1 במאי. כתב-אישום נוסף נגד נמרודי. כתב-אישום נוסף הוגש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב נגד מו"ל "מעריב" עופר נמרודי, הפעם באשמת מתן שוחד למנהל כלא מעשיהו ולאחראי על המרפאה בכלא. על-פי כתב-האישום זכה נמרודי תמורת השוחד בתנאי מאסר משופרים ומועדפים, בעת שריצה את עונשו על עבירות של האזנת סתר בשנים 1999-1998. במקביל הוגש כתב-אישום בבית-משפט השלום ברמלה נגד ארבעה אנשי שירות בתי-הסוהר, שאיפשרו לנמרודי תנאים חריגים בעת מאסרו. בין הנאשמים גם סגן נציב שירות בתי-הסוהר, תת-גונדר יוסי פולק.
4 במאי. "השרוף" נחשף. הזמר חיים צינוביץ' הודה לראשונה שהוא האיש שהתחזה לזמר שנקרא "השרוף", ששימש נושא לכתבת שער במוסף "7 ימים" ב"ידיעות אחרונות". הכתבה, מאת גדעון מרון, הביאה את סיפור חייו סוחט הדמעות של זמר מזרחי שנפצע ונכווה קשות (ומשום כך הוא מופיע עם מסכה על פניו). לאחר פרסום הכתבה דיווח אתר החדשות באינטרנט "עניין מרכזי" כי מדובר בהונאה שמאחוריה עומד הזמר צינוביץ'. בראיון בתוכניתו של יאיר לפיד בערוץ 2 הודה צינוביץ' כי הוא "השרוף" והסביר כי אמצעי התקשורת התעלמו ממנו. "בתור חיים צינוביץ' לא היה לי סיכוי", הסביר את ההתחזות ל"שרוף".
5 במאי. נפסל קטע על נמרודי. קטע סאטירי על תנאי מעצרו של עופר נמרודי, מו"ל "מעריב", נפסל לשידור בתוכנית "החרצופים" בערוץ השני. הקטע נפסל בידי עוזי פלד, מנכ"ל טלעד, הזכיינית המשדרת את התוכנית. פלד פסל עוד שני קטעים שהוקלטו.
6 במאי. שיבושים בנתב"ג. יממה של שיבושים קשים בקשר האלחוטי בין מגדל הפיקוח בנמל התעופה בן-גוריון ובין מטוסים ממריאים ונוחתים – בגלל הפרעות קשות של תחנות רדיו פיראטיות בתדר האלחוט של נתב"ג.
10 במאי. פשיטה במוסקבה. משטרת המסים ושירות הביטחון הרוסי פשטו במוסקבה על משרדי תאגיד התקשורת מדיה-מוסט, הנמצא בבעלותו של איש העסקים ולדימיר גוסינסקי, המחזיק גם כרבע ממניות "מעריב". מקורות במוסקבה מסרו כי הפשיטה, שבמהלכה נלקחו מסמכים רבים, נועדה לאסוף ראיות בקשר לחשדות נגד בכיר במשרד האוצר הרוסי. מועצת המנהלים של התאגיד הגדירה את הפשיטה כניסיון לדכא את חופש העיתונות ברוסיה.
13 במאי. הביזיון והתביעה. בעקבות הופעת להקת פינג-פונג, שייצגה את ישראל בתחרות האירופית האירוויזיון – הופעה שהוגדרה כמעט בכל אמצעי התקשורת כ"ביזיון" – החליטה רשות השידור, ששיגרה את הלהקה, לדרוש מחבריה להחזיר את הוצאות ההפקה והנסיעה. חברי הלהקה עוררו מחלוקת כאשר החליטו להניף את הדגל הסורי בעת ההופעה, אף שהדבר נאסר עליהם במפורש בידי רשות השידור. נשמעה גם ביקורת קשה על איכות השיר, שהגיע לאחד המקומות האחרונים בתחרות.
