בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל (צילום: קובי גדעון)
ייסורים, נעליים, אלטע-זאכן
"נתניהו מצא זמן לדון בפירוק קדימה", קוראת הבוקר, בזעם לא מוסתר, הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות". על מה ולמה זועמים בעיתון? כותרת משנה בכפולה השלישית מסבירה כי "בין פגישה לפגישה בנוגע לעסקה לשחרור גלעד שליט: נתניהו וברק קיימו בימים האחרונים מגעים עם ח"כים מקדימה והציעו – תפרשו מהמפלגה ותזכו בתפקידים אטרקטיביים".
יובל קרני וצביקה ברוט מדווחים תחת כותרת זו על הפגישות שערכו ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון, ואילו לצד הידיעה מפרסם נחום ברנע טור פרשנות תחת הכותרת "אין שליט, יש שלטון". "שלושה ימים שיווקו לנו את נתניהו על תקן ייסורי ורתר הצעיר", כותב ברנע, "גורלו של החייל החטוף לא נותן לו מנוחה לנפשו. הוא מתלבט. הוא מכנס עוד דיון ועוד דיון ועוד דיון, בתקווה לשמוע את הנימוק הגואל. ייסוריו כל-כך קשים, שהוא לא חש בטוב. גרונו כואב. גופו מותש. הוא כל-כך חולה, שהוא נאלץ ללכת הביתה. הוא כל-כך מותש, שהוא נאלץ לבטל פגישת תדרוך עם ראש האופוזיציה. לא מיוסר ולא נעליים. בזמן שהמדינה כולה עקבה בדריכות אחר דיוני השביעייה בירושלים, נתניהו וברק חיזרו אחר עריקים בשורות האחוריות של האופוזיציה. מסתבר, למרבה ההפתעה, שלא פחות משמעניין אותם שליט, מעניין אתם השלטון". בראש כפולת העמודים המוקדשת למעללי נתניהו וברק מופיע תצלום של השניים, לצד ציפי לבני. לבני נראית בו תמימה, ברק מחייך את החיוך הקבוע שלו, ואילו נתניהו נראה תככן במידה שקשה לתאר.
מי הם אותם נבלים ש"שיווקו לנו את נתניהו על תקן ייסורי ורתר הצעיר"? אנשי נתניהו בעזרת כלי התקשורת, ובתוכם גם "ידיעות אחרונות", שלפני יומיים יצא בכותרת ראשית בנוסח "בלב כבד" ושפירסם בכפולה הפותחת של אותו גיליון, לצד הכותרת "בידיים שלו", תצלום של נתניהו אחר, לא תככן אלא נתון בהרהור מתמשך (יד לפה, מבט לאדמה). ומי בתוך כלי התקשורת אחראי לשיווק הייסורים? העורכים, הכתבים וגם הפרשנים, וביניהם ברנע עצמו, שבאותו גיליון משלשום פירסם טור תחת הכותרת: "מבחן נתניהו", שבו כתב "המפתח הוא אצל ראש הממשלה [...] לנתניהו זהו מבחן מנהיגותי ראשון בקדנציה הנוכחית. הוא עומד מול כל מה שהטיף לו בשנות האופוזיציה, מול הדימוי העצמי שלו, מול הספרים שכתב והנאומים שנאם. אני לא מקנא בו".
לפני יומיים, אם כן, שיווקו לנו ייסורים, הבוקר משווקים ביקורת על שיווק הייסורים. בעוד יומיים עשוי הכרוז להכריז על מכונות כביסה ופריג'ידרים, הכל לפי הצורך. מה התרחש מאז שלשום, שהפך את הייסורים מלבטי לב קשים למהלכים פוליטיים ציניים? ובכן, אף שברנע כותב כי "המדינה כולה עקבה בדריכות אחר דיוני השביעייה", לפחות הפרשן המדיני של "מעריב", בן כספית, עקב באותו זמן בדריכות גם אחר המהלכים הפוליטיים של ראש הממשלה ושר הביטחון.
