אני לא באמת יודע מה התרחש בחדר ועדת הכלכלה ברבע השעה האחרונה של הדיון במסגרת הכנת חוק החדשות המקומיות לקריאה השנייה והשלישית, כי הרחיקו אותי מחדר הוועדה בהוראת היושב-ראש אבישי ברוורמן, אבל זה גם לא באמת משנה. עד אותו הרגע שבו הוצאתי מהחדר, גזר הדין כבר ניתן: החדשות המקומיות, כלי תקשורת שפעל בישראל מאז ראשית שנות ה-90 של המאה הקודמת, מסך הטלוויזיה היחיד שמתמקד בישראל הלא עשירה והלא נוצצת והלא תאגידית, מת סופית ונקבר קבורת חמור.

יו"ר ועד העובדים של החדשות המקומיות חיים הר-זהב בהפגנת העובדים מול מעון ראש הממשלה בירושלים, 4.12.12 (צילום: מרים אלסטר)

ראשיתו של חוק החדשות המקומיות, החוק שהיה אמור לתת תקציב שיאפשר לחדשות המקומיות להמשיך לשדר, בפגישה בבית-הקפה הנרייטה ברחוב ארלוזורוב בתל-אביב, ה-7 באוקטובר האחרון. לפגישה הגיעו חברי ועד העובדים וח"כ אבישי ברוורמן. הוא סיפר לנו כמה חשיבות הוא מייחס לחדשות המקומיות בתור מי שהיה דמות מרכזית בבאר-שבע במשך שנים. הוא הרצה לנו על אחריות תאגידית ועל זה שלא מתקבל הדעת שהוט ויס, שתי חברות שמרוויחות הון תועפות, לא יחזירו קצת לציבור באמצעות מימון החדשות המקומיות כשירות למען החברה. לחצנו את ידו בחום ובהתרגשות ויצאנו לדרך.

הצעת החוק נכתבה, הוגשה ללשכה המשפטית של הכנסת ואנחנו, מצדנו, הקמנו את חברת "עיתונות מקומית מאוגדת בע"מ", קואופרטיב בבעלות העובדים: הנחנו, מתוך הכרה של המספרים, שבתקציב של 18 מיליון שקל (תקציב החדשות המקומיות המוצע) תוכל חברה בבעלות העובדים לחסוך את מרכיב הרווחים השמנים ואת משכורות ההנהלה המנופחות ולהשקיע 100% מהכסף בייצור עוד ועוד מהדורות ובמשכורות ראויות לעיתונאים שיעבדו בהן. התחשיב שלנו דיבר על 5–6 מהדורות אזוריות בתקציב הזה, ועוד מהדורה ארצית בשפה הערבית. זו הזדמנות היסטורית, חשבנו לעצמנו, להחזיר את החדשות המקומיות למעמדה ככלי תקשורת משמעותי ולא איזו תוכנית זרוקה בקצה הסקאלה בין שידורי יהדות איראן לבין התוכנית המרגשת על המסע של ילדי כיתות ד' מנווה-מונוסון לגליל המערבי.

אז חשבנו. אז מה.

בלשכה המשפטית של הכנסת אמרו לצוות של ברוורמן שנכון יהיה להעביר את החוק בקריאה טרומית כשבחוק כתוב שהעלות היא על משרד התקשורת, כי זה יהיה פשוט יותר מבחינת הניסוח. מסתבר שלחוקים שבהם מחייבים את המדינה לשלם יש מין שטאנץ או משהו וזה חוסך עבודה. ברוורמן הסביר לנו שזו לא בעיה (כי הרי האוצר מתנגד לשלם משהו) ושהוא יעביר מכתב אישי לשר האוצר ולוועדת השרים לחקיקה ויבטיח להם שבין קריאה טרומית לקריאה ראשונה, הוועדה בראשותו תחליט שתאגידי הלוויין והכבלים ישלמו, ולא משלם המסים. אחרי הכל, מדובר בחובה חברתית שלהם, לתפיסתו.

חמושה במכתב של ברוורמן (ובהבטחה דומה שנתנו גם אנחנו, העובדים, לפי הצעתו של ברוורמן), הסכימה ועדת השרים לחקיקה לתמוך בהצעה, והיא אכן עברה בקריאה טרומית כשברוורמן מסביר למיקרופון במליאת הכנסת כמה חשוב לתקצב כראוי את החדשות המקומיות ומדגיש כי האחריות לתשלום היא על הוט ויס.

יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ אבישי ברוורמן מנהל ישיבה של הוועדה, 24.12.13 (צילום: פלאש 90)

בזמן שאנחנו התרגשנו במליאה, בתאגידים לא ביזבזו זמן והתחילו במסע לחצים על חבר-הכנסת מהעבודה. לוביסטים, פגישות אישיות, שיחות טלפון – אכלו לו את הראש. מה פתאום אתה מפיל את זה עלינו, שאלו בהוט וביס את ברוורמן. מה לנו ולדאגה לציבור? מה עוד? שנקנה טנקים למשרד הביטחון?

את הציטוטים האלה לא הבאתי ממוחי הקודח. הם באו מהפגישה שהוגדרה כ"דיסקרטית וג'נטלמנית" ואליה הוזמנתי כמה ימים אחרי הקריאה הטרומית. בפגישה שנערכה במשרד יח"צ תל-אביבי נכחו אבישי ברוורמן (שהזמין אותי תוך הדגשה שאבוא לבד), מנכ"ל הוט הרצל עוזר, מנכ"ל יס רון אילון ואדם נוסף. הוא הציג בפני את המנכ"לים ואמר לי שהם אנשים הגיוניים ושצריך למצוא דרך לשמור על העובדים, