"התפקיד החיוני של תקשורת בדמוקרטיה משברית הוא לקלף את המסכות", אמר היום פרופ' מרדכי קרמניצר בפתח סמינר בנושא דמוקרטיה ותקשורת שיזם ארגון אג'נדה. "התקשורת לא יכולה להיות ניטרלית בנושא ערכי היסוד של הדמוקרטיה. לתקשורת יש תפקיד, היא אמורה להיות אחד משומרי הסף החשובים של ערכי היסוד של הדמוקרטיה. זו השליחות, בשביל זה היא קיימת".
לדברי קרמניצר, החברה בישראל נמצאת בתהליך סחיפה אטי והדרגתי הרחק מערכי היסוד הדמוקרטיים, והתקשורת אינה עושה די כדי לעצור זאת. קרמניצר העריך כי רוב מוחץ מהתוכן בתקשורת בישראל נובע מהשלטון ומבעלי ההון. "ברור שגם לשלטון ככזה וגם לבעלי ההון ככאלה אין מחויבות אמיתית לערכי היסוד של הדמוקרטיה", הדגיש. "התקשורת, בין אם היא רוצה ובין אם לא, עובדת בשירות ובשליחות השלטון וההון, ויש לה חובה לאזן את זה בעשייה שמכוונת לציבור בכללותו".
מימין: ח"כ מיכאל בן-ארי והרב יהודה קרויזר מעניקים תעודת הוקרה לאלמנת הרב מאיר כהנא, ליבי כהנא, בעצרת לציון 20 שנה להירצחו. ירושלים, 26.10.10 (צילום: דוד ועקנין)
קרמניצר הזכיר שתי דוגמאות מהתקופה האחרונה לכישלון של כלי תקשורת לפעול כך. בידיעה ששודרה ברשת ב' דווח כי מערכת הביטחון קיימה תרגיל בטחוני המדמה התמודדות עם הפגנות אלימות במגזר הערבי שיפרצו לכאורה בעקבות הסכם לחילופי אוכלוסין עם הרשות. לדברי קרמניצר, שידור ידיעה כזו בלי לקיים אחריה דיון ביקורתי פוגע בערכי הדמוקרטיה. "ברור שמי שתיכנן את התרחיש רצה להשיג את זה", אמר, "שהרעיון שמעבירים את הערבים למדינה אחרת ייהפך להיות לחלק מהחשיבה השגרתית שלנו. יש לתקשורת תפקיד להגיד שיש פה משהו לא נורמלי, שזה לא מובן מאליו".
דוגמה נוספת שציין היא הראיון עם ליבי כהנא, אלמנתו של הרב מאיר כהנא, ששודר במהדורת החדשות של ערוץ 10. קרמניצר ביקר את המראיין על שתפס עמדה "מהאו"ם", כלשונו. "לא יכול להיות שמול תופעות של גזענות, כולל גזענות מכובסת, לתקשורת יהיה תפקיד ניטרלי כנותנת במה. אם לא תהיה כל הזמן השפעה נגדית, אז ניכנע בסוף לכוחות הגזעניים".
ברב-שיח שנערך בהמשך היום יצא עיתונאי "מעריב" קלמן ליבסקינד נגד דברי קרמניצר. "כבר הייתי בהרבה הרצאות בחיים שלי", אמר, "אבל הרצאה כל-כך מנותקת והזויה לא שמעתי". בקשר לטענות קרמניצר על הראיון עם אלמנת הרב כהנא, תהה ליבסקינד מדוע לא מפריעים לו ראיונות עם אנשי חמאס בגלי-צה"ל.
עוד התייחס עיתונאי "מעריב" לטענת קרמניצר כי בדמוקרטיה אין לרוב שזכה בבחירות זכות לרמוס את זכויות המיעוט ואמר: "דמוקרטיה זה לא רק בחירות, אבל זה גם בחירות. למה לקול השולט בתקשורת לא אכפת שכבר כמה מערכות בחירות, דקה אחרי הבחירות בא השלטון שנבחר ומצפצף על העם? למה לא נשמע אף פעם מראיין בתקשורת, בקול-ישראל או גלי-צה"ל, ששואל, 'למה אתם מקפיאים את הבנייה?', 'למה אתם לא מקימים התנחלויות חדשות?'. זו שאלה שמייצגת כמה עשרות אחוזים מהציבור. מישהו שמע בארבעים השנה אחרונות מראיין ששואל זאת?".
לדעת ליבסקינד, "אם האופן שבו התקשורת מתנהלת מלמד על חופש הביטוי והדמוקרטיה, בישראל אין דמוקרטיה בכלל. המצב שקיים היום הוא שלרוב האוכלוסייה, לפי תוצאות הבחירות, אין ביטוי בתקשורת. לא ליד שום מיקרופון, לא ליד מקום שבו נקבע סדר היום, ואין דבר יותר מסוכן לדמוקרטיה מסתימת הפיות הזאת".