אתמול פירסם כספית טור שהצליח לחזות באופן מדויק למדי את הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" הבוקר. "קשה להאמין, אבל בנימין נתניהו מצא אתמול זמן לפגוש גם גורמים מקדימה כדי להמשיך לקדם את תוכניתו לפירוק האופוזיציה, במקביל להחזרת גלעד שליט הביתה", פתח כספית את טורו. "אם זה מה שעומד בראש מעייניהם של ראש הממשלה ושר הביטחון בימים ולילות טרופים אלה, מה הפלא שהשביעיה עדיין מתלבטת והחלטה ברורה אין? [...] צריך מידה גדושה של ציניות, וגם לא מעט פאניקה אישית מובנית, כדי להקדיש כל-כך הרבה אנרגיה לפירוק מפלגת האופוזיציה (כשיש לך קואליציה יציבה וממשלה בת 30 שרים), במקביל לדיונים הרי גורל בגרעין האיראני ובגלעד שליט". אגב, גם בטור שפירסם יום לפני כן, על ייסורי נתניהו, התייחס כספית לנסיון הפירוק של קדימה.
בעוד "ידיעות אחרונות" עושה פולו-אפ ל"מעריב" ומבקר את מהלכי ראש הממשלה ושר הביטחון, העיתון "ישראל היום", שלטענת מממנו לא הוקם ומופעל כדי לשרת את נתניהו, כולל היום בכפולה הפותחת שלו טור מאת דן מרגלית המתייחס לדיונים על עסקת שליט ומופיע תחת הכותרת "הליך קבלת החלטות נכון". על המגעים לפירוק קדימה מדווח בנפרד, בעמ' 7 [מתי טוכפלד], בידיעה שכותרת המשנה שלה מסתיימת במלים "מקורבי לבני: נתניהו עסוק באופוזיציה במקום בניהול המדינה".
בפסקה העשירית והאחרונה של הידיעה עצמה, תחת כותרת המשנה "אכזבה מלבני", מובהרת משמעות הביטוי "ניהול המדינה": "גורמים המקורבים ללבני" מצוטטים שם כמי שאמרו כי "בזמן שהציבור מאמין שנתניהו עסוק בכל דקה בסוגיית שליט ובהתחבטויות קשות, מתברר שרה"מ מוכיח שיש דברים שחשובים לו יותר". בהמשך משתמשים ה"גורמים" בביטוי "ניהול ענייני המדינה". איכשהו דווקא ביטוי כללי זה, ללא אזכור הסוגיה הרגישה של גלעד שליט, מצא את דרכו לכותרת המשנה.
סליחה שצוטטתי
את פספוס ההזדמנות לעמוד בראש מבקרי המהלכים הציניים של ראש הממשלה מטאטאים ב"ידיעות אחרונות" על-ידי הדגשת הכותרת שהופיעה אתמול בשער העיתון, על הביקורת שהטיח "בכיר בלשכת רה"מ" כנגד הרמטכ"ל. במהלך יום אתמול התברר כי הבכיר הוא עוזי ארד, ראש המועצה לביטחון לאומי. בכל העיתונים מדווח כי ארד ביקש את סליחתו של הרמטכ"ל על הביקורת שהביע. ב"מעריב" מקדישים עמוד שלם לפרשה, תחת הכותרת "ההתנצלות". אמיר בוחבוט ומיה בנגל מדווחים כי "ארד הודה בפני הרמטכ"ל כי הוא הבכיר בלשכה שצוטט בעילום שם בתקשורת, אך אמר להגנתו כי דבריו נאמרו בתוך חדר סגור – ולא נועדו לפרסום בתקשורת". בהמשך מעניקים כתבי "מעריב" קרדיט לחושפים: "ראשיתה של הסערה אתמול בבוקר: בעיתון 'ידיעות אחרונות' דווח כי גורם בכיר ועלום שם בלשכת נתניהו" וכו'.
ב"ישראל היום" קמצנים יותר במחמאות לעיתון שהם מבקשים להדיח מעמדת השליטה בשוק. בידיעה מאת שלמה צזנה ולילך שובל מדווח כי בפגישה בין ארד לאשכנזי "הביע היועץ צער על הדברים שנאמרו והבהיר כי לא היתה לו כל כוונה לפגוע ברמטכ"ל", אך מצוין כי דברי הביקורת "נחשפו שלשום במהדורת החדשות של ערוץ 2". כנראה שכחו לעדכן בעיתון את דן מרגלית, שכותב בטורו כי "אתמול נחשף קלקול מרכזי בהליך קבלת ההחלטה הישראלית בסוגיית העסקה לשחרור גלעד שליט". "אתמול", כלומר ב"ידיעות אחרונות" ולא בערוץ 2. אגב, השורה הביקורתית הזו של מרגלית מופיעה באותו טור המוזכר לעיל, זה שמסקנתו הסופית היא "הליך קבלת החלטות נכון".
