ליברמן מעריך
כל העיתונים ממשיכים לעסוק בכותרותיהם הראשיות בהסתבכויותיו הפליליות של שר החוץ המתפטר אביגדור ליברמן. כל העיתונים חוץ מ"ישראל היום". "ליברמן נחקר באזהרה על העדויות החדשות", נכתב בכותרת הראשית של "הארץ". "במשטרה מעריכים כי המידע מוועדת המינויים לא ישנה את כתב האישום נגד השר המתפטר, אך הוא מחזק את הראיות נגדו ותומך בהטלת קלון", נכתב בכותרת המשנה. "אמש: ליברמן נחקר באזהרה פעם נוספת בתום השקת קמפיין הליכוד-ביתנו", נכתב בכותרת הראשית של "מקור ראשון".
"ליברמן נחקר באזהרה בפרשת מינוי השגריר", נכתב בכותרת הראשית של "מעריב". "במשך כ-35 דקות ובפיקוח של ראשי אגף החקירות ויאח"ה עימתו אמש השוטרים את שר החוץ המתפטר עם עדויות חדשות שלפיהן התערב למען מינויו של זאב בן-אריה לשגריר בלטביה", נכתב בכותרת המשנה, "בכנס בבנייני-האומה אמר ליברמן: 'אני מבטיח לך, נתניהו, שנחזור לכאן שוב לאחר הניצחון הגדול'". ב"ידיעות אחרונות" הכותרת הראשית היא "חקירה לילית" וכותרת המשנה מתייחסת לעדותו של אילון, שהוכחשה על-ידיו, כעובדה מוגמרת: "אביגדור ליברמן נחקר אמש תחת אזהרה בפרשת השגריר בן-אריה במשך 40 דקות. הכחיש את עדות דני אילון, שלפיה התערב במינוי".
כותרת נוספת על שער "ידיעות אחרונות" טוענת כי "ליברמן מעריך שלא יוכל לכהן כשר: 'אהיה יו"ר ועדת החוץ והביטחון'". בעמוד הפנימי מרחיבים: "עד הזיכוי", הכוונה.
הליכוד ביתם
גם ב"ישראל היום" מתפרסם על השער דיווח בעניינו של מי שהיה עד לאחרונה שר החוץ של מדינת ישראל. "אמש: ליברמן נחקר בפרשת השגריר", נכתב בכותרת בפינה הימנית התחתונה של העמוד. "שר החוץ לשעבר נחקר במשך כ-40 דקות. היועמ"ש יחליט אם ממצאי החקירה ישנו את כתב האישום", מוסרת כותרת המשנה על רקע תצלום קטן של שותפו החדש של ראש הממשלה בנימין נתניהו במפלגת הליכוד-ביתנו.
הכותרת הראשית ורוב עמוד השער מוקדשים לא לשותף אלא לראש, ולמפלגה. "הליכוד-ביתנו השיק את הקמפיין: 'יש רק פתק אחד'", נכתב בכותרת הגג לראשית של "ישראל היום", שלא משיק היום את הקמפיין שלו, אלא רק ממשיך אותו בעזות מצח וחוסר בושה הולכים וגוברים. "נתניהו: נטפל בבעיה האיראנית", נכתב בכותרת הראשית של החינמון (אתם יכולים להירגע: העניין מטופל). כותרת המשנה מוקדשת לדברור נמרץ: "רה"מ וליברמן קראו לבוחרים לא לבזבז קולות על מפלגות קטנות", נכתב בה (קראתם? הפנמתם?), והיא ממשיכה בציטוט, ספק מובאה, ספק הוראה: "אזרחי ישראל צריכים לחשוב מי המתאים להתמודד עם איראן, עם הטרור ועם המשבר הכלכלי" (רגע, לא קבענו שאין משבר כלכלי ושמצב המשק נפלא?).
הזמרת שרית חדד והזוג נתניהו, אתמול בירושלים (צילום: יוסי זמיר)
כדי להסיר ספק (כאילו היה לכם ספק) מודפסת לצד הכותרת תמונה של אחד, בנימין נתניהו, לצד זמרת פופולרית (שרית חדד). חדד שרה לנתניהו את השיר הידוע "אתה תותח". ב"ישראל היום" לא נזקקים לציון מפורש. העיתון כולו הוא התגלמות המעמד הזה: זמרת פופ שרה לראש הממשלה שהוא תותח.
