לוביסט הצמרת אריאל סנדר ויתר על דרישתו לקבל פיצויים בסך 200 אלף שקל מפעיל חברתי שמתח ביקורת על התנהלותו בפרסום מקוון. סנדר, מנהל העסקים הראשי של משרד הלוביסטים גלעד-לובינג ואחד מבעליו, תבע לפני כחצי שנה את שבי גטניו, מנכ"ל העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, המנטרת את פעילותם של לוביסטים בכנסת. היום (ב') הגיעו הצדדים לפשרה שבמסגרתה הסכים סנדר לסלק את תביעתו בתמורה לפרסום הבהרה מטעם גטניו.
התביעה של סנדר הוגשה בחודש דצמבר האחרון, בעקבות פוסט שפרסם גטניו כארבעה חודשים לפני כן בעמוד הפייסבוק של העמותה. בפוסט של גטניו צוין כי הלוביסט הבכיר "נגרע ממאגר הלוביסטים בכנסת", לצד אזכור חלקם של לוביסטים מחברת גלעד-לובינג בסיכול הצעת חוק שאמורה היתה להגביל מאוד את הסחר בפרוות בישראל, כפי שתואר בתחקיר ששודר בתוכנית "מבט שני" בערוץ 1.
לפי התחקיר של "מבט שני", הלקוח שמימן את סיכול ההצעה היה הפדרציה העולמית לסחר בפרוות (IFTF), ששילמה עבור הטסתם של ארבעה חברי-כנסת לדנמרק והסוותה את מקור הכסף באמצעות שימוש בארגונים של הקהילה היהודית.
מתוך הפוסט שבגינו הוגשה תביעתו של אריאל סנדר (לחצו לצפייה בפוסט המלא)
"התחקיר העלה חששות לאפשרות של הונאת ועדת האתיקה של הכנסת והטסתם לדנמרק של ח"כים יחד עם לוביסטים מגלעד-לובינג מבלי שהכנסת יוּדעה על כל מקורות המימון לנסיעה ועל המטרה העיקרית שמסתתרת מאחורי הנסיעה", כתב גטניו בפוסט. סנדר, מצדו, הכחיש את קיומה של הונאה כלשהי מצדו או מצד עמיתיו.
בכתב התביעה טען סנדר כי הוא כלל לא "נגרע" ממצבת הלוביסטים בכנסת, כפי שנכתב בפוסט של גטניו, אלא הפסיק לשמש כלוביסט מן המניין בעקבות "שינוי ארגוני מתוכנן פנימי" בחברת גלעד-לובינג, שבמסגרתו מונה לתפקיד מנהל העסקים הראשי שלה – ולכן לא נדרש יותר להגיע לכנסת על תקן לוביסט. לטענתו, מי שנחשף לפוסט (שזכה עד היום לחמישה שיתופים ו-18 חיבובים) יכול היה להבין כי הוא הוסר מרשימת הלוביסטים בגין ממצאי התחקיר.
בחלק אחר של כתב התביעה גרס הלוביסט כי גטניו המשיך לקשור בין הסרתו מהרשימה והתחקיר, גם בראיון ששודר ברשת ב' בהמשך השנה ובפוסט נוסף שפרסם בפייסבוק. "ניתן לומר כי פרסום דבריו של הנתבע [גטניו], על תוכנו, היקפו, גרמו לתובע פגיעה קשה בשמו הטוב כאדם ובמשלח ידו. פגיעתם במוניטין האישי שלו ושל החברה שהוא מנהל – חמורה", טען סנדר באמצעות עורך-הדין רון לוינטל. לטענתו, הוא "הוצג בצורה משפילה ופוגענית" ותוך העלאת "טענות שקריות ומשמיצות" שנועדו לפגוע בו אישית ומקצועית.
