יום שישי, 13 ביוני 2014, בסביבות השעה חמש אחר הצהריים, פירסמה דוברות צה"ל את ההודעה הרשמית הראשונה על חטיפת שלושת הנערים, נפתלי פרנקל, גיל-עד שאער ואייל יפרח, מצומת גוש-עציון. ההודעה פורסמה כיממה לאחר האיפול שהוטל על המקרה, שלא מנע מהרשת להיות מוצפת בשמועות פרועות על האירוע – מתיאורים מסעירים על מבצע חילוצם של הנערים ועד בשורות איוב על גורלם.

ההודעה הראשונית היתה עובדתית, תמציתית ויבשה: בליל חמישי אבד הקשר עם שלושה נערים באזור גוש-עציון. מאז שעות הבוקר עוסקים כוחות הביטחון בפעילות מבצעית שמטרתה לאתר את הנעדרים.

ההודעה הלקונית לוותה בהופעה אישית של תא"ל מוטי אלמוז, דובר צה"ל, מול המצלמות והמיקרופונים. אלמוז האניש את המסר הצה"לי: הוא קרא לכל הנוגעים בדבר לנהוג באחריות ולא להסתמך על פרסומים בלתי מוסמכים. הוא הסביר כי צה"ל, השב"כ והמשטרה מרכזים מאמץ מודיעיני גדול מאוד בניסיון להבין מה עלה בגורלם של שלושת הנעדרים. הוא ביקש לשתף את הציבור באווירת החירום האופפת את הנהגת המדינה, הרואה באירוע עניין חמור ביותר, ובהתגייסות כל גורמי הביטחון להבאת הנעדרים הביתה.

אלמוז הבטיח להציג לציבור את "הפרטים המדויקים ביותר ככל שנוכל" והבהיר כי "הנושאים הרגישים הקשורים בשלומם של האנשים, או כל פרט מסוג זה, אנחנו שומרים אותם בשלב זה כי הוא יכול להפריע לחקירה". הוא קרא לגלות הבנה לשיקול זה והבהיר כי לפי שעה לא יוסיף כל פרט על המתרחש.

זו היתה הודעה לגיטימית, מתבקשת בתוקף הנסיבות ששררו 24 שעות לאחר החטיפה. מבט לאחור, כעבור 12 יום, מאפשר לבחון עד כמה מדיניות הדוברות של הנהגת המדינה, ובכללה דובר צה"ל, עמדה במבחן האמינות. הוא מזמין בדיקה אם המידע שפירסמו הדוברים הרשמיים, החל מראש הממשלה וכלה במפקדי כוחות צה"ל שהוסמכו לדווח לתקשורת, היה מהימן, תאם את המציאות ושיקף את מהלך ההתרחשות כפי שהוצהר עליה, ועד כמה הוא היה מניפולטיבי, פופוליסטי, ונועד להסתיר כוונות סמויות.

הרמטכ"ל בני גנץ, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון משה יעלון בהודעות ביחס למבצע "שובו אחים", פיקוד מרכז, 16.6.14 (צילום: יונתן זינדל)

ב-25 ביוני 2014, למחרת החלטת הקבינט לצמצם את היקף המבצע והודעת שר הביטחון כי המהלך נגד חמאס מוצה בחלקו הגדול, התוצאה הניבטת מבעד לרצף ההודעות הרשמיות והפומביות מציגה את ההנהגה הבטחונית של ישראל באור בעייתי: המדיניות התקשורתית שהפעילו היתה מלאה בסתירות, הטעיות וזריעת תקוות שווא.

לא זו בלבד שבראשית האירוע המתגלגל כיסו ההצהרות הרשמיות על כוונתה הנסתרת של הממשלה לתפוס טרמפ על מבצע החיפושים כדי לרסק את התשתית האזרחית של חמאס, אלא שבהמשך הן שיקפו הלך רוח של תסכול וזעם.