שלמה צזנה, החתום על טור פרשנות בכפולה הפותחת, מגיש לקוראים דימוי באדיבות מחלקת המסרים של הליכוד: "לשוט בסירה או בנושאת מטוסים" (הסירות הן המפלגות שאינן הליכוד), וקובע בכותרת: "מופע פתיחה בלי טעויות". הטור כולו, המלווה בתצלום נוסף של נתניהו וחדד, הפעם בליווי הגברת נתניהו, הוא מופת לכתיבה עיתונאית מגויסת שלומיאלית באופן קיצוני. "הרדימו את הקמפיין, והתעוררו", לשון כותרת טור הפרשנות של העיתונאי הוותיק והבלתי תלוי דן מרגלית. כפיים.
כלכלת בחירות
שלשום הפנתה הכותרת הראשית של המוסף "ממון" לכתבה של גד ליאור שטענה לקיומה של "כלכלת בחירות" בדמות אישור הטבות כספיות על-ידי הממשלה למגזרים שונים. ואולם, הכתבה היתה חסרה נימוקים משכנעים לכך שעיתוי האישור אינו מקרי אלא קשור לתקופת הבחירות, וסבלה ממיעוט דוגמאות (ארבע בלבד, מהן בסכומים לא מהותיים ולמגזרים קטנים). באותו יום עסק גם "דה-מרקר" בסוגיית קיומה של "כלכלת בחירות", באופן משכנע הרבה יותר (וגם כזה המכבד את הקוראים, ללא עריכה ילדותית ודרמטית באופן מטופש). הרושם שעולה הוא כי ב"ממון" סימנו מטרה, אולם לא מתאמצים יתר על המידה כשהדברים מגיעים ליריית החצים.
בין השאר דיווח שלשום צבי זרחיה על ישיבה של ועדת הכספים שבמסגרתה אישר יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני, לבדו ובתוך דקות אחדות, העברות תקציביות בשווי של מיליארדים. זרחיה הסביר כי בנוגע לחלק הארי של הכסף מדובר בצעד ביורוקרטי בעיקרו, הנובע מסרבול טכני במנגנון ההעברה שאושרה ממילא. אתמול שוב התכנסה הוועדה, והפעם מדווחים עליה גם זרחיה ב"דה-מרקר" וגם ליאור ב"ממון". מעניין לעמוד על ההבדלים בין הדיווחים, המוסיפים על הרושם משלשום.
"אף ח"כ לא הגיע לוועדה – וגפני אישר לבדו תקציבים במיליארדים", נכתב בהפניה על שער "ממון". ליאור מדווח כי גפני, שנכח לבדו בוועדה, הצביע ואישר "את התקציבים למרות אי-נוכחותם של חברי-כנסת נוספים". ליאור חוזר על כך כמה פעמים לאורך הידיעה בהתרסה ("הצבעה 'מוזרה'", הוא כותב), והרושם העולה מהידיעה ומכותרותיה הוא לכן כי גפני העביר מיליארדי שקלים באופן מעורר תמיהה, זאת חרף העובדה שליאור עצמו מציין כי רובו של הסכום הוא אשרור להחלטה על העברה לתקציב הביטחון שלמעשה כבר נוצלה, וכי חלק אחר של הכסף הוא העברה לתפקוד שוטף של משרדי הממשלה.
אלא שמקריאת הדיווח ב"דה-מרקר" נראה כי ב"ממון" החמיצו את הסיפור וכי הם משתמשים במערכת חשבונאית שונה מזו המקובלת. זאת, משום שלפי דיווחו של זרחיה, בחדר הוועדה נכחו לא רק גפני עצמו, אלא גפני וחברת-כנסת נוספת, פאינה קירשנבאום מישראל-ביתנו, שהצביעה גם היא בעד אשרורה של התוספת לתקציב הביטחון בסך 1.6 מיליארד שקל (ב"ממון" מדווחים על 1.5 מיליארד). ועקרוני יותר: זרחיה מדווח כי במהלך ישיבתה אתמול אישרה ועדת הכספים לא רק העברות כספים, אלא גם, ואולי בעיקר, קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה על סך של 740 מיליון שקל. לחלק זה של הישיבה, מציין זרחיה, טרח יו"ר הקואליציה זאב אלקין לגייס חברי-כנסת נוספים, לאחר שגפני סירב בשבוע שעבר (בישיבה שעליה דווח רק ב"דה-מרקר") לאשר קיצוץ רוחבי כשהוא לבדו נוכח.
