מבט קצר על התוצאות הרבעוניות של "מעריב" מלמד שההכנסות ממכירת עיתוני הדפוס מתמוטטות. גם אם קבוצת "ידיעות אחרונות" אינה ניזוקה באותה העוצמה מהמשבר בעולם הדפוס, אין ספק שראשיה מבינים היטב לאן נושבת הרוח. בהקשר הזה, אין זה מפתיע שבחודשים האחרונים נראה שמשהו דיגיטלי עובר על הקבוצה.

השקת קורא הספרים האלקטרוני "עברית" ומינויו של עורך "ידיעות אחרונות" לשעבר, שילה דה-בר, ליו"ר חברת ידיעות-טכנולוגיות לתחום התוכן היו בגדר סנוניות המבשרות על חילופי העונות. מבדיקת "העין השביעית" עולה כי בקבוצת "ידיעות אחרונות" מתנהלים בימים אלו חמישה מהלכים הקשורים לעולם הדיגיטלי.

(צילום: ralphbijker, רשיון cc. עיבוד: "העין השביעית")

(צילום: ralphbijker, רשיון cc. עיבוד: "העין השביעית")

שניים מהמהלכים ייסקרו כאן, בחלקה הראשון של הכתבה: מהלך ראשון, שמוביל דה-בר, להשקת גרסה דיגיטלית של העיתון המודפס על גבי אייפד; מהלך שני, שמוביל העיתונאי אילן יצחייק, להקמת פורטל אינטרנט חדש. מהלכים אלו אמורים לקבוע את מעמדה של הקבוצה בנתח הטאבלטים, שם יתנהל הקרב על המודל העסקי החדש של העיתונות, ולשנות, שוב, את מפת אתרי התוכן הגדולים בישראל.

המהדורה הדיגיטלית: "ידיעות אחרונות"

מבין חמשת המהלכים, הדרמטי ביותר הוא זה שמוביל דה-בר. בקבוצת "ידיעות אחרונות" שומרים על רמת סודיות ומידור גבוהה במיוחד בכל הקשור לפרויקט הזה, אולם על-פי ההערכות, המהלך, שמטרתו להציע מהדורה דיגיטלית מלאה של העיתון המודפס על גבי מכשיר האייפד, הגיע ליעדו הסופי, וכיום יש בידי הקבוצה פתרון מלא, עובד ומוכן שיאפשר לה להתחיל למכור מהדורה דיגיטלית של העיתון "ידיעות אחרונות" ואולי אף, בדומה לעיתונים אחרים בעולם, לעדכן את המהדורה כמה פעמים ביום.

לבד ממהדורת אייפד, הקבוצה שוקלת להפיץ אפליקציות אייפד נוספות, לאו דווקא חדשותיות, שמתבססות על התכנים שבבעלותה. דוגמה אפשרית: אפליקציית תשבצים ושעשועונים.

בשוק אף מתרבים הקולות הטוענים כי בכוונת הקבוצה לא רק להציע מהדורה דיגיטלית של העיתון, אלא גם לשווק את האייפד עצמו במחירים אטרקטיביים למנויי המהדורה הדיגיטלית. מבדיקת "העין השביעית" עולה כי בטענות אלו יש ממש, אם כי הנושא נשמר תחת מעטה כבד של סודיות.

כדי לצאת לדרך על ראשי הקבוצה לענות על שתי שאלות מרכזיות. הראשונה קשורה במודל העסקי, שבמובנים רבים עשוי לקבוע את הסטנדרט בתעשיית העיתונות בארץ. גם בארה"ב מתחבטים בסוגיה זו, ובשלב זה עיתונים רבים אינם גובים כלל תשלום עבור מהדורת האייפד (מנהג שאינו מוצא חן בעיני אפל, שאינה זוכה לעמלה השמנה שלה, 30%).

"הוושינגטון פוסט", שגובה 7.24 דולרים לחודש עבור מהדורת הדפוס שלו, יגבה החל מה-15 בפברואר 4 דולרים לחודש עבור מהדורת האייפד, כ-55% ממחיר מנוי על המהדורה המודפסת. במקרה שמדובר במנוי שכבר משלם עבור המהדורה המודפסת, הוא יתבקש לשלם רק 99 סנט לחודש עבור מהדורת האייפד, כלומר כ-13% ממחיר המהדורה המודפסת. ייתכן שיחסים אלו בין מחירי המהדורות השונות מרמזים על ההתחבטויות של קבוצת "ידיעות אחרונות" בכל הקשור לשאלת התמחור.

השאלה השנייה נוגעת לעצם ההחלטה לפרוץ דרך ולהציע את המוצר לפני שאר העיתונים, שכולם בשלבי פיתוח מתקדמים יותר או פחות לקראת פתרון דומה. נסיון העבר מלמד שכאשר "ידיעות אחרונות" החליטה להיכנס באגרסיביות לשוק הדיגיטלי, היא רשמה הצלחות (ynet), בעוד שכאשר היססה, נקלעה לפיגור, כפי שקרה בתחום לוחות המודעות באינטרנט. תחום זה נחשב לאחד הפספוסים הגדולים ביותר של הקבוצה, שנהנתה מיתרון ברור בנקודת הזינוק וראתה כיצד אתרים דוגמת הומלס ויד2 משתלטים על השוק.

