הסדרי ניגוד העניינים של בכירים בתאגיד השידור הישראלי נחשפים: המנכ"ל אלדד קובלנץ, המפיקה הראשית של חטיבת הטלוויזיה מיכל דגון, סמנכ"לית חטיבת הטלוויזיה ליסה שילוח, מנהל מחלקת הפרומו ברדיו מור סיון, הכתבת ליאל קייזר, מנהל הבקרה ותכנון כוח האדם אריאל יונה, ושילה דה-בר, המוגדר כ"יועץ עבור תאגיד השידור הישראלי".
ההסדרים נמסרו על-ידי הממונה על חופש המידע בתאגיד, אילה מזרחי, במענה לבקשת חופש מידע שהגישה עמותת "הצלחה". לפי הממונה, בתאגיד, המונה נכון לעכשיו מאות עובדים, ישנם רק חמישה עובדים החתומים על הסדרי ניגוד עניינים, מלבד המנכ"ל קובלנץ והיועץ דה-בר. הממונה סיפקה גם דוגמה לטופס התחייבות להימנעות מניגוד עניינים שעליו חייב לחתום כל ספק שירותים של התאגיד.
לפי ההסדרים, ניגודי העניינים הספציפיים של בעלי התפקידים החתומים עליהם הם כדלהלן: קובלנץ נוקב בשמו של המרכז הבינתחומי הרצליה, שם הוא מועסק כמרצה. מיכל דגון התחייבה לא לעסוק בענייני קודה-תקשורת, חברת ההפקה של רם לנדס, שם הועסקה עד לאחרונה כמפיקה ראשית.
ליסה שילוח היתה מנכ"לית בחברת הפקות הטלוויזיה יולי-אוגוסט שבה היא בעלת מניות מיעוט יחד עם בן זוגה, יוסי עוזרד. בהסדר ניגוד העניינים שלה היא נוקבת בחברות נוספות שבהן היא מחזיקה יחד עם בן זוגה: חברת "שקד ודולב", וחברת "יסמין טי.וי" – שדרכה מחזיקה שילוח במניות של יולי-אוגוסט הפקות ושל החברות "שידורי העם", "ג'אנגל סאונד" ו"פלייגראונד". מור סיון וליאל קייזר הם בני זוג, המצהירים על קרבתם זו בהסדרי ניגוד העניינים שלהם.
אריאל יונה, האחראי על כוח האדם בתאגיד, הצהיר כי אמו, ציפי יונה, היא מזכ"לית אגודת העיתונאים ירושלים. "הודעה זו נמסרה על רקע תחילתו של משא-ומתן קיבוצי בין התאגיד ובין אגודת העיתונאים", נכתב בהסדר העניינים, "ובנסיבות לפיהן קיימת סבירות גבוהה (נכון להיום) כי אגודת העיתונאים תהפוך לארגון היציג של כלל עובדי התאגיד". מתוקף תפקידו יש ליונה גישה לפרטי העסקתם של העובדים בתאגיד, מציין ההסדר.
יחד עם ההסדרים של קובלנץ ושל חמשת העובדים נמסר גם ההסדר שנחתם עם שילה דה-בר, בשעבר העורך הראשי של "ידיעות אחרונות" ויועצו של המו"ל ארנון (נוני) מוזס. מההסדר לא ברור בדיוק מהו תפקידו של דה-בר, והוא מוגדר רק כ"יועץ". דה-בר מזכיר שלושה גופים הקשורים אליו שבגינם עלול להתעורר ניגוד עניינים: חברות בשם "תובנות" ו-seeds, שהוא אינו מפרט לגביהן דבר, וחברה בשם "ויקי מחקר אנימציה בע"מ" ("ויקי אקדמי"), שלגביה פורסם ב"דה-מרקר" כי היא מיוצגת על-ידי בת זוגו של דה-בר, דורית בלר.
החינוכית מוחרגת
ההסדרים מעלים כמה תמיהות. ראשית, ההסדר שעליו חתם מנכ"ל התאגיד כולל החרגה המעידה בפני עצמה על ניגוד העניינים החמור והבלתי פתיר שקובלנץ שרוי בו: לפי ההסדר, מוחרגים ממנו הטלוויזיה החינוכית והוועדה הישראלית למדרוג. בעוד החברות של קובלנץ בוועדת המדרוג לא אמורה להתנגש במילוי תפקידו כמנכ"ל התאגיד (בוועדה חברים גם מנהלי כלי תקשורת אחרים), הרי שהכהונה המקבילה של קובלנץ כמנכ"ל של שני גופי תקשורת מתחרים (הטלוויזיה החינוכית ותאגיד השידור הציבורי) היא ניגוד עניינים מובנה שלא ניתן לפותרו בהסדר.
אלדד קובלנץ (צילום: איה אפרים, הטלוויזיה החינוכית)
הבעייתיות הכרוכה בניגוד העניינים של קובלנץ אינה תרחיש היפותטי. בחודשים האחרונים נוקטים עובדי הטלוויזיה החינוכית בעיצומים שהרקע להם הוא בין היתר עיסוקו של קובלנץ בהקמת תאגיד השידור הציבורי, שלטענתם בא על חשבון ניהול החינוכית.
