וירוס בגב האומה

כל העיתונים מדווחים באופן בולט במעלה השערים, וב"מעריב" בכותרת הראשית, על חדירה של וירוס ריגול למחשבי מדינות עוינות לישראל ובראשן איראן. "'תולעת' ריגול פגעה באיראן", נכתב בכותרת על שער "ישראל היום". "דיווח: וירוס מתוחכם חדר למאות מחשבים באיראן. מסוגל לבצע צילומי מסך, לאסוף מידע מהדיסק הקשיח ולהקליט את מה שנאמר ליד המחשב. פגע במדינות נוספות במזרח-התיכון, 'גם בשטח ישראל וברשות הפלסטינית'. מומחים: 'וירוס חסר תקדים במורכבותו. מדינה היא שפיתחה אותו'".

בכל העיתונים מודגש כי הווירוס פותח, ככל הנראה, על-ידי "מדינה", ובמשתמע, לא על-ידי ארגון טרור או קבוצת האקרים, ובמשתמע מן המשתמע, כשהדברים אמורים בכותרות שמנות בכל העיתונים הישראליים – על-ידי מדינת ישראל. ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות" דואגים גם לעברת את שם הווירוס (flame) ומכנים אותו "להבה", וב"הארץ" מסביר עודד ירון כי הטענה שהווירוס פגע גם ב"שטח מדינת ישראל" שאובה מדו"ח של חברת אבטחה רוסית (קספרסקי), ש"כללה את ישראל והרשות יחדיו ברשימת המותקפות". עוד לפי ירון, קספרסקי וחברת האבטחה האמריקאית סימנטק זיהו נקודות דמיון בין הווירוס לקודמיו ("דוקו" ו"סטקסנט") שתקפו באיראן.

ב"ידיעות אחרונות", אחרי שהוא מצטט מהתקשורת הזרה טענות כי מפתחת הווירוסים היא אכן ישראל, מעלה רונן ברגמן סברה כי הוירוס הנוכחי, בניגוד לאלו שתקפו באיראן, מופעל דווקא על-ידי "גורמים בעולם התחתון הבינלאומי" שלמדו לחקות את דרך יצירת הווירוסים, ולא על-ידי אחת מחמש המדינות המסוגלות, לדבריו, לייצר וירוסים ברמת תחכום כזו. ברגמן מציין גם כי גילוי הווירוס הנוכחי, כמו גם הקודמים, הוא כישלון של יצרניו ושולחיו, שאמורים היו לדאוג לכך שייעלם ללא עקבות.

הדיווח ב"מעריב" (סוכנויות-הידיעות) וב"ישראל היום" (אילן גטניו) נראה כאילו סבל בעצמו ממתקפה של וירוס המשבש את פעולתן של תוכנות תרגום. ב"ישראל היום" תוספת שלא מצאתי באף עיתון אחר: תגובת לשכת ראש הממשלה (באדיבות שלמה צזנה). ומנכ"ל חברת קספרסקי אומר לירון ב"הארץ": "חשוב להבין כי כלים כאלה יכולים לשמש בקלות נגד כל מדינה".

ובינתיים, בסוריה

"המורדים הסורים: נשתלט על הנשק הכימי אחרי אסד", נכתב בכותרת הראשית של "הארץ". מקריאת הידיעה עצמה – ראיון של אנשיל פפר עם "בכיר באופוזיציה" ששמו אינו מוסגר – עולה כי מדובר במהלך חיובי, כלומר: ההשתלטות על הנשק הכימי נועדה למנוע את נפילתו בידי "ארגוני טרור". עוד מוסר הבכיר לפפר כי מחצית מ-6,000 אנשי צבא אסד שנהרגו מאז פרוץ ההתקוממויות נרצחו "על-ידי נאמני המשטר" בחשד לעריקה. "באופוזיציה מעריכים כי כוחותיו של אסד אינם שולטים בלפחות 35% משטח המדינה", מוסרים אבי יששכרוף ועמוס הראל בידיעה נפרדת בעמ' 4.

"כמו הקהילה הבינלאומית, ישראל החריפה את תגובותיה הפומביות למעשי אסד בימים האחרונים", מוסרים עוד יששכרוף והראל. "בישראל גם מתחדדת ההבנה שדינו של אסד ללכת – ושבשלב זה כבר אין מקום להפרדה בין האינטרס הישראלי לבין המיאוס הכללי ממעשיו של הרודן הסורי. מנגד, גם אין אשליות באשר לעתיד שצופן בחובו המשטר הבא".

"החינוך הבריטי שקיבלו בשאר ואסמה אסד בשלבים שונים בחייהם לא השאיר חותם די חזק על בני הזוג, שמנהיגים רבים במערב קיוו בעבר כי הם יחוללו שינוי לא רק בסוריה, אלא בעולם הערבי בכלל. זו אחת המסקנות של סרט דוקומנטרי ששודר אמש בערוץ 4 הבריטי", מדווחת דפנה ורדי ב"מעריב".

