6 במאי. "גיתם" בראש. משרד הפרסום "גיתם" הוא הגדול ביותר בשוק הפרסום הישראלי, עם הכנסות של 66.5 מיליון דולר בשנת 97'. על-פי דירוג החברות בענף הפרסום של חברת "דן אנד ברדסטריט" נמצא במקום השני משרד "רשת דחף" (53.6 מיליון דולר הכנסות) ובמקום השלישי "טמיר כהן" (52 מיליון דולר). על-פי הנתונים חלה בשנת 97' עלייה משמעותית בפרסום בטלוויזיה.
6 במאי. מאה תחנות פיראטיות. 198 תחנות רדיו פיראטיות נסגרו בישראל בשלוש השנים האחרונות על-ידי משרד התקשורת והמשטרה, אולם התחנות הפיראטיות - כמאה במספר - ממשיכות לפעול ולשגשג. פרטים אלה נמסרו בדיון שערכה ועדת הפנים של הכנסת. בדיון עסקו גם בגורלה של התחנה הפיראטית ערוץ 7 . חבר-הכנסת ניסן סולומיאנסקי (מפד"ל) אמר בדיון: "לא יעזור כלום, ערוץ 7 יהפוך לחוקי". לדבריו, גורמים הקשורים לערוץ 7 ולמחנה הלאומי-דתי מגייסים כספים להקמת ערוץ טלוויזיה בסגנון ערוץ 7.
10 במאי. עיתונאי במעצר. עבאס אלמואמני, צלם סוכנויות הידיעות הבריטית "רויטרס" שנעצר על-ידי הרשות-הפלסטינית, נמלט ממעצר במתקן בטחוני של הרשות, ונעצר שוב לאחר שעות אחדות. הצלם נעצר לאחר שהפיץ תצלום של איש חמאס.
13 במאי. רק בהסכמה. הכנסת אישרה בקריאה טרומית הצעת חוק שעל-פיה ייאסר פרסום שמו או צילומו של מי שנפגע באסון, פיגוע או תאונה, בניגוד להסכמתו או להסכמת בני משפחתו. על-פי הצעת החוק, שהגיש חבר-הכנסת משה גפני (יהדות-התורה), העונש על פרסום כזה יהיה שנת מאסר.
15 במאי. הצלם נפצע. צלם סוכנות "פלאש 90" ו"מעריב", אביחי נודל, נפצע באורח בינוני בחברון מאש חייל צה"ל, שירה לעברו כדור גומי. הצלם נפצע בעת פיזור הפרות סדר בעיר, ולטענת צה"ל זז ממקומו בעת הירי לעבר מפגינים פלסטינים ומשום כך נפגע. לאחר תחקיר צה"ל על האירוע, התברר כי עורכי התחקיר לא שוחחו עם הצלם ולא עם אנשי תקשורת שעמדו בסמוך אליו.
15 במאי. נפטר זקן העיתונאים. העיתונאי הוותיק שמעון סאמט נפטר בתל-אביב. סאמט, בן 94, החל לכתוב בשנת 1928 בעיתון "דבר" ולאחר מכן הצטרף ל"הארץ", שם המשיך לכתוב במשך 66 שנה. הוא גם שידר ב"קול ירושלים" בתקופת המנדט והיה ממקימי אגודת-העיתונאים בתל-אביב.
17 במאי. תקומה חדשה. מנכ"ל רשות-השידור, אורי פורת, הודיע כי הרשות תפיק פרקים נוספים בסדרת הטלוויזיה "תקומה". הוא מתח ביקורת על מפיקי הסדרה, אשר הציגו, לדבריו, לא את הישגי המדינה אלא רק את התלאות, הצרות והמחדלים.
19 במאי. הותר לשידור. בית-המשפט המחוזי בתל-אביב התיר לערוץ הראשון בטלוויזיה לשדר כתבה המבוססת על תצלומים שנעשו במצלמה נסתרת, המתעדים התעללות של גבר באשתו. המצלמה הוצבה בידי הכתב ירון קנר, בהסכמת האשה וללא ידיעת בעלה. השופט קבע כי כיוון שהמצולמים בכתבה לא יזוהו אין חשש של פגיעה בפרטיות. הוא גם דחה את הטענה, שהתקבלה קודם לכן על-ידי בית-משפט השלום בכפר-סבא, כי מדובר בעבירת "סוב-יודיצה" בשל הליכי גירושין המתנהלים בין בני הזוג.
19 במאי. איומים על גאולה. חבילה ובה צלבי קרס ואיומים ברצח המיועדת לגאולה אבן התקבלה ברשות-השידור.
19 במאי. חופש המידע. הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק חופש המידע. על-פי החוק יוכל כל אזרח לקבל מידע ממשרדי ממשלה, מרשויות מקומיות ומגופים אחרים הפועלים על-פי חוק. החוק התקבל בעקבות המלצות ועדה ציבורית שבחנה את הנושא.