"התובע כלל אינו בעל שם טוב"
גטניו, מנגד, טען שהתביעה של סנדר היא תביעת השתקה משוללת כל יסוד שנועדה להטיל עליו אימה, להטריד אותו ולגרום לו להוצאות כספיות, וזאת כדי שיפסיק לעסוק בחשיפת פעולותיהם של לוביסטים ובחיזוק הפיקוח הציבורי על הענף.
שבי גטניו, מנכ"ל העמותה לדמוקרטיה מתקדמת (צילום מסך מתוך ערוץ הכנסת)
על-פי גטניו, אין פסול בפרשנות שלפיה ייתכן שיש קשר בין הסרתו של סנדר מרשימת הלוביסטים ובין התחקיר של "מבט שני" ושאר הפרסומים על הפרשה, בדיקה משטרתית שנפתחה בעקבות הגילויים ופניות בכתב שהגיש ליו"ר הכנסת, ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליטות המדינה.
"לא למותר לציין כי התובע [סנדר], אשר טוען לפגיעה בשמו הטוב, אינו כלל בעל שם טוב במקצוע שבו הוא פועל. עסקינן באדם אשר נשללה ממנו בעבר תעודת השדלן ונמנע ממנו לשמש בתפקיד בעקבות תחקיר ששודר בתוכנית 'עובדה' כבר ב-2012, ובו עלו תיאורים קשים על שימוש לרעה שעושים התובע והחברה שהוא עומד בראשה בכוח שניתן להם כדי לשנות עמדות של חברי-כנסת", נכתב בכתב ההגנה של גטניו, שהוגש באמצעות עו"ד יפעת סולל.
לחיזוק הטענה שלפיה מדובר בתביעת השתקה הדגיש גטניו כי סנדר נמנע מלתבוע גורמים אחרים, חזקים יותר, שמתחו עליו ביקורת: "אין זה פלא כי התובע בחר להגיש תביעה זו נגד הנתבע בלבד ולא נגד רשות השידור אשר שידרה את התחקיר, נגד כתב קול-ישראל [צ'יקו מנשה], אשר אמר דברים דומים, או נגד ח"כ שלי יחימוביץ', שאמרה דברים חמורים פי כמה.
"בניגוד לאחרים, יודע התובע היטב כי הנתבע עומד בראש עמותה אשר כל עניינה האינטרס הציבורי, הפועלת ללא משאבים וכל חבריה מתנדבים. התובע משתמש בבית-המשפט על מנת לפגוע כלכלית בנתבע, והכל על מנת להשתיקו או לפחות להרתיעו מהמשך פעולתו הציבורית להצבת זרקורים שיאירו על פעולתם של לוביסטים בכנסת ישראל".
כנגד טענה של סנדר שלפיה מנכ"ל העמותה לדמוקרטיה מתקדמת לוקה באובססיביות, השיב לו גטניו באותו מטבע: "התובע פיתח גישה אובססיבית כלפי הנתבע ומבקש לראות בו את היוזם והמביא של כל הצרות שפקדו אותו במקום לבחון את עצמו ואת פעולותיו. התובע מתחמק ממענה ענייני ומנסה להסיט את הדיון ולהאשים גורמים אחרים בתחלואים הפוקדים אותו, בדיוק כפי שהוא מנסה לעשות גם בתביעה קנטרנית זאת".
היום, בדיון שהתקיים בפני שופט בית-משפט השלום בהרצליה יעקב שקד, הסכים סנדר לסלק את תביעתו ולוותר על פיצויי העתק שדרש מגטניו בגין התבטאויותיו. גטניו, מצדו, הסכים לערוך את הפוסט כך שלא ישתמע שיש קשר ישיר בין אופן סיכול "חוק הפרוות" ובין הסרת שמו של הלוביסט הבכיר מרשימת השדלנים הפעילים בכנסת, ולפרסם הבהרה קצרה שתדגיש זאת. השופט שקד נתן לפשרה תוקף של פסק דין.
47770-12-15
* * *
כתב התביעה של אריאל סנדר
כתב ההגנה של שבי גטניו