חברת החדשות של ערוץ 2 תשלם פיצוי בסך עשרות אלפי שקלים בשל הפרת זכויות היוצרים בגופן נרקיס, כך פסק אתמול שופט בית-משפט השלום בתל-אביב–יפו, חגי ברנר.
לפני שלוש שנים הגישו חברת מסטרפונט בע"מ וצבי רוזנברג, בעלי הרישיון הבלעדי לשיווק גופנים שפיתח הטיפוגרף צבי נרקיס, תביעה בסך מיליון שקל בגין הפרת זכויות היוצרים בגופנים. התביעה הוגשה נגד חברת החדשות הישראלית בע"מ וחברת פרימוס עיצוב ואנימציה בע"מ, שהכינה עבור חברת החדשות אריזה גרפית למהדורת החדשות המרכזית, וזאת בשל שידור כתוביות שהופיעו בארבעה משדרים בשלהי 2007.
(צילום מקורי: פרו_אוסט, רשיון cc)
חברת החדשות לא רכשה מהתובעים רישיון לעשות שימוש בגופנים, וטענה להגנתה כי חברת פרימוס לא יידעה אותה כי עליה לעשות כן. חברת פרימוס טענה כי אנשיה הנחו את חברת החדשות לרכוש את הרישיון הדרוש.
מרכיב נוסף של התביעה נבע מכך שחברת פרימוס שילבה את אותיות הגופן נרקיס-תם עם שש אותיות מהגופן נרקיס-חדש (ג, כ, ך, ס, פ, ף), וזאת כדי להתגבר על בעיות של טשטוש ועיוות שנבעו ממגבלות טכנולוגיות. לחברת פרימוס היה אמנם רישיון לעשות שימוש בגופנים, אך לא היה לה היתר להפיק גופן כלאיים, המורכב משילוב של שני הגופנים נרקיס-תם ונרקיס-חדש.
התובעים טענו לפגיעה בזכויות יוצרים, ואילו הנתבעים טענו כי אין לתת לגופנים הגנה במסגרת זכויות יוצרים. "אין ספק שמדובר בשאלה נכבדה, ולא בכדי הביא כל אחד מבעלי הדין ק"נ טעמים לתמיכה בעמדתו, לרבות עמדתן של שיטות משפט זרות בסוגיה זו ממש", כתב השופט ברנר, לפני שהכריע כי ההגנה הראויה על גופנים היא במסגרת זכויות יוצרים ולא במסגרת אחרת, וזאת על סמך פסיקת בית-המשפט המחוזי בתיק נרקיס ואח' נ' מיקרוסופט ישראל בע"מ ואח'.
הנתבעים טענו עוד כי מעצב הגופנים, צבי נרקיס, הודה כביכול בחקירתו בפני בית-המשפט כי האותיות שלו אינן מקוריות, אלא הועתקו מכתבי יד עתיקים. השופט ברנר דחה טענה זו והדגיש כי בפרוטוקול חקירתו של נרקיס אין כל הודאה כזו.
"כל שהעד אמר הוא שהמקורות שלו היו כתבי יד מכל העולם, וכי הוא היה זה שעיצב את האותיות", כתב השופט ברנר. "הדברים לא נאמרו ביחס לגופן זה או אחר. מתוך הקשר הדברים ניתן להבין כי נרקיס אולי הושפע ממקורות שונים, או קיבל השראה מהם, אך בוודאי שלא ניתן לקבוע כי נרקיס פשוט העתיק את הגופן ממקור מסוים כלשהו".
השופט ברנר הוסיף כי "הגופנים שעיצב נרקיס הם בעלי מאפיינים ייחודיים, המבדילים אותם מגופנים אחרים, ומעידים על מאמץ, יצירתיות וכישרון בלתי מבוטלים", ועל כן הם בבחינת יצירת אמנות שימושית, שבעליה זכאים להגנת זכויות היוצרים שלהם. במקביל דחה את טענת הנתבעים כי הכרה בזכות יוצרים על הגופנים הללו תקנה לתובעים "מונופולין על אותיות האלף-בית".
באשר לשאלה אם הנתבעים הפרו את זכויות היוצרים, השופט ברנר הבדיל בין כתוביות מוכנות מראש שעוצבו על-ידי חברת פרימוס ושודרו במהדורת החדשות ובין קובץ מחשב שהכינה חברת פרימוס עבור חברת החדשות ונועד לאפשר לה לשדר כתוביות משתנות, בהתאם לצורכי כל מהדורה ומהדורה. השופט ברנר קיבל את עמדת חברת החדשות שלפיה אנשי פרימוס לא התריעו בפניה שעליה לרכוש רישיון לשימוש בגופנים, ועל כן קבע כי "חברת החדשות הפרה בתחילה בתום לב את זכות היוצרים של התובעים".
יחד עם זאת, לאחר המשדר הראשון, שבעקבותיו קיבלה מכתב התרעה שמודיע לה כי היא מפירה את זכויות היוצרים של הגופנים, המשיכה חברת החדשות להפר את זכויות היוצרים של התובעים בשלושה משדרים נוספים.
במקביל דחה השופט ברנר את טענת התובעים להפרת זכותו המוסרית של מעצב הגופנים בשל ערבוב בין הגופנים. "עסקינן באותיות, שהן אבני בניין של השפה", קבע. "מדובר אפוא ביצירה בעלת אופי פונקציונלי, ובהתאם לכך, מידת ההגנה שהיא זוכה לה מוגבלת לאות הבודדת ולא לצירופים של אותיות. באותיות עצמן לא נעשה כל שינוי או פגימה. העובדה שנעשה שימוש בשני סוגי גופן במלה אחת אינה יכולה להיחשב סילוף, פגימה או שינוי של היצירה, שכן לעניין זה היצירה היא כל אות בפני עצמה".
לגבי הדרישה לפיצוי בסך מיליון שקל על ארבעת המשדרים המפירים, השופט ברנר ציין כי "האופן בו חישבו התובעים את הפיצוי הסטטוטורי הוא חסר כל בסיס, היגיון או הצדקה, וגובל בחמדנות", והורה לחברת החדשות לשלם לתובעים 70 אלף שקל, לא כולל הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי-דין בסך 15 אלף שקלים נוספים. חברת פרימוס חויבה לקחת חלק בפיצוי האמור בסך 10,000 שקל.
ת"א (24048-08)