מגוחך בעורף האויב

"טורקיה דורשת 9 מאסרי עולם לאשכנזי וקצינים בכירים על חלקם בפרשת המשט", נכתב בכותרת ידיעה של ברק רביד בעמ' 5 של "הארץ". "כתב האישום דוחה את טענת ישראל לפיה לוחמי השייטת פעלו מתוך הגנה עצמית", ובסך-הכל דורשת התביעה 18 אלף שנות מאסר במצטבר "על פשעים אחרים שהארבעה ביצעו לכאורה", מדווח רביד. ב"ישראל היום" לא מסוגלים פשוט לדווח על ההתנהלות מעוררת הגיחוך של הטורקים, ובמקום זאת בוחרים לשחזר כיצד היה מגיב ילד פטריוטי בכיתה ז' למשמע הדברים: "לטורקים אין בושה", נכתב בכותרת על השער. "אין להם בושה", נכתב בכותרת הכפולה הפותחת. "נבזות טורקית", פותחת כותרת המשנה. "חיידק טורף השתלט על אנקרה", מודיעה כותרת טור הפרשנות של דן מרגלית, המאשים את הטורקים ב"צורך כפייתי הגובל בילדותיות לעסוק בסוגיית המשט".

באותה כפולה מתפרסם גם הטור השקט והענייני כתמיד של הפרשן לענייני משפט אביעד הכהן ("מגוחכת וחסרת בסיס", הוא מכנה את ההחלטה הטורקית), וחבל שהסגנון והפאסון שלו אינם מחלחלים לשאר העורכים והפרשנים ב"ישראל היום".

זרים

"מצולמת ללא הפסקה" היא הכותרת הראשית הלא לגמרי ברורה של "ישראל היום", המכוונת לכך ש"מאות מצלמות אבטחה יוצבו ברחבי תל-אביב-יפו", וכי העירייה מבקשת לגבות מס מיוחד מהתושבים לתפעולן. "עשרות שוטרי משמר-הגבול התפרסו בדרום תל-אביב", נכתב בכותרת ידיעה של יניב קובוביץ וגילי כהן בעמ' 5 של "הארץ". השניים סוקרים אירועים נוספים הקשורים לסוגיית הזרים בישראל: שלושה מהגרים סינים נפצעו בחילופי אש של חיילי צה"ל עם מבריחים חמושים, מאבטח באתר בנייה בדרום תל-אביב טוען כי הוכה על-ידי אפריקאים, סרטון של יהודי המשליך ביצה על אדם שחור פורסם ברשת ועורר הד נרחב.

"עלינו לתת לפליטים חסות, הם לא הפקר", נכתב בכותרת בולטת על שער "מעריב", המצטיין בזמן האחרון בדיווח האנושי שהוא מעניק לסוגיית הזרים – ציטוט מראיון של כרמית ספיר-ויץ עם הסופר אהרן אפלפלד (ב"מעריב" יכולים היו לוותר על הכינוי "בכיר הסופרים בארץ", המציע כי במערכת העיתון קיימים מאזניים משוכללים המדרגים מושכים בעט. ואם אלה קיימים: גורו לכם ב"מעריב" מלטפס עליהם). "הרי אנחנו דוחפים את הפליטים אל הפשע, אל הרציחות, אל האינוסים", נכתב בכותרת הראיון בעמ' 21.

בכפולת העמודים 9-8 ממשיכים להתפרסם הדיווחים של יובל גורן משכונת התקווה ("אלמונים השחיתו דירה שהושכרה לפליטים, ובעלי בתים נוספים מקבלים איומים ואזהרות טלפוניות"). אבי אשכנזי מדווח כי "רשות המסים פשטה על מעסיקי זרים".

תורת המלך

"הארץ" מקדיש מקום במרכז השער לדיווח על תוצאות משפטם של השוטרים שהפקירו לגורלו את גנב הרכב הפלסטיני הפצוע עומר אבו-ג'ריבאן. השוטרים, ברוך פרץ ואסף יקותיאלי, הורשעו בגרימת מוות ברשלנות. "השופטים: דגל שחור מעל פרשת השב"ח שהופקר". כזכור, ביוני 2008 נטשו שוטרים את אבו-ג'ריבאן, שנפצע קשה אחרי שהתהפך עם רכב שגנב, על כביש ליד פסגת-זאב. אבו-ג'ריבאן, שלא היה מסוגל ללכת, מת מהתייבשות.

גם ב"מעריב" מדווחים על המשפט, תחת הכותרת "שוטרים שהפקירו פלסטיני פצוע הורשעו בגרימת מוות ברשלנות" (יוסי אלי). באותו עמוד (14), ידיעה קטנה בשולי הדף (זוהר שחר-לוי) מבשרת על "הסדר בין ג'ק טייטל לפרקליטות". סניגוריו של טייטל, שמעצרו בחשד שרצח שני ערבים הסעירה בזמנו את התקשורת, "הגיעו להסדר עם הפרקליטות, במסגרתו הודו בשמו בחלק מהעבירות המיוחסות לו, ובהמשך יוגש כתב אישום מתוקן ממנו יושמטו חלק מהעובדות". לא צוין אילו מהעבירות או אילו מהעובדות.

