פסק הדין שבו נקבע כי רביב דרוקר הוציא לשון הרע על השוטר לשעבר ראובן סומך יבוטל, כך הוסכם היום במסגרת ערעור שהגישו ערוץ 10, חדשות 10 ודרוקר.

לפני כחצי שנה פסק בית-משפט השלום בנתניה כי כתבה ששודרה בתוכנית ליל שישי של הערוץ הוציאה את דיבתו של סומך. על אף שרוב הכתבה חסתה תחת ההגנות שמעניק החוק, דבריו של דרוקר בפתיח, שלפיהם סומך הודח מתפקידו במשטרה, לא הוכחו, פסק בית-המשפט. לפי השופטת ד"ר איריס רבינוביץ-ברון, לסומך "הראו את הדרך החוצה", אבל לא "זרקו אותו" מהשירות, כפי שאמר דרוקר. "ישנו הבדל 'איכותי' במצב הדברים", פסקה השופטת, וחייבה את דרוקר והערוץ לפצות את סומך ב-45 אלף שקל.

רביב דרוקר לפני טקס קבלת פרס סוקולוב, דצמבר 2011 (צילום: "העין השביעית")

רביב דרוקר לפני טקס קבלת פרס סוקולוב, דצמבר 2011 (צילום: "העין השביעית")

בעקבות פסק הדין הגישו דרוקר והערוץ, באמצעות עו"ד תמר תורג'מן-קדם, עו"ד שמרית קניג ועו"ד ורדית זיגלבאום, ערעור לבית-המשפט המחוזי מרכז. "נוכח קביעתו העובדתית של בית-המשפט קמא – לפיה המשטרה הראתה לסומך את הדרך אל מחוץ לשורותיה – האמירה לפיה 'זרקו אותו' ממנה הינה אמת", נטען בערעור. "אמירה זו עומדת באופן ברור במבחן האמת המהותית, הוא המבחן הקובע האם ביטוי מסוים חוסה תחת הגנת החוק. בהתאם להבנתו של האדם הסביר, האמירה כי 'זרקו' אדם מסוים ממקום עבודתו נמצאת במתחם הביטויים לתיאור מצב של דחיקה מחוץ לשורות המשטרה. ככל שקיים הבדל בין הביטויים הנ"ל, הרי שבוודאי שאין המדובר בפער גדול".

בהמשך הערעור נטען כי "על מנת לאפשר חופש ביטוי אמיתי, בית-המשפט אינו אמור 'לכלוא' את המפרסם לביטוי אחד ויחיד המתאר לדעתו במדויק ולחלוטין את המציאות העובדתית. נוכח חשיבותו של חופש הביטוי, סביב אותו ביטוי אחד ויחיד המתאר במדויק את המציאות העובדתית שנקבעה על-ידי בית-המשפט קיים מתחם של ביטויים אפשריים החוסים כולם תחת הגנת אמת בפרסום. לא נקודה ספציפית, כי אם מרחב. [...] על מנת להגשים את חופש הביטוי וחופש העיתונות במלואם – אין זה מתפקידו של בית-המשפט לבחור עבור המפרסם את דרך ההתנסחות. בית-המשפט אינו אמור להכתיב סטנדרטים של טעם טוב לתקשורת. שלל הביטויים הנמצאים במתחם הביטויים הינם ביטויים לגיטימיים, והמפרסם זכאי לבחור בכל אחד מהם כרצונו".

בסופו של דבר לא נדרש השופט אילן ש. שילה, סגן נשיא בית-המשפט המחוזי מרכז, להכריע בסוגיה. הבוקר, במסגרת דיון מקדמי בבית-המשפט, הודיעו באי-כוחם של הצדדים: "הגענו לכלל הסכמה לפיה יבוטל פסק הדין, אולם מתוך הסכום ששולם – יוחזר סכום של 5,000 שקל ותו לא". השופט שילה אישר את ההסכם, ובכך באה הפרשה לסיומה. את סומך ייצג עו"ד אופיר יצחקי.