האתר "רוטר" קם כשהאינטרנט העברי היה בחיתוליו. מאז היה האתר למקור מידע מרכזי עבור עיתונאים וכלי תקשורת שעוקבים אחרי פורום "סקופים" שלו. "ברוטר אפשר למצוא את סימני השאלה והכיוונים, אבל אנחנו לא מפרסמים מה שאסור לפרסם ושומעים לצנזורה", אומרת רעות רוטר-ברק, מנהלת האתר ובתו של מייסד האתר ישעיהו רוטר. "בגלל שזה אתר של גולשים, הם מעלים דיווחים, ואנחנו נמצאים כדי לבדוק שהם באמת עומדים בתקנון ובכללים". הצנזורה הצבאית, היא מוסיפה, "נמצאת איתנו בקשר קבוע", אם כי המשטרה לא שולחת לאתר את צווי איסור הפרסום.

רוטר-ברק התראיינה אצל אורן פרסיקו ואביעד טובי ב"קול העין", תוכנית הרדיו של "העין השביעית" וקול-הקמפוס, תחנת הרדיו של בית-הספר לתקשורת במסלול האקדמי, המכללה למינהל.

כשהיא נשאלת על חשיפות בולטות שהתפרסמו לראשונה ב"רוטר" אומרת רעות-ברק כי מדובר בעניין יומיומי: "לרוב החדשות שמתפרסמות היום יש בסיס באתר. החל מ'שמעתי פיצוץ' שהופך להיות דיווח על פיגוע, וכלה בדברים הרבה יותר גדולים שמגיעים על-ידי גולשים מכל העולם והופכים להיות ידיעות". למעשה, אמר בשיחה טובי, מדובר בסוכנות ידיעות אלטרנטיבית שמבוססת על תוכן גולשים.

רוטר-ברק מתייחסת גם לנוהג של אתרי החדשות שלא לתת קרדיט לאתר על דיווחים ששאבו ממנו. "יש הסכם גלובלי", היא צוחקת, "שאף אחד לא נותן קרדיט. פעם חשבתי שזה באמת נורא ואיום, היום אני אומרת שהעיקר שאני נותנת לאנשים להביא לידיעת הציבור את הדברים שהם רוצים, שיש כלי שנותן במה לדברים שעד עכשיו לא התפרסמו במקום אחר [...] כמות העיתונאים שרוטר גידלה גם היא מאוד גדולה", היא מוסיפה.

באתר יש רבע מיליון דפים נצפים מדי יום, אומרת רעות-ברק, ומעידה כי הגולשים בו מגיעים מרחבי העולם: "חמאס הוא ידיד יקר של הפורום", היא מספרת. "הם יושבים על הפורום שלנו חזק, והם היחידים שנותנים קרדיט". רעות-ברק מתייחסת גם לנוהג באתר להעתיק ידיעות שלמות מכלי תקשורת אחרים, בצירוף קרדיט וקישור. כל עוד הגולשים הם אלה שמעלים את התכנים, אין כאן בעיה משפטית, היא אומרת, ואנחנו מכבדים כל בקשה להוריד את התוכן מהאתר.