התקציב

"כמו שבסתיו צומחים חצבים, כך גם כשמדברים על תקציב המדינה צצים להם האיומים על הביטחון", כותב במדור הדעות של "מקור ראשון" אור יזרעאלי, הנדרש לעיסוק העונתי בדרישה להגדיל, שוב, את תקציב הביטחון. לאחר שאתמול בישרו העיתונים בשעריהם כי הוסר החשש למשבר חריף בין ראש הממשלה לשר האוצר על רקע זה, וכי הצדדים נעים אל עבר פשרה, הבוקר חלה תפנית בעלילה.

"הקרע מחריף", מודיעה כותרת בולטת במרכז שער "ידיעות אחרונות", ומתחתיה דיוקנותיהם הזעופים של יאיר לפיד ובנימין נתניהו, זה מול זה. סיבת הקרע היא הודעתו של יו"ר ועדת הכנסת, חבר-הכנסת מהליכוד יריב לוין, ולפיה נתניהו הורה לו להקפיא את חוק הדגל של לפיד, המבקש לקבוע מע"מ בשיעור של 0% על דירות חדשות שיירכשו על-ידי ישראלים שאין בבעלותם דירה.

ב"ישראל היום", שופרו של ראש הממשלה, דואגים להרחיק את נתניהו מהריב המתוקשר. על שער החינמון, מתחת לכותרת "מע"מ 0% – רק כחלק מאישור התקציב", נדפסת תמונתו של לפיד לצד זו של לוין. "קיבלתי גיבוי מרה"מ", נכתב בציטוט המיוחס לחבר-הכנסת הפעלתן.

בנימין נתניהו ויאיר לפיד במליאת הכנסת, 29.7.13 (צילום: מרים אלסטר)

שני העיתונים הנקראים בישראל מתייחסים לקשר בין גודלו של תקציב הביטחון לתקציביהם של משרדי הממשלה האחרים. ב"ידיעות אחרונות" וגם ב"ישראל היום" נמצא מקום לדיווח על דברים שאמר אתמול שר הביטחון משה יעלון, שהוקדשו לקונפליקט הזה בדיוק. "יעלון: 'לפיד בא עם אג'נדה לפגוע בתקציב הביטחון'", מדווח איתמר אייכנר בידיעה המתפרסמת בעמ' 4 של "ידיעות אחרונות", מתחת לידיעה על הקרע בין לפיד לנתניהו. ב"ישראל היום" מביאים את דבריו זאב קליין ושלמה צזנה בתחתית עמ' 7.

ב"כלכליסט", כחלק מקו מערכתי שנוקטים גם יתר הכלכלונים, מתעלים מעל ההיבט הפרסונלי של המחלוקת הספציפית בין שר האוצר לראש הממשלה ומדווחים עליה בהקשר הראוי לה, ובהבלטה. "העלאת מס ההכנסה או קיצוץ בקצבאות?", נכתב הבוקר בכותרת הראשית של היומון הכלכלי מקבוצת "ידיעות אחרונות", המפנה את הקוראים ל"פרויקט מיוחד" מאת שאול אמסטרדמסקי, הסוקר את "כל האפשרויות בדרך להרכבת תקציב 2015".

כמובטח בשער, אמסטרדמסקי מספק לקוראיו כמה דרכים שבהן ניתן להיענות לדרישת מערכת הביטחון לקבל את מבוקשה. את הבחירה ביניהן מגדירים ב"כלכליסט" כ"בלתי אפשרית". "הצירופים השונים המוצגים כאן מעידים עד כמה כל אחת מהחלופות האלה קשה עד בלתי אפשרית לביצוע", כותב אמסטרדמסקי, ומפרט: "בשביל לדחות תוספות שכר או להעלות את ההפרשות לפנסיה תקציבית צריך לצאת למלחמת עולם מול ההסתדרות, ההצעה לקצץ בקצבאות ביטוח לאומי עלולה להצית מחאה ציבורית, דחיית ביצוע פרויקטי תשתית עלולה לפגוע בצמיחה ובפעילות הכלכלית של המשק, וכך גם העלאות מסים אחרות. בקיצור, מדובר בכאב ראש לא קטן".

