לפעמים עולה הרהור, האם מצב כלי התקשורת היום אינו מזכיר את מצב הבנקים לפני 16 שנה. במלים אחרות: האם איננו נמצאים בתוך מציאות של ויסות הידיעות, שדומה למצב ויסות המניות, שהוביל, למי ששכח, להתמוטטות הבורסה ולמשבר אמון גדול של קהל הלקוחות?

הכוונה, בראש ובראשונה, לנפח של כלי התקשורת: כל עיתון מציע לקורא מדי יום חבילה עבה של דפים ובהם אינספור מוספים, מדורים ופינות. מי מסוגל להשתלט על שפע המידע הזה? גם כאשר מניחים שהקורא צורך את העיתון באופן סלקטיבי, יש מקום לבדוק אם העיתונים אינם מגזימים בגודש שהם מרעיפים עליו בכל אחד מתחומי הסיקור.

קל וחומר אמורים הדברים בכלי התקשורת האלקטרוניים: ברדיו מוגשות חדשות 24 שעות ביממה, תוכניות אקטואליה משודרות בזו אחר זו, ערוצי הטלוויזיה מכבירים על הצופה יבול עצום של תוכניות מלל וענייני היום. האם אין מקום להיעצר לרגע ולבחון את ההצדקה וההיגיון של העומס הזה?

החזות השופעת אינה מלמדת בהכרח על בריאות. המסגרות האינסופיות שיצרה העיתונות הישראלית (בעקבות העיתונות העולמית) להספקת מידע מאלצות אותה למלא אותן בתכנים. אורבת לה סכנה של ניפוח מלאכותי ושל מילוי משבצות בכל מחיר. התהליך הזה כרוך מטבע הדברים בירידת רמה ובהתפשרויות מקצועיות.

פרשת מוניקה לוינסקי והמשבר בעיראק המחישו בחודש שחלף את תוקפה של התופעה: בארה"ב הכו כלי התקשורת על חטאי סיקורם את פרשת האהבהבים של נשיאם, ובישראל שאלו עיתונאים את עצמם אם תפקדו כהלכה בדיווחיהם על המתיחות במפרץ: האם, למשל, נהג ערוץ 2 נכון כאשר המחיש את זוועות הנשק הלא קונבנציונלי בהקרנת תמונות ממלחמת עיראק-איראן? האם לא ליבה באופן מחושב את חרדות הציבור במאמציו להעלות את שיעורי הצפייה במהדורות החדשות שלו?

כלי התקשורת בשתי המדינות נדרשו למלא ללא הפסק את מסגרות הדיווח שהועמדו לרשותם. האילוץ הזה הכתיב, לא פעם, דיווחים פזיזים, הסתמכות על מקורות לא מהימנים, ניחושים וספקולציות.

הנוכחות הטוטאלית של התקשורת 24 שעות ביממה יוצרת סוג של שטיפת מוח, אם לא של רודנות, שאין בצדה שובר מחייב מספיק של נשיאה בעול האחריות הציבורית במובנה המקורי. העיתונות היום מתאימה את עצמה, אם לא משתעבדת, לכללי המשחק של השוק, כשהיא מתרחקת מתפקידה הקלאסי - להיות גורם שיש לו שליחות חברתית חשובה.

מאחורי כל זה מבצבצת, כמובן, תחרות מסחרית לגיטימית בהחלט; צריך רק להיזהר שהיא לא תתפתח לסחרור שיפיל את התקשורת לקרשים שעליהם התרסקו הבנקים ב-1982.

גיליון 13, פברואר 1998