייסבוק, אבל השבוע מצא גם זירה תקשורת ארצית שתעניק לו חשיפה נוספת: הוא היה בין הראשונים שמיהרו לנצל את הפלטפורמה החדשה של ה"גרדיאן" לשיתוף הציבור, ה-GuardianWitness. מצוקתו האישית התאימה בדיוק למה שביקשו העורכים: עדויות אישיות מהשטח על מחירה האנושי הכבד של המדיניות הכלכלית.

הטלת משימות עיתונאיות על "מי שהיו מוכרים פעם כקהל", כלשונו של חוקר התקשורת ג'יי רוזן, היא אחת מהדרכים שבהן ה"גרדיאן" מנסה לעשות שימוש יעיל בתוכן גולשים. עורכי המסגרת החדשה מתכוונים להציג לגולשים מדי שבוע, לפעמים מדי יום, שורה של נושאים במגוון תחומים, שעליהם הם מוזמנים לכתוב, לשגר תצלומים או לשלוח סרטוני וידיאו.

המשימות הראשונות שהוצעו לעיתונאים-האזרחים היו מגוונות: מאקטואליה קשה בדמות קיצוצי התקציב, ההלוויה של מרגרט תאצ'ר וגורלם של כמיליון הפליטים שנמלטו מסוריה, ועד תצלומים של כלבים בשלבי נמנום ושינה, בניינים גבוהים וחנויות מוזיקה שהולכות ונעלמות. ובתווך גם תצלומים של האביב, שאיחר השנה להגיע לאי הבריטי. בקיצור: סופרמרקט של נושאים ותחומי עניין, שיוכלו למשוך את מירב הגולשים.

המהפכה הדיגיטלית הרחיבה את ארגז הכלים המקצועי של העיתונאים, וגם העניקה במקביל אפשרויות למי שאינם עיתונאים להפיץ את סיפוריהם, כתבה ג'ואנה גרי, האחראית על הפרויקט ב"גרדיאן", בבלוג שבו הציגה את הפלטפורמה החדשה, "ואנחנו מאמינים שהעיתונות מתעצמת כאשר מחברים בין שני עולמות אלה. זוהי עיתונות פתוחה".

מוביל בחדשנות

שיתוף צרכני התקשורת בעשייה התקשורתית הוא כבר עניין שבשגרה. הוא החל עוד לפני שבאה לעולם התקשורת החדשה, הדיגיטלית. "הטלפון האדום", למשל, יובא מצרפת לגלי-צה"ל ב-1977. אז, לפני 36 שנה, התברר גם לספקנים שבעורכים בתחנה הצבאית שהציבור פשוט משתוקק ליטול חלק פעיל בתהליך ייצור החדשות.

ב"גרדיאן", המוביל כבר שנים בחדשנות בתחומי העיצוב והטכנולוגיה במעבר מתקשורת ישנה לחדשה, נעשה בשנים האחרונות שימוש רב בחומרים שנשלחו על-ידי קוראים וגולשים

אחר-כך היו אלה רשתות הטלוויזיה CNN ו-BBC שהזמינו את הציבור לשגר אליהן סרטונים. הטלפון החכם הזניק את שיתוף הפעולה לגבהים חדשים. חוקר עיתונות האינטרנט האמריקאי סטיב אאוטינג שירטט כבר לפני שנים 11 דרגות שונות של שיתוף אזרחים בעשייה התקשורתית, מטוקבק ועד כתיבה ועריכה של מוצר "עיתונות אזרחית" מלא. ההתמזגות בין טלפון למצלמה, הנגישות הנרחבת לאינטרנט והתהליך שבו כל אזרח הפך לצלם המתעד את עצמו וסביבתו מסביב לשעון וממהר לעדכן את החבר'ה – כל אלה הרחיבו מאז את משמעות המונח תקשורת, וממשיכים לטלטל את אמצעי התקשורת הישנים.

ב"גרדיאן", המוביל כבר שנים בחדשנות בתחומי העיצוב והטכנולוגיה במעבר מתקשורת ישנה לחדשה, נעשה בשנים האחרונות שימוש רב בחומרים שנשלחו על-ידי קוראים וגולשים. ב-2009 היה זה סרט וידיאו שנשלח למערכת שהוכיח כי בניגוד להכחשות, לשוטרים היתה יד בגרימת מותו של מוכר העיתונים איאן טומלינסון במהלך הפגנות בעת כנס מנהיגי ה-20G בלונדון.

עתה ממסדת המערכת את השימוש בתוכן המסופק על-ידי גולשים באמצעות קביעתם של כמה דפוסי שיתוף ב-GuardianWitness. לצד ביצוע המשימות המוזמנות, שמוגדרות על-ידי העורכים, נקראים האזרחים להציע נושאים משלהם. דרך נוספת תהיה שילוב פוסטים של עיתונאים-אזרחים בכתבות או בלוגים של כתבי העיתון. מעבר לכך מוזמנים הגולשים, כמו כמעט בכל אתר, עיתון או תחנת שידור, להעביר טיפים לסיפורים חדשותיים טובים. הפרויקט החדש נעשה בשיתוף עם חברת EE, והגולשים נקראים להוריד את היישומון של חברה זו, המבטיח הורדה והעלאה של קבצים במהירות ובקלות רבה יותר. לפני העלאת חומרים נדרשים הגולשים להירשם.