על-פי "ההערכה הרווחת בירושלים", כותב אמסטרדמסקי, נתניהו יעדיף לפתור את כאב הראש הזה באמצעות הימנעות מקיצוצים ומהעלאת מסים והגדלת יעד הגירעון הממשלתי.

ידיעה מאת עמרי מילמן המתפרסמת בהמשך הגיליון מתמקדת בהערכות שעליהן מתבססות דרישותיה של מערכת הביטחון. "'צוק איתן' עלה 2.5 מיליארד שקל פחות ממה שטוען יעלון", נכתב בכותרת, ציטוט נטול מקור של גורם במשרד האוצר. מקריאת הידיעה עולה כי ככל הנראה מדובר בעמדה הרשמית של לשכת החשבת הכללית. על-פי החישוב של משרד האוצר, המבצע הצבאי ברצועת עזה עלה למדינה 6.5 מיליארד שקל, ולא 9 מיליארד שקל כפי שטוען שר הביטחון. הפער הזה בין הערכותיהן של שתי זרועות הממשל הוא הבוקר גם הכותרת הראשית של המוסף הכלכלי של "ידיעות אחרונות", "ממון" (גד ליאור).

השחקנית נלי תגר, מתוך הסרט "אפס ביחסי אנוש" (צילום מסך)

ב"דה-מרקר", בכפולה הפותחת, מתפרסם מאמר ארוך בנושא מאת רותם שטרקמן. שטרקמן מגייס לפולמוס את הסרט "אפס ביחסי אנוש", המגולל את קורותיהן של פקידות שלישוּת חסרות תכלית בבסיס צה"לי במיקום נידח. "מאות אלפי ישראלים כבר ראו עד כמה גדולים הבזבוז, חוסר היעילות, הטמטום והעדר התכנון של המערכת הצבאית הישראלית", נכתב בכותרת המשנה.

במאמרו מתייחס שטרקמן לאיומים שמפיצה מערכת הביטחון לקראת דיונים על תקציבה, כמו למשל איום מהימים האחרונים, שאליו נלווה תצלום של "לוחם חיזבאללה ליד גדר המערכת", כפי שנמסר ל"דה-מרקר" מדובר צה"ל. שטרקמן מציין כי בתשובה לשאלה שהפנה לזרוע הדוברותית של הצבא נמסר לו שהתצלום צולם "בחודשים האחרונים, אנחנו לא יודעים בדיוק מתי".

לקראת סוף המאמר, המסכם חלק ניכר מטענותיהם של המתנגדים להעלאת תקציב הביטחון, חולק שטרקמן עם קוראיו את התגובה שקיבל מדובר צה"ל כמענה לשאלה האם נערך בצבא דיון על התופעות שנחשפו בסרט "אפס ביחסי אנוש": "'אנחנו לא מגיבים', אמרו בדובר צה"ל. 'זה סרט עלילתי ולא דוקומנטרי'".

"כאשר אנחנו נדרשים לדון במאזן בין הצרכים האזרחיים לבן צורכי הביטחון עלינו לזכור שהדרג הבטחוני צריך להיות כפוף באופן מוחלט לדרג האזרחי", מזכיר יזרעאלי במאמרו ב"מקור ראשון", המתפרסם תחת הכותרת "גנרלים, אל תאיימו עלינו".