עוד תמיהה עולה מכך שבתאגיד לא הסדירו באופן פרטני את ניגודי העניינים הטמונים בהעסקה מקבילה של עובדים בתפקידי ניהול בכירים ברשות השידור או בטלוויזיה החינוכית בנוסף לתפקידם בתאגיד. בין עובדים בכירים אלו ניתן לציין את היועץ המשפטי של התאגיד, עו"ד אביגדור דנן, המועסק במקביל כיועץ המשפטי של החינוכית; ושמעון אלקבץ, העורך הראשי של רשות השידור, המשמש במקביל כסמנכ"ל הרדיו של התאגיד.
מתאגיד השידור נמסר בקשר לכך: "על-פי חוק השידור הציבורי, הטלוויזיה החינוכית תפסיק את שידוריה שנה ושלושה חודשים מיום תחילת שידורי התאגיד וכל חוזי החינוכית מומחים לתאגיד, כמו גם הארכיון והקניין הרוחני שלה יועברו לתאגיד לטובת הקמת ערוץ ילדים ונוער. כך גם לגבי רשות השידור, שנסגרת על-פי החוק ביום תחילת שידורי התאגיד ומאות מעובדיה והארכיון שלה עוברים לתאגיד. מדובר בזהות אינטרסים בין הגופים במטרה להביא להטמעתם בתאגיד באופן היעיל והמיטבי והקמת שידור ציבורי חדש. ועדת ברנר, שבדקה ניגודי אינטרסים, אישרה את מינוי המנכ"ל לשני התפקידים במקביל, וכן נתקבל אישור נציב שירות המדינה".
ניגוד זוגי
ההסדר שנחתם עם הכתבת ליאל קייזר והמנהל מור סיון, שנדרשו להצהיר על היותם בני זוג, מעלה מיניה וביה את השאלה האם אין בקרב מאות עובדי התאגיד ניגודי עניינים חמורים יותר, המצריכים עריכת הסדר. כך למשל, מדוע שדרנית כמו ג'ודי ניר-מוזס-שלום – בעלת מניות ב"ידיעות אחרונות", בין היתר – שעל פניו ניגודי העניינים שלה רחבים הרבה יותר, אינה נדרשת לחתום גם היא על הסדר, אף שחתמה על חוזה בתאגיד כבר לפני חודשים?
אותה שאלה ראוי לשאול גם ביחס לבנה, הפרסומאי נמרוד ניר, העתיד להגיש עמה את התוכנית, או ביחס למינוי בכיר הרבה יותר, של מגישת מהדורת החדשות המרכזית גאולה אבן-סער, הנשואה לדמות פוליטית בכירה.
שילה דה-בר (צילום מסך)
על כך אומרים בתאגיד: "כל החוזים של עובדי התאגיד כוללים סעיף האוסר לפעול תחת ניגוד עניינים וכל מקרה נבחן לגופו על-ידי היועץ המשפטי של התאגיד. אין מניעה כי ייחתם הסדר כזה, עם עובדים שיתחילו לשדר ביום התחילה, ככל שיתעורר הצורך בהסדר כזה".
עניין אחר עולה מדיווח שפרסם נתי טוקר ב"דה-מרקר" בסוף השנה שעברה. מהדיווח עולה כי דה-בר נדרש לחתום על הסדר ניגוד עניינים רק בדיעבד, לאחר שהתעורר חשש כי פעל בניגוד עניינים (סביב התמודדותה של חברת "ויקי אקדמי" במכרז של התאגיד). לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, ניגודי העניינים של דה-בר היו צריכים לכאורה להיחשף קודם לכן, אם היה ממלא כדין שאלון ניגוד עניינים. כמו כן, מעורבותו של דה-בר בתאגיד אינה מתמצה רק בייעוץ לחטיבת הדיגיטל, אלא מתפרשת בין היתר על עניינים משפטיים הקשורים לתאגיד, מה שמעלה את השאלה האם ההסדר שנחתם עמו לא צריך להיות רחב יותר.
"שילה דה-בר הינו יועץ בתחומי חדשנות, ניו-מדיה ודיגיטל בתאגיד. כיועץ, אין לו כל סמכויות ניהוליות, אין סמכות חתימה על הסכמים, אין סמכות להתחייב בשם התאגיד, לא בחטיבת הדיגיטל ולא בשום מסגרת אחרת, תוך הקפדה על הבהרה מראש כי מדובר בתפקיד ייעוצי בלבד וריבונות ההחלטות מצויה בידי הגורמים המוסמכים בתאגיד", נמסר על כך מהתאגיד, "דה-בר לא היה מעורב בשלב המשא-ומתן מול ההפקה, חתם על הסכם ניגוד עניינים מיד כאשר עלה הצורך בכך ולא עסק בבחירת התוכנית ובהפקתה או במשא-ומתן, או בלקטורה בכלל".
לעיון במסמכים