השיחה שעיקריה מובאים להלן נערכה ביני לבין פרשן בכיר בעיתון רב תפוצה, בין כסה לעשור, ביום שבו הצליח ח"כ אפרים סנה לתפוס כותרות בהצהרתו על הסכנה הגרעינית האיראנית, ועל הצורך במכה מקדימה נגדה. שנינו מוצאים עד מהרה כי אנו תמימי דעים שההצהרה משוללת בסיס בחלקה, ומוגזמת מאוד בחלקה האחר. איראן מפתחת כוח בליסטי (טילי קרקע-קרקע) ונשק בלתי קונבנציונלי, בראש וראשונה למטרות הגנתיות בשל שכנותיה החזקות (עיראק, הודו, רוסיה, סין), וכן כגיבוי ליומרותיה למעמד של מעצמה אזורית (בעיקר באזור המפרץ הפרסי). ישראל, שיש לאיראן מחויבות אידיאולוגית נגדה, היא אויב מן הדרגה השלישית, הן משום שהיא רחוקה מדי, והן משום שהמאבק בה תלוי במדיניותה של בת-בריתה האסטרטגית, סוריה, שאינה מעוניינת כיום בעימות יזום עם ישראל. די לה אפוא בסיוע לחיזבאללה.
הפרשן: הצהרתו של סנה היא לא רק משוללת בסיס ומוגזמת אלא גם בלתי אחראית. היא עלולה להעלות אותנו בדירוג החשיבות בין אויבי איראן ולקרב התנגשות אלימה. סנה ממשיך לקדם את מעמדו האישי, בפריימריז למשל, על חשבון אינטרס לאומי המחייב איפוק ואי התלהמות בהצהרות נגד איראן. גרוע מזה, הדבר מחמיר את הממד הדתי בקונפליקט.
ע"ס: אם כך מדוע נתן העיתון שלך כותרת שמנה להצהרתו?
הפרשן: תאמין לי, העורך שלנו אדם אחראי. הוא שוחח עמי אמש ושכנעתי אותו לדווח על כך רק בעמוד הפנימי.
ע"ס: אבל בסופו של דבר הכנסתם כותרת צעקנית גם בעמוד הראשון למעלה.
הפרשן: אתה יודע מה קרה? ברגע האחרון הסתבר לעורך כי העיתון המתחרה ישים את ח"כ סנה בעמוד הראשון. איננו יכולים להרשות לעצמנו לפגר בתחרות.
ע"ס: גם כשהדבר מנוגד לאינטרס הלאומי, כדבריך?
הפרשן: תראה, זו המציאות שבה אנו חיים, מציאות של רייטינג. אני וחברי למערכת מבכים זאת לא אחת. אבל מה לעשות? זה המצב.
ע"ס: אבל באותו יום היתה לכם כותרת סנסציונית אחרת בדבר ההתאבדות הכפולה של שני הצעירים מפתח-תקווה. זה לא מספיק להגברת התפוצה?
הפרשן: התאבדות כפולה זה לא רע, אבל אין כמו כותרות שמפחידות את עם ישראל כדי למכור עיתונים. אתה חושב שאני מאושר מזה, בטח שלא.
▪ ▪ ▪
הפרשן הבכיר הוא עיתונאי ותיק, משכיל, שקול וידען. כנראה שאיננו ציני. ענייני ביטחון קרובים ללבו. הוא רואה את עצמו בכנות כקול של שפיות ואיזון במערכת תקשורתית צהובה ומתמסחרת. הוא אולי יכתוב מאמר (כמובן קצרצר, כי בעידן הרייטינג אסור לעבור את סף 250--300 מלה) שיביע -- בלשון עקיפה ומנומסת -- את דעתו על האיום האיראני. יקראו את המאמר רק חלק מקוני העיתון, שרובם, כפי שתעיד כל התבוננות בנוסעי אוטובוס בין-עירוני, עוברים עליו ברפרוף. אולם רישומה של הכותרת הסנסציונית בעמוד הראשון, וכותרות רבות אחרות מסוגה, אל נכון חזק יותר. ובינתיים, הפרשן דנן, ואחרים שכמותו בתקשורת, "בוכים כל הדרך את הבנק" כמאמר הפתגם האמריקאי.
הכותרת הסנסציונית לא נסמכה על שום מידע חשוב או חסוי. הפריט העובדתי החדש היחיד שציטט חבר-הכנסת היה שגוי: הטיל שהופיע במצעד בטהרן עם הכתובת "לתל-אביב" לא היה ה"שהאב 3" אלא דגם מיושן, ואף ה"שהאב 3" מצוי עוד בשלב ראשוני של פיתוחו, ולחצים בינלאומיים, כמו גם קשיים מנהלתיים וטכניים, עשויים לעכבו. משמע, סברה בעלמא הושמעה כאן ולא מפי נושא משרה רמה, שותף לקבלת החלטות, אלא מפי עוד ח"כ-פרשן רודף כותרות. עם ישראל, טרוד ועסוק בקניות לחג, בהכנות לנופשונים ברודוס, מוצא רגע להיפנות לעניינים שברומו של עולם, ומה הוא שומע? עוד חיזוק לפחדיו האטביסטיים מהאויבים הרובצים לפתחנו.
שבועיים לפני כן הוא קרא כותרות מחרידות על סכנתם הפוטנציאלית של הטליבאן, שלפי שעה בקושי שולטים בכל הטריטוריה של אפגניסטאן; כותרת הנסמכת על בדלי מידע ושברירי הצהרות של מנהיגי ארץ זו. לפני חודש הוא קרא כותרות דומות על תכנוניו הנועזים של אוסמה אבן-לאדן ורשת "האפגאים" (קנאים ערבים ותיקי המלחמה ברוסים באפגניסטאן) -- ושוב על סמך פירורי מידע, שהוא ספק זליגה ממקורות חסויים, ספק המצאה של לוחמה פסיכולוגית.
הפרשן שלנו וחבריו השפויים והידענים הבינו שכל המידע הזה הוא במידה רבה ספקולטיבי. הם מסוגלים לבור את הבר מן התבן, אך אין בכוחם להשפיע על הכותרות הראשיות, על העימוד והניסוח הדרמטי, קצר הנשימה, בעמודי הדיווח. הם מבטאים מדי פעם את ספקותיהם בעמוד המאמרים החבוי לו במעמקי דפיו המתעבִּים של העיתון, בין מוספים ססגוניים על אופנה ובידור, על "ספר השנה" של דן שילון, על תעלולי הסיגר של קלינטון וכיו"ב. אולם את סדר-היום הציבורי קובעות הכותרות, כפי שתעדנה שיחות הסלון של יום שישי.
בשנה החדשה, הבעל"ט, נקבל כנראה עוד ועוד מן המין הזה. אחרי הכל, זוהי כלכלת השוק: מה שהקהל רוצה זה מה שיקבל. ומה על ערכים כגון אתיקה מקצועית? כלכלת שוק יודעת את מחירו של כל דבר, לא את ערכו.
עמנואל סיון הוא פרופסור להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים
גיליון 17, נובמבר 1998