בניגוד לכוונתה המוצהרת, לנהל את המשבר בקור רוח ובאחריות, נחשפה הנהגת המדינה בהודעותיה הפומביות כמי שהמציאות בשטח טופחת על פניה ומוציאה אותה משיווי משקל. ואם התוצאה המעשית העגומה (השלושה לא נמצאו לפי שעה, וגם לא חוטפיהם) היא נגזרת של מציאות אובייקטיבית קשה ורבת מכשולים, הרי התוצאה התדמיתית הבעייתית היא, במידה רבה, מעשה ידיהם ואמרות פיהם של  ראשי המדינה ודובריהם. הנה הדברים – מקרא ותרגום.

14.6.14, שבת, יומיים אחרי החטיפה

ראש הממשלה בתום התייעצות בטחונית בקריה בתל-אביב: "אינני יכול למסור את כל מה שידוע לנו, אך אני כן יכול לומר את הדבר הבא: הנערים נחטפו על-ידי ארגון טרור [...] בהתייעצות עם שר הביטחון וראש השב"כ, העברתי את ההנחיות הבאות: ראשית, להפעיל את כל הכלים שעומדים לרשותנו כדי לאתר את החטופים. שנית, למנוע את אפשרות העברתם לרצועת עזה או לכל מקום אחר. שלישית, להכין את כל הכוחות לכל פעילות אפשרית. רביעית, לדרוש מהרשות הפלסטינית ומאבו-מאזן, שמתחומה יצאו החוטפים, לעשות כל מה שנדרש כדי להשיב את החטופים בשלום. אנחנו רואים באבו-מאזן וברשות אחראים על כל התקפה שיוצאת משטחם".

נתניהו אינו כולל בהנחיות לצה"ל, שעליהן הוא מדווח לציבור, את הכוונה לנצל את מבצע החיפושים כדי להרוס את התשתית האזרחית של חמאס. הוא גם אינו נוקב בשמו של ארגון הטרור שביצע, לגרסתו, את החטיפה ואינו מציג כל ראיה לדבריו שמדובר ב"ארגון".

שר הביטחון משה יעלון מוסר הודעה ביחס למבצע "שובו אחים", פיקוד מרכז, 16.6.14 (צילום: יונתן זינדל)

באותו יום מוסר שר הביטחון משה יעלון: "ישראל תדע להגיע לחוטפים. נפעל בכל דרך ונשתמש בכל האמצעים כפי שאנו עושים כדי למנוע פעילות טרור". והרמטכ"ל בני גנץ: "צה"ל  פועל בהתייעצות עם הדרג המדיני: ראש הממשלה ושר הביטחון, ופועל בכל מקום שבו נדרשת פעולה בהיקפים הולכים ומתרחבים. נמשיך את הפעולה הזאת ונעשה כל שנדרש כדי להביא את הפרשה לסיומה מהר ככל שניתן".

האם בדבריו של יעלון יש רמז לכוונה לפשוט על המערכת האזרחית של חמאס? דבריו של גנץ, על כל פנים, נקראים בדיעבד כאליבי שהוא מכין לעצמו כדי לנמק את ניתוב הפעולה אל עבר המערכת האזרחית של חמאס: הרמטכ"ל מדגיש כי הפעולה מתרחבת, בהנחיית הדרג המדיני.

דובר צה"ל, לעומת זאת, דבק באותו ערב ביעד המוצהר, המצומצם, שלהשגתו יצא המבצע אל הפועל: "אנו מרכזים מאמץ מודיעיני גדול מאוד ומנסים להתחקות אחר הנעדרים. הרמטכ"ל הנחה על כיווני פעולה להמשך. האירוע בעיצומו. מבטיחים שצה"ל כולו וכל מערכת הביטחון ויחידות המודיעין עושים הכל כדי להגיע לנערים. ישנה הרבה מאוד פעילות מבצעית נחושה, בגזרה מורכבת, כדי לסיים את האירוע מהר ככל שניתן".

15.6.14, שלושה ימים לחטיפה

למחרת, בפתח ישיבת הממשלה, מבשר נתניהו: "הבוקר אני יכול לומר את מה שנמנעתי מלומר אתמול לפני גל המעצרים הנרחב של אנשי חמאס ביהודה ושומרון. מי שביצע את חטיפת הנערים שלנו אלה אנשי חמאס – אותו חמאס שאבו-מאזן עשה איתו ממשלת אחדות. לזה יש השלכות חמורות. ברגע זה אנחנו מתמקדים בכל המאמצים שלנו להשבת החטופים הביתה".

