1 בספטמבר. 4.7 שעות צפייה ביום. תלמיד ישראלי צופה מדי יום בטלוויזיה 4.7 שעות בממוצע, כך עולה מסקר שנערך על-ידי חברת "גאלופ ישראל" בהזמנת עמותת "אמנות לעם", וממצאיו פורסמו לרגל פתיחת שנת הלימודים. מתברר כי 95.2 מכלל התלמידים צופים בקביעות בטלוויזיה, וככל שעולה גיל התלמיד – יורד מספר שעות הצפייה היומיות.

2 בספטמבר. ואגנר לא שודר. קול-המוסיקה, ערוץ הרדיו למוסיקה קלאסית של קול-ישראל, ביטל שידור מתוכנן של קונצרט מיצירות המלחין הגרמני ריכארד ואגנר. הקונצרט בוטל על-פי החלטה של יו"ר רשות השידור גיל סמסונוב והמנכ"ל אורי פורת, בעקבות פניות של תנועת בית"ר וגופים נוספים. לדברי סמסונוב, על רשות השידור לדבוק במדיניותה האוסרת שידור יצירות של ואגנר, כדי שלא לפגוע בניצולי השואה. בשנים האחרונות שודרו ברדיו כמה יצירות של ואגנר.

3 בספטמבר. מחלוקת בדרך לכלא. עימות בין רשות השידור לבין הנהלת הטלוויזיה החינוכית, לאחר שמנהל הטלוויזיה החינוכית צבי שפירא סירב לאפשר לערוץ 1 להעביר בשידור חי את כניסתו של אריה דרעי לכלא, בשעות שבהן משדרת הטלוויזיה החינוכית. שפירא הסביר כי האירוע איננו מצדיק שיבוש בלוח השידורים הרגיל של החינוכית. משום כך הועברו מסע תומכיו של דרעי לכלא והעצרת שנערכה ליד כלא מעשיהו בשידור ישיר רק בערוץ 2.

7 בספטמבר. ואנונו תובע את "ידיעות אחרונות". מרדכי ואנונו, המרצה עונש מאסר של 18 שנה על חשיפת מידע מן הכור הגרעיני בדימונה, הגיש תביעת לשון הרע נגד "ידיעות אחרונות". העילה לתביעה: ידיעה שפרסם העיתון בכותרתו הראשית בנובמבר 1999, כי ואנונו העביר בכלא מידע על ייצור פצצות לאנשי חמאס. המידע הוכחש לאחר הפרסום הן על-ידי ואנונו והן על-ידי נציב שירות בתי-הסוהר. בתביעה, שהוגשה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, תובע ואנונו פיצויים בסך 30 מיליון ש"ח.

12 בספטמבר. בג"ץ נגד הרחבת השידורים. עוכבה הרחבת אזור השידור של תחנת הרדיו האזורית-מסחרית הדתית "קול חי", מגוש דן גם לאזור ירושלים. ההחלטה על עיכוב הרחבת שטח השידור התקבלה על-ידי שופטי בג"ץ, בעתירה שהוגשה נגד הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו על-ידי גופים המבקשים לקבל זיכיון להפעיל תחנת רדיו דתית באזור ירושלים.

13 בספטמבר. הסכם כבלים-לוויין. לאחר משא ומתן ממושך נחתם הסכם בין זכייניות הטלוויזיה בכבלים "ערוצי זהב", מת"ב ו"תבל/גוונים", לבין חברת שידורי הלוויין "יס", המאפשר חיבור לקוחות לאנטנות הלוויין תוך שימוש בתשתית הקיימת של הכבלים בבתי המנויים.

17 בספטמבר. הודה בקבלת שוחד מנמרודי. מפקד כלא מעשיהו לשעבר, תת-גונדר יהודה שי, הודה בבית-המשפט בקבלת שוחד מעופר נמרודי, בעת שזה ריצה עונש מאסר. שי נאשם בכך שתמורת שוחד הקל בתנאי מאסרו של נמרודי. עוד שלושה אנשי שירות בתי-הסוהר, בהם תת-גונדר יוסי פולק, לשעבר סגן ניצב שירות בתי-הסוהר, עומדים לדין על עבירה דומה.

17 בספטמבר. השידורים הופסקו. שוטרים ואנשי משרד התקשורת החרימו ציוד שידור בכמה תחנות רדיו פיראטיות הקשורות בתנועת ש"ס. לטענת אנשי ש"ס, גרמה הפשיטה להפסקת השידורים בעיצומו של מבצע התרמה רדיופוני למשפחות נזקקות, שבמרכזו עמדה יפה דרעי, שבעלה אריה מרצה עונש מאסר בכלא מעשיהו על עבירות שוחד.