ב"הארץ" חולקים עמוס הראל ואבי יששכרוף קרדיט לשני הגופים ומסבירים כי "שלשום תידרך ארד עיתונאים מערוץ 2 ומ'ידיעות'". ב"ידיעות אחרונות" מבקשים ללבות את האש. הכותרת המופיעה הבוקר בראש שער העיתון שואלת, "כך מתנצלים?". התשובה באה בכפולה השנייה של העיתון, בדמות הכותרת "ככה לא מתנצלים". על-פי כותרת המשנה לידיעה מאת איתמר אייכנר ויוסי יהושוע, "מהודעת לשכת ראש הממשלה עולה כי [ארד] כלל לא התנצל על הביקורת החריפה שהטיח באשכנזי, אלא רק על כך שהדברים פורסמו".
שליט
ומה באשר לעסקה עצמה? הכותרת הראשית של "הארץ" קוראת הבוקר: "ישראל דורשת לגרש למעלה מ-100 אסירים; החמאס: דורשים שכל אסיר ישוב לביתו". במלים אחרות, המצב לא נראה מבטיח לבני משפחת שליט. ב"ידיעות אחרונות" מדווחים אלכס פישמן, איתמר אייכנר וסמדר פרי כי "אמש פוקס-ניוז ציטטה גורמים רשמיים בירושלים שטענו כי 'נתניהו אינו מעוניין שעסקת שליט תתבצע, אך הוא רוצה שהסירוב הרשמי לעסקה יגיע מחמאס". עוד מצוין כי בלשכת ראש ממשלת ישראל הכחישו את הדיווח בתוקף. בידיעה מאת ברק רביד, אבי יששכרוף, ג'קי חורי ויהונתן ליס, המתפרסמת ב"הארץ", לא מדווח על הטענות שהושמעו ברשת פוקס-ניוז, אך מסופר, לעומת זאת, כי "מקורות בכירים בירושלים שמעורבים במו"מ הדגישו כי 'יש ניסיון אמיתי לגשר על הפערים', וההסתייגויות אינן ניסיון להתחמק מהעסקה ולגלגל את האשמה לכיוון החמאס".
עניי עירך
בלי כל אזכור על השער, ובכל זאת בכפולה הפותחת של העיתון, התפרסמה אתמול ב"גלובס" ידיעה מאת אילנית חיות ושי ניב, שלפיה כ-2,500 סדרנים שהעמידו על מדפי שופרסל את מוצרי המזון יפוטרו בשנה הקרובה, בעקבות החלטת הרשת להעביר את העבודה מידי מעסיקי הסדרנים כיום (יצרני המזון) לידיה שלה.
"כ-80% מהסדרנים הם נשים. [...] מדובר בעובדים המשתכרים שכר מינימום, חלקם מפרנסים יחידים ואמהות חד-הוריות. בין הסדרנים כאלה שצברו ותק של 15 ואפילו 22 שנים – ובגילם, הסיכוי שייקלטו במקום עבודה חלופי הוא קלוש", נכתב בידיעה. עוד דווח כי "רשת שופרסל כבר החלה בהליך קליטת סדרנים חדשים לשורותיה. גורם בשופרסל אישר כי הגיוס נעשה באמצעות חברות כוח-אדם ולא מתוך הסדרנים שיפוטרו, אך הדגיש כי העובדים שייקלטו יועסקו כעובדי שופרסל בהסכם קיבוצי".
בתגובת דובר שופרסל נמסר, בין היתר, כי "שופרסל דנה ברגע זה עם ספקי הרשת על הדרך שבה ייקלטו חלק מעובדי הספקים לרשת שופרסל", אבל ב"חלק", לדעת הכתב שי ניב, אין די. בטור שהתפרסם לצד הידיעה קרא ניב לבעלי הרשת, איש העסקים נוחי דנקנר, לקחת אחריות ולהתחייב להעסיק את כל המפוטרים. "לנוחי דנקנר", כתב ניב, "יש עכשיו שתי אפשרויות: לגייס סדרנים חדשים, ללא עבר בחברות המזון ואולי גם ללא ילדים בבית – או לקלוט לשורות הרשת את הסדרנים שמכירים כל מדף, ולפחות להמתיק מעט את הגלולה לאלה שפוטרו בעקבות המהלך של שופרסל. נקווה שהוא יבחר באפשרות הראויה יותר".
