בזכיינית ערוץ 2 רשת משודרת תוכנית ראיונות קבועה בשם "כידון ובן-סימון", הנקראת על שם שני מנחיה. התוכנית, המשודרת פעמיים בשבוע, מוגדרת כ"תוכנית ראיונות פוליטית". בכל פרק מראיינים שרון כידון ודניאל בן-סימון דמות פוליטית אחת.

בעשרות התוכניות שהתקיימו מאז עלתה התוכנית באוקטובר האחרון התארחו, כמתבקש, בעיקר חברי-כנסת, שרים ומועמדים לכנסת. בתוכנית החמישית התארחה עדינה בר-שלום, בתו של הרב עובדיה יוסף, שלבסוף החליטה לא להגיש את מועמדותה לכנסת. בתוכנית מס' 12 התארח ראש עיריית ירושלים, שגם הוא העדיף להישאר בפוליטיקה המוניציפלית נכון לעכשיו. בתוכנית העשירית התארחה דליה איציק, שכבר אינה פוליטיקאית פעילה. היו גם תוכניות שבהן התארחו כמה פוליטיקאים במקביל, אולם הפורמט הקבוע הוא שיחה רצופה של כ-20 דקות עם פוליטיקאי או פוליטיקאית אחת. המשותף לכל האורחים שהגיעו עד השבוע ל"כידון ובן-סימון", נשים וגברים, חילונים וחרדים, ימנים ושמאלנים, הוא שכולם יהודים (בעמוד המרכז את כל פרקי התוכנית חסרות התוכנית הראשונה והשנייה. בראשונה התארח יובל שטייניץ, בשנייה אופיר אקוניס).

מתוך דף הפייסבוק של התוכנית

רק השבוע, אחרי 36 תוכניות שבהן התארחו יהודים, אחרי שבשבוע שעבר הספיקו "כידון ובן-סימון" לארח בתוכנית הפוליטית שלהם אפילו את רונה רמון, אלמנתו של האסטרונאוט הישראלי הראשון, הגיע תורו של האורח הראשון בתוכנית שאינו יהודי. לא-יהודי לראשונה ב-37 תוכניות, ובאחוזים – 2.7%. זאת, על אף שבכנסת הבאה צפויים חברי-הכנסת הלא-יהודים להחזיק בכ-10% מהמושבים, ועל אף שכ-20% מקרב בעלי זכות ההצבעה לכנסת אינם יהודים.

הלא-יהודי הראשון שנכלל, בשעה טובה, בין האורחים של "כידון ובן-סימון" הוא ח"כ אחמד טיבי, הפוליטיקאי הערבי המוכר ביותר בקרב הציבור היהודי (עד כדי כך שהוא הפך לדמות המייצגת בעל-כורחה את כל חברי-הכנסת הלא-יהודים).

מעבר למופע הנדיר של לא-יהודי ב"כידון ובן-סימון", היה בראיון עם ח"כ טיבי מרכיב נוסף שהפריד אותו משגרת הפרקים בתוכנית. "כידון ובן-סימון" נחשבת לתוכנית נוחה מאוד למרואיינים. כבר לאחר התוכנית הראשונה סומנה "כידון ובן-סימון" כמשדר חסר שיניים, ומאז המצב רק הידרדר. אולם כשהלא-יהודי הגיע ל"כידון ובן-סימון", נחשפו אצל המנחים גם צדדים פחות מלטפים.

טיבי החל את הראיון, לבקשת המנחים, בתיאור הלוויה שהרגע חזר ממנה, של אחת משמונה הנשים הבדואיות שנהרגו בתאונת הדרכים המחרידה בין אוטובוס עמוס נוסעות למשאית שנשאה על גבה טרקטור. כבר בתחילת דבריו, כשציין ח"כ טיבי כי הטרקטור שפגע באוטובוס והרג את הנשים שימש שעה או שעתיים קודם לכן להשמדת יבולים של בדואים, העירה כידון כי אותם בדואים השתלטו על שטחים בלתי חוקיים. כשניסה להסביר מדוע הבנייה של ערבים בישראל נכנסת פעמים רבות לקטיגוריה של "בנייה לא חוקית", קטעה אותו כידון וביקשה שידבר על אפליה.

בהמשך התוכנית ביקר טיבי את התקשורת הישראלית, על שלא סיקרה את התאונה כפי שהיתה מסקרת תאונה דומה שבה היו נהרגות שמונה נשים יהודיות. "תארו לעצמכם ששמונה נשים מצפון תל-אביב, מרעננה, אפילו מחדרה, היו נהרגות באותן נסיבות. זה היה יום אבל לאומי. הייתם שולחים, התקשורת, מכוניות של שידור חי לשמונה בתים...".

"התקשורת סיקרה את האירוע הזה", אמרה כידון, אולם טיבי התעקש: "הייתם מראיינים את הבן, את הנכד, כשהוא חוזר מהבית-ספר, הייתם שולחים ניידות של שידור שפותחים את השידורים בבוקר, בצהריים, בערב...".

"אני חושבת שהדבר הזה קיבל סיקור...", קטעה שוב כידון את דברי טיבי.

אכן, התאונה בדרום קיבלה סיקור. גם הפוליטיקאים הערבים בישראל מקבלים סיקור. השאלה היא איזה, וכמה ואיך.

"אחמד", הצטרף בן-סימון לשיחה, "יחסית לאירועים קודמים, יש התקדמות במידת הסיקור וההזדהות והצער שהרגשתי בעיתונות ובתקשורת הישראלית. זה משתפר".

גם סיקור הפוליטיקאים הלא-יהודים משתפר. הנה, עד השבוע לא נמנה אפילו ערבי אחד בין עשרות אורחי "כידון ובן-סימון". מהשבוע כבר אי-אפשר לטעון זאת.