יזרעאלי מזכיר כי למעשה קשה לנהל דיון מושכל על תקציב הביטחון, שכן המידע הדרוש לדיון מסוגו אינו שקוף. "העליונות האזרחית שני תפקידים לה", הוא כותב בהמשך, "האחד לחזק את האופי הדמוקרטי של ישראל. השני להעניק יותר ביטחון למדינת ישראל, על-ידי פיקוח אזרחי שמונע מהמערכת להישאב אל דוֹגמה מחשבתית, סיאוב ובמקרה הזה גם חלוקת כספים מבלי יכולת בקרה וקיצוץ בשומנים".

"גם מערכת הביטחון מציעה להכניס למחזור שטרות חדשים", נכתב בראש הקריקטורה היומית של אורי פינק במדור הדעות של "מעריב". באיור נראה הרמטכ"ל, רב-אלוף בני גנץ, כשהוא אוחז בשטר ירוק שהסכום הרשום עליו הוא כמה-שבא-לי-שקלים-חדשים.

פרס האילוסטרציה המוגזמת

שער "ידיעות אחרונות" (פרט), 16.9.14

את המחצית העליונה של שער "ידיעות אחרונות" תופס הבוקר קולאז' אילוסטרטיבי שנועד להמחיש מדוע יש לקחת ברצינות את הדיווח על "אזהרת מסע חריגה של המטה ללוחמה בטרור", המכוונת לישראלים שמתכננים לנפוש באירופה (איתמר אייכנר). "האיום: מחבלי דאע"ש ינסו לבצע פיגועים נגד מטרות יהודיות וישראליות בחו"ל, בעיקר במערב אירופה", נכתב בכותרת המשנה.

מימין שיבץ הצוות הגרפי של הטבלואיד תצלום של כדור הארץ כפי שהוא נראה מהחלל, כשמעליו מזדקרים ארבעה אייקונים ארכיטקטוניים ידועים: הקולוסיאום של רומא, מגדל אייפל, הביג-בן ומגדל פיזה. שני האחרונים הוצבו במקביל זה לזה, בפוזיציה המזכירה את מגדלי התאומים. אולי ברמיזה לגורל העלול ליפול בחלקם שיבץ המעצב האנונימי מטוס נוסעים השועט לכיוונם. "זהירות, אירופה", מודיעה הכותרת. המשפט החותם את ההפניה מקלקל מעט את הרושם הכללי: למרות הכל, נכתב בו, עדיין אין צורך להיכנס לפאניקה ולבטל את הטיולים.

עוד כותרת ראשית

"ישראל מקדמת פינוי אלפי בדואים פלסטינים בגדה", מדווחת עמירה הס במעלה שער "הארץ". "המינהל האזרחי פירסם את תוכניתו לריכוז הבדואים בעיירה גדולה בבקעת הירדן. התוכנית הושלמה בלא הידברות עם התושבים – בניגוד להמלצות שופטי העליון", נכתב בכותרת המשנה.

מהנעשה בארץ (וקצת בחוץ-לארץ)

1. בכל העיתונים מתפרסמים מאמרי הספד ודיווחים חדשותיים על מותו של יצחק חופי, שכיהן כאלוף פיקוד צפון במלחמת יום-הכיפורים וכראש המוסד בשנות ה-70. "לצד [מאיר] עמית, נחשב חופי ראש המוסד הטוב ביותר בכל שנותיו", מציין אמיר אורן במאמר המתפרסם ב"הארץ", אך מציין כי "גם במוסד, כמו בפיקוד הצפון, לא היה [חופי] חף ממשגים, בהם הידוק קשרי המוסד עם הפלנגות בלבנון".

חופי, מציין אורן ומציינים גם מספידים אחרים, נמנה עם "זן נדיר ונכחד של ישראלים הנרתעים מפרסום ומעדיפים שמעשיהם יהיו לדובריהם. יותר ויותר רואים אותם בבתי-הקברות".

2. בחלק העליון של שער "הארץ" מדווח הכתב המדיני ברק רביד כי שר החוץ אביגדור ליברמן "הגיע ביום חמישי בחשאי לווינה" לצורך "פגישות מדיניות רגישות" (כהגדרת לשכת השר) וגם פגישה אישית עם "מקורבו, איש העסקים היהודי-אוסטרי מרטין שלאף" (כהגדרת "הארץ").