דובר צה"ל מוטי אלמוז במהלך תדרוך בנוגע למבצע "שובו אחים", 15.6.14 (צילום: פלאש 90)

גם הפעם נמנע ראש הממשלה מלהודיע על המגמה הנוספת של המבצע – ריסוק תשתית חמאס. הוא גם אינו מספק ראיה לכך שהחטיפה היתה מבצע יזום של הנהגת חמאס.  דובר צה"ל, לעומתו, משחיל רמז. בתדרוך לעיתונאים שהוא מקיים באותו יום הוא אמנם מצהיר על מחויבות צה"ל כולו, יחד עם כוחות הביטחון האחרים, להצלת הנערים, אך מוסיף: "כחלק מהמאמצים, נעצרו במהלך הלילה עשרות אנשי חמאס". כלומר, הכוונת כוחות הביטחון אל עבר משרדי חמאס היא חלק מהמאמץ המבצעי לאיתור החטופים.

שר הביטחון מחזק את הרמז. בביקור בבסיס החטיבה המרחבית יהודה הוא אומר: "כל עוד איננו יודעים אחרת, הנחת העבודה שלנו היא שהם (הנערים) בחיים [...] כוחות רבים הוקפצו לאזור יהודה ומבצעים מעצרים וסריקות מאז שעות הלילה. אני מקווה שהמאמץ יביא אותנו לנעדרים כדי לחלצם בחיים".

יעלון מניח אפוא תשתית הסברתית להסטת חלק מהמאמץ המבצעי אל עבר המערכת האזרחית של חמאס: הסריקות מתרחבות כדי להשיג מידע על הנעדרים.

16.6.14, ארבעה ימים לחטיפה

למחרת, בעת ביקור בפיקוד מרכז, שולף ראש הממשלה את המרצע מהשק: "כרגע אנו מתמקדים במשימה אחת: השבת נערינו שנחטפו. אנחנו גם פועלים נגד חמאס, עצרנו יותר מ-100 פעילי חמאס ואנחנו מבצעים גם פעולות נוספות שלא ארחיב עליהן".

שר הביטחון משה בוגי יעלון מחרה מחזיק אחריו: "התחלנו מאמץ שחמאס ישלם מחיר כבד, גם במעצרים וגם בנכסים שלו". וכך גם הרמטכ"ל: "צה"ל, יחד עם כוחות הביטחון האחרים, זוכרים את תפקידם להגן על מדינת ישראל ולפעול בשם ממשלת ישראל כדי להשיג את כל היעדים הנדרשים".

פתאום מדברים כל הקודקודים על יעדים – לא על יעד אחד: מציאת החטופים, וזה קורה רק לאחר שבתקשורת מופיעים דיווחים ופרשנויות על הרחבה מכוונת, אך בלתי מוצהרת, של יעדי המבצע אל עבר התשתית האזרחית של חמאס.

סיכום ביניים: התוכנית הגדולה

בארבעת הימים הראשונים של המבצע ניכר שההצהרות הרשמיות ממוענות ללא מעט כתובות: הן נועדות לשמור על מורל הציבור, לחזק את רוחן של משפחות החטופים, להפגין הוקרה לצה"ל ולכוחות הביטחון, לגייס את תמיכת העולם בתיוג חמאס כארגון טרור, לסכסך בין אש"ף לחמאס, ליצור חזות של הנהגה ישראלית מלוכדת, נחושה ויודעת את דרכה.

יעלון מצטייר כמי שמקפיד להדגיש את ההובלה של נתניהו בניהול ההתרחשות, וגנץ שוקד להדגיש את דבקות צה"ל בהנחיות הדרג המדיני. ביומיים הראשונים, הגרסות השלטוניות הסתירו את הכוונה לפעול בחסות המרדף לאיתור הנערים כדי לרסק את השלד האזרחי של חמאס. וזה מזכיר במשהו את "התוכנית הגדולה" שיישם שר הביטחון אריאל שרון במלחמת לבנון הראשונה ("מלחמת שולל") בחסות "מבצע שלום הגליל", שהוצג כמהלך צבאי מוגבל ונקודתי.

