אחד הדברים המעצבנים בתקשורת הוא לראות חלק מסוים בעיתון שמתעסק בתחום לא לו. לאוהדי הספורט יש המגרש שלהם בעיתונים ובאתרים, ואם גם שם דוחפים להם חומרים מעמודי החדשות, אין לאן לברוח.
כזהו בדרך כלל ספורט "ידיעות אחרונות", שאוהב למהול בתכניו עניינים פוליטיים, מדיניים וצבאיים. שם תוכלו לקרוא מה דעתם של הכדורגלנים על מבצע צבאי מתגלגל, ורק אצלם (כמעט, גם ב"מעריב" חוטאים בזה, אבל בקטנה) תגלו לאן נושבת רוח הבחירות המתקרבות בקרב שחקני כדורגל.
ביום שני פירסם העיתון משאל בחירות בין 17 קבוצות מליגת-העל והליגה הלאומית. המשאל פורסם בעמ' 3, תחת כותרת מתחכמת ברוח ספורטיבית: "נתניהו בדרך לאליפות, ברק מתקרב לקו האדום". בעמוד הופיעו תצלומים של ברק, לבני, נתניהו, ליברמן ואחמד טיבי. הקשר בין הכתבה לספורט דומה לקשר בין עורכי המדור לחקר גזע המוח. כמה מהגיגני ספורט "ידיעות אחרונות" אפשר למצוא מדי פעם מטיפים בזעם נגד עירוב פוליטיקה בספורט, או קוראים לפזר מרכזים וממסדים ספורטיביים הבנויים על-פי מפתחות פוליטיים. למה קוראי הספורט צריכים לדעת שקובי גנון ממכבי פתח-תקווה יצביע ליכוד ודודי פדלון ו"עוד אחד בעילום שם" מהפועל באר-שבע יצביעו לעבודה?
שער "ידיעות אחרונות" מה-26.1 (פרט)
מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות", עמ' 3
בספורט "ידיעות אחרונות" בטוחים שנורא חשוב שהקוראים יידעו מה דעתו של הכדורגלן הממוצע על נושאים ברומו של עולם. לפי הקו הזה, אפשר לברר מדי שבוע אצל השחקנים כל מיני עניינים בוערים. למשל: מה התחזית הכלכלית שלהם ל-2009, האם לתמוך בהפסקת אש עם חמאס בתמורה לפתיחת המעברים ומה דעתם על פרשת אונס הנער שבה מעורבים אנשי ספורט.
לנטיות הפוליטיות של כדורגלנים אין מקום במדור ספורט שמתיימר להיות רציני ומעמיק. מקסימום מדובר בקוריוז עם ערך רכילותי, שמקומו בשוליים. העובדה שבספורט "ידיעות אחרונות" מיקמו את משאל הבחירות בעמוד שמאל הפותח מעידה כמה הספורט נטו חשוב להם באמת.
נמני, המקל והגזר
סיפור שהסעיר לאחרונה את הברנז'ה היה הסכסוך של אבי נמני, מנג'ר מכבי תל-אביב, עם ערוץ הספורט. לפני כשבועיים פירסם האתר ראיון עם החלוץ העוזב של הקבוצה, יאניק קמאנאן, שתקף את נמני ("הוא אימלל אותי").
בעקבות הראיון החרים נמני את הכתבת שירלי בר-דיין. בסיום משחק ההפסד למכבי נתניה סירב נמני להתראיין לתקשורת רק משום שכתבת ערוץ הספורט נכחה במקום. לספורט "הארץ" סיפר נמני למחרת: "אני אכן מסוכסך עם כתבת מסוימת שעברה מבחינתי את הגבול. לא הסכמתי להתראיין כל עוד היא שם, אבל בהמשך הענקתי ראיונות לכולם באופן נפרד".
