פרסום עיתונאי שראה אור בארגנטינה מייחס לשלדון אדלסון ולעיתון "ישראל היום" קשרים כלכליים ממושכים עם אלברטו ניסמן, התובע שהופקד על חקירת פיגוע הטרור במרכז הקהילה היהודית בבואנוס-איירס ונהרג בנסיבות מסתוריות בתחילת השנה. בתגובה לפניית "העין השביעית" שוללים ב"ישראל היום" מכל וכל את התרחיש המתואר בדיווח. חבר קרוב של ניסמן, ששוחח עם "העין השביעית", טוען כי מדובר בדיווח שקרי שנועד לתחזק תיאוריית קונספירציה ממשלתית.
על-פי הדיווח, שהתפרסם בשבוע שעבר ביומון הארגנטיני "Pagina 12", בארבע השנים האחרונות לחייו קיבל ניסמן מ"ישראל היום" כ-280 אלף דולר עבור "השתתפות בכנסים". "גורמים בכירים ב'ישראל היום' הסבירו כי הכספים הועברו לניסמן כתגמול בגין השתתפותו בכנסים, אף שלא נמצא תיעוד של השתתפותו באירועים שקיים העיתון", טען מחבר הכתבה, חורחה אלבאום, עסקן מוכר בקהילה היהודית בארגנטינה.
לטענתו, ניסמן קיבל את הכספים במהלך השנים 2010‒2014 באמצעות חשבון שנוהל בסניף בנק הפועלים בעיר קולוניה, אורוגוואי. העיתון אינו מספק את שמותיהם של הגורמים הבנקאיים שלדברי אלבאום אישרו את המידע שעליו מבוססת הכתבה, וכך גם את שמותיהם של ה"גורמים הבכירים ב'ישראל היום'" המוזכרים בה.
ניסמן, שמותו בירייה עורר חרושת של שמועות ותיאוריות סותרות וטרם פוענח, חקר בשנותיו האחרונות את הקשר האפשרי בין גורמי ממשל ארגנטינים ואיראנים, שלטענתו לקחו חלק בטיוח חקירת הפיגוע הקשה בבואנוס-איירס, שאירע בשנת 1994 וגבה את חייהם של 85 בני-אדם. בתחילת השנה, לאחר מציאת גופתו בדירה שבה התגורר, התגלתה במקום טיוטה של צו מעצר נגד נשיאת ארגנטינה כריסטינה קירשנר ושר החוץ היהודי הקטור טימרמן.
אלברטו ניסמן (צילום מסך)
על-פי הכתבה שפורסמה ביומון הארגנטיני, הקשר הראשוני בין ניסמן ל"ישראל היום" נוצר במרץ 2010, בעיר וושינגטון, שבה שהה לצורך השתתפותו בוועידת איפא"ק. ניסמן הציג בפני באי הוועידה ניתוח של הקשרים המתהדקים בין ממשלת איראן לכמה ממדינות דרום אמריקה. לפי הדיווח, בעקבות הרצאתו פנתה אליו נציגה של איפא"ק, נטלי לסקר, וביקשה להפגיש אותו עם אדם שזוהה בכתבה כ"בכיר בקבוצת התקשורת" של שלדון אדלסון. איש זה, נכתב בכתבה, הציע לניסמן "לשתף עימו פעולה במאבקו" ולסייע לו לחשוף תאי חיזבאללה בדרום אמריקה.
מאוחר יותר באותה שנה הגיע התובע הארגנטיני לביקור בישראל. בכתבה מתוארת מסכת של קשרים שלטענת המחבר התקיימו בין ניסמן לשורה של גורמים ישראליים ואמריקאיים שכביכול סייעו לשיתוף הפעולה שבגינו קיבל תשלום. על-פי התרחיש שטווה אלבאום, גורמים כלכליים רבי עוצמה מארצות-הברית ביקשו לפגוע בממשלת ארגנטינה באמצעות קשירתה לטיוח חקירת הפיגוע, וזאת על רקע שמיטת החובות שעליה הכריזה ארגנטינה כשנקלעה למשבר פיננסי.
שלדון אדלסון (צילום: אנה קפלן)
שתי דמויות המפתח שמעמיד אלבאום במרכז התרחיש הן שלדון אדלסון ופול סינגר. סינגר, הפחות מוכר בישראל מבין השניים, עומד בראש קרן הגידור האמריקאית Elliott Management, המתמחה, בין היתר, ברכישת חובות אבודים. הקרן מחזיקה באגרות חוב ממשלתיות של ארגנטינה ומנהלת מאבק משפטי ממושך כדי לגבות את הכספים. סינגר ואדלסון הם שניים מהתורמים המרכזיים של ארגון אמריקאי בשם FDD – ראשי תיבות של "הקרן להגנה על מדינות דמוקרטיות" ‒ שבראשו עומד מארק דובוביץ', חבר של ניסמן. אלבאום מציין כי זמן לא רב לאחר מותו של התובע הארגנטיני ייסד הארגון את "פרס אלברטו ניסמן לאומץ לב".
הכתבה שהתפרסמה ב"Pagina 12" ממשיכה ומגוללת שורה של הצטלבויות והיכרויות מסוג זה, שנועדו לקשור בין סינגר לניסמן, אך אינה מציגה בפני הקוראים הוכחות ברורות בנוגע למעורבות כביכול של ניסמן בקנוניה הבינלאומית העולה מבין השורות, או פרטים נוספים על כספים שכביכול קיבל מגורמים זרים, ובכללם "ישראל היום".