17.6.14, חמישה ימים לחטיפה

ביום החמישי למבצע שצה"ל כינה "שובו אחים" העבירו כל הדוברים הרשמיים, בתזמור מתואם, מסר מחודד: המבצע עשוי להימשך זמן רב.

אלוף פיקוד מרכז, ניצן אלון: "אנחנו בעיצומו של מבצע מורכב ללכידת המחבלים ולהשבת הנערים הביתה בשלום. אנחנו נאבקים בחמאס במערכה מורכבת ומתמשכת שלא התחילה היום ולא תסתיים בקרוב".

שר הביטחון משה יעלון: "אני משוכנע שישראל תניח ידה על החוטפים ותגיע לחטופים, אך הדבר מחייב אורך רוח".

ראש הממשלה בנימין נתניהו: "יש להיערך לאפשרות שהמבצע יארך זמן".

למסר הזה היה צליל של תסכול: הוא לימד שמקבלי ההחלטות נוכחים שתקוותם להישג מבצעי מהיר הולכת ונכזבת. אמנם מתחילת המבצע הקפידו הדוברים הרשמיים לכרוך באותה נשימה הן את חתירתם לפיצוח מהיר של תעלומת החטיפה והן את אזהרתם שהחיפושים אחר החטופים עלולים להימשך זמן רב, אבל ביום החמישי נטתה כף ההצהרות בבירור לכיוון הפסימי.

חייל צה"ל מתבונן בתוך מיכל מים במהלך חיפוש אחר שלושת הנערים החטופים בשדות שליד חלחול, 22.6.14 (צילום: מרים אלסטר)

למחרת הוקדש מאמץ הדוברות הרשמי לחיזוק המורל, הן של החיילים העוסקים במלאכת החיפוש המפרכת ובפשיטות הנוקשות על מוסדות חמאס והן של הציבור הרחב, שחרד לגורלם של שלושת הנערים. דובר צה"ל, מוטי אלמוז, אמר בתדרוכו לעיתונאים:

"אני מגיע לכאן מחמ"ל המבצעים מאוגדת איו"ש, לאישור תוכניות הפעילות ללילה הקרוב. ראיתי את פניהם של החיילים והמפקדים, פנים שכולן מוטיבציה, כולן נחישות וכולן רצון לעמוד במשימה. עד כה עצרנו מטענים ואספנו נשק ביום ובלילה, בכל השטח, ברחובות, בנקיקים, בסמטאות, בקסבות, בכל פינה ביהודה ושומרון. הפעילות הזו תימשך ללא מגבלות, לא זמן ולא אמצעים, בכל מקום".

ברוח יחצנית דומה דיבר "גורם בכיר באוגדת איו"ש" שאת בשורתו הפיץ דובר צה"ל. ההודעות האלו כללו גם נתונים מספריים על היקף הפשיטות על מוסדות חמאס והציוד החשוד שנלקח מהם. עם זאת, לא נמסר מה טיבו של השלל המלחמתי הזה. שר הביטחון חזר ואמר באותו יום שהחיפוש אחר החטופים עלול להימשך זמן רב, ואילו ראש הממשלה הודיע:

הפעילות הלילה שבה נעצרו מחבלי חמאס, לרבות כאלה ששוחררו בהסכם להחזרת גלעד שליט, היא מרכיב עם מסר חשוב, בסדרה של פעולות רבות שיימשכו ומטרתן להחזיר את הנערים החטופים ולפגוע בארגון חמאס ביהודה ושומרון".

בכך השלים נתניהו את בלילת המבצע לאיתור החטופים בעיסה אחת עם המבצע למיטוט חמאס ביו"ש. תמונת המצב שהוא מצייר: הפעילות נגד חמאס ומנהיגיו נועדה לחלץ מידע על גורל הנערים ולצמצם את יכולתם של מחבלי חמאס להוסיף לפגוע בציבור היהודי. לשם כך מתכוונת ישראל לחזור בה למעשה מההסכם שאליו הגיעה עם הנהגת חמאס בעסקת שליט: היא מתכוונת להחזיר לכלא את משוחררי העסקה.

