בשבועות האחרונים עסקנו כאן, במסגרת הפרויקט "אמת בפרסום", המשותף ל"העין השביעית" והפורום לתזונה בת-קיימא, בניתוח של הקמפיין השיווקי של חברת תנובה למוצר חדש – "חלב משק". בהודעת היחצנות של תנובה שהופצה עם השקת הקמפיין, תחת הסיסמה "טוב לפרה, טוב לסביבה, טוב לכולנו", מסבירה ענת גרוס שון, מנכ"לית חטיבת החלב בתנובה, שמבחינת החברה "מדובר בתפיסת עולם. אנחנו חושבים שתפקידנו כחברת מזון מובילה לדאוג לכל השרשרת. לצד צרכני מחיר, קיימים גם צרכנים מוטי בריאות, אכפתיים לרווחת בעלי החיים והסביבה והם יצביעו בעד המוצר".

בפרקים הקודמים גילינו שהצהרות ומציאות לחוד. לצרכני הבריאות מציעה תנובה חלב בעל ערכים תזונתיים נחותים, ולצרכנים הסביבתיים היא מציעה greenwash. אפילו הקרטון הירוק לא באמת ירוק. אבל מה לגבי הפרה? האם "חלב משק" לפחות טוב לה, כמו שמבטיחה תנובה? לא נמתח אתכם. כמו לגבי ההבטחות השיווקיות האחרות של תנובה, גם כאן מדובר בקביעה מוגזמת במקרה הטוב והטעיה כוזבת וצינית במקרה הגרוע.

גרוס שון טוענת שהצרכנים ה"אכפתיים לרווחת בעלי החיים" צריכים "להצביע" בעד המוצר שלה, אך בפועל, בניגוד למה שמצטייר מן הפרסומת, "חלב משק" לא מציע שיפור ביחס למה שהאדם הסביר תופס כ"רווחת בעלי חיים", כמו למשל תנאי המחיה של הפרות. כך, בפרסומת אמנם נראות פרות כשהן משוחררות מהרפת ושועטות החוצה, אבל בואו נניח את הקלפים על השולחן – הפרות הרי הוחזרו לרפת מיד עם תום הצילומים. בישראל, אף רפת חלב לא מוציאה פרות למרעה.

אז למה בכל זאת תנובה מתכוונת כשהיא יוצאת בהצהרה הגורפת "טוב לפרה"? בהודעות היחצניות הרבות שמלוות את הפרויקט השיווקי, תנובה מבהירה שהשינוי הגדול הוא העשרת התערובת שנותנים לפרות בתוסף מזון שמכיל פשתן. לטענת תנובה, התוסף משפר את בריאות הפרה. למרבה הצער, מבין כל העיתונאים שסיקרו את השקת "חלב משק", לא מצאתי ולו צדיק אחד בסדום שישאל את תנובה – מה זה בדיוק אומר? אילו מדדי בריאות השתפרו בעקבות מתן התוסף? והאם בכלל מדובר בשינוי שיש לו איזושהי משמעות מנקודת מבטה של הפרה?

גם באתר של תנובה לא מנדבים פרטים, ומסתפקים באמירה בעלמא: "במחקר שנערך בארץ על-ידי מכון וולקני ברפת דרום שבקיבוץ גת במשך כשנה וחצי גילינו כי הוספת תוסף המזון העשיר בזרעי פשתן הובילה באופן ישיר לשיפור בריאות הפרה", קובעים בתנובה ולא מפרשים.

מכיוון שלא מצאנו בספרות אף מחקר שעוסק בהשלכות של תוסף על בסיס פשתן על בריאות הפרה, כולנו ניאלץ לחכות לאותו מחקר מסתורי שלפי תנובה מצא ש"חלב משק" לא רק בריא לסביבה ובריא לכולנו, אלא גם לפרה – מחקר שאותו היא מעדיפה משום מה להחביא במגירה. בינתיים, פנינו לפרופ' גדעון אשל, חוקר השפעות סביבתיות של מזון ותזונה באוניברסיטת בארד ועמית מחקר במכון רדקליף של אוניברסיטת הרווארד, כדי ללמוד ממנו על המטבוליזם של הפרה ועל ההשלכות האפשריות של אותו תוסף תזונה מדובר.