"'תורת המלך': התיק נסגר", נכתב בכותרת ידיעה קטנה בשולי עמ' 20 של "ידיעות אחרונות". "היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין החליט לסגור את תיק החקירה נגד הרבנים שחיברו את הספר 'תורת המלך'", מדווחת טובה צימוקי. "הנימוק: העדר ראיות מספיקות שלפיהן מדובר בהסתה לאלימות ולגזענות. החקירה התנהלה נגד הרבנים יוסף אליצור, יצחק שפירא, יצחק גינצבורג, דב ליאור ויעקב יוסף". הספר עוסק בדיני הריגת גוי.

עוד כותרת ראשית

"זעקת המג"דים" היא הכותרת הראשית החנונית של "ידיעות אחרונות". "במכתב שכתבו 15 מג"דים, ויוגש היום לכנסת, הם מזהירים: הפרו את כל ההבטחות שניתנו לנו. מערך המילואים קורס, הצבא לא מוכן למלחמה הבאה", נכתב בכותרת המשנה. מעל לכותרות ציטוט מהמכתב: "בעוד חמש שנים לא תמצאו קצינים שרוצים להתקדם מעבר לתפקיד מ"מ או מ"פ. זו לא נבואה שחורה, זו המציאות. ביום פקודה, השאלה היא: האם כולם יגיעו? האם נזכור מה עושים עם הנשק?". "אין מספיק אימונים, אין מספיק אמצעים – ואין תגמול", נכתב בכותרת הגג לכפולה הפותחת, שם מופיעה ידיעה על המכתב.

המוספים

"קשה לקרוא את היומן שלה בלי לדמוע", פותחת כותרת המשנה לראשית על שער המוסף היומי של "ידיעות אחרונות" ("24 שעות"), שכאילו נלקחה מספר הוראות העריכה הלא כתוב של העיתון בשנים האחרונות (הכתבה עצמה: כדי לקדם את ערעורה על קלות העונש שנפסק לנהג דורס, משפחת הילדה הנדרסת, שנותרה משותקת, מציגה את יומנה האישי בעיתון). מדור הרכילות של המוסף מוקדש כולו לזמרת מדונה, הנמצאת בארץ: "כנראה שיהיה קשה מאוד להתחמק מהתמונות והמראות גם ביומיים שנותרו עד להופעה", כותב הרכלן צחי קומה. אם אתם קוראי "ידיעות אחרונות", כמובן, המעניק לזמרת פרסום חינם ללא הפסקה.

כתבת השער של המוסף היומי של "מעריב", "המגזין", היא כתבת יחצנות למלון שטרם הוקם. כתבת השער של מוסף התרבות "ז'ורנל" היא ראיון מתורגם מה"אובזרבר" עם הזמרת (המצוינת) רג'ינה ספקטור, המקודם מהשער באמצעות הקביעה כי זו הזמרת האהובה על ברק אובמה.

כתבת השער של "גלריה", מוסף "הארץ", היא דיווח מתערוכה של אדוארד ויאר בניו-יורק, ש"פותחת צוהר לא רק לחייו של הצייר הצרפתי הגדול, אלא גם להווי החברה הגבוהה והאמנות בצרפת בתחילת המאה ה-20" (אביטל בורג).

ענייני תקשורת

"יש אגדות אורבניות תמימות למדי; לפעמים הן אפילו מוצאות דרכן למהדורות החדשות, אבל מיד מתברר שהן עורבא פרח. ויש מיתוסים תמימים הרבה פחות, שמישהו טורח לבדות ולהפיץ, ויש מי שחוזרים עליהם, גם אם בתום לב. כך, למשל, סיפרה בסוף-השבוע בעלת טור פופולרי בעיתון רב-תפוצה כי 'מחקר שנערך לאחרונה בנורבגיה קובע ש‑93% ממקרי האונס הקבוצתי האלימים בה מתבצעים על ידי פליטים מארצות המוצא האלו' (אפריקאים). 'הלוואי שזה לא היה נכון', הוסיפה בעלת הטור", כותבת צפי סער במדורה "גברת מג'ונדרת" במוסף "גלריה".

והיא ממשיכה: "ובכן, זה בהחלט לא נכון. מקורו של מידע מוטעה זה, שכבר נכתב לפני כמה חודשים בטור בעיתון אחר, בעלילה שקרית של גורמים אירופיים-אמריקאיים, חלקם מתנגדי הגירה ואחרים ניאו-נאציים של ממש. כבר בסוף-השבוע, משהובא לידיעתה של בעלת הטור כי הסתמכה על מקור לא נכון (המידע השגוי צוטט בתחנת טלוויזיה סקנדינבית והיא הסתמכה על ציטוט זה), היא הביעה צער על דבריה, בפייסבוק, ומסרה כי תתקן אותם בטורה הקרוב". בעלת הטור היא דנה ספקטור ב"ידיעות אחרונות", ואת המשך הטור של סער ניתן לקרוא כאן.

על שער עלון הקופונים שנפל מחבילת העיתונים נכתב "שופרסל דיל – עיתון המבצעים". הנה עוד הוכחה לתפיסת העיתונות בתאגיד של דנקנר.