19.6.14, שבוע לחטיפה

ביום חמישי, במלאות שבוע לחטיפה, פירסמה כרמלה מנשה, הכתבת הצבאית הוותיקה של קול-ישראל, את הידיעה הבאה:

במערכת הביטחון מתחזקת ההערכה כי חוטפי שלושת הנערים קיבלו את ההחלטה על פיגוע החטיפה לאחר נאומו של חאלד משעל, שרמז בקטאר לפני כשלושה שבועות על פעילות כזו. גורם צבאי אמר כי יש חלקים לפאזל ומהם מרכיבים את התמונה בשטח, שהיא שונה היום מהמצב מיד אחרי החטיפה. בימים הקרובים ימשיך צה''ל להפעיל לחץ כבד על חמאס. הגורם הצבאי הדגיש כי החוטפים עשויים להתחיל במיקוח גם אחרי כמה שבועות, כשיחושו די בטוחים לעשות זאת".

את הקשקשת הזו לא כרמלה מנשה המציאה; היא העידה על תסכול המערכת הצבאית מתוצאות המאמץ. הניסיון המאולץ לקשור את החטיפה לדברי משעל, כמו הקביעה כי תמונת המצב השתנתה, סותרים את נחרצות ההודעות של ראש הממשלה ביומיים הראשונים על אחריות חמאס לפיגוע ועל הצטברות עדויות רבות לכך.

ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך תדרוך בנוגע למבצע "שובו אחים", פיקוד מרכז, 16.6.14 (צילום: יונתן זינדל)

כמה שעות לאחר מכן, בעת ביקורו במפקדת החטיבה המרחבית יהודה, אמר נתניהו לעיתונאים: "היום אנו יודעים יותר על חטיפת הנערים, אך יש עוד דרך לפנינו, ועלינו להתאזר בסבלנות ובאורך רוח".

בכך אישר ראש הממשלה את דברי "הגורם הצבאי" שציטטה מנשה: הידיעות שהיו למערכת הביטחון בתחילת המבצע היו קלושות. רק עתה מצטברות פיסות הפאזל המודיעיני. על סמך מה, אם כן, קבע ראש הממשלה כמעט מהרגע הראשון כי יד הנהגת חמאס בייזום החטיפה?

באיגרת לחייליו כתב אלוף פיקוד מרכז כי המאמצים לאתר את הנערים החטופים ואת חוטפיהם יימשכו גם בימים הבאים. הוא ציין כי במבצע "שובו אחים" נעצרו יותר מ-250 מחבלים (על-פי איזו הגדרה?), רובם פעילי חמאס. יותר מ-1,000 יעדים נסרקו, הוחרמו אמצעי לחימה ונסגרו יותר מ-10 מוסדות וארגונים המשמשים את חמאס. כ-50 מן העצורים הם מחבלים ששוחררו בעסקת שליט, והם ייכלאו לשנים רבות.

20.6.14, שמונה ימים לחטיפה

התסכול הגובר של ראשי המדינה מתוצאותיו הדלות של מאמץ האיתור העצום צף ביתר שאת ביום שישי שעבר, ה-20 בחודש: שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, ביקר יחד עם הרמטכ"ל בבסיס האימונים של פיקוד המרכז והבהיר כי פעילות כוחות הביטחון בגדה תימשך גם אם החטופים יימצאו. "גם אם נאתר את החוטפים ונחלץ את החטופים, אנחנו לא נפסיק את הפעילות עד שנרגיש שאנחנו ממצים אותה", אמר יעלון.

הרמטכ"ל בני גנץ הצטרף לדבריו: "אנחנו נמצאים זה שבוע במערכה שתכליתה הראשית היא למצוא את החטופים וחוטפיהם – והמטרה הנלווית היא להעמיק את הפגיעה בחמאס, אותו אנו רואים כמי שעומד בבסיס העניין הזה. הפעולה צריכה להימשך ככל שתימשך".