שלום פרופ' אשל, תנובה יצאה בקמפיין שלפיו תוסף הפשתן שהיא נותנת לפרות משפר את בריאות הפרה. מה דעתך על זה?

"אני חושב שתוסף פשתן זה הדבר האחרון שמעניין את הפרה בישראל".

מה הכוונה?

"פרת החלב הישראלית היא בעל חיים מעוות גנטית שכל הקיום שלו הוא קיום של חולי. מאז שייסדו את דגניה, את הרפתנים בארץ העסיק דבר אחד – איך לקחת את הפרה הערבית המקומית, לערבב אותה עם מינימום זן ברהמה, אלו הן הפרות עם הדבשת, שמתאפיינות בעמידות מאוד גבוהה, ולהכניס להן כמה שיותר דם של הולשטיין, שהוא זן פרות שמייצר הרבה חלב, אבל מותאם לאקלים קר.

"בראשית ההתיישבות זה היה צורך לאומי, היה פה רעב והיו חייבים למצוא דרך לפתח זן שיהיה עמיד לתנאי האקלים הקשים בארץ ישראל וייתן כמה שיותר חלב. מכיוון שעברו כבר למעלה ממאה שנים מאז, הם הגיעו רחוק מאוד עם זה, רחוק מדי בשביל הפרה הממוצעת".

הרפתן שלמה ישראלי עם הפרה שושנה, המניבה 40 ליטר חלב ליום. מושב בוסתן-הגליל, 1.2.1962 (צילום: לע"מ)

מה זה באמת אומר עבור הפרה הממוצעת?

"זה אומר רוטינה של חולי. פרות בשר מייצרות 2–3 טון חלב בשנה, פרות חלב 10–11 טון. זה לכשעצמו מבהיר עד כמה עמוקה ההתערבות הגנטית כאן. הגנטיקה המעוותת שלהן מצויה בחוסר התאמה משווע למערכת עיכול של מעלה גירה. פרה אחרי המלטה יכולה לתת 60 ליטר חלב ליום. את מסוגלת לחשוב מהן הדרישות האנרגטיות של גוף שמייצר כמויות מטורפות כאלו של חלב? אחת המחלות הכי שכיחות בקרב פרות אחרי המלטה זה קתוזיס – מחלה שבה הפרה לא מצליחה להכניס לגוף את כמות האנרגיה שהיא זקוקה לה בגלל כמות האנרגיה האדירה שמופנית לייצור החלב, וכתוצאה מכך היא במאגר אנרגיה שלילי, והגוף שלה מתחיל לפרק את עצמו. זו סכנת מוות.

"הפרה הישראלית זו פרת על, אין עליה בשום מקום בעולם. למה את חושבת שהסינים רכשו את תנובה?"

"הטיפול בזה הוא אגב טריוויאלי, מזריקים לה גלוקוזה מתחת לעור. אבל עצם זה שפרות חולות במחלות שהן סכנת מוות באופן רוטיני רק בגלל שדרשנו מהן לייצר כמויות חלב כל-כך לא הגיוניות מראה כמה המקום שהגענו אליו הוא קיצוני.

"אני אתן לך עוד דוגמה. תוחלת חיים של פרה ברפת חלב בישראל היא 4–6 שנים. תוחלת חיים של פרת בשר שרועה בגולן יכולה להיות גם 20–22 שנה. היא אמנם נשחטת בגיל צעיר, אך יכולה תיאורטית להאריך ימים. זה לא כך לגבי פרת חלב. את יודעת למה שולחים פרות חלב לשחיטה בגיל צעיר כל-כך?".

כי תנובת החלב שלהן יורדת?

