בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, נואם בכנסת, אתמול (צילום: ליאור מזרחי)

בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, נואם בכנסת, אתמול (צילום: ליאור מזרחי)

אס

גליונות עיתוני הבוקר נערמים על מפתן הדלת בזה אחר זה. באופן טבעי מתפתחת ביניהם שיחה ערה על ענייני דיומא. "נתניהו: אאריך את ההקפאה בתמורה להכרה פלסטינית במדינת העם היהודי", פותחת הכותרת הראשית של עיתון "הארץ" את הדיון במצב המדיני. "הפלסטינים: לא נכיר במדינה יהודית", משיבה לה הכותרת הראשית של "ישראל היום". "תרגיל בהקפאה", מפרשנת את המצב הכותרת הראשית של עיתון "ידיעות אחרונות", ובדיוק כשנדמה של"מעריב" כבר לא יהיה מה להוסיף לדיון, נוחת גיליון מגולגל של העיתון על ראש הערימה עם כותרת שטורפת את כל הקלפים – "חשופים בנתב"ג".

אבי אשכנזי מספק ל"מעריב" דיווח, התופס את הכותרת המרכזית בשער ואת שני עמודי הכפולה הפותחת בעיתון, על מכונת שיקוף חדשה שנחנכה אתמול בנמל התעופה בן-גוריון. המכונה מכונה גמ"מ – "גלאי מגלה מילימטר", והיא מוצבת ופועלת החל מאתמול לצד עמדת המכס כדי לבדוק את הנכנסים למדינת ישראל. בין השעות שמונה בבוקר לארבע אחר הצהריים, מדווח אשכנזי, נבחנו במכונת השיקוף 20 נוסעים שנחשדו בניסיון להבריח מוצרים אסורים. המכונה, כך מוסבר, מסוגלת להציג סריקה מלאה של גופי נוסעים חשודים, במערומיהם, וזאת בלי הכרח להפשיטם. "רק גבר יבדוק גבר ואשה תבחן אשה", מבטיח מיטלמן ולדימיר, האחראי על הפרויקט.

אל מול נושא זה נאלמים העיתונים האחרים דום.

תחכמוני

"נתניהו לסיעתו: יש אינטרסים חשובים מלבד התנחלויות", קוראת כותרת בראש עמ' 2 של "הארץ". בדומה לכותרת הראשית בעיתון, גם זו מדגישה את האפשרות האופטימית (מבחינת עורכי "הארץ" וקוראיו) שבה יתאפשר קידום המשא-ומתן עם הפלסטינים. בגוף הידיעה, לעומת זאת, מדווחים ברק רביד, יהונתן ליס, נטשה מוזגוביה ואבי יששכרוף כי "בינתיים לא ידוע על הסכמה – בין ישראל לארה"ב או בין ישראל לפלסטינים – שתאפשר לפתור את המשבר ולחדש את המגעים הישירים לשלום".

התמונה שעולה מ"ישראל היום" דומה. גדעון אלון, מתי טוכפלד ואפרת פורשר מדווחים בכפולה הפותחת של העיתון על נאום נתניהו אתמול במליאת הכנסת, אך מוסיפים כי על-פי "בכירים בלשכתו של נתניהו", "גם אם הפלסטינים היו נענים בחיוב להצעתו – לא היה רה"מ מחדש את הקפאת הבנייה כפי שהיתה". אותם בכירים מסבירים כי "ההקפאה מתה ובכל מקרה לא תחזור במתכונת שהיתה", וכעת מתנהל דיון מול האמריקאים על "צמצום היקפי הבנייה ביהודה ובשומרון", אך לא על הקפאה מלאה שלה. "במקביל", כך מצוין, "טענו אמש שרים בליכוד כי הצהרתו של נתניהו היתה תרגיל מחוכם ותו לא".