על-פי רביד, בהודעה שהופצה לתקשורת נמסר שליברמן ייצא לליטא ולאחר מכן לארצות-הברית. מנוסח ההודעה, הוא כותב, לא ניתן להבין כי בדרך יעצור השר בווינה. לדברי רביד, גם שרי הממשלה, שאישרו את הנסיעה הדיפלומטית, לא עודכנו בכך שליברמן ישהה בבירה האוסטרית.

אביגדור ליברמן (צילום: מרים אלסטר)

"רוב בכירי משרדו של ליברמן כלל לא ידעו על הנסיעה של ליברמן", מציין הכתב בהמשך. "אלה שידעו סברו כי שר החוץ רק עובר שם לכמה שעות כדי להחליף טיסה לארצות-הברית". עוד מציין רביד כי בלשכתו של ליברמן סירבו למסור מידע על הגורמים שעימם ייפגש באוסטריה. יחסיו של שר החוץ עם שלאף נסקרו, בין היתר, בתחקיר רחב היקף שפירסם ב"הארץ" גידי וייץ לפני ארבע שנים.

3. "לוקחים חבית חומר נפץ ומצמידים לה מגש עם גפרורים" הוא הציטוט הציורי שנבחר לשמש כותרת לראיון עם פעילת סביבה מחיפה, המתפרסם ב"מעריב" (קארין רוזקובסקי). הפעילה, אלה נווה, לוקחת חלק בקמפיין שנועד למנוע את הקמתה של "חוות דלקים" סמוך למתקן המתואר ב"מעריב" כ"מחסן גדול לגז בישול".

מחאה

במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" חוזר יהודה שוחט לתנועת המחאה שהושקה מעל דפיו רגע לפני תום מבצע "צוק איתן". "ביישובי עוטף עזה חוששים שהפסקת האש תסתיים במטח בראש השנה, ובמוצאי שבת הם ייצאו לצעדת מחאה נגד הממשלה באזור", מדווח שוחט בהתבסס על שיחה עם ענת חפץ מקיבוץ נירים, ממובילות היוזמה. "כולנו כאן סופרים את הימים עד לתום 30 הימים שבמהלכם התחייבו הצדדים להיכנס למשא-ומתן על הסדר מדיני", היא אומרת.

הראיון הקצר עם חפץ מוטמע בכתבת השער של המוסף היומי, המוקדשת לנזק ברכוש שספגו תושבי האזור (עופר פטרסבורג). בעמודי החדשות של "ידיעות אחרונות" מתפרסמת ידיעה נוספת המבליטה את מחאת התושבים נגד הממשלה: הכתב בדרום מתן צורי מדווח כי במשרד החקלאות קיצצו במחצית את התמיכה הממשלתית בפסטיבל "דרום אדום", המתקיים בצפון הנגב בחודשי החורף, עם פריחת הכלניות.

"הפסטיבל של השנה הוא מאוד קריטי לתיירות בנגב המערבי", אומר לצורי עמית לבקוב, ממארגני האירוע. "התכנון המקורי היה לקיים פסטיבל גדול מאוד דווקא בגלל הנזקים שנגרמו לאנשי התיירות בחודשי הלחימה".

ראשי הרשויות המשתתפות בפסטיבל, מציין כתב "ידיעות אחרונות", פנו לממשלה בדרישה למנוע את הקיצוץ. נראה שנבחרי הציבור המקומיים למדו משהו מקו העריכה בעיתון של המדינה, שחלק בולט מהביקורת שהובעה בו על תפקוד הממשלה והצבא במהלך המבצע הצבאי הוצג כשאט נפש פטריוטית שמקורה בהזדהות עמוקה עם הממסד. היכן שיש הזדהות, ניתן להביע אכזבה בלי לשבור את הכלים, וכך הם אכן עושים. "קיצוץ זה מפתיע ומאכזב במיוחד לאור פעילותה ותוכניתה המבורכת של הממשלה כולה, ובפרט של משרד החקלאות, במסגרת התוכנית לשיקום ולמינוף עוטף עזה והדרום", נכתב במכתב ראשי הרשויות.

