אחד התירוצים הקבועים למיעוט המרואיינים הערבים בתוכניות החדשות והאקטואליה בטלוויזיה הישראלית הוא התלות ברייטינג. ערוצים 2 ו-10, כך מסבירים עורכים ומפיקים בתעשייה, הם ערוצים מסחריים. עם כל הכבוד לרצון להעניק ייצוג נאות לאוכלוסיית המדינה, עליהם להביא את הרייטינג הגבוה ביותר שניתן. רוב הקהל בישראל יהודי, והוא, מה לעשות, לא מעוניין לצפות בכתבה על אירוע המתרחש ביישוב שתושביו ערבים.

את תוצאותיו של הלך הרוח הזה ניתן היה לזהות בממצאי מדד הייצוג שפורסמו באתר "העין השביעית" במהלך השנה – הדרה מתמשכת של האוכלוסייה הערבית מערוצי הטלוויזיה המרכזיים. מדד הייצוג, מיזם מתמשך של "העין השביעית" בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי וקרן ברל כצנלסון, ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק מדי שבוע את מספר ושיעור המרואיינים הערבים בתחנות הרדיו ובערוצי הטלוויזיה המרכזיים בארץ, וב-19 התוכניות המובילות המשודרות בהם. על-פי המדד, האוכלוסייה הערבית סובלת מתת-ייצוג חריף. אף שהיא מונה כ-20% מאוכלוסיית המדינה, רק כ-2.2% מהמרואיינים בכלי התקשורת המרכזיים הם ערבים.

עם זאת, בדיקה מיוחדת שנערכה לאחרונה כחלק מסיכום חצי השנה הראשונה של מדד הייצוג מעלה כי הקשר בין שיעור המרואיינים הערבים בתוכנית לבין שיעורי הרייטינג שלה – כלל אינו מובהק.

בהחלט ייתכן שמכשירי הפיפל-מיטר של ועדת המדרוג מורים כי חלה ירידה בשיעור הצפייה ברגע שבמהדורת חדשות מתחילה כתבה העוסקת באירוע הקשור לערבים בלבד. אולם אם מסתכלים על התמונה הגדולה, הרי שאין קשר מובהק בין שיעור המרואיינים הערבים בתוכנית מסוימת לבין הרייטינג שלה (לצורך בדיקה זו נעשה שימוש בנתוני רייטינג שנמסרו על-ידי הוועדה הישראלית למדרוג והופקו על-ידי קנטאר מדיה. המדד שעל-פיו נבחן שיעור הרייטינג הוא כלל האוכלוסייה, בני 4+, זאת בעוד רוב כלי התקשורת בישראל מפרסמים נתוני רייטינג מעוותים ומנופחים בהתבסס על משקי בית של יהודים בלבד).

קחו, לדוגמה, את אחת התוכניות הנצפות ביותר בישראל, מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 2. כאשר מציבים על גרף אחד את שיעורי הרייטינג שגרפה המהדורה בחצי השנה האחרונה יחד עם מספר המרואיינים הערבים שהשתתפו במהדורה מדי שבוע, לא נוצרת הלימה בין שני הנתונים. ישנם שבועות עם מספר רב של מרואיינים ערבים ורייטינג גבוה, שבועות עם מספר אפסי של מרואיינים ערבים ורייטינג נמוך יותר, וגם ההפך.

שיעורי הרייטינג לעומת מספר המרואיינים הערבים במהדורה המרכזית של חדשות ערוץ 2, ינואר-יוני 2016

השוואה כללית יותר בין שני הנתונים, לפי ממוצעים חודשיים של הרייטינג ושיעור המרואיינים הערבים, מעלה תוצאה דומה. גרף הרייטינג יורד לאיטו לאורך חודשי השנה בקצב כמעט אחיד, בלי קשר ברור לשיעור המרואיינים הערבים שיורד, עולה מעט ושוב יורד.

מסקנה דומה עולה גם מבדיקת השוואתית של שיעורי הרייטינג ומספר המרואיינים הערבים במהדורת החדשות המקבילה בערוץ 10. הירידה בשיעורי הרייטינג מתונה יותר מאשר בערוץ 2, מספר המרואיינים הערבים עולה ויורד בתזזיתיות, ולא ניכר קשר בין שני המדדים.