18 בספטמבר, אקו"ם נגד גלי צה"ל. אגודת הקומפוזיטורים והמחברים בישראל (אקו"ם) הגישה תביעה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, לאסור על תחנות השידור הצבאיות גלי צה"ל וגלגל"צ לשדר יצירות של יוצרים ישראלים, משום שלא הסדירה את התשלומים עבור השידור. על-פי התביעה חייבות גל"צ וגלגל"צ תמלוגים על השמעות שירים בהיקף של כתשעה מיליוני ש"ח.

24 בספטמבר. עבודות שירות לכתבת גל"צ. כתבת גלי צה"ל הדס שטייף נידונה למאה שעות עבודות שירות ללא הרשעה פלילית. שטייף הואשמה במסירת מספר טלפון משטרתי חסוי, שבאמצעותו ניתן להאזין לשיחת ועידה יומי של בכירים במרחב דן במשטרה, לכתב גל"צ יריב בן-יהודה. הכתב האזין לשיחת הוועידה – למרות שמדובר בעבירה של האזנת-סתר – ושאב ממנה מידע לשידור.

25 בספטמבר. דרוש: מפקד לגל"צ. שר הביטחון אהוד ברק מינה ועדה שתבחן מועמדים לתפקיד מפקד גלי-צה"ל. בראש הוועדה עומד אלוף (מיל') רן גורן, לשעבר ראש אגף כוח-אדם במטכ"ל. מאז פרש המפקד הקודם של התחנה, אל"מ (מיל') זאב דרורי, ממלא את מקום המפקד יצחק טוניק. הוועדה אמורה להגיש את המלצותיה לברק עד ה-1 בנובמבר.

28 בספטמבר. גיליון חג מקוצר. שופט בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, נסים ישעיה, הוציא צו מניעה להפסקת הפצתו של המוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" בערב ראש השנה, בשל כתבה העוסקת במעורבותו של איש העסקים נחום מנבר בנסיונות להשיג מידע על הנווט הנעדר רון ארד. מנבר מרצה עונש מאסר על קשרים עם איראן. הצו הוצא לאחר שהמוסף הודפס ברחבי הארץ. את הצו ביקשה התובעת עו"ד דבורה חן, האחראית בפרקליטות המדינה על התיקים הבטחוניים, בטענה כי בפרסום יש הפרה של צו בית-המשפט האוסר פרסום פרטים ממשפטו של מנבר. הכתבה אושרה לפני פרסומה בידי הצנזורה הצבאית. בעקבות החלטת השופט נתלשו העמודים ובהם הכתבה מחלק מן הגיליונות, ואף הודפסו חלק מן המוספים ללא הכתבה. יחד עם זאת היו קוראים רבים שקיבלו את המוסף ובו הכתבה המלאה.

אוקטובר 2000

3 באוקטובר. מכרז ערוץ 3 יפורסם. שופטי בג"ץ דחו את העתירות שהוגשו בדרישה לדחות את פרסום המכרז לערוץ השלישי בטלוויזיה. העתירות הוגשו על-ידי שלוש זכייניות ערוץ 2 וארגון המורים העל-יסודיים. זכייניות ערוץ 2 טענו כי התנאים שנקבעו בחוק ייצרו "מצב בלתי סביר של אי-שוויון" ביניהן לבין הזכיינים שיזכו בהפעלת ערוץ 3. נציגי פרקליטות המדינה הסבירו כי עד עתה נהנה ערוץ 2 ממעמד של מונופול בתחום הטלוויזיה המסחרית, והערוץ המסחרי הנוסף יגדיל את ההיצע ואת עוגת הפרסום, ויוריד את מחירי השוק. הנימוקים המלאים להחלטת בג"ץ יפורסמו במועד מאוחר יותר (ראו כאן).

4 באוקטובר. העיתונאים הוכו. צלמי עיתונות ואנשי צוות טלוויזיה הוכו ונפצעו קל בידי מתפרעים ערבים, בעת שהפגנה של תושבים ביפו הפכה להתפרעות אלימה. חלק מציוד הצילום נלקח מידי הצלמים וניזוק. קודם לכן הוכה צלם עיתונות, יגאל לוי מ"מעריב", וציוד הצילום שלו נגנב בידי מתפרעים בנצרת, בעת שהגיע לצלם חנות שנפרצה ונבזזה.

5 באוקטובר. הוארך מעצרו של נמרודי. בית-המשפט העליון אישר את הארכת מעצרו של עופר נמרודי, לשעבר יו"ר מועצת המנהלים של "מעריב", בשישים יום נוספים. השופט אליהו מצא קיבל את עמדת פרקליטות המדינה כי יש צורך בהמשך המעצר, אך החליט להסתפק בשישים יום נוספים ולא בתשעים, כפי שביקשה הפרקליטות.

