"תולעת המשפט" הוא פרויקט ביג דאטה שנועד "להנגיש בצורה פתוחה וגולמית נתונים על הנעשה בבתי-המשפט בישראל", כך על-פי הצהרת הכוונות של מייסדו, אנדי וורמס. וורמס שוחח על הפרויקט ועל תפיסת העולם שמאחוריו ב"קול העין", תוכנית הרדיו של "העין השביעית" וקול-הקמפוס. להלן גרסה ערוכה של השיחה שקיים איתו המנחה איתמר ב"ז.

"תולעת המשפט", מספר וורמס, עושה שימוש במאגר הנתונים של אתר האינטרנט של הרשות השופטת, המציג מידע על התיקים המשפטיים הנידונים בבתי-משפט ברחבי הארץ. "'תולעת המשפט' עושה דבר מאוד פשוט: היא לוקחת את כל הנתונים ומכניסה אותם לגיליון אלקטרוני, כלומר לאקסל, כך שכל אחד יוכל לעבוד על זה עם כלים סטטיסטיים ומספריים ולעשות את הבדיקות שהוא מעוניין בהן ולהגיע למסקנות".

איזה סוג של מסקנות אפשר להסיק מהמידע שהנגשת עד עכשיו?

"למשל, כמה תיקים נפתחים בכל בתי-המשפט, כמה שופטים מטפלים בכמה תיקים, ובאיזה סוגים של תיקים. פרסמנו גם רבע מיליון רשומות של מינויים מקצועיים בשכר שנעשו בבתי-המשפט – בתי-המשפט בארץ, כשהם מנהלים תיקים, ממנים אנשי מקצוע כמו רופאים או עורכי-דין שמסייעים בתיק.

"פעם פנה אלי עיתונאי שרצה לבדוק האם יש דפוסים שחוזרים על עצמם כשבתי-המשפט ממנים אנשי מקצוע – למעשה הוא רצה לבדוק האם יש איזושהי קומבינה שלפיה אנשי מקצוע מסוימים מקבלים הרבה יותר מינויים מאנשי מקצוע אחרים. לשמחתנו לא יצא מזה שום פרסום כי העיתונאי הגיע למסקנה שאין משהו חריג, שבאמת התיקים מפוזרים באופן די רחב בין מספר גדול מאוד של אנשי מקצוע. הדבר המעניין הוא שיש לנו את היכולת בתור אזרחים ובתור פעילים לבדוק את הרשויות שלנו ולעמוד על תפקודן".

למה להנגיש מידע דווקא ממערכת המשפט?

"מערכת המשפט היא מערכת מאוד חשובה בישראל, שנוגעת לכל תחומי החיים שלנו – לחיינו הפרטיים, לחיינו העסקיים וליחס בין האזרחים לבין הרשויות. למעשה, זו תמונת ראי של החברה כולה. אפשר לראות באיזה ערים מגישים הכי הרבה תביעות, איזה חברות ביטוח או חברות תחבורה מקבלות הכי הרבה תביעות, מה שיעור התביעות שנמצאות מוצדקות. דרך הסכסוכים, התביעות והתיקים בבתי-המשפט אנחנו רואים תמונת מצב של כל החברה הישראלית".

ב"תולעת המשפט" אתה מתבסס על מידע פומבי שהממשלה מנגישה. איזה ציון היית נותן לממשלה בתחום תחזוקת מאגרי הנתונים הפתוחים שלה?

"'תולעת המשפט' סורקת אך ורק את החלק הפומבי של אתר בתי-המשפט. לחלק החסוי אין לנו גישה. מצד אחד מערכת המשפט, בגלל הטבע והייעוד שלה, וגם בגלל החוקים בארץ, היא אחת המערכות הכי פתוחות בישראל – וכל אחד יכול להיכנס ולמצוא שם נתונים. מצד שני, המערכת מאוד קשה ומסורבלת לשימוש. אין למשל פונקציות של חיפוש או סטטיסטיקות".

צריך לציין, מדובר בפונקציות מאוד בסיסיות. אם אני רוצה למשל לראות במערכת "נט-המשפט" את כל ההליכים שקשורים לאהוד אולמרט – אני לא יכול פשוט להקיש כמו בגוגל "אהוד אולמרט" ולקבל את כל התיקים.

"זה לא קיים. אתה צריך לחפש את זה ידנית בתהליך מאוד ארוך ומייגע שייקח לך אלפי שאילתות, או שאתה יכול לנסות את מזלך ולשלם כסף למאגרים פרטיים שנמצאים בשימוש של משרדי עורכי-דין, אבל בהם לא כל הנתונים מופיעים – רק מה שיש בו עניין לעורכי-דין.

"עורכי-דין בדרך כלל מתעניינים במקרים שבהם בית-המשפט הגיע לפסק דין והפעיל עקרונות משפטיים. לעומת זאת, ב'תולעת המשפט' אפשר למצוא גם תיקים שהסתיימו בפשרה, שאין בהם בדרך כלל עניין משפטי – אבל לפעמים אפשר לגלות בהם דפוסים. למשל, חברה שמגיעה ליותר מדי פשרות – יכול להיות שהיא פועלת לפי 'שיטת מצליח' ולא מטפלת בלקוחות שלה בצורה הגונה".

מה גרם לך להקים את האתר?

"האתר הוקם בהשראת הסדנא לידע ציבורי, עמותה שעוסקת בהנגשת מידע ממשלתי. השתתפתי פעם בהאקתון שלהם, הם עושים דברים דומים עם מאגרים אחרים, כמו מאגרים של רשויות הבנייה והתכנון ומאגרים של תאונות דרכים. הנושא עלה – ולקחתי את זה לאט-לאט.

"'תולעת המשפט' נמצאת בקשר עם מספר חוקרים באקדמיה, עיתונאים ופעילים שעושים שימוש בנתונים כדי לבדוק את הנושאים שמעניינים אותם. זה פרויקט מאוד צעיר שפועל עם מעט משאבים, אז בינתיים זה לא הניב שום פרסום, אבל יש הרבה אנשים שמתעניינים ועובדים עם זה".

שלוש שנים מהיום, איך היית מדמיין את "תולעת המשפט"?

"בעוד שלוש שנים, אם יהיו זמן ומשאבים, 'תולעת המשפט' תשקף באופן מלא את כל הפרטים שקיימים באתרי הממשלה, וגם תתעדכן בזמן אמת כך שניתן יהיה לראות היום את כל מה שקרה אתמול במערכת המשפט".

• את התוכנית המלאה ניתן להוריד כאן

"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. התוכנית משודרת בקול-הקמפוס מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית". ניתן גם להתחבר לפיד ה-RSS של "קול העין" באתר icast. עורכת מוזיקלית: חן ליטבק.