את הפערים בין הדיווח ב"ממון" (המובלט בהפניה בשער) לבין זה ב"דה-מרקר" אי-אפשר כבר להסביר – נאמר זאת בנימוס – בהבדלי גישה לעיתונות קמפיינים.
היום, בכל מקרה, מתמקדים ב"ממון" בחלק אחר של הקמפיין האנטי-ממשלתי שלהם, זה הקשור ליוקר המחיה (קמפיין שהתגבר, באופן אירוני, לאחר שב"ידיעות אחרונות" החליטו להתעלם ואז לבקר את המחאה החברתית שהלינה על אותו יוקר עצמו). "עוד שבוע: החשבונות מתנפחים", נכתב בכותרת הראשית של המוסף הכלכלי. "החשמל יזנק ב-10%, המים יתייקרו ב-3%, הארנונה לעסקים תעלה – וגם מחירי המכוניות צפויים לטפס למעלה. מה יקרה לחשבונות ולמסים שאנחנו משלמים מ-1 בינואר 2013".
ב"דה-מרקר" ממשיכים לעסוק בכלכלת הבחירות במובנה המקורי, והרחב. "ממשלה בתשלומים: הבטח כסף עכשיו, שא בתוצאות בעוד שנים", נכתב בכותרתו הראשית. "חינוך חינם מגיל שלוש, רפורמות בחינוך, הסכמי שכר, השקעות בתחבורה ותוספות לצה"ל: ממשלת נתניהו פיזרה כסף בנדיבות בארבע שנותיה", נכתב בכותרת המשנה. "החשבון מוגש בתקציב 2013, ואחרי הבחירות צפויים קיצוץ קצבאות והעלאת מסים. ובכל זאת, אתמול אושרה תוספת של 1.6 מיליארד שקל לתקציב הביטחון". אגב, בעמ' 6 של העיתון מוקדשת ידיעה (טלי חרותי-סובר) למצע הכלכלי-חברתי של חד"ש ("'מס עשירים' וביטול הפרטות").
ובעיתוני הכלכלה האחרים: עמוד השער של "כלכליסט" מוקדש כולו לציטוטים מכנס של העיתון שנערך אתמול. הכותרת הראשית היא "ידלין: 'מערכת הבחירות מדחיקה את המצב הגיאו-פוליטי. זו בעיה'", "האלוף במיל' עמוס ידלין העריך שהסיכוי למלחמה נוספת בשנה הבאה נמוך, אך לא אפסי, והתריע: 'בור תקציבי של 15 מיליארד שקל יכול להפוך ל-40 מיליארד אם לא ננהל נכון את מדיניות הביטחון'". ב"גלובס" הכותרת הראשית היא "הנגיד פישר מזהיר: 'אם ניכנס למיתון – הגירעון יעלה ל-7%". "עד להעברת תקציב חדש, המדיניות הפיסקלית תהיה משותקת, וניתן יהיה להגיב לכל אירוע חיצוני שיאיים על הצמיחה רק באמצעות הריבית", נכתב בתמצית טור של אבי טמקין המודפס על השער.
כותרות נוספות
"משרד החוץ: האיחוד-האירופי ינסה לכפות הסדר מדיני באזור", נכתב בכותרת לידיעה של ברק רביד בראש שער "הארץ".
"3 החלטות ממשלה עברו, אך העיר לוד עדיין לא מתפקדת", נכתב בכותרת בתחתית שער "הארץ". היא מובילה לעמוד סיקור של דו"ח המבקר על השלטון המקומי. "המבקר: לוד קורסת, רבע מיליארד שקל ירדו לטמיון", כותרתה. על שער "מעריב" מתפרסמת הכותרת "המדינה נכשלה בשיקומה של לוד", ציטוט מדו"ח המבקר.
"אי.די.בי מתחילה להיערך להסדר חוב; שכרה את שירותי הייעוץ של חברת גיזה", נכתב בכותרת בשולי שער "דה-מרקר".
ידיעת תקשורת אחת
"הרשעה חריגה בגין מאמר מעלה דיון על חופש הביטוי", נכתב בכותרת ידיעה בעמ' 11 של "הארץ". "רב שהתבטא נגד הרב הראשי לפני 8 שנים הורשע בהעלבת עובד ציבור", נכתב בכותרת המשנה. המורשע, אליצור סגל, האשים את הרב הראשי ישראל וייס בשותפות לרצח, חילול שבת וגילוי עריות בשל שותפותו בהתנהלויות צה"ליות שונות שלא נשאו חן בעיני סגל. המאמר פורסם באתר הסיעה של משה פייגלין.