"לא מדויק. פרה יכולה להיות רווחית גם אם תיתן פחות חלב. ה'חטא' של פרת חלב הוא אי-פוריות. זו הסיבה שהיא יוצאת מהרפת, כלומר נשלחת לבית-מטבחיים. השאלה שצריך לשאול היא למה הן מפסיקות להיכנס להריון אחרי שלוש, גג ארבע הזרעות? זו הרי חיה שיכולה להיכנס להריון לאורך חייה באופן טבעי גם 15 פעם ויותר. העובדה שבגיל מאוד צעיר הן כבר לא פוריות מראה שיש בעיה מאוד רצינית בדרך החיים שלהן. הן חיות בסטרס לא נורמלי, בגיל שלוש-ארבע הגוף שלהן גמור. אם נדבר במונחים של בני אדם, זה שקול לזה שמחזורים שלמים של בנות יגיעו לבקו"ם, ולכל הנשים הצעירות האלו תהיה בעיית פוריות".

מה שאתה מתאר זה משהו שהוא ייחודי לפרת החלב הישראלית? כשטיילתי בפרובאנס ראיתי פרות רועות באחו, והן נראו לי די שמחות, למען האמת.

"כמובן. הפרה הישראלית זו פרת-על, אין עליה בשום מקום בעולם. בצרפת באחו ראית את הפרה החומה. זו פרה שמייצרת חצי מהחלב של הפרה הישראלית. אין עליה את העומסים המטאבוליים המטורפים שיש על פרות במשק החלב בישראל. לפרה הישראלית יש שם בכל העולם. למה את חושבת שהסינים רכשו את תנובה? בישראל התפתח ידע שאין לו אח ורע בעולם – למדו פה איך להוציא כמה שיותר מהפרה בלי שהיא תמות. ישראל היום מייצאת את הידע הזה לכל העולם".

רפתנים לא יסכימו איתך. הם יאמרו לך שפרה שמניבה הרבה חלב היא פרה שחיה ברווחה. שפרה סובלת לא תיתן חלב.

"אני מבין למה הטיעון הזה נשמע הגיוני למי שלא היה מעודו ברפת. אבל לי אי-אפשר למכור את הסיפור הזה. אני גדלתי בקיבוץ מזרע. מגיל 12 הייתי רפתן. גם סיימתי קורס מרכזי רפת – קורס של שנתיים וחצי ברופין, ואחרי זה גם גידלתי בקר בכפר-יהושע. אבל אחרי שאתה רואה יותר מדי פעמים את המחלות המטאבוליות האלו, אתה מתחיל להבין. וזה עוד לפני שמדברים על מחלות שגרתיות ממש כמו דלקות עטין, בעיות של צליעה ושלד וכו'".

ותוסף הפשתן הזה שתנובה מדברת עליו?

"כעיקרון פשתן זה מזון עם תכונות מאוד חיוביות, והרכב שומנים מצוין. מה שאנחנו אוכלים מתבטא בנוזלי הגוף שלנו – הדם, החלב. אם את תאכלי פשתן, הרכב הדם שלך ישתנה. זה הרי די אינטואיטיבי. באופן דומה, הרכב הדם והחלב של הפרה יהיה שונה בעקבות השינוי בהזנה".

זה שפשתן זה בריא זה ברור, על זה הרי אין ויכוח. אבל אם למשל אני אוכלת הרבה ג'אנק פוד, עובדת בתנאי מתח קיצוני וסובלת מחוסר שינה, אז לא נראה לי שכפית פשתן ביום תהפוך אותי לבריאה יותר, או מאושרת יותר.

"כמובן. ברור שמבחינת הבריאות של הפרה זה לא מעלה ולא מוריד. זה שולי כל-כך שמגוחך בכלל לדון בזה".

ד"ר מורן בלושטיין היא חברת ועד מנהל בפורום לתזונה בת-קיימא

*   *   *

"אמת בפרסום" הוא פרויקט משותף של "העין השביעית" והפורום לתזונה בת-קיימא ששם לו למטרה לבחון קמפיינים פרסומיים ופרסומים עיתונאיים בתחומי העיסוק של הפורום.

הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא (ע"ר) הוא גוף מקצועי המורכב ממדענים ואנשי מקצוע בתחומי תזונה, סביבה ובריאות הציבור, הפועל להעלאת המודעות לקשר בין תזונה, סביבה ובריאות האדם, ולייזום פעולות לקידום הביטחון התזונתי הלאומי.