סולם ערכים "אם הייתי בעל השליטה, 'מעריב' היה רווחי - תאמין לי. ייתכן שהעיתון היה גרוע - אבל אין ספק שהיה רווחי" (ולדימיר גוסינסקי, לשעבר בעל רבע ממניות "מעריב", בראיון ל"דה-מרקר", 8.10)
נשמע די הרבה "כל מה שיש למדען בעולם הוא חושיו, שכלו, הכרתו, תלמודו, דמיונו והאינטואיציה שלו - והחומר העיקש המונח לפניו כחידה לא פתורה" (יהושע סובול פותח טור על מדע ומדענים יום לאחר זכייתה בפרס נובל של פרופסור עדה יונת; "ישראל היום", 8.10)
להחליף את העם "מה שמצליח לחבל מעט בכל זאת בשאיפות האירופיות של איסטנבול הוא 70 מיליון הטורקים החיים בה, רובם ככולם מוסלמים" (אמנון אטד מגדיל את אוכלוסיית איסטנבול פי שש ובאותה הזדמנות מתריע מפני כמות גדולה מדי של טורקים בטורקיה, "כלכליסט", 6.10)
דיאגנוסטיקן "בשל קריאת העיתונים בשבועות האחרונים, לקיתי בדלקת עיניים רקטומלית. אתם מכירים את זה. העצבים בעיניים מתערבבים עם העצבים של התחת והבנאדם מקבל הסתכלות מחורבנת על החיים" (אראל סג"ל, יוצא נגד כתיבה סנסציונית בעיתונים, "מעריב", 3.10)
חשוב למצוא את המילים הנכונות "אביבה שליט, לאחר שצפתה בקלטת הסכימה לומר לנו מספר דברים חטופים" (אושרת קוטלר, סיקור הקלטת של גלעד שליט; ערוץ 10, 3.10)
תקדים "זו רונה רמון, הקשבתי לטקסט שלה על הצלמים והעיתונאים שגילו לה שהבן שלה נהרג. עשרים ושמונה שנה יש לי תעודת עיתונאי, היום היתה הפעם הראשונה שהתביישתי במקצוע שלי באמת" (יאיר לפיד, "אולפן שישי", 25.9)
אך יש לו לב זהב "זה שהוא מייחס לישראל את רצח קנדי נראה לי יותר כאמירה שובבה מאשר כרצון להשמיץ" (מתי גולן על מועמר קדאפי, "גלובס", 24.9)
תתעוררו ותריחו את הקפה הדמיוני שלכם "אנשים צריכים להתעורר ולהבין שאנחנו חיים בעולם של אשליות" (הדוגמנית יעל רייך מתנגדת ליוזמה לצרף גילוי נאות לצילומי דוגמנות שעברו ריטוש בפוטושופ; "מעריב", 23.9)
דוגמה אישית "אם אני צריך לקחת את חופש הביטוי מול זעקתן של המשפחות השכולות אני מעדיף את נפגעי הטרור" (מנכ"ל אגודת העיתונאים תל-אביב, יוסי בר-מוחא, בשיחה עם כתב ynet)
גם הקוראים צעקו "נישט" "הילדה צעקה 'נישט' - אך הגבר תקף מינית" (הידיעה אודות מעשה מגונה בבת 5 לא היתה צבעונית מספיק בשביל העורך ב-ynet, אז הוא הגה כותרת פיגורטיבית במיוחד; 10.9)
אובייקטיביות "[ניב] הדס הגיע לוואלה! לפני כשלוש וחצי שנים ובמהלכם שידרג את מדור התרבות של וואלה! והפך אותו למוביל דעה ומשפיע על עולם התרבות, הבידור והלילה בישראל" (הדס ריבק, עורכת מדור "ברנז'ה" בוואלה, מדווחת על התפטרות של קולגה; וואלה, 6.9)
לינץ'? טבח? קטן עליהם "המאפרת רינת אלוני כבר הייתה במקום של משפחת קרפ, לפני עשר שנים בדיוק, כשחבורה מיפו התנפלה על חברה לחיים, האמן גיל מיצ'ל, ושחטה אותו למוות מול עיניה" (בשביל כתבי "זמן תל-אביב" ענת משה ומאור צור, המילה "רצח" לא חזקה מספיק. גם לא בשביל העורכים ב-nrg, שחיברו את הכותרת "על השחיטה: עשור להירצחו של גיל מיצ'ל"; 25.8)
שלמי תודה "מגיעות גם מלים טובות ל'פלאפון' על היוזמה לפסטיבל מוזיקה שהופק היטב" (רז שכניק מדווח מהופעה של ליידי גאגא, "ידיעות אחרונות", 20.8)