שיעורי הרייטינג לעומת מספר המרואיינים הערבים במהדורה המרכזית של חדשות ערוץ 10, ינואר-יוני 2016

בקצה העליון של מדד הייצוג נמצאת התוכנית "לונדון את קירשנבאום", שמקפידה לכלול מרואיינים ערבים בשיעור גבוה יחסית ליתר תוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל. במהלך המחצית הראשונה של השנה, החל מחודש מרץ, אז הושק מדד הייצוג, חלה עלייה משמעותית במספר המרואיינים הערבים שהתארחו מדי שבוע ב"לונדון את קירשנבאום".

כפי שניתן לראות להלן, העלייה הדרמטית במספר המרואיינים הערבים שנכללים בתוכנית מדי שבוע לא הביאה לירידה דרמטית בשיעורי הרייטינג של "לונדון את קירשנבאום", אף כי באופן כללי, כמו תוכניות אחרות שנמדדו לאורך המחצית הראשונה של השנה, הסתמנה ירידה איטית של שיעורי הצפייה מחודש אחד לזה שאחריו.

שיעורי הרייטינג לעומת מספר המרואיינים הערבים ב"לונדון את קירשנבאום", ינואר-יוני 2016

בראיון שהעניק לאחרונה ל"אל מוניטור" סיפר עורך "לונדון את קירשנבאום" דרור זרסקי כי הדִרבון שקיבל ממדד הייצוג לראיין יותר ערבים בתוכניתו "משתלב היטב עם העובדה שאני קצת פחות כפוף לשיקולי רייטינג ולענייני היום הבוערים". עם זאת, יש לקחת בחשבון כי הקהל של "לונדון את קירשנבאום" רגיל להיחשף למרואיינים ערבים, בוודאי רגיל יותר מהקהל של התוכנית המקבילה "שש עם" בערוץ 2, ולכן אפשר לצפות שהרתיעה שלו מראיון עם מי שאינו יהודי תהיה פחותה.

זו בדיוק אחת המטרות של מדד הייצוג: שינוי תפיסות היסוד, הן של העורכים והעיתונאים והן של קהל הצופים והמאזינים. עד שהעורכים והעיתונאים יתרגלו להזמין מרואיינים ערבים לתוכניתם, והצופים והמאזינים יתרגלו לראות ולשמוע מרואיינים ערבים. ככל שראיון עם אדם שאינו יהודי יחדל להיות תופעה חריגה בתקשורת הזרם המרכזי בישראל, כך גם הרתיעה (והירידה הנקודתית ברייטינג) תצטמצם.

במקרה של תוכנית כמו "יומן", מגזין החדשות לסיכום השבוע של ערוץ 1, קל יותר להשוות בין שיעורי הרייטינג למספר המרואיינים הערבים כיוון שמדובר בתוכנית שבועית, בעלת מספר מצומצם יחסית של מהדורות מתחילת השנה. כפי שניתן לראות, ישנם פערים גדולים במספר המרואיינים הערבים במהדורות השונות של "יומן", אולם גרף הרייטינג נותר יציב למדי, ובכל מקרה אינו מגיב באופן עקבי למספר המרואיינים הערבים.

שיעורי הרייטינג לעומת מספר המרואיינים הערבים ב"יומן", ינואר-יוני 2016

במגזין החדשות המקביל ל"יומן", "שישי" של ערוץ 10, נרשמו בחודשים האחרונים עליות וירידות ניכרות בשיעור המרואיינים הערבים. המגזין החל את השנה עם חודש שבו הציג שיעור גבוה יחסית של מרואיינים ערבים, בפברואר חלה ירידה חדה, במרץ עלייה חדה, באפריל שוב ירידה ובחודשים מאי ויוני לא נכללו בתוכנית מרואיינים ערבים כלל. הרייטינג של התוכנית, לעומת זאת, הראה ירידה מתונה, בלי התחשבות בשיעור המרואיינים הערבים.

אחת התוכניות עם שיעורי הצפייה הנמוכים ביותר שנבדקו, "המוסף" של ערוץ 1, נענתה לאתגר שהציב "מדד הייצוג" ובמשך חודשיים, אפריל ומאי, הגדילה במידה משמעותית ביותר את שיעור המרואיינים הערבים. עם זאת, גרף הרייטינג של התוכנית נותר יציב, הן בחודשיים שבהם נרשמה עלייה של מאות אחוזים במספר המרואיינים הערבים, והן בחודש יוני, שבו שוב ירד במידה ניכרת שיעור המרואיינים הערבים.