16 במאי. הותר לפרסום. לראשונה בישראל יוכלו רופאים, פסיכולוגים, עורכי-דין, וטרינרים, אופטומטריסטים ומיילדות לפרסם את עצמם במודעות באמצעי התקשורת ובדרכים אחרות. הפרסום התאפשר לאחר שהכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית חוק בעניין זה. נקבע כי לגבי עורכי-דין תחליט לשכת עורכי-הדין על כללי הפרסום.
17 במאי. היוצרים להצלת השידור. בהפגנה מול בניין הטלוויזיה הישראלית בירושלים תבעו חברי פורום היוצרים והמפיקים לפעול ליישום דו"ח ורדי כדי להציל את השידור הציבורי, ולהעביר את האחריות על רשות השידור למשרד התרבות. אחת הכרזות שנישאה הפגנה קראה "להרוס ולבנות מחדש" את רשות השידור. מנכ"ל הרשות, אורי פורת, אמר בתגובה כי במסגרת תוכנית ההבראה של הרשות יגדל באופן משמעותי מספר ההפקות שיימסרו ליוצרים שאינם עובדיה.
18 במאי. נדחתה תביעת נגבי. נדחתה תביעת נגבי. בית-הדין לעבודה בירושלים דחה את תביעתו של הפרשן המשפטי משה נגבי להורות לרשות השידור להחזיר לשידור את תוכנית הרדיו "דין ודברים" בעריכתו ובהגשתו. נגבי דרש כי הרשות תקיים את החלטת מליאתה להחזיר את התוכנית, שבוטלה לפני כשנתיים בידי מנהל הרדיו אמנון נדב. בקול-ישראל מוכנים לחדש את התוכנית, אם יצורף לה עורך נוסף.
25 במאי. "מעריב"-בזק-וואלה. תאגיד התקשורת הרוסי מדיה-מוסט ו"מעריב" ישקיעו במשותף כ-36 מיליון דולר בחברת אינטרנט חדשה של בזק-בינלאומי ושל וואלה, פורטל האינטרנט הפופולרי ביותר בישראל. הממונה על ההגבלים העסקיים בודק את העסקה.
30 במאי. המשדר – במכונת הכביסה. משדר של תחנת רדיו חרדית פיראטית, שהופעל בקריית-שמונה, נמצא מוטמן בדירה פרטית – בתוך מכונת כביסה. אנשי המשטרה ומשרד התקשורת הגיעו למקום וביקשו להחרים את הציוד, אך בעלת הדירה שבה הוחזק המשדר סירבה לפתוח את הדלת. רק לאחר שלמקום הגיעו הרב הראשי של העיר ונציג ש"ס בעירייה הסכימה האשה לאפשר את כניסת השוטרים, שמצאו את המשדר טמון במכונת הכביסה.
30 במאי. בין דיווח לפרסומת. תיקון חדש בחוק להגנת הצרכן, שאושר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, קובע כי יש להדגיש באופן ברור כי מדובר בפרסומת מסחרית כאשר מי שמופיעה בפרסומת הוא עיתונאי. התיקון נועד למנוע בלבול מצד הצרכנים בין ידיעה עיתונאית לבין פרסומת. התיקון הוכנס לאחר שעיתונאים הופיעו בפרסומות, בעיקר ברדיו ובטלוויזיה, והתעורר חשש כי הצרכנים עלולים להתרשם שמדובר בדיווח עיתונאי.
31 במאי. 17 מיליון דולר ל"מעריב" ול"הארץ". שופט בבית-המשפט הפדרלי בניו-יורק פסק כי שמואל שמואלי, עורכו הראשי לשעבר של השבועון בעברית "ישראל שלנו", והחברות שהוציאו לאור את העיתון, ישלמו לעיתונים "מעריב" ו"הארץ" פיצויים בסך 17 מיליון דולר – בשל הפרה שיטתית של זכויות יוצרים.