זה, כאמור לעיל, גם נוסח הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות", רק בלי שם התואר "מחוכם". לצד הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" מודפס תצלום ראש של נתניהו, הנראה כעוס במיוחד. איתמר אייכנר, צביקה ברוט ורוני שקד מדווחים על דברי ראש הממשלה אתמול בכנסת, ומוסיפים כי על-פי "בכיר בליכוד", "המהלך של נתניהו הוא תרגיל שנועד להטיל את האחריות לניתוק המו"מ על הפלסטינים".

הימים שבהם דווח שאולי נתניהו "חצה רוביקון" ומתכוון ברצינות לקדם משא-ומתן מדיני, שבמסגרתו תיסוג ישראל משטחים נרחבים בגדה המערבית תמורת הסכם שלום עם הפלסטינים, חלפו, ודברי השבח שנתניהו גרף מ"ידיעות אחרונות" ו"הארץ" נראים כעת רחוקים. נכון להיום, "ישראל היום" הוא שוב העיתון היחיד שמרעיף מחמאות על ראש ממשלת ישראל.

שמעון שיפר טוען בטור פרשנות ב"ידיעות" כי נתניהו "יעשה הכל כדי לטרפד את המשא-ומתן עם הפלסטינים כבר בשלב הנוכחי. עוד לא נולד המנהיג הפלסטיני שיסכים להיענות לדרישה של ישראל לפני שסיפרו לו על הסחורה שעליה דנים, על הגבולות של המדינה הפלסטינית העתידית". בהמשך מספק שיפר הצצה למסגור של כשלון המשא-ומתן, לא רק בעיני מנהיגי העולם, אלא גם בעיני "ידיעות אחרונות". "נתניהו", כותב שיפר, "מחפש כל תעלול לדחוק את הפלסטינים לעמדת הסירוב שקרוב לוודאי תבודד את ישראל, תציב אותה במערבולת של האשמות מצד הקהילה הבינלאומית ותציג אותה בעולם כמדינה גזענית".

"הם ייתנו הכרה לדורות והוא ייתן הקפאה לחודשיים. אולי שלושה", מתמצת עקיבא אלדר ב"הארץ" את ההצעה של נתניהו לפלסטינים, ואז עולב אישית בראש ממשלת ישראל: "פעם הביטחון כיכב במשבצת של 'ייתנו' בתשדיר הפרסומת של נתניהו. כשאין פיגועים (ויש מאחזים), המוח של סוחר הרהיטים המציא את פטנט המדינה היהודית". גם אלדר מציג את ההצעה של נתניהו לפלסטינים כתרגיל שנועד להטיל על הצד האחר את האחריות לכשלון המשא-ומתן וחוזה כי את המחיר תשלם דווקא מדינת ישראל.

ב"מעריב" מתמצה הדיווח על נאום נתניהו אתמול בכנסת בידיעה לא ארוכה במיוחד בעמ' 7. לעומת זאת, כותרת בראש שער העיתון, ועמ' 5 כולו, מוקדשים לידיעה קצרה מאת בן כספית, ולפיה סיעת קדימה "מתכננת תגובה מעניינת להצהרת הנאמנות שעברה שלשום ברוב גדול בממשלה". על-פי דיווחו של כספית, "אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון תביא קדימה ביום רביעי הקרוב להצבעה בכנסת הצעת חוק שקובעת כי הצהרת העצמאות, בנוסחה המלא והמוכר, תהפוך לחוק יסוד".

כספית מסביר כי המניע למהלך הוא לאו דווקא נאמנות יוצאת מגדר הרגיל של הסיעה לעקרונות המגילה, אלא הרצון להשפיל את ראש הממשלה ולזכות בכמה נקודות בקרב על דעת הקהל. כספית חוזה כי הקואליציה תיאלץ להתנגד להצעה זו, "לאור התנגדות גורפת של הסיעות החרדיות, שלא מכירות בכל חלקיה של הצהרת העצמאות", ומשום כך "יועמדו אנשי הליכוד וישראל-ביתנו במערומיהם ובמצב מגוחך במיוחד".

