לא שומעים

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר (צילום: נתי שוחט)

הכותרת הראשית של "ישראל היום", "בחזרה לאינפלציה", מתייחסת למדד מאי, שעלה ב-0.7%, "הגבוה ביותר לחודש זה בשש השנים האחרונות". הידיעה מופיעה בעמ' 3 [מוטי בסוק] ולקוחה מ"דה-מרקר". לצדה ידיעונת המסבירה מי גרמו לעלייה (הפירות והירקות), וטור פרשנות של כלכלן המדגיש כי "המחירים בעבור שני העשירונים התחתונים עלו ב-6.4%, בעוד בעבור שני העשירונים העליונים הם עלו רק ב-4.9%". אכן, בשורה מרה. אך מה אפשר לעשות בעניין? לא כלום, לפי "ישראל היום". קוראי העיתון לומדים הבוקר על מצבם הכלכלי המידרדר בלי שום אפשרות מילוט. ועוד אומרים שמדובר בעיתון פטריוטי.

בעוד ש"ישראל היום" מסתפק בדיווח על המציאות העגומה, ב"ידיעות אחרונות" לא מוכנים לאפשר לקוראים רגעים ארוכים של סבל. כותרת הגג לראשית אמנם מבשרת כי "המחירים עולים, השכר נשחק", אך גם מי שמתחיל את היום בכותרת הגג לא יישאר בדיכאון לאורך זמן, משום שהכותרת הראשית של העיתון מבטיחה כי "יש תרופה לאינפלציה" [סבר פלוצקר]. מהי התרופה? העלה בריבית של אחוז אחד, כפי שמוסרת כותרת המשנה: "נגיד הבנק סטנלי פישר חייב להודיע מיד על העלאת הריבית במשק באחוז אחד".

הדרישה של פלוצקר תקיפה, ללא ספק, אבל לך תגרום לנגיד בנק ישראל לשמוע את הקריאה שלך, גם אם היא ממוקמת בכותרת הראשית של העיתון הנפוץ במדינה. טוב שיש מחלקת תצלומי ארכיון בעיתון. לצד הכותרת הראשית האופטימית והדרישה לפעולה, מיקמו עורכי "ידיעות אחרונות" תמונה של הנגיד פישר כשידו מורמת לצד אוזנו וניכר בו שהוא מנסה לשמוע איזו קריאה המופנית אליו. עוד רגע והיו מאיירים את הדרך שעושה הכותרת אל תוך אוזנו של הנגיד, מספקים אילוסטרציה גראפית למחשבותיו ומצרפים נורה דולקת מעל ראשו ובתוכה הסימן "1%". מכל מקום, העובדה כי מאמר דעה מגיע לכותרת הראשית מלמדת בעיקר על המחסור בחדשות של ממש מהיממה האחרונה.

איפה רוזה פארקס כשצריך אותה?

הנפלא בתעשיית התקשורת הוא שגם בימים שבהם אין חדשות, יש חדשות. בתחתית השער של "מעריב" מתפרסמת ידיעה מטעם "שליח 'מעריב' לאיטליה" על מבצע ההסגרה של בועז יונה [עמי בן דוד]. הכותרת שנבחרה, "בשורה האחרונה, ליד החלון, בדרך לישראל", מתרכזת, למי שלא שם לב, במיקום מושבו של יונה במטוס שיובילו לישראל, מושב K58. לפיכך, זהו הנתון המרכזי בחדשה. לידיעה מצורף איור קטן של מטוס ובו מסומן בעיגול מושבו המיועד של יונה.

חביב, חושב לעצמו הקורא, עד שהוא מדפדף לכפולה הראשונה של העיתון ומגלה כי אותו איור של מטוס תפח לממדים עצומים ותופס כעת את מרכז העמודים. מה החשיבות הגדולה שיש למקום מושבו של הנמלט? בידיעה עצמה מספר בן דוד כי יונה יוברח למושב הספציפי הזה באחורי המטוס לאחר שכל הנוסעים כבר יתיישבו, ואף יופרד מהישראלים בשש שורות של נוסעים זרים, וכל זאת כדי למנוע מצב שמי מבין הנוסעים הישראלים ינסה לפגוע בו. הסבר אחר להדגשת מקום הישיבה של יונה – זהו פרט שב"מעריב" העריכו כי אינו קיים בעיתונים האחרים.