יוני 2000
1 ביוני. נדחתה תביעת הדיבה של יואב יצחק. שופטת בית-משפט השלום בתל-אביב דחתה שתי תביעות לשון הרע שהגיש העיתונאי יואב יצחק נגד "ידיעות אחרונות", בקשר לכתבות הנוגעות לסיקור פרשת דברת-שרם ותאגיד כלל. בפסק-הדין כתבה השופטת יהודית שבח כי "שדה הקרב הנכון למחלוקות לגיטימיות בין עיתונאים הוא טור בעיתון, ואין זה רצוי שבית-המשפט יעודד את הסטת המחלוקת אל בין כתליו, על דרך הפיכת ביקורת תקשורתית לגרסה משפטית".
1 ביוני. דובר צה"ל וצנזורית ראשית חדשים. תת-אלוף רון כתרי נכנס לתפקידו כדובר צה"ל, במקום תת-אלוף עודד בן-עמי, שסיים את תפקידו לאחר ארבע שנים. כתרי שירת בעבר בתפקידים בכירים בחיל המודיעין והיה לאחרונה מנהל בית-הספר הריאלי בחיפה. תת-אלוף רחל דולב נכנסה לתפקידה כצנזורית הראשית, במקום תת-אלוף יצחק שני, שמילא את התפקיד במשך 23 שנה. תת-אלוף דולב מילאה בעבר תפקידים בכירים בפרקליטות הצבאית.
1 ביוני. דיונים פתוחים בוועדות. ועדת הכנסת החליטה כי מעתה יהיו כל דיוני ועדות הכנסת – למעט ועדת החוץ והביטחון – פתוחים לציבור ולסיקור עיתונאי. ההחלטה מבטלת נוהג קודם שעל-פיו היו הדיונים בוועדות סגורים, למעט מקרים שבהם הותרה במיוחד כניסת עיתונאים.
6 ביוני. גם "ידיעות אחרונות" באינטרנט. רשת "ידיעות אחרונות" חנכה את אתר האינטרנט ynet הכולל בין היתר חדשות, מאמרים, ספורט ואינדקס הפניות לאתרי אינטרנט אחרים. בכך היה "ידיעות אחרונות" לעיתון הישראלי הגדול האחרון המפעיל מהדורה מקוונת. העיתונים "גלובס" ו"הארץ" מפעילים מהדורה כזו כבר שנים אחדות, ו"מעריב" החל בכך בחודש נובמבר 1999.
13 ביוני. גוסינסקי נעצר. איל התקשורת היהודי-רוסי ולדימיר גוסינסקי נעצר במוסקבה, בחשד שהיה מעורב בהונאה בהיקף של כ-10 מיליון דולר. גוסינסקי, בעליו של תאגיד מדיה-מוסט, המחזיקה בתחנות טלוויזיה, רדיו ועיתונים ברוסיה, מחזיק גם ב-25% ממניות העיתון "מעריב". לטענת גוסינסקי, הוא נעצר בהוראת נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, כחלק מניסיון לפגוע בחופש העיתונות ברוסיה. גורמים רבים בעולם ובישראל מתחו ביקורת על המעצר. גוסינסקי שוחרר לאחר ארבעה ימי מעצר.
13 ביוני. שידור ראשון מדמשק. הערוץ הראשון העביר לראשונה שידור חי מדמשק, שכלל ראיונות עם חברי-כנסת ערבים ישראלים שיצאו לבירת סוריה כדי להשתתף בהלוויית הנשיא חאפז אלאסד. השידור הישיר בוצע באמצעות איגוד השידור האירופי, ולדברי מנהל מחלקת החדשות בערוץ הראשון, רפיק חלבי, ידעו הסורים כי השידור הישיר מיועד לטלוויזיה הישראלית.