מציאה

אחרי שזכו אתמול לדיווח מאת כתב העיתון בצפון-קוריאה, נהנים הבוקר קוראי "ידיעות אחרונות" מדיווח שהכין שליח העיתון לצ'ילה, עדי גולד, שהגיע למכרה סאן-חוזה, שם עומד להתחיל מבצע חילוץ כורים הלכודים זה כחודשיים עמוק מתחת לפני האדמה. שני הדיווחים הללו הם ביטוי, בין היתר, ליתרונו של עיתון זה בתחום התקציב.

אמנם אין "זווית יהודית" לסיפור הכורים הלכודים בצ'ילה, אך "הזווית האנושית" של סיפור זה כה משמעותית, עד שניתן להעלות את 33 הכורים הצ'יליאנים יחדיו לדרגת יהודי אחד, נניח, ולהצדיק את המאמץ העיתונאי. כדי לעזור ביצירת עניין בגורל הכורים עטופה הידיעה של גולד ב-33 שמות, תצלומי פנים ופרטי טריוויה של הכורים הלכודים, כל זאת תחת הכותרת "הכר את הכורה – מי הכורה הכי ביש מזל, מי עוד לא ראה את הבת שנולדה לו, ומי התעורר בעזרת אלביס". על קרלוס בריוס, למשל, מסופר כי הוא "מנהיג קבוצת הרמפה", וכי "ביקש לנתק את הקשר עם צוות הפסיכולוגים בטענה שהוא". כך.

"נראה כי בשלב זה הוויכוח המרכזי בקרב הכורים הוא לגבי השאלה מי יהיה הכורה הראשון שיעלה ומי האחרון", מדווח גולד, ובהמשך מוסיף כי "אם הכל ילך כמתוכנן, בתוך יממה וחצי יהיו כל הכורים מחוץ למכרה המקולל".

העיתון מזמין את קוראיו לעמוד הפייסבוק "ידיעות אחרונות החדשות" כדי לשוחח עם גולד, שאמור לדווח החל מהשעה 14:00 שעון ישראל באופן שוטף על התקדמות מאמצי החילוץ. גולד, אגב, הוא אחד מכ-750 עיתונאים מכל רחבי העולם שקיבלו אישור להגיע לאזור המכרה.

ראש משרד סוכנות הידיעות AP בבואנוס-איירס, מייק וורן, דיווח אתמול על אחורי הקלעים התקשורתיים של מאמצי החילוץ. לדבריו, מאות העיתונאים שהגיעו למקום הספיקו לבצע בשבועות האחרונים לפחות 17 תאונות דרכים על הכביש המוביל מהמכרה המבודד לעיירה הסמוכה, מרחק שעה נסיעה בכביש עפר. הוא מוסיף כי מחיר התחבורה באזור הוכפל, כל המלונות הקרובים בתפוסה מלאה, ויזמים מקומיים משכירים אוהלים ללינה באזור תמורת כ-580 דולר לשבוע ("מציאה", כהגדרתו).

הדיווח של וורן פורסם בעמוד הפייסבוק של סוכנות AP, ומאפשר למתעניינים ללמוד מעט מעבר למה שמדווח במהדורות החדשות. בסופו של הדיווח הפניה למצגת אינטראקטיבית שהכינה סוכנות הידיעות על מאמצי החילוץ. בעמוד הפייסבוק "ידיעות אחרונות החדשות", לעומת זאת, בקושי יש קישורים, וגם אלה לא מפנים לאתר ynet, אלא לעמודי פייסבוק ייעודיים המציגים מאמרים מתוך העיתון המודפס.

כמה עמודים לפני הדיווח מצ'ילה בכל זאת מפנה "ידיעות אחרונות" את קוראיו לאתר ynet. דני אדינו אבבה מדווח על חייל בשם ואדים לידין, ששירת לצד גלעד שליט וצילם אותו שבועות אחדים לפני שנחטף.