מהנעשה בחצר

מבין ארבעת העיתונים המרכזיים, היחיד שבו לא מתפרסמת היום ידיעה על יריד "בית פתוח לעמותות" של בנק הפועלים הוא "הארץ".

"היית תלמיד טוב". "ישראל היום", 16.9.14

שלמה צזנה, הכתב המדיני של "ישראל היום", מגיש הבוקר לקוראיו עוד ידיעת דבש על ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. העילה הפעם: פגישה של נתניהו עם רות רובינשטיין, שהיתה מחנכת שלו בבית-הספר היסודי. אבחנה שהשמיעה, "היית תלמיד טוב", מובלטת בכותרת.

ראש הממשלה, מחובבי העשייה הספרותית של צזנה, נמנע לאחרונה מלתרום לפרויקט מימון ההמון שאמור היה לסבסד ספר חדש מאת הכתב המדיני האהוד עליו. הפרויקט כשל, אך נראה שאם נוצרו משקעים כלשהם בעקבות המקרה, צזנה מצא מקום בלבו למחול עליהם.

עורך "מקור ראשון", חגי סגל (צילום: יוסי זמיר)

ב"מקור ראשון", שאתמול דווח כי בקרוב יהפוך מיומון לשבועון, מנצלים את דמדומיה של המהדורה היומית להתנסות בסוגה עיתונאית שקנתה אחיזה בין דפיו של האח הגדול, "ישראל היום": הדיווח שהוא למעשה תגובה. אתמול, כפי שמדווח היום בכל העיתונים, התקיימו במקביל שני כנסים של הליכוד: האחד באשקלון, של חברי מרכז הליכוד בהובלת סגן השר לשעבר דני דנון, והאחר בפתח-תקווה, בהובלת נתניהו (עיתונאים שביקשו לסקר את האירוע, כפי שדיווחה אתמול טל שניידר, לא הורשו לעשות זאת).

"מפוצלים", לועגת הכותרת ב"ידיעות אחרונות", שהאות למ"ד בה מסתלסלת כמו זו שבסמליל המפלגה. ב"ישראל היום", שם נוהגים לדווח על אירועים שאינם נוחים לנתניהו באמצעות הפיכת תגובתו לכותרת, מבהירים הבוקר בכותרת כי "רוב הח"כים והשרים הגיעו לכנס של נתניהו" (מתי טוכפלד).

הבלעדיות על סוגת התגובה-ככותרת נמסרה היום ל"מקור ראשון", שזה כמה חודשים חולק עם "ישראל היום" בעלים. "נתניהו בתשובה לביקורת של מרכז הליכוד: חמאס ספג מכה ניצחת", נכתב בכותרת דיווחם של סופיה רון-מוריה וזאב קם. בדיווח עצמו נטען כי באירוע של נתניהו לקחו חלק 700 איש (לעומת "כמה מאות חברי מרכז" בכנס הנגדי). ב"הארץ" נוקב יהונתן ליס במספר 500. בשני המקרים לא ברור מהו הבסיס לנתון, לנוכח סירובם של אנשי מפלגת השלטון לאפשר לעיתונאים לסקר את הכינוס.