21 במאי. מצלמה נסתרת. עובדי הערוץ הראשון נסערו לאחר שנתגלו מצלמות נסתרות שהופעלו בחדר קליטת שידורי הלוויינים בבניין הטלוויזיה הישראלית ברוממה בירושלים. עובדים הביעו חשש כי המצלמות נועדו למעקב אחריהם, אולם ההנהלה, והמנכ"ל הקודם של רשות-השידור מרדכי קירשנבאום, הבהירו כי המצלמות הותקנו כדי למנוע גניבות.
23 במאי. מנהלת חדשה לחינוכית. מיכל ארבל נבחרה לתפקיד מנהלת הטלוויזיה החינוכית. ארבל, מנהלת חטיבת הפקת התוכניות, נבחרה במכרז פנימי, לאחר שבג"ץ מנע לפני חודשים אחדים מינוי מועמד שנחשב למקורבו של שר החינוך זבולון המר ז"ל לתפקיד.
25 במאי. זכיון לפרסומות. קבוצה בראשות תמי מוזס ו"אולפני הבירה" בבעלות רונלד לאודר זכו במכרז למכירת זמני שידור הפרסומות בקול-ישראל. ההחלטה התקבלה בוועדת מכרזים בראשות מנכ"ל רשות-השידור אורי פורת. הקבוצה גברה במכרז על חברת שפ"מ, המשווקת את הפרסומות ברדיו בחמש השנים האחרונות. שפ"מ עתרה לבית-המשפט בדרישה לעכב את מתן הזכיון.
27 במאי. און ברדיו. מרפאה לטיפול בבעיות מין, "קליניקה און", עתרה לבג"ץ נגד רשות-השידור וקול-ישראל בטענה שנאסר עליה לשדר 25 תשדירי פרסומת חדשות. התשדירים נפסלו, על-פי העתירה, בין היתר בשל "חוסר טעם בבדיחות והומור בענייני מין". הקליניקה טוענת כי איסור השידור פוגע בחופש העיסוק ובחופש הביטוי.
27 במאי. רשיונות ולא מכרז. הממשלה מתכוונת לאפשר שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין על סמך רשיונות שיוענקו למי שיעמדו בתנאי הסף, ולא בדרך של מכרז למספר מוגבל של מפעילים - כך החליטה ועדה בין-משרדית, שאימצה את המלצות מנהלת הסדרת השידורים במשרד התקשורת.
יוני 1998
1 ביוני. כמו באמריקה. הוחל בפרסום כתב העת "נשיונל ג'יאוגרפיק" בעברית. לקראת הופעת הגיליון הראשון של כתב העת, המתורגם בעיקרו מאנגלית ומודפס בספרד החריפה התחרות בשוק המגזינים הגיאוגרפיים בישראל.
2 ביוני. תיק קירשנבאום נסגר. המשטרה סיימה את חקירתה בחשדות נגד מנכ"ל רשות-השידור לשעבר מרדכי קירשנבאום והחליטה על סגירת התיק מחוסר אשמה. החקירה עסקה בחשדות לאי-סדרים בקשר בין חברת הפקות פרטית, שקירשנבאום שותף בה לבין רשות-השידור בקשר לתוכנית הטלוויזיה "דובל'ה" ובסיומה נמצא כי לא היה להן יסוד. בראיונות ברדיו ובטלוויזיה אמר המנכ"ל לשעבר כי בבוא העת יחשוף את זהותם של הגורמים הפוליטיים, שעמדו מאחורי הנסיון להפלילו בפרשה.
4 ביוני. עסקת טיעון. משפטו של יושב ראש מועצת המנהלים של "מעריב", עופר נמרודי, בפרשת האזנות הסתר בבית-משפט השלום בתל-אביב הופסק, לאחר שנמסר לשופט כי הנאשם והפרקליטות הגיעו להסכם על עסקת טיעון. יממה קודם לכן, ב-3 ביוני, נידון עורך-הדין מרדכי כץ לשמונה חודשי מאסר, כחלק מעסקת טיעון על חלקו בחיפוי בחקירות האזנות הסתר.
5 ביוני. רשות הפרט. יושב ראש האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל, אריה אבנרי, הגיש תלונה למועצת העיתונות נגד חיים יבין, עורך ומגיש התוכנית "היום החמישי" בערוץ 2 בטלוויזיה. התלונה הוגשה לאחר שיבין צילם ושידר בתוכניתו כיצד שוטר מודיע למשפחת עולים על פציעתו האנושה של אבי המשפחה בתאונת דרכים. בכתבה צולמו בני המשפחה ברגעים הקשים, מבלי שנתנו מראש את הסכמתם לכך. בתלונה נאמר כי היתה בכך פגיעה חמורה בצנעת הפרט של המשפחה. יבין אמר בתגובה כי הכתבה שודרה לאחר התלבטויות ובירורים שונים, כחלק מן המאבק בתאונות הדרכים גם באמצעות "טיפול בהלם", וכי הכתבה שודרה רק לאחר שבני המשפחה הביעו את הסכמתם לכך.