שר הביטחון משה יעלון בפגישה עם משפחות הנערים החטופים בבסיס הקריה בתל-אביב, 18.6.14 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

השניים השמיעו את הדברים בלי לתת לעצמם דין-וחשבון על משמעותם: מה פירושה של הכרזת שר הביטחון שהמבצע לא ייפסק אלא כאשר "נרגיש" (מי? כל הציבור, צה"ל, הקבינט, הוא, הרמטכ"ל, ראש הממשלה?) שהוא מוצה, גם אם יאותרו החטופים וחוטפיהם? איזה מובן יש לקביעת גנץ כי "הפעולה צריכה להימשך ככל שתימשך"? הרושם שהותירו ההכרזות האלו לא היה שהן נועדו ליצור ערפל קרב כלשהו, אלא שהן ביטוי לנהמת הבטן של הממונים העליונים על בטחון המדינה, שפרקו בדרך זו את תסכוליהם ופנו בהזדמנות זו לרגשות הציבור, תאב הנקם על היעלמם של שלושת הנערים.

למחרת שוחח ראש הממשלה עם מזכ"ל האו"ם באן קי מון ואמר לו, בין השאר, כי מטרת הפעולה של כוחות הביטחון היא לחשוף את מיקומם של שלושת הנערים החטופים, ולכן היא מתמקדת בחמאס, משום שארגון זה הוא העומד מאחורי חטיפתם. זו היתה הגדרה מעודכנת ליעדי המבצע, שנועדה להדוף את הביקורת הבינלאומית על ריח העונש הקולקטיבי שנודף מפעולת צה"ל נגד המערכת האזרחית של הארגון. על-פי ניסוח זה של ראש הממשלה, הפשיטות לא נועדו בהכרח להרוס את התשתית האזרחית של הארגון, אלא למצוא בתיקיו ובמחשביו מידע שיביא לאיתור שלושת הנערים.

22.6.14, עשרה ימים לחטיפה

בפתח ישיבת הממשלה ביום ראשון השבוע המשיך נתניהו את קו ההסברה הכורך את הפגיעה הנרחבת בתשתית האזרחית של חמאס עם חיפוש החטופים, ומצא לנכון גם להסביר את הפגיעות הקטלניות בכמה נערים פלסטינים במהלך המרדף אחר החוטפים:

אנחנו מצויים בעיצומו של מאמץ מתמשך וממוקד קודם כל בהחזרת הבנים הביתה. המאמץ הזה כרוך בחיכוך מסוים עם האוכלוסייה האזרחית ביהודה ושומרון. אין לנו שום כוונה לפגוע בזדון באף אחד, אבל כוחותינו נוהגים בדרך הדרושה להגנה עצמית, ומעת לעת יש קורבנות או יש נפגעים בצד הפלסטיני כתוצאה מפעולות ההגנה העצמית של כוחותינו. אנחנו ממוקדים בהשבת החטופים, ואנחנו גם ממוקדים במציאת החוטפים ובפגיעה בארגון שאליו הם שייכים. יש לנו הוכחות חד-משמעיות שמדובר בארגון חמאס. אנחנו מעבירים את ההוכחות הללו ואת המידע הזה לכמה מדינות בעולם. בקרוב המידע הזה יהיה נחלת הציבור".

למלה "ממוקד" יש בדרך כלל משמעות אחת: התרכזות בעניין אחד. אצל נתניהו המלה הזו מקבלת משמעות רחבה להפליא: הוא מונה שלושה יעדים שבהם "ממוקדת" ישראל ביישום מבצע "שובו אחים": השבת החטופים, איתור החוטפים ופגיעה בארגון שאליו הם משתייכים – שפרישתו המינהלתית משתרעת על פני הגדה המערבית כולה. הוא גם מגדיר כ"הגנה עצמית" את השימוש באש חיה במהלך הסריקות, שהרגה חמישה צעירים פלסטינים. והוא גם מבטיח לשתף את הציבור במידע המוצק שברשותו, המוכיח באופן חד-משמעי את השתייכות החוטפים לחמאס.

באותו יום הודיע דובר צה"ל מוטי אלמוז: "המידע שיש בידינו מאפשר להניח את ההנחה הזו שהם [החטופים] בחיים [...] המבצע הצבאי מתרכז לא רק בפעילות הצבאית של חמאס. כל נבט ירוק של חמאס שהונבט ביהודה ושומרון בשנים האחרונות מסוכל על-ידי לוחמי צה"ל".