דנקנר, שנבחר רק לאחרונה מטעם "גלובס" לאיש העסקים של השנה, ידוע בפעילויותיו הפילנתרופיות. התקשורת הישראלית ידועה בנכונותה לדווח על פעילויותיו הפילנתרופיות. רק אתמול פורסם בכמה עיתונים על אצטדיון חדש שדנקנר תרם מיליונים כדי לעזור בהקמתו. כעת נקרתה לעיתונות הזדמנות לדרוש מאחד המפרסמים הגדולים במשק להתייחס לעובדים שתחת אחריותו, גם אם באופן עקיף בלבד, בנדיבות שהפכה לשמו הנרדף.
למען האיזון הקדוש
אתמול, בתחתית מאמר שתמך בתוכנית ויסקונסין, הבטיח מדור הדעות של "מעריב" כך: "מחר יפורסם מאמר נגד התוכנית". ואמנם, הבוקר מתפרסם מאמר מאת אורלי לוי אבקסיס בגנות התוכנית. באותו מדור מופיע הבוקר גם טור ביניים, מאת הדר חורש, המתייחס ליתרונות התוכנית, אך גם לחסרונותיה.
ב"דה-מרקר", לעומת זאת, מוקדשת כפולה שלמה ל"קרב על תוכנית ויסקונסין". כדי לשמור על איזון, לצד ידיעה על המתרחש במסדרונות הכנסת מופיעים שני טורים. האחד, "בעד ויסקונסין", נכתב על-ידי פרופ' צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל. האחר, "נגד ויסקונסין", נכתב על-ידי ח"כ שלי יחימוביץ', ובו היא מגיבה למאמרה של מירב ארלוזורוב, "שלי יחימוביץ' שכחה להתעמק בפרטים", שפורסם אתמול בעיתון הכלכלי. כדי לשמור על איזון לטובת תוכנית ויסקונסין, נמצא בכפולת העמודים מקום לטור נוסף מאת ארלוזורוב, המסביר מדוע התוכנית בכל זאת מוצלחת ביותר.
הדרך מעליזות לאגביות
בכפולה המרכזית במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות", במסגרת חגיגות ה-70 לעיתון, נשלפה מהארכיון הידיעה הראשונה שפורסמה בעיתון על מחלת האיידס, לפני 27 שנה. הכותרת המודפסת הבוקר מחדש קוראת "מחלה מסתורית פוגעת ב'עליזים'". דרך ארוכה עשתה העיתונות הישראלית ביחסה לנטיות מיניות מאז אותה ידיעה על "עליזים" ועד לכותרת המופיעה הבוקר על שער מוסף "זמנים מודרניים" – "לסביות גבריות מחפשות קמפיין". ובכל זאת, המידע על הנטיות המיניות של אדם זה או אחר עדיין נחשב חדשה הראויה לדיווח, אפילו בולט. תצלום גדול המופיע בתחתית שער "ידיעות אחרונות" הבוקר מציג את הזמרת יהודית רביץ ובת זוגה. ההצהרה הפומבית הראשונה מטעם רביץ כי היא לסבית כלולה באופן "אגבי" בסרט דוקומנטרי עליה, והופכת לכתבת השער של מוסף "24 שעות".
ענייני תקשורת
איילה צורף מדווחת ב"דה-מרקר" כי אברהם פרחי זכה במכרז לניהול מכירת הפרסום בתחנות הרדיו של קול-ישראל לחמש השנים הבאות. פרחי, שהיה המתמודד היחיד במכרז, הוא מנהל הפרסום בתחנות כבר 16 שנה ברציפות. פרחי מכחיש כי פוליטיקה פנימית ברשות גרמה לכך שאף אחד לא ירצה להתמודד מולו במכרז. "אני לא מתעסק בצד הפוליטי ולא מכיר אותו", הוא אומר לצורף.
גילי איזיקוביץ מדווחת ב"הארץ" כי המועצה לשלום הילד התלוננה בפני נציב תלונות הציבור ברשות השנייה על פרק בסדרה "משפחה חורגת", שלטענתה פגע בכבודם ובפרטיותם של ילדים. הפרק עקב אחר בני זוג המתלבטים אם להתגרש. ילדי השניים נראו בו ללא כל טשטוש.