19 ביוני. החל משפטו של נמרודי. בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב החלו הדיונים במשפטו של מו"ל "מעריב", עופר נמרודי, המואשם בניסיון לקשירת קשר לביצוע רצח ושיבוש הליכי חקירה ומשפט. נמרודי מוחזק במעצר מאז חודש נובמבר 1999. המשפט החל בעדותו של מפקד היחידה לחקירת פשיעה בינלאומית, תת-ניצב משה מזרחי, שעמד בראש החקירה, אשר תיאר כיצד פעל נמרודי לקבלת מידע על כל שלבי החקירה שהתנהלה נגדו.
19 ביוני. הוארכה כהונת נדב. הוועד המנהל של רשות השידור אישר את הארכת כהונתו של אמנון נדב כמנהל קול-ישראל. נדב משמש בתפקידו 12 שנים. התנועה לאיכות השלטון הודיעה כי תעתור לבג"ץ, בטענה שמינויו של נדב הוארך ללא מכרז. הארכת המינוי נעשתה על-פי המלצת מנכ"ל רשות השידור, אורי פורת, והיא נתקלה בהתנגדות של עובדים בכירים בקול-ישראל.
19 ביוני. הצעת חוק לרשות השידור. במזכירות הממשלה התגבשה הצעת חוק שבאה להסדיר מחדש את פעילותה של רשות השידור. ההצעה, שעדיין לא פורסמה רשמית אך אחדים מפרטיה הודלפו לתקשורת, נועדה, לדברי מקורות במשרד ראש הממשלה, לתרגם לשפת המעשה את המלצות דו"ח ורדי לשינוי תפקודה של רשות השידור. הצעת החוק עוסקת, בין השאר, בדרכים לכינונה של מועצה ציבורית שתחליף את מוסדות הציבור הקיימים כיום ברשות השידור, וכן בתנאים לבחירתו של מנכ"ל הרשות.
22 ביוני. מעמד חוקי לפיראטים. הקואליציה תפעל להביא לאישור בתוך זמן קצר שינוי בחוק, אשר יעניק מעמד חוקי לתחנות הרדיו הפיראטיות הפועלות בחסות ש"ס. סיכום על כך הושג במסגרת ההסדר שהביא לסיום המשבר בממשלה, עם התפטרותם של שרי מרצ והישארות ש"ס בממשלה. נקבע כי הערוצים הפיראטיים יקבלו מעמד חוקי במסגרת חטיבה עצמאית ברשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ולא באמצעות הקמת רשות שידור שלישית. בעקבות הידיעות על הכשרת הערוצים הפיראטיים פנתה התנועה לאיכות השלטון לראש הממשלה אהוד ברק, בתביעה לקבל גם היא ערוץ רדיו במתכונת דומה לזו שתקבל ש"ס.
23 ביוני. הסכם ב"ידיעות אחרונות. סכסוך העבודה בעיתון "ידיעות אחרונות" הסתיים עם חתימת הסכם בין הנהלת העיתון לבין ההסתדרות. במסגרת ההסכם עם כמאה עובדי המסדרה בעיתון נקבע כי יוכנסו לשימוש טכנולוגיות חדשות תוך מו"מ עם ועד העובדים, וכי במקרה של מחלוקת יועבר הנושא לבירור של ועדה פריטטית, ובשלב הבא – לבוררות. במקביל נקבע כי יימשך המו"מ עם עובדי המנהלה, הדפוס והאקספדיציה לגבי הסכם השכר. עם חתימת ההסכם הסירה ההנהלה את המחסומים מן הכניסה לבניין, ואיפשרה לעובדים לחזור לעבודה רגילה. זאת לאחר כשלושה שבועות של שיבושים, שבהם הופיע העיתון במתכונת חלקית. מעריכים כי הנזק שנגרם לעיתון במהלך הסכסוך הגיע לעשרות מיליוני שקלים באובדן הכנסה ממודעות וממכירת העיתון.
מרבית המידע במדור זה מתבסס על הדיווחים שהופיעו בעיתונים
גיליון 27, יולי 2000