6 באוקטובר. נחמן שי – ממונה על מערך ההסברה. נחמן שי, מנכ"ל משרד המדע, התרבות והספורט ודובר צה"ל לשעבר, מונה לתפקיד הממונה על מערך ההסברה של הממשלה, כדי לרכז את ההכוונה והתיאום של פעולות ההסברה והתקשורת בעקבות האירועים האלימים בשטחים. שי מונה לתפקידו נוכח הקשיים הרבים שבהצגת עמדת ישראל באמצעי התקשורת בעולם..

10 באוקטובר. "קול-ישראל, לא קול פלסטין". מנהל קול-ישראל אמנון נדב הורה לכתבים ועורכים ברדיו שלא להעניק לדוברים ערבים ביטוי גדול יותר מאשר לדוברים יהודים, בהקשר לגל האירועים האלימים שהחל סמוך לראש השנה. ההוראה באה על רקע טענות מצד גורמים שונים כי בתוכניות הרדיו זוכים דוברים פלסטינים או ערבים ישראלים לביטוי בהיקף העולה לעתים על זה של דוברים יהודים ישראלים. נדב אמר כי מדובר ב"קול-ישראל, לא בקול-פלסטין". ההנחיה הועברה לאחר דיון במנהלת רשות השידור.

11 באוקטובר. נסגר התיק נגד רפיק חלבי. פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, החליטה לסגור את התיק נגד מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה רפיק חלבי, מחוסר ראיות. הפרקליטה המליצה עם זאת לרשות השידור לפתוח נגד חלבי בהליך משמעתי, בשל חשד של ניגוד עניינים בין תפקידו בשידור הממלכתי לבין הושטת סיוע לתנועה פוליטית. חלבי נחקר בחשד שהדליף למנהיג ש"ס אריה דרעי את תוצאות מדגם הטלוויזיה בבחירות בשנת 1996, שסייע לשידורי התעמולה של ש"ס והעביר לדרעי קלטת מארכיון הטלוויזיה. בעקבות ההחלטה ביקש פרקליטו של חלבי, עו"ד יוסי ארנון, ממנכ"ל הרשות שלא לפתוח בהליך משמעתי, בנימוק ש"מספיק שפכו את דמו".

12 באוקטובר. התיק נגד גוטרמן נסגר. תיק החקירה נגד רזי גוטרמן, המנכ"ל לשעבר של אגודת העיתונאים בתל-אביב, ייסגר על-פי החלטת פרקליטות מחוז תל-אביב, מחוסר אשמה. נגד גוטרמן הוגשה תלונה למשטרה בקשר לתנאי שכרו בעת שכיהן כמנכ"ל. גוטרמן טען מראשית החקירה כי התלונה חסרת שחר וכי הוגשה על רקע מאבקי כוח על השליטה באגודה.

13 באוקטובר. פורסם המכרז לערוץ 3. הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו פרסמה את המכרז לזכייני ערוץ 3. ההצעות למכרז של הקבוצות השונות יוגשו ב-21 בינואר 2001 (ראו כאן).

13 באוקטובר. מצלמות וידאו לחיילים. צה"ל עומד לחלק מצלמות וידיאו ליחידות הנמצאות בפעילות מבצעית בשטחים, כדי לתעד אירועים אלימים ולעשות בתצלומים שימוש במסגרת מלחמת ההסברה מול הפלסטינים. ההחלטה על כך התקבלה על רקע השימוש ההסברתי הנרחב שעושים פלסטינים בצילומים מן השטח, בעת אירועים אלימים. דובר צה"ל, תת-אלוף רון כתרי, אמר: "נספק את המצלמות לכוחות בנקודות רגישות, מתוך הבנה שתמונה אחת שווה אלף מלים" (ראו כאן).

19 באוקטובר. פינוי איטלקי. רשת הטלוויזיה הציבורית האיטלקית RAI החליטה לפנות מישראל את כל כתביה המסקרים את העימות הישראלי-פלסטיני בשל "העדר תנאי ביטחון מספקים" לעבודה. הפינוי נעשה ימים אחדים לאחר שכתב הרשת בירושלים, ריקרדו כריסטיאנו, פרסם מודעה בעיתון הפלסטיני "אלחיית אלג'דידה", ובה הסביר כי צילומי הלינץ' שבוצע בשני חיילי מילואים ישראלים ברמאללה ב-12 באוקטובר לא הופצו בעולם בידי RAI אלא בידי רשת הטלוויזיה האיטלקית המסחרית. הנהלת הרשת הציבורית הורתה לכריסטיאנו לשוב מיד לאיטליה, ואחר-כך החליטה לפנות את יתר הכתבים. גם רשת הטלוויזיה המסחרית פינתה את כתביה מחשש לחייהם בשל הזעם השורר ברשות-הפלסטינית על שידור תצלומי הלינץ' (ראו כאן).

גיליון 29, נובמבר 2000