שומר הסף

המתכונת החדשה לשיתוף גולשים של ה"גרדיאן" היא ניסיון מעניין: שילוב בין יכולת ההפצה הדמוקרטית, הכמעט מוחלטת של הרשתות החברתיות, לבין עולם המושגים המסורתי של העיתונות המקצועית. בפייסבוק, בטוויטר, באינסטגרם ובשאר הרשתות אין כמעט "עורך" המסנן את החומרים – למעט הגולשים עצמם, שמדווחים על מה שנראה בעיניהם כחריגה מהנורמות הראויות. במערכת עיתונאית קלאסית העורך הוא הפוסק אילו נושאים ראויים לסיקור, והוא משמש שומר הסף שפותח את השער ומעניק תהודה נרחבת רק למי שראוי בעיניו.

העובדה שאין מדובר בעוד רשת חברתית, וגם לא בארגון הפותח לרווחה את דלתותיו ומאפשר כניסה לכל מי שמבקש, מודגשת בדברי ההסבר למתכונת החדשה. בתוך המרחב הפרוץ של התקשורת החדשה, מבקש ה"גרדיאן" לשמור על שניים מעקרונות הפעולה של התקשורת הישנה: ראשית, הטלת המשימות מאפשרת למערכת לנווט, ולו חלקית, את החומרים הזורמים אליה, ולנסות לקבל חומרים רלבנטיים בעניינים שהמערכת רואה בהם עניין וחשיבות. ושנית, כל חומר, מילולי או ויזואלי, יעבור ביקורת של העורכים בטרם יינתן לו פומבי.

"אם המשימה היתה לצלם שלג ושלחת תצלום של חתול – הוא לא יתפרסם", מוסבר בדף השאלות והתשובות של הפרויקט, הכולל גם מדריך קצר לסוגיות חוק ואתיקה

כ-100 מעובדי ה"גרדיאן" עברו הדרכה בהפעלת המערכת החדשה, הסבירה ג'ואנה גרי בראיון עם אדם טינוורת ב"איש אחד והבלוג שלו", תוך שימת דגש מיוחד על הליכי אימות של כל מידע או חומר מצולם שישולב בחומר המערכתי. העורך נותר אפוא דמות דומיננטית בעיצוב סדר היום התקשורתי ובשליטה על התכנים המתפרסמים. "אם המשימה היתה לצלם שלג ושלחת תצלום של חתול – הוא לא יתפרסם", מוסבר בדף השאלות והתשובות, הכולל גם מדריך קצר לסוגיות חוק ואתיקה.

היכן קבור הכלב

האם הציבור ימצא עניין בפרויקט עיתונות האזרחים של ה"גרדיאן", או שעבורו תהיה זו נסיגה מהחופש הכמעט מוחלט של הרשתות החברתיות נטולות העורכים? אפשר שגולשים רבים דווקא ירצו ליטול חלק בפרויקט החדש, שיעניק למסריהם במה מרכזית וממוקדת יותר מהמרחבים האמורפיים של פייסבוק, שבהם לכל אחד מעגלי תקשורת אישיים ומוגבלים.

גם "משימות המערכת" עשויות להיחשב אתגר לצלמים חובבים, שיבקשו להפגין את יכולותיהם בתחרות הנערכת בפני שופטים מקצועיים. כדי לעודד את הגולשים חוזרים במערכת ומבטיחים כי טקסטים טובים או תצלומים וקטעי וידיאו משובחים יתפרסמו באתר ה"גרדיאן" עצמו. "כך תוכלו אפילו לסייע בעיצוב סדר היום החדשותי", הם מדגישים.

מבחינת המערכת ייתכן שטמון כאן רווח כפול: חוויית השיתוף, לצד התחרותיות, עשויה למשוך גולשים רבים ולהגביר את התנועה באתר ה"גרדיאן". גם המערכת העיתונאית תגזור את הקופונים שלה הודות לזרימת חומרים בנושאים שנראים למערכת כמרכזיים, בד בבד עם קבלת טיפים מהשטח על אירועים שלא נחשפו קודם לכן.

שתי יממות חלפו מאז הושק הפרויקט, ועדיין קשה למדוד את מידת הצלחתו. עד יום רביעי בחצות העלו 54 גולשים תצלומי אביב בריטי, 680 הציגו תמונות של רבי-קומות ומבנים גבוהים אחרים, 32 שלחו תצלומים ממסעה האחרון של "גברת הברזל", 54 תיארו את הפגיעה בהם בשל הקיצוצים הדרקוניים בתקציב. והיו גם 262 תמונות של כלבים ישנים.