נראה, אם כן, שאף שהמוצר של "ידיעות אחרונות" מוכן, העיכוב בהשקתו נובע מאוסף השיקולים והחששות של כל ענק מדיה, גם זה של "ידיעות אחרונות", השואל את עצמו אם להוביל מהלך חדש שיערער את המצב הקיים בתקווה שישתלט על השוק החדש, או שמא דווקא לנסות לשמר את המצב הקיים, הרעוע, אולם נתון בשליטתו.

המהדורה הדיגיטלית: המגזינים של "ידיעות"

את המהלך השני מוביל אילן יצחייק, ממייסדי אתר ynet, ששימש במשך שנים ארוכות משנה לעורך הראשי ואחר-כך היה עורך התוכן של אתר MSN. לקבוצת "ידיעות אחרונות" נכסים בולטים בתחום כתבי-העת, ביניהם "לאשה", "פנאי פלוס", "בלייזר ו"מנטה", היוצאים לאור על-ידי חברת-הבת ידיעות-שורות, יחד עם פרסומים אחרים.

למרות זאת, הנוכחות המקוונת של כתבי-העת הללו דלה ורחוקה מלשקף את מעמדם בעולם הדפוס ("לאשה", למשל, נחשב למגזין הנפוץ בישראל). לכאורה, ynet, כאתר האינטרנט המרכזי של הקבוצה, היה אמור להציע פתרון בתחום זה, אך בפועל האתר מוטה לכיוון החדשות, והתכנים המגזיניים הולכים בו לאיבוד. יש גם מי שטוען שהם מטשטשים את הזהות של ynet כאתר שמתמחה בחדשות.

הפרויקט של יצחייק אמור לחלץ את הפוטנציאל הטמון בתוכני הלייף סטייל הקיימים בקבוצה, לפתח אותם מעבר לכך ולרכזם בנפרד מהאתר ynet, תוך מתן אפשרות לקידום צולב של התכנים בין האתרים.

בחודשים האחרונים עומד יצחייק בראש צוות המונה כמה עשרות עובדים, ובהם גם מי שהיו עיתונאים בכירים בקבוצה ומחוצה לה. הצוות עמל על פיתוח פורטל לייף סטייל שירכז תכנים מתחומי האופנה, העיצוב, הבישול, התיירות, הפנאי ועוד, וכן יציע שירותים משלימים דוגמת מסחר אלקטרוני.

ל"עין השביעית" נודע שככל הנראה הפורטל לא יסתפק בהצגת תכנים שהתפרסמו בכתבי-העת המודפסים של הקבוצה, אלא ישלב תכנים שנוצרו מחוץ לקבוצת "ידיעות אחרונות" באמצעות שיתופי פעולה נרחבים עם גופי תוכן חיצוניים, ואף ייצר תכנים בצורה יזומה ועצמאית בדומה למודל של ynet, אם כי בהיקף מצומצם יותר. נקודה זו מעוררת מתח רב בקבוצה, בדומה למציאות המוכרת שבה אנשי הדפוס חשים מאוימים על-ידי פיתוחים מקוונים הנוגעים לתכנים מקבילים או מתחרים בהם.

מרכיב נוסף בפורטל מבוסס על בלוגים. לשם כך שכרו יצחייק ואנשיו את שירותיו של גדי שמשון, מי שהקים את מערכת הבלוגים עבור חברת פרטנר, בעלת מותג הסלולר אורנג', כדי שזה יסייע בהקמת מערכת בלוגים באתר החדש. יש לציין כי מערך הבלוגים שנבנה עבור פרטנר ונועד ללוות את אתר אורנג'-טיים, שמוכר סרטים וסדרות לצפייה במחשב, ספג מכה אחר מכה, ופרטנר סגרה כמה מחמשת הבלוגים המקוריים עד שלבסוף נותר שם בלוג אחד בלבד.

בשלב זה לא ברור אם ב"ידיעות אחרונות" יזמינו בלוגרים להעביר את הבלוג שלהם אל האתר, או שמא האתר יציג תכנים המתפרסמים בבלוגים ברחבי הרשת. שמשון מסר בתגובה: "מדובר במיזם חדש וגדול בתחום הלייף סטייל, ויותר מזה. מעבר לזה אני לא רשאי לפרט".

בקבוצת "ידיעות אחרונות" מצפים שהפורטל החדש יעלה לרשת בתוך כמה שבועות, אף שעל-פי לוחות הזמנים המקוריים, הפורטל היה כבר אמור לעלות לרשת.

היקף הפורטל, מורכבותו והחשאיות שבה הוא מתנהל גורמים לעצבנות בקרב הפורטלים האחרים העוסקים בלייף סטייל, דוגמת סלונה או אונלייף של קבוצת "הארץ". תחום הלייף סטייל באינטרנט הישראלי צעיר יחסית, אפילו ביחס לגיל הצעיר ממילא של כלל מיזמי האינטרנט הישראליים, והשחקנים הטריים הפועלים בתחום עדיין נאבקים על מעמדם. פורטל חדש מקבוצת "ידיעות אחרונות", בעל אפיונים שנסקרו לעיל, יכול לאיים ולנגוס גם באתרים גדולים ופופולריים העוסקים בבידור ופנאי, כמו מאקו של זכיינית ערוץ 2 קשת או נענע10 של ערוץ 10, ולכתוב מחדש חלקים ממפת האינטרנט הישראלי.

חלק ב' של הכתבה: המשך המהלכים הדיגיטליים של קבוצת "ידיעות אחרונות" בדרך לעידן שאחרי הדפוס