"פגוש את העיתונות", המגזין הפוליטי של חדשות ערוץ 2, פתחה את השנה בשתי תוכניות עם שיעור מרואיינים ערבים גבוה יחסית ושיעור רייטינג גבוה. מאז נרשמה ירידה איטית וקבועה למדי ברייטינג של התוכנית. בכמה מהדורות של "פגוש את העיתונות" נכללו מרואיינים ערבים, כשאחת מהן, מחודש מרץ האחרון, כללה פאנל ובו כמה מרואיינים ערבים.

כפי שניתן לראות, השינויים הקיצוניים בגרף שיעור המרואיינים הערבים אינם מלווים בשינויים קיצוניים בגרף הרייטינג. כמובן שלא ניתן לצפות משיעורי הרייטינג לנוע בתזזיתיות כמו שיעורי המרואיינים הערבים, שכאמור סובלים ממילא משיעורי ייצוג נמוכים. הם לא ישלשו את עצמם ברגע וגם לא ירדו לאפס. אולם נראה כי אין כלל התאמה בין שני המדדים. ישנן מהדורות של "פגוש את העיתונות" עם אפס מרואיינים ערבים שקיבלו פחות רייטינג מהמהדורה שכללה כמה מרואיינים ערבים, וגם ההפך נכון.

בדיקה של ממוצעי כל התוכניות שנכללות במדד הייצוג, הן מבחינת שיעורי הרייטינג והן מבחינת שיעורי המרואיינים הערבים, לאורך כל המחצית הראשונה של השנה, מעלה גם היא שלא קיים קשר מובהק בין שני המדדים.

מהבדיקה ההשוואתית עולה כי ישנן תוכניות בעלות שיעור רייטינג גבוה ושיעור מרואיינים ערבים נמוך; ישנן תוכניות עם שיעור רייטינג גבוה ושיעור מרואיינים ערבים גבוה; ישנן תוכניות שבהן הן שיעור הרייטינג והן שיעור המרואיינים הערבים נמוך; ישנן תוכניות שבחודשים מסוימים כללו הרבה יותר מרואיינים ערבים בלי שהיתה לכך השפעה על הרייטינג; ישנן גם תוכניות שבמהדורות ספציפיות שלהן נכללו מספר רב יחסית של מרואיינים ערבים, ומהדורות אחרות של אותה התוכנית שהדירו לחלוטין ערבים, שוב בלי שהיתה לכך השפעה ניכרת על הרייטינג.

שיעורי הרייטינג והמרואיינים הערבים בתוכניות החדשות והאקטואליה המובילות של ערוצים 1, 2 ו-10, ינואר-יוני 2016

עיניכם הרואות, בכמה מהעמודות שלעיל, בגרף המסכם את שיעורי הרייטינג והמרואיינים הערבים במחצית הראשונה של השנה, גובר שיעור הרייטינג על שיעור המרואיינים הערבים, בעוד שבכמה מהעמודות ההפך מתרחש. משתנים אחרים, כמו הערוץ שבו משודרת התוכנית או שעת שידורה, הם שמשפיעים על שיעור הרייטינג, ולאו דווקא שיעור המרואיינים הערבים.

כך, למשל, שיעור המרואיינים הערבים בשלוש מהדורות החדשות המרכזיות כמעט זהה, אולם שיעורי הרייטינג שלהן שונים בתכלית. דוגמה נוספת: ל"אולפן שישי" של חדשות ערוץ 2 יש את שיעור הרייטינג הממוצע השני בגובהו מתוך 14 תוכניות הטלוויזיה שנבדקו, אך שיעור המרואיינים הערבים בתוכנית גבוה גם הוא, ומדורג במקום הרביעי מתוך 14, וזאת לכאורה בניגוד למצופה.

גם מבחינת תוכניות המשודרות באותו הערוץ לא ניתן למצוא קשר בין שני המדדים. שיעור המרואיינים הערבים הנמוך ביותר שנמדד בכל 14 התוכניות שנבדקו שייך לתוכנית "המטה המרכזי" של חדשות ערוץ 10. שיעור המרואיינים הערבים הגבוה ביותר הוא של תוכנית אחרת המשודרת בערוץ, "לונדון את קירשנבאום". שיעור הרייטינג הממוצע של שתי התוכניות – זהה.

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי וקרן ברל כצנלסון ויחד עם יפעת מחקרי מדיה