"לידין העביר בימים האחרונים את התמונה ל'ידיעות אחרונות', ובסיוע העיתון נוצר הקשר עם משפחת שליט", מדווח אדינו אבבה. העיתון מדווח על המפגש בין הצלם למשפחת שליט, מדפיס כמובן את התצלום המדובר, ומזמין את הקוראים לצפות ב"תיעוד מצולם של הפגישה המרגשת" בין לידין ובין הורי שליט, באתר ynet.

בעבר התייחס העיתון אל הזרוע המקוונת של קבוצת "ידיעות אחרונות" כאל יריב. חבל שלקח לו עשור לשנות את יחסו, ומוזר שבמקביל מועלות ידיעות נבחרות מהעיתון המודפס הן לאתר ynet והן לחשבון ייעודי באתר פייסבוק. הבידול המותגי ששירת את אתר ynet ואת העיתון המודפס בתחילת הדרך הולך והופך למעמסה. די לקבוצה בשני מותגים כלכליים המתחרים זה בזה ("כלכליסט" ו"ממון"), אין צורך גם בקניבליזציה בחזית המקוונת.

מה קרה

כל העיתונים, למעט "הארץ", מדווחים הבוקר על קריסת קיר באזור גבעת-אנדרומדה ביפו. "למרבה המזל", מדווחים אבי אשכנזי, נתיב נחמני ויצחק טסלר ב"מעריב", אף שהקיר קבר תחתיו כמה וכמה כלי רכב, "איש מעוברי האורח ומהתיירים הרבים באזור לא נפגע". ב"ישראל היום" מגדירים זאת אבי כהן ויהודה שלזינגר כ"נס".

בכל הדיווחים מצוין כי חרדים שהפגינו נגד בנייה באזור בטענה לחילול קברים טענו אתמול כי מדובר בעונש מטעם אדושם בכבודו ובעצמו. "הוכחה לכוח עליון שהחליט לפגוע במחללי הקברים", נוסח הטענה ב"מעריב". ב"ישראל היום" מצוטט ארלה יקטר, מנהל מחאות החרדים באזור, שאמר: "רק לפני כמה חודשים עשו פה תפילה המונית עם רבנים מקובלים, לבשו שק וממש הטילו קללה על המקום, והנה רואים מה קרה".

אל מול נפנוף הפונפונים

"הבורסה בתל-אביב: מדד 25 שבר שיא של כל הזמנים", קוראת כותרת בתחתית שער "הארץ", לאחר שמדד תל-אביב 25 הגיע אתמול לרמה של 1,242 נקודות, הגבוהה ביותר אי-פעם. נתן שבע מדווח כי "בשוק ההון מסבירים את העליות בריבית הנמוגה במשק", והעיתון מפנה את קוראיו להרחבה במוסף "דה-מרקר". "פסימיות בעולם, שיאים בתל-אביב", קוראת הכותרת הראשית של עיתון זה. אחת מכותרות הביניים בכתבה של שבע, המודפסת בכפולה הפותחת של העיתון, היא ציטוט הקורא: "הבורסה תמשיך לשבור שיאים". הדובר הוא רמי דרור, מנכ"ל הדס-ארזים.

"זוהי גם תקופה כלכלית חלשה בעלת אופק קודר, שבה הסיכונים להפסד גדולים והסיכויים לרווח נמוכים", כותב לעומת זאת רותם שטרקמן בטור פרשנות המודפס לצד הכתבה. שטרקמן מסביר את עליית מדד תל-אביב 25 כך: "כי הריבית האפסית שולחת אנשים להשקיע במניות; כי החברות מדווחות על תוצאות טובות יחסית בשל חזרתו החלקית של בטחון הצרכנים. כי תמיד עדיף להיות אופטימיים, זה נשמע טוב יותר בתקשורת, משמח את הציבור ומסייע לפוזיציה. כי השווקים מניחים באופן מוזר שככל שיהיה רע יותר, כך יהיה טוב יותר. כלומר, ככל שהנתונים יראו על הידרדרות חמורה יותר, כך אובמה ימהר להזרים מאות מיליארדי דולרים".