5 ביוני. הרב חי. קול-ישראל שידר בטעות במהדורת החדשות שהרב הספרדי של אשדוד, הרב ישראלי אליזרע, נפטר. הרב ההמום הרגיע את האנשים שהגיעו בעקבות הידיעה לביתו ואמר: "אני חי". הידיעה שודרה לאחר שהכתב קיבל מידע מאדם שהזדהה כבנו של הרב, ומסר על מות אביו. הכתב הועבר לתפקיד אחר ברדיו.
7 ביוני. פוליגרף לדובר. ראש הממשלה בנימין נתניהו "מטהר" פומבית את יועץ התקשורת שלו שי בזק מן החשד, כאילו הדליף לעיתונאים לפני חודשים אחדים את דבר מעצרו של איש המוסד בשווייץ. נתניהו מסר על כך לאחר שהכתבת הצבאית של קול-ישראל, כרמלה מנשה, דיווחה כי בדיקת פוליגרף שנערכה לבזק על-ידי השב"כ בעניין ההדלפה העלתה תוצאות לא חד-משמעיות. עובדים נוספים בלשכת ראש הממשלה, שנבדקו אף הם בפוליגרף, נמצאו בבדיקות דוברי אמת כשהכחישו את מעורבותם במסירת המידע לעיתונאים.
9 ביוני. משתלטים על תחנת שידור. קבוצת סטודנטים במכון הטכנולוגי בחולון השתלטו על המיקרופון בתחנת השידור המופעלת במכון בשיתוף עם קול-ישראל, כדי למחות על בעיות הכרוכות בהעדר הכרה אקדמית לחוג לתקשורת במכון. בעקבות האירוע הורה מנהל קול-ישראל אמנון נדב לסגור את התחנה, ופרסם הוראות לתחנות החינוכיות הנוספות כדי למנוע אירועים דומים.
9 ביוני. שרון מערער. השר אריאל שרון הגיש לבית-המשפט העליון בקשה לקבל תצהיר במסגרת הערעור שהגיש על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב לפני חודשים אחדים, לדחות את תביעת הדיבה שהגיש נגד העיתון "הארץ" והעיתונאי עוזי בנזימן. בתצהיר מספר אלכסנדר הייג, מי שהיה שר החוץ האמריקאי בשנת 82', כי באוקטובר 82' שמע מראש הממשלה דאז מנחם בגין כי צה"ל יתקדם "מן הגבול הישראלי ועד הפרברים הדרומיים של ביירות".
11 ביוני. עימות בגלי-צה"ל. העיתונאי עפר שלח פרש בטריקת דלת מהגשת תוכנית האקטואליה היומית "נכון לעכשיו" בגלי-צה"ל, לאחר שקרא בעיתונים כי מפקדה החדש של תחנת השידור הצבאית, אלוף-משנה (מיל.) זאב דרורי, מתכוון לשנות את מתכונת התוכנית. שלח צוטט בעיתונים כמי שקבע כי "דרורי הוא מינוי לא מתאים, גחמה של שר הביטחון, והוא בדרך להפוך את גל"צ לתחנה של מארשים וד"שים. הוא לא מחובר לשום דבר שקורה בתחנה". דרורי הביע צער על הדברים, ואת מקומו של שלח תפסה לפי שעה יעל דן.
17 ביוני. פשיטה על ערוץ 7. המשטרה פשטה על אולפני שידור והקלטה, משרד פרסום ואתרים נוספים של תחנת הרדיו הפיראטית ערוץ 7, בבית אל, בפסגות, בהר-ברכה, ובתל-אביב. קציני משטרה מסרו כי לאחר הפשיטה יש הוכחות לכך שהערוץ פועל בניגוד לחוק. שרי המפד"ל נזעקו ללשכת ראש הממשלה ותבעו למצוא מיד הסדר חוקי שיאפשר המשך שידורי הערוץ. שרת התקשורת לימור לבנת ושר המשפטים צחי הנגבי הודיעו על תמיכתם במציאת הסדר כזה. ש"ס תובעת למצוא הסדר שיעניק מעמד חוקי גם לתחנות הרדיו החרדיות הפיראטיות. עם סגירת הגיליון נמסר כי גובשה הצעה לפיה יפורסם מכרז להפעלת רדיו אזורי בשטחים.
17 ביוני נמרודי הודה והורשע. יושב ראש מועצת המנהלים של "מעריב" עופר נמרודי הורשע על-פי הודאתו, כחלק מעסקת טיעון בתשעה סעיפי אישום של האזנת סתר בלתי חוקית לבכירים ב"ידיעות אחרונות" ושיבוש מהלכי משפט. יחד עמו הורשע גם הממונה על הבטחון ב"הכשרת הישוב" וב"מעריב", דוד רונן. למחרת ההרשעה הביע נמרודי "חרטה מלאה ושלמה" בהסבירו את "הנסיבות הקשות" שהביאו אותו למעשים הנכללים בכתב האישום. השופט ג'ורג' קרא אמור לגזור את עונשו של נמרודי בראשית יולי.
הסקירה הכרונולוגית של אירועי תקשורת מרכזיים בישראל מתבססת בעיקר על דיווחי העיתונות
גיליון 15, יולי 1998