נמני מקורב מאוד לאברם גרנט, שעל התנהלותו המחושבת מול התקשורת נכתב רבות. נמני למד משהו ממורו ורבו, וגם הוא נוקט ביחסו לתקשורת את שיטת המקל והגזר. הוא זוכר היטב איזה עיתונאי כתב עליו מה, והוא יחכה לו בסיבוב לטוב ולרע. כיוון שנמני הוא איש מרכזי ביותר בכדורגל הישראלי והתנהלותו מוכרת, מעטים מאוד הכתבים שיתעסקו איתו. אשר על כן, הכשלונות האחרונים בליגה של מכבי תל-אביב תחת ניהולו המקצועי זוכים בתקשורת לטיפול בכפפות של צמר עדין במיוחד.
הסיפור האחרון ממחיש מה יעלה בגורלו של עיתונאי שלא יישר קו, כמו שירלי בר-דיין. את רוב זמנו ביום שלמחרת בילה נמני בשיחות ארוכות עם כעשרה עיתונאים. כל אחד קיבל ממנו זמן ספיישל. מאורכם של הראיונות שהתפרסמו בכמה כלי תקשורת אפשר להסיק שהכתבים שוחחו איתו כשעה. מי הם אלה שנהנו מאבי נמני גלוי הלב? "ידיעות אחרונות", וואלה, Ynet, "מעריב" (ו-nrg), "הארץ", "ישראל היום" (שהחליטו לבסוף לתת אייטם כללי), טלספורט, ONE ועוד. ומי לא? ערוץ הספורט.
בקטנה כפול שלוש
המלחמה על לבו של הקורא הצעיר הצמיחה את אופנת סיקור ליגות הנוער והילדים. "ידיעות אחרונות" החל בכך כבר לפני כ-15 שנה (עמוד שבועי תחת הכותרת "באים קטנים"), ו"מעריב" שיכלל את השיטה לפני כשנה וחצי עם כפולה שבועית ("תנועת הנוער"). בעקבות צמצום מספר העמודים, החלו בספורט "מעריב" החל מהשבוע להעביר את המדור ליום ראשון העמוס. במסגרת זו מסקרים בעיתון את ליגת הנוער עם משחק מרכזי כולל צילומים וציונים, בדומה למשחק בוגרים בליגה הבכירה. החלטה טובה, רק חבל שהיא נעשית באמצע העונה. בהכירי את אילוצי המקום בימי ראשון, אני בספק אם אנשי "מעריב" יצליחו להתמיד בכך עד לסיום העונה.
טור התקשורת של יואש אלרואי בספורט "ישראל היום" עורר בשבוע שעבר סערונת. אלרואי כתב על זלזולה של הטלוויזיה בענפים הקטנים, ובין היתר ביקר בחריפות כמה עיתונאים ושדרים: "מירי נבו משדרת ברדידות [...] אורי לוי, דני דבורין ועמית הורסקי חסרי מושג באתלטיקה [...] משה גרטל חלוד". ביום שלישי השבוע נמצא לדבורין סניגור בדמותו של עמי פזטל, שנזעק להגן על עמיתו מקול-ישראל. בטור מיוחד הגיב פזטל על דברי אלרואי: "אין לעניות דעתי תיאור אווילי והזוי מזה, כשמדובר אולי בטוב ובבקיא שבשדרי ישראל בתחומי הספורט בארץ ובחו"ל". אכן, שמח בבצה.
כל הכבוד לספורט nrg על שחזה את הפסדה של ילנה יאנקוביץ' בשלב מוקדם באליפות אוסטרליה, אף שהיתה מועמדת לזכות. יאנקוביץ' נוצחה ביום ראשון לפנות בוקר, אבל כבר ביום שישי ידעה הכותרת בדף הבית של מדור הספורט לדווח על ההפסד. הדיווח בכתבה דווקא התעקש לספר על ניצחון. ככה זה כשמתבלבלים בין איבאנוביץ' ליאנקוביץ'. הכל נראה אותו דבר.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il