עמ' 4 מוקדש כולו למאמר נוסף, מאת עמי גינזבורג, שאף הוא מבקש לצנן את ההתלהבות. "מה אי-אפשר ללמוד מהשיא במעו"ף?", שואל גינזבורג, ומשיב שש תשובות, ביניהן: "שוק המניות בשיא"; "הכלכלה הישראלית חוזרת לתקופת הצמיחה המהירה"; "המשבר הכלכלי העולמי נגמר"; ו"המעו"ף החזיר את ההפסדים מ-2007".

"הטבלה משקרת", קוראת כותרת טור מאת יהודה שרוני המתפרסם הבוקר במוסף "עסקים" של "מעריב". "הדיבורים על שוק מניות גועש או על 'בועת בורסה' אינם מוצדקים", הוא טוען, ומציין כי "הבורסה הישראלית תלויה בשלב זה כמעט באופן מוחלט בבורסה האמריקאית [...] מכיוון שהמשק האמריקאי עדיין לא שיגר את צפירת ההרגעה – והריבית האפסית תעיד על כך – אז צריך לקחת גם את נתוני הבורסה הישראלית בעירבון מוגבל".

בראש שער מוסף "השוק" של "כלכליסט", לעומת זאת, מודפסת הכותרת "מי שנכנס בשפל של 2008 רשם תשואה פנטסטית של 90%". חנן פייגנבאום מדווח על השיא שהושג בבורסה, וחוזר אף לשנת 2000 ושנת 1995 כדי לחשב כמה הרוויח מי שנכנס אז לבורסה התל-אביבית. על שער המוסף "שוק ההון" של "גלובס" הודפס אתמול איור של שור במדי מעודדת, מניף פונפונים צבעוניים ויוצא במחול.

זוטות

לפי ידיעת תצלום בתחתית עמ' 10 של "מעריב" [אריק בנדר], סגן השר איוב קרא "התקין [אתמול] בלשכתו בכנסת לוח מטרה שעליו מודבקת תמונתו של הנשיא האיראני, ובכל רגע פנוי הטיל לעברו חצים חדים". בתצלום הנלווה נראה קרא מטיל חצים חדים על תמונת אחמדינג'אד, שאמור לבקר מחר בלבנון, ואולי גם לעורר פרובוקציה בגבול הצפוני של ישראל.

במוסף "עסקים" של "מעריב" מדווחים יהודה שרוני ונורית קדוש כי חברת יונילוור-ישראל עתידה להעביר את מפעל חברת בייגל-בייגל מאזור התעשייה ברקן שבשומרון לתחומי הקו הירוק, בעקבות לחץ בינלאומי.

ענייני תקשורת

בכל העיתונים מדווח על הכרזת עובדי רשות השידור על סכסוך עבודה.

כרמית ספיר-ויץ מדווחת במוסף "המגזין" של "מעריב" כי החלה העברת ארכיון גנזים מבית-הסופר בתל-אביב לספריית בית-אריאלה. "זהו יום חג לספרות העברית", מצוטט גורם עלום שם באגודת הסופרים.

ב"גלובס" מתפרסם ראיון שערך לי-אור אברבך עם מנכ"ל ערוץ 9, ליאוניד בלחמן.

סוכנות הידיעות הפלסטינית מען דיווחה כי ברשות הפלסטינית הכחישו את הפרסום אתמול ב"הארץ", שלפיו מערכת החינוך ברשות תעשה שימוש בספר המציג את שני הנראטיבים לסכסוך הישראלי-ערבי, שנפסל על-ידי משרד החינוך.

בתחתית עמ' 26 של "ידיעות אחרונות" מתפרסמת מודעה מטעם הטלוויזיה החינוכית הישראלית, הקוראת ל"עיתונאים בכירים" לגשת למכרז על "הגשת מועמדות להנחיית התוכנית 'ערב חדש' – מנחה בכיר". המועד האחרון – ה-24 בחודש זה.