אלמוז משתמש בביטויים כמעט פיוטיים כדי לתאר מהלך צבאי מבצעי: הוא אינו מסביר מה הוא "נבט ירוק" שמסוכל על-ידי צה"ל – מסמך? מחשב? תרמיל ריק של כדור? גם הודעתו החד-משמעית על המשך המבצע "עד להבאת האנשים הביתה" אינה מתיישבת עם הודעות הרמטכ"ל ושר הביטחון ביומיים הבאים.

23.6.14, 11 יום לחטיפה

ביום שני, ה-23  ביוני, בשעות אחר הצהריים, שידרה רשת ב' ידיעה שסימנה את סופה הקרב של הפעילות המבצעית בשטח לאיתור החטופים. קצין בכיר בצה"ל שצוטט בידיעה אמר כי "למרות שאמצעי הלחץ שננקטו בעשרת הימים האחרונים מיצו את עצמם, ימשיך צה"ל במאמציו בדרכים אחרות".

24.6.14, 12 יום לחטיפה

למחרת הודיעה רשת ב' מפי "גורם צבאי בכיר" כי "מקצת הכוחות המשתתפים במבצע יוחלפו ואפשר שיצומצמו. לדבריו, המאמץ העיקרי מושקע כעת במישור המודיעיני, אך הסריקות ביהודה ושומרון נמשכות".

בהמשך היום ציטטו כלי התקשורת דברים שאמר שר הביטחון יעלון בעת סיור לאורך גבול לבנון: "זו רק שאלה של זמן עד שנגיע לנערים החטופים ולחוטפים. אנחנו בכיוון הנכון, נגיע לפתרון התעלומה, ואני מקווה שנצליח להחזיר את החטופים בשלום [...] מספר המעצרים של פעילי חמאס בשטחים פחת – לא בשל הנחיה של הדרג המדיני, אלא משום שהפעולה נגד הארגון מוצתה, בחלקה הגדול. עם זאת, היא תימשך ככל שיידרש".

בצהריים שודרה בגלי-צה"ל הידיעה הבאה: "שרי הקבינט החליטו לסיים את המבצע הרחב למיגור חמאס ולמקד את פעילות צה"ל בשטחים רק לפעולות ומעצרים שנועדו לאסוף מידע על שלושת הנערים החטופים. בישיבת הקבינט שהתקיימה ביום ראשון בלילה עלה חשש שמבצע רחב שיימשך בחודש הרמדאן עלול לצאת משליטה. בנוסף צוין שישנה ביקורת בינלאומית הולכת וגוברת נוכח הסבל של אוכלוסייה גדולה כתוצאה מהמבצע. בעקבות כך התקבלה ההחלטה לצמצם את המבצע משמעותית ולמקד אותו בפעולות נקודתיות להשבת החטופים".

כעבור כמה שעות רשם הרמטכ"ל את השורה התחתונה בקשר לחטופים עצמם: "ככל שחולף הזמן, גובר החשש, אבל ההנחה היא שהם בחיים".

סיכום: זהירות מהפער

מדיניות תקשורתית פומבית במצבי משבר היא כלי חשוב בידי מנהליו. היא מכוונת לכמה כתובות בו בזמן ויש בה, לא פעם, סתירות. קברניטי המדינה רוצים להעביר באמצעותה מסר תקיף לאויב, ובו בזמן מסר מרגיע לציבור בארץ. הם מבקשים להטעות את היריב, ובאותה נשימה לא לטעת חששות בקרב קבוצות אוכלוסייה מודאגות (משפחות חיילים, משפחות חטופים וכדומה). הם חותרים להשיג יעד מבצעי בדרך צבאית, ועם זאת להשיג הבנה בינלאומית למהלכיהם.

ככל שהמשימה הזו מורכבת וחשופה לאילוצים מנוגדים, יש לזכור שהיא מתנהלת באופן החשוף באופן מוחלט לציבור הרחב. מסיבה זו עליה להתנהל כשהיא שומרת על אמינות הקברניטים ואינה מערערת את אמון הציבור בכישוריהם ובמנהיגותם.