ליבסקינד אמר עוד כי אף שהתקשורת בישראל ממדרת ממנה ערבים, כמו גם אוכלוסיות אחרות, הנראטיב הפלסטיני הוא השולט בה. כדוגמה נתן את סיקור העימותים בין פלסטינים למתנחלים. לדבריו, ידיעות רבות המתפרסמות בתקשורת מסתמכות על טענות פלסטינים, בלא בדיקה עצמאית של העיתונים. לפני כמה שבועות, אמר, לאחר ששדה של מתנחלים הוצת על-ידי פלסטינים, הוציא דובר ההתנחלות הודעה לכל כלי התקשורת, אך לא זכה לכל תגובה. בעקבות זאת הוציא אותו דובר הודעה פיקטיבית שלפיה מתנחלים נקמו על שריפת השדה ושרפו שדות של פלסטינים. "תוך דקה 600 עיתונאים צילצלו", אמר ליבסקינד.
עיתונאי "מעריב" היה בודד בעמדותיו ברב-שיח שנערך בבית סוקולוב בתל-אביב. ממצאי סקר שהוזמן לקראת יום העיון העלו כי 85% מהיהודים בטוחים (57%) או חושבים (28%) שמתפקידי התקשורת הוא גם לפרסם חומר שיתרום להנחלת ערכים ציוניים בקרב הציבור היהודי. יתר על כן, 37% מהמשיבים לסקר חושבים שהתקשורת "צריכה להציג את המדינה רק באור חיובי".
פרופ' מרדכי קרמניצר (משמאל) והעיתונאי קלמן ליבסקינד, היום בכנס אג'נדה (צילום: "העין השביעית")
העיתונאית מיה בנגל, עמיתתו של ליבסקינד לעיתון "מעריב", הביעה תמיכה בדעת פרופ' קרמניצר, וסימנה את מבצע עופרת-יצוקה כקו פרשת מים בהתרחקות התקשורת מערכי הדמוקרטיה. "פעם לתקשורת היה תפקיד מובהק וברור והיא פעלה לפי הצו הזה", אמרה, "אבל עם השנים שכחנו מה התפקיד שלנו". לדבריה, יש טעם לפגם בסיקור נטול ביקורת של "הצעות חוק גזעניות ולאומניות", כלשונה, שהולכות ומתרבות בזמן האחרון.
רועי כ"ץ, ראש מערכת החדשות באתר "וואלה", טען כי מצב התקשורת כיום דווקא טוב בהרבה מבעבר. "אני לא שותף לתחושה שהעיתונות הישראלית נמצאת במשבר קולוסלי", אמר. "אולי יש מי שמתגעגעים לימים שברחוב הירקון קבעו את הכותרות של עיתון 'דבר'. תודה לאל, הימים האלה הסתיימו". לדעת כ"ץ, העשור האחרון היה "עשור טוב לעיתונות הישראלית, עשור שבו הרבה מאוד אוכלוסיות חדשות נכנסו לתוך השיח העיתונאי, הדמוקרטי".
במהלך הדיון ביקשה המנחה, עינת פישביין, לשמוע את תובנות המשתתפים על כמה אירועים תקשורתיים חריגים מהתקופה האחרונה. בין היתר עלה לדיון מאמר מאת לריסה טרימבובלר, אשתו של רוצח ראש הממשלה יגאל עמיר, שפורסם באתר "וואלה" יממה לפני יום הזיכרון הרשמי ליצחק רבין. כ"ץ הגן על הפרסום ואמר כי "חופש הביטוי, קל לדבר עליו וקשה לעשות אותו". לדבריו, את גבול חופש הביטוי הוא מציב בטקסט ולא בכותב הטקסט. המאמר של טרימבובלר, אמר כ"ץ, אינו מכיל דברי הסתה, והוסיף כי לא יפרסם טקסט שמכיל הסתה.
העיתונאית רותי סיני ביקשה את רשות הדיבור כדי להעלות לדיון את ההשפעה של התנאים הכלכליים שבהם פועלות מערכות התקשורת בישראל על התוצר העיתונאי. "העובדה שכולנו פועלים בנסיבות ידועות של הצורך לרצות את מולך הרייטינג, והצורך לא לפגוע בחברים של המו"ל או של בעלי המניות, מגבילה את הדמוקרטיה לא פחות מאשר נטיות ציבור אנטי-ערביות או אנטי-חרדיות", אמרה.
בתשובה לשאלה שהפנתה סיני לכ"ץ, ביחס לשיקולי הרייטינג שעמדו מאחורי החלטתו לפרסם את המאמר של טרימבובלר, אמר עורך החדשות של "וואלה": "כל דבר שאני עושה קשור גם לרייטינג. אני עובד בכלי תקשורת מסחרי, אני נבחן בסוף היום על בסיס נתוני הרייטינג המצוינים של הערוץ שלי. מי שרוצה זוויות אחרות יואיל נא לפנות לשידור הציבורי המשובח שיש במדינת ישראל".