ואמנם, בדיווח ב"ידיעות אחרונות" [מנחם גץ, יובל יועז ואורון מאירי] נאמר רק כי "במטוס הוא צפוי לשבת באחד המושבים האחוריים". נו, באמת. "אחד המושבים האחוריים". הרי עם מידע שכזה עלול הקורא להגיע למסקנה כי יונה ימוקם במושב J58, H58 או אפילו B58, רחמנא לצלן, שלא לדבר על כל האפשרויות בשורה 57. ב"הארץ" אין כלל התייחסות לאזור שבו ישב יונה במטוס.

אולמרט, אסד ובן-גוריון

עוד שתי כותרות בשער "מעריב" הבוקר, שתיהן פוליטיות. בן כספית מדווח כי מועמדי קדימה החליטו על ה-3 בספטמבר כתאריך רצוי לעריכת פריימריז במפלגה, אך מוסיף כי כל החלטה כפופה לאישורו של ראש הממשלה, שמעדיף להתעסק בדברים אחרים. יחד עם זאת, אחד מ"אנשיו" של אולמרט סיפק לכספית ציטוט פרובוקטיבי: "יכול להיות שהוא בכלל יתמודד בפריימריז".

לצד הידיעה, דיווח פוליטי נוסף [מיה בנגל] המתמקד אף הוא בתאריך יעד – פגישה בין אולמרט לנשיא סוריה בפריז. בנגל מדווחת כי "היעד האפשרי לפריצת דרך" שבו ייפגשו מנהיגי ישראל וסוריה פנים אל פנים עשוי להיות טקס הקמת איחוד מדינות הים התיכון, שיוזם נשיא צרפת ב-13 ביולי. בהמשך מצוין כי "אם תתקיים פגישת אולמרט ואסד ב-13 ביולי, היא תיערך ארבעה ימים בלבד לפני החקירה הנגדית של מוריס טלנסקי". הכותרת בעמוד השער פשוטה יותר: "אולמרט רוצה פסגה עם אסד, 4 ימים לפני עדות טלנסקי".

העובדה כי הן אולמרט והן אסד הוזמנו לאותו אירוע בפריז קבורה עמוק בידיעה הראשית של עיתון "הארץ" הבוקר [ברק רביד וצבי בראל]. תחת הכותרת "ישראל לסוריה: המשא-ומתן יימשך גם אם תתחלף הממשלה", מסופר על הפגישות שהחלו אתמול באנקרה בין נציגי ישראל לנציגי סוריה בתיווך טורקי. מצב דומה גם בידיעה הקטנה המופיעה בתחתית עמ' 4 של "ידיעות אחרונות" [איתמר אייכנר וסמדר פרי].

וכדי שלא נחשוב שבעבר מנהיגינו היו ישרים הרבה יותר ממנהיגינו הנוכחיים, מופיע בתחתית שער "הארץ" דיווח על מחקר חדש שלפיו הקמת מדרשת שדה-בוקר התבצעה תוך הפרה גסה של החוק וכללי מינהל תקינים [אנשיל פפר]. לפי הדיווח, ממחקרו של ההיסטוריון צבי צמרת, שפורסם בכתב-העת להיסטוריה "עת-מול", עולה כי בתהליך הקמת מדרשת שדה-בוקר חלו "הקצאת קרקעות לעמותות פוליטיות בניגוד לנהלים; שימוש בכספי הצבא להקמת פרויקטים לא-בטחוניים; גיוס תרומות מיהודים עשירים בארה"ב בעבור ראש ממשלה מכהן; ניצול ציני של תושבי עיירות פיתוח".

הדלפה ותוצאותיה

עמוס הראל מעריך הבוקר, בטור פרשנות ב"הארץ", כי ההדלפה של לשכת ראש הממשלה ל"ידיעות אחרונות" בדבר פגישה צפויה בין אולמרט למשפחת ארד, שבה יוצגו שיקוליו לקבלת העסקה עם חיזבאללה, נועדה "להכין את דעת הקהל לקראת עסקה הכרוכה בשחרור קונטאר". הראל מציין כי בלשכת ראש הממשלה "שכחו" לתאם את הפרטים עם בני המשפחה, "שלמדו על ההזמנה רק מהפרסום ב'ידיעות'".

"ידיעות אחרונות" מדווח על התוצאה – "אכזבה קשה במשפחת ארד" [מאיר תורג'מן, ליאור אל-חי וגואל בנו]. ב"מעריב", לעומת זאת, מופיעה תוצאה נוספת של ההדלפה: הדלפה חדשה. שם מדווח כי "אולמרט יודיע למשפחת ארד: לחיזבאללה אין מידע על רון", ובכך יבקש להסביר את הסכמתו לשחרור קונטאר [מיה בנגל].