סיטואציה של חטיפה, או פיגוע מיקוח, מכבידה עוד יותר על ההתנהלות התקשורתית הפומבית של מקבלי ההחלטות. הם פועלים באקלים רווי חרדות כשהציבור כולו מחכה בציפייה למוצא פיהם, מלא דאגה לקורבנות הפיגוע, מזדהה עם המשפחות הנפגעות וחושש מההשלכות שיהיו להחלטות מנהיגיו על גורלו האישי. המרכיב המרכזי הזה בהתרחשות מחייב את הנהגת המדינה לנהל את מדיניותה התקשורתית באופן שלא יעורר השגות על אמינות מסריה. הגרסות שמסרו דובריה הראשיים של מערכת הביטחון בשבועיים האחרונים על אירוע החטיפה והתפתחויותיו לא עמדו במשימה באופן מוצלח דיו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה במפגש עם משפחות הנערים החטופים במשרד ראש הממשלה בירושלים, 20.6.14 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

כבר בתחילה נחשפו ראש הממשלה וראשי מערכת הביטחון בכוונתם לנצל את מבצע החיפושים אחר הנערים לריסוק המערכת האזרחית של חמאס. לאחר מכן, משהכריזו בגלוי על מטרתם זו, הסתבכו בשורה של אמירות סותרות בנסיונם לנמק את המהלך. משגברו קולות הביקורת, בעיקר בעולם, על ממדי הענישה הקולקטיבית שמקבלות פעולות צה"ל בגדה, נדחקה שוב ההנהגה הישראלית לפינות של חוסר אמינות בהסבריה.

גם ההחלטה לנצל את החטיפה כדי להחזיר לכלא את משוחררי עסקת שליט אינה פשוטה להנמקה, בוודאי לא בזירה הבינלאומית.

בד בבד נקלעים ראשי המדינה למצוקה תדמיתית מול שלוש המשפחות: הם חזרו והצהירו כי המבצע מבוסס על ההנחה שהחטופים חיים, אך בחלוף שבועיים נאלצו להודות שהתקווה הזו הולכת ונמוגה.

ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל לא יימלטו מהשאלה: האם אכן הנחתם הראשונית היתה מבוססת על ראיות סבירות, או שהיתה פרי של משאלות לב ורצון (מכמיר לב בפני עצמו) לתחזק את חוט התקווה של שלוש המשפחות. השאלה הזו מציקה ודורשת תשובה משום שלנוכח נתוני הפתיחה (מכונית שרופה, שיחת הטלפון הבהולה למוקד המשטרה של אחד החטופים ברגעים הראשונים של האירוע, דממה מוחלטת מצד החוטפים לאורך כל השבועיים האחרונים) ונוכח התוצאה העצובה (נכון לעכשיו) – יש מקום לדיון בשאלה אם לא היה בגישה זו משום הטעיית המשפחות.

הדברים נכתבים תוך מודעות למצב המסובך שיצרה החטיפה ולמאמץ המפרך והמקיף שהשקיעו זרועות הביטחון בחיפוש אחר החטופים. הם אינם נכתבים מתוך התרסה או ריחוק ואינם מתעלמים מהטרגדיה האנושית הטבועה באירוע. הם נכתבים מתוך רצון להאיר את התנהלותם של קברניטי המדינה בגזרה התקשורתית ולהפיק ממנה לקחים.

ומלה אחרונה: המבצע הוכתר בשם "שובו אחים". בעבר סופר לציבור כי שמות מבצעים של צה"ל נקבעים על-ידי מחשב. ספק אם כך היה גם הפעם; יותר סביר שהשם שנבחר הוא הברקה של בן-אנוש. בין אם יד אדם בבחירה זו ובין אם אלוגריתם, כדאי לתת את הדעת על משמעותה: מטבע הלשון "שובו אחים" משקף תחינה, כיסופים, תפילה. זו אינו כותרת אופיינית לצה"ל, שמקפיד בדרך כלל להכתיר את מבצעיו במסרים כוחניים, משדרי עוצמה, נוסכי ביטחון ("חומת מגן", "עופרת יצוקה", "פרשי הפלדה"). ייתכן ובלי משים שם המבצע ייצג את הלך רוחם של מוביליו.