השיח סביב ההאשמה של העיתונאית האמריקאית דניאל ברין כי עיתונאי ישראלי אנונימי תקף אותה מינית היה בעיקרו עובדתי. ההתנצלות הפומבית של ארי שביט – שאותה דחתה ברין באופן נחרץ – שינתה את השיח שעבר משאלת העובדות לסוגיית הפרשנות. זאת משום ששביט לא הכחיש בהודעתו הפומבית אף אחד מתיאוריה של ברין, חלקם מכווצים את הבטן: לא השאלות האינטימיות מיד עם תחילת הפגישה, לא הניסיון לנשקה בכוח, לא ההצעות להתמנות לפילגשו הקבועה באמריקה (במסגרת הסדר מיוחד עם רעייתו), לא ההזמנה לעלות לחדרו במלון "רק בשביל לקבל חיבוק", לא ההצעות ללוותה לרכב אחרי שהחליטה להסתלק מהמקום, ולא החיבוק האינטימי ליד האוטו בסימטה חשוכה.

כל אלה בעיניו של שביט נעשו בידידות, לכל היותר תחת ההגדרה החלבית שניפק: "יסודות של חיזור" (באתר "הארץ" התרגום היה ממעיט עוד יותר, והשתמש בביטוי "פלירטינג" שמשמעותו "פלירטוט" במקום בתרגום המדויק יותר "קורטינג").

כשמשווים בין תיאוריה של ברין לבין הסבר ההתנצלות המגושם של שביט מתקשים להבין כיצד עיתונאי אינטליגנטי ומעודכן כמותו, שמאמריו וספריו מרשימים ומשפיעים על קהילות ומנהיגים בארץ ובעולם, הסתבך עם פיענוח אמירות ה"לא" המפורשות של ברין – שהסתיימו בצעד קיצוני של ביטול הראיון המבוקש והסתלקות מהירה מהזירה.

הנה הסבר אפשרי: ברין מספרת שהחליטה לפרוש את הסיפור בעיתוי הנוכחי בעקבות יחסו של דונלד טראמפ לנשים, כפי שנחשף במהלך הקמפיין לנשיאות ארצות-הברית. היא רוצה לנצל את ההזדמנות האקטואלית הזאת כדי לכוון זרקור אל סוגיה שממנה סובלות נשים רבות כל-כך, שבדרך כלל שותקות אחרי שחוו הטרדה או תקיפה מינית.

כזכור, עוד לפני שצעדו קדימה נשים שהעידו כיצד טראמפ הטריד אותן בפועל התפרסם סרטון שבו טראמפ נשמע מתרברב באוטובוס של תוכנית הבידור "אקסס הוליווד", באוזניו של המגיש בילי בוש, על הפריבילגיות המיניות העומדות לרשותו של כוכב. "כשאתה כוכב מאפשרים לך לעשות דברים כאלה [כמו תקיפות מיניות]. מותר לך לעשות הכל", אמר. במלים אחרות: מה שעבור הגבר הרגיל נחשב התנהגות פסולה, מבישה ופלילית – מחליק אצל סלב-העל בזכות פרסומו והשפעתו העצומים.

עבור ברין שביט היה כוכב, בתחומו כמובן. היא מתארת עיתונאי שהיא העריכה את כתיבתו, קראה בשקיקה את כתביו (וכל הביקורות עליהם), סימנה פסקאות חשובות במיוחד לקראת הראיון והגיבה ל"מזל שנפל בחלקה" לראיינו בהתלהבות (מקצועית כמובן) דומה לזו שבה כתב בידור נלהב לקראת פגישה עם כוכב ריאליטי כמו טראמפ.

שביט מן הסתם קלט את המסר היטב. הוא רגיל לתגובות נלהבות מכתיבתו, בוודאי בקהילות היהודיות בארצות-הברית. הנה עיתונאית יהודייה צעירה ונאה שממש מעריצה אותו. האם למוחו התגנבה המשוואה הטראמפית הקלוקלת שלפיה לכוכב מותר מה שלאדם "רגיל" אסור?

"הדבר היחיד שרציתי מארי שביט הוא ראיון על ספרו", מבהירה ברין בתגובתה מאירת העיניים והמדויקת, הגורמת להתנצלותו הפתלתולה של שביט להיראות מקושקשת אפילו יותר. היא בעצם מסמנת את המובן מאליו: לכוכבים קשה להפנים שכוכבות אינה תופעה המתפשטת לכל תחומי החיים. עיתונאית יכולה להתלהב מהאפשרות של פגישה עם עיתונאי מפורסם מבלי לרצות לממש התלהבות זו באופן אינטימי. המשפט הזה כה טריוויאלי וטיפשי שכמעט מביך לכתוב אותו. ובכל זאת, יש מי שלא מותירים לנו ברירה.