המשבר הכלכלי פוגע בכולם, ואמצעי התקשורת ואתרי האינטרנט הגדולים אינם יוצאים דופן. ובכל זאת היה משהו משונה בהודעה שפורסמה בשבוע שעבר, שלפיה אתר מקו מבית קשת, שהושק רק לפני כשישה שבועות לאחר שנה וחצי של פיתוח והשקעה של עשרות מיליוני שקלים, מפטר כשישית מעובדיו, עשרים מ-120 העובדים שהעסיק. הסיבה לפיטורים, כך הוסבר, היא קיצוץ של 15% בתקציב הזכיינית, קשת.

כשלעצמה ההודעה הזו אינה משונה. הרי אמרנו, המשבר הכלכלי פוגע בכולם, גם בקשת. מה שמשונה הוא שרק בקיץ האחרון, בסוף חודש יולי, פורסמה הודעה ששבוע לאחר שחגגה השקה מפוארת ומתוקשרת של האתר החדש שלה, שרק עלות עיצובו נאמדה בכמיליון שקל, מפטרת נענע10 עשרים עובדים, משמע כ-10% מכלל כוח האדם שהאתר מעסיק.

האם מדובר בצירוף מקרים? ביוני 2004 השיק "מעריב" את האתר החדש שלו, nrg, שבו הושקעו 25 מיליון שקל ושתפקידו היה להחליף את אתר "מעריב" הישן. כתבה שפורסמה ב"העין השביעית" ביולי 2004 דיווחה על התקוות הגדולות שתלו מייסדי nrg ואנשי "מעריב" באתר החדש ועל גיוס של עשרות כתבים מתחומים שונים למערכת העיתונאית שתפעל במקביל לזו של העיתון המודפס. אחרי חצי שנה החלו דיווחים על גל פיטורים בעיתון, שכלל גם את אנשי האתר ואת סגירתו של האתר באנגלית.

ומה באשר ל-ynet? האתר הושק ביוני 2000 לאחר שפותח במשך שלוש שנים. על-פי ההערכות, הושקעו בו כ-50 מיליון שקל. גם במקרה זה לא חלפה שנה מהשקתו של האתר עד שפוטרו עשרות מלמעלה מ-120 העובדים שגויסו לצורך הקמתו (כיוון שאני הוא זה שחתום על הידיעה בקישור האחרון, עלי לציין שלמיטב זכרוני, בסופו של דבר פוטרו פחות מ-40% מעובדי האתר).

נראה כאילו כל אתר תוכן גדול בישראל מתעקש לחזור על הטעויות של קודמו, והדפוס חוזר על עצמו בצורה מרתיחה ממש: קודם משקיעים בהקמת האתר עשרות מיליוני שקלים; משקיעים בעיצוב חדש, בטכנולוגיה חדשה, מפמפמים לתקשורת אינספור דיווחים על כך שאו-טו-טו האתר יושק ושהשוק ייפול לרגליו. זמן קצר לאחר שהאתר נחשף, האופוריה מתאיידת. בעלי הבית, שקודם לכן כתבו המחאות בלי לחשוב פעמיים, מבינים שהקמת האתר היתה החלק הזול. החלק היקר הוא תפעולו היומיומי – רכישת רוחב פס, שרתים ושאר ירקות, וכמובן, תשלום משכורות לכוח האדם העצום שגייסו לקראת האירוע המכונן. זה הרגע שבו הם מתחילים ללחוץ על מנהלי האתר להתחיל לקצץ, שכן החשבון שמנהלי האתר מגישים להם מוציא אותם מדעתם. אם לא די בזה, התוכניות הגרנדיוזיות בדבר הכנסות מפרסום מתגלות כמנותקות מהמציאות. בעוד שבמקרה של Ynet ו- nrgחלפו כמה חודשים עד שבשורת הפיטורים נפלה על העובדים, בנענע10 ובמקו חלפו רק כמה שבועות, לעתים כמה ימים.

יש כמה סיבות אפשריות להתנהלות הזו: מהתאהבות ילדותית בפרויקט שמסמאת את עיני המקימים והבעלים ומובילה לגיוס מנופח של עובדים, דרך ראייה לטווח קצר שאינה לוקחת בחשבון תנאים כלכליים משתנים, ועד אגו נפוח שמכתיב פעילות מגלומנית; הם רוצים להיות הכי גדולים, הכי חזקים, ולשם כך הם מפתים עוד ועוד עובדים, ובהם עיתונאים רבים, חלק במשרות מיותרות וכפולות, לעבור אל המדיום החדש, זה שיכריז על המהפכה ולאחר מכן יגדיר מהי בדיוק.

אלא שהמהפכה מבוששת להגיע. הגיוס הראוותני, שהיה סמוי מהעין רגע לפני שהאתר עלה לאוויר, הופך בלתי נסבל זמן קצר לאחר השקתו. הראשונים לשלם את המחיר הם העובדים, אלו שעזבו מקום עבודה אחר, שפותו במשכורת גבוהות מאלו שהשתכרו קודם לכן, שהסבירו להם כי הפעם זה יהיה אחרת ושבאתר הזה יעשו עיתונאות אחרת, תוכן ברמה, תוכן עצמאי. בטח. למרבה הצער, רק כעבור כמה גלי פיטורים אכזריים תופסים האתרים את הפרופורציה המתאימה, הצנועה, המתאימה לתנאי השוק. האם לא ניתן היה לחסוך את כל זה?

אין בלבי ספק כי מנהלי האתרים לא גייסו עובדים רק כדי לפטר אותם שבועיים לאחר השקת האתר. אין בלבי ספק כי הם כואבים את פיטוריהם. ועדיין יש לקח לעובדים, ביניהם, כאמור, לא מעט עיתונאים: דינם של פרויקטי תוכן גדולים באינטרנט הישראלי הוא להיפתח בקול תרועה רמה ובהמון עובדים מריע, ולהפוך תוך זמן קצר לפס ייצור מדכא של מפוטרים ממורמרים.

אין בכך להטיף לשמרנות, אין בכך להמליץ על אי-נטילת סיכונים או לקבוע שאין סיכוי למיזמי תוכן חדשים. ואולם נראה שיש לקחת בחשבון שלא פעם הקשר בין ההצהרות היומרניות למציאות היומיומית הוא קלוש. מצד שני, כאשר נזכרים במה שקרה לעיתונים החדשים, אלה שמודפסים על נייר עיתון, שצצו כפטריות אחר הגשם בשנים האחרונות, מגיעים למסקנה שייתכן שהבעיה אינה טמונה בעובדה שמדובר בפרויקטי תוכן מקוונים.

הערה קצרה לסיום: אף פעם לא הבנתי את הטעם או התועלת בהתנצלות כמו זו שמודיעה בחגיגיות כי "לא היה מקום לפרסם את תמונתו של אלון בן-דוד אליה נלוו כיתוב וציור, מיום 16.3.07". היש מישהו שאומר לעצמו, "אהה, התמונה מה-16.3.07? ודאי! אני זוכר את התמונה הזו"? כך גם ההחלטה של אתר nrg לפרסם את ההתנצלות תחת ערוץ "רכילות – לוקאלי". אם רוצים לקבור את ההתנצלות, מדוע לא למקם אותה בערוץ "ספורט – כדור-מים"?