מחבר הכתבה, אלבאום, עמד בשנים 2007‒2012 בראש DAIA, איגוד הקהילות היהודיות בארגנטינה, שאירגן את אחד הכנסים שבהם השתתף ניסמן בשנים האחרונות. הכנס, כתב אלבאום, נערך בספטמבר 2010 בשיתוף עם ארגון בשם Israel Allies Caucus Foundation, שלטענתו קיבל תרומות מאדלסון. גם בהקשרו של כנס זה אלבאום אינו מסביר מדוע היה על אדלסון לשלם לניסמן מתקציב "ישראל היום", ולא מתקציבם של הארגונים שעמדו מאחורי האירוע.
"לניסמן לא היה שום קשר עם 'ישראל היום'. הייתי חבר של ניסמן עד ימיו האחרונים, והוא אף פעם לא הזכיר דבר כזה ‒ ולא חצי דבר"
אחד מחבריו הקרובים של ניסמן, ששוחח עם "העין השביעית", גורס כי הפרטים הרבים המובאים בכתבתו של אלבאום נועדו להסתיר את העובדה שאין בסיס לטענותיו. החבר, גוסטבו פרדניק, מוזכר בכתבה כאחד מהגורמים הרבים שעימם נפגש ניסמן בישראל. "הוא פשוט משקר", אומר פרדניק, "הוא ממציא דברים, הוא נותן תאריכים מדויקים ושמות וגורם לכתבה להיראות כאילו מדובר במידע שאפשר לסמוך עליו ‒ אבל זה שקר. זו כתבה שקרית מאל"ף עד ת"ו".
לדברי פרדניק, הוא ליווה את ניסמן באופן צמוד כשביקר בישראל, ולא נחשף לפגישות כלשהן שקיים עם נציגים מ"ישראל היום". "לניסמן לא היה שום קשר עם 'ישראל היום'. הייתי חבר של ניסמן עד ימיו האחרונים, והוא אף פעם לא הזכיר דבר כזה ‒ ולא חצי דבר", הוא אומר. "האם יש סיכוי שאחרי שהוא עזב את הארץ, אדלסון שלח אחריו מרגל לארגנטינה? הסיכויים הם קלושים ביותר. אני לא חושב שתמצא בשום מקום אלפית של הוכחה לכך שעבר כסף בין ניסמן ל'ישראל היום'".
חורחה אלבאום, טוען פרדניק, משמש במקרה זה כלי בידי אנשיה של הנשיאה קירשנר. "האיש הזה כבר פירסם השנה מאמר איום ונורא מהסוג הזה, שכאילו נלקח מהפרוטוקולים של זקני ציון, ובו הוא מקשר בין ניסמן לנושים של ארגנטינה", הוא אומר. "אלבאום הוא יהודי אנטי-יהודי שמוכן להקריב את חייו למען הממשלה. הוא חלק מקבוצה של יהודים שפועלים אך ורק לטובת הממשלה, ושהמטרה העליונה שלהם היא להפוך את איראן מהמפגע שעומד מאחורי הפיגועים בארגנטינה לישות חפה מפשע". נסיונות ליצור קשר עם העיתון הארגנטיני, באמצעות כתובת האימייל ומספר הטלפון שהוא מפרסם באתר האינטרנט שלו, לא הניבו תגובה.
"קו ישיר בין אוכלי הפגרים ואמי"ה". הנשיאה קירשנר על שער היומון הארגנטיני, 29.9.15 (משמאל: ההפניה לכתבתו של אלבאום)
ביום שבו התפרסמה הכתבה ב"Pagina 12" הוקדשה הכותרת הראשית של היומון לנאום שנשאה קירשנר בעצרת הכללית של האו"ם, ובו התייחסה למסכת קשרים מהסוג שתיאר אלבאום. "מהחקירה עולים קשרים מחרידים עם שירותים חשאיים זרים, חשבונות בנק ברחבי העולם וקשרים עם הקרנות הבינלאומיות שעטות עלינו כמו אוכלי פגרים. הקשרים הללו זכו לגינוי לא מפי, אלא מפי חברים בקהילה היהודית של ארגנטינה", הצהירה.
"Pagina 12" הוא אחד משלושת היומונים הגדולים בארגנטינה; מבין השלושה, עיתון זה מזוהה כקרוב ביותר למשטר. התרחיש המתואר בכתבתו של אלבאום תואם את האג'נדה של העיתון בכך שהוא מחזק את תדמיתו של ניסמן כמי שקיבל לכאורה כספים מגורמי חוץ אינטרסנטיים כדי להטות את החקירה ‒ נרטיב שמקדמים מעגליה הקרובים של הנשיאה קירשנר.
תומכיו של ניסמן, שמאות אלפים מהם יצאו לרחובות בואנוס-איירס כדי למחות על מותו, טוענים מנגד כי יש לחקור את האפשרות שנרצח בהוראת הנשיאה קירשנר או סביבתה הקרובה. כמה שעות לאחר שנמצא מת היה ניסמן אמור להתייצב בקונגרס ולהציג את ממצאי חקירתו, ובכללם ממצאים שתמכו בתרחיש שלפיו גורמי ממשל ‒ ובראשם הנשיאה ושר החוץ ‒ סייעו בטיוח חקירת הפיגוע כדי לכונן קשרים כלכליים עם איראן.
"ישראל היום": לא היו דברים מעולם
לירון ורדי-גלר, דוברת "ישראל היום", בחרה שלא להתייחס לפרטי הדיווח בעיתון הארגנטיני או להשיב לשאלות בעניין, ומסרה בתגובה: "להד"ם".