ענייני תקשורת

גלי האתר. שדרן קול-ישראל צבי סלטון, שפרש לאחרונה לגמלאות, מתראיין ב"מעריב" (רותי זוארץ) וחולק עם הקוראים כמה תובנות מקריירת רדיו ארוכה. "העבודה ברדיו גבתה מחיר, כי זה סוג עבודה שאי-אפשר לטעות בה או לאחר אליה. היא תובעת מחויבות וריכוז טוטאליים", הוא אומר. "בחמש דקות המהדורה אתה חייב לנצל את כל המשאבים שלך, בין שהם באו כדרך הטבע – איכות הקול וההגייה, ובין שרכשת אותם במשך שנים – ידע נרחב, דייקנות, ריכוז גבוה, ידיעת השפה העברית, הבנת הנקרא והיכולת להתגבר על מוקשים שהוטמנו בטעות בטקסט.

"לעתים קיבלתי ידיעה ברגע האחרון, והייתי צריך לשדר אותה בלי שעברתי עליה, לקרוא אותה כאילו אני זה שהביא אותה – בהדגשה נכונה, באינטונציה מהימנה, כזאת שיוצרת אצל המאזין את התחושה שאתה יודע בדיוק על מה אתה מדבר, בהגיית השמות בצורה מדויקת. כל זה דורש איפוק, קור רוח ועמידה בלחצים".

"אל תשתיקו את קול-הקמפוס", קוראת כותרתו של מאמר מאת נילי לנדסמן המתפרסם במדור הדעות האחורי של "הארץ". לאחרונה הודיע הגוף האקדמי המפעיל את תחנת הרדיו הלימודית, המכללה למינהל, על פיטוריהם של המנהל ליאור רחמני והעורכת הראשית עדי מור. "אנא השאירו לנו, המרוששים, את המעוז-מפלט הזה שאין בלתו", מבקשת לנדסמן במשפט החותם את מאמרה.

שער "ידיעות אחרונות", 14.9.14

קריאה סלקטיבית. במאמר המערכת היומי של "מקור ראשון" מאשים אמנון לורד את "ידיעות אחרונות" בהענקת פלטפורמה יחצנית לסרבני יחידה 8200.

ביום שישי האחרון, במקביל לידיעות חדשותיות שבהן דווח על יוזמת הסרבנות, התפרסם ב"המוסף לשבת" של "ידיעות אחרונות" ראיון של אליאור לוי עם כמה ממובילי היוזמה. "חלקו של העיתון שפירסם את הכתבה עם הסרבנים שווה לחלקם של המארגנים במכלול של הפיגוע הפוליטי הזה", כותב לורד. "'ידיעות אחרונות', שהעניק להם את הבמה, מהווה חלק בלתי נפרד ממערך הפגיעה האסטרטגית". נראה שלורד קרא את "ידיעות אחרונות" קריאה סלקטיבית. כעבור יומיים הקדישו עורכי העיתון את כותרתם הראשית ליוזמה הנגדית של חיילי היחידה, שגינו את המעשה הסרבני של עמיתיהם במלים חריפות.

השידור הציבורי. כונס הנכסים הרשמי של מדינת ישראל, פרופ' דוד האן, מככב הבוקר בשלושה ראיונות רחבי היקף, ב"דה-מרקר", ב"כלכליסט" וב"ממון". האן, המנהל בפועל של רשות השידור, אינו מרחיב על תפקידו זה, שהעלה אותו לאחרונה לכותרותיהם של העיתונים הכלכליים. בדברים שהוא בכל זאת אומר על רשות השידור, בראיון לליטל דוברוביצקי מ"ממון", הוא מדבר על "שיתוק ניהולי" שהוביל את גוף השידור הציבורי לכינוס נכסים.

"לצערי הרב, מצאנו מציאות שיש בה לא מעט שיתוק, לפחות בחודשים האחרונים, שנבע ממצבור נסיבות, בהן חוסר איוש של משרות מפתח", אומר האן. "כשאין סמנכ"ל כספים במשך כמה חודשים, ולכן איש אינו חותם על הזמנות חדשות, על רכישות, על הפקות ועוד, אתה בעצם מאבד את המסך. אם אתה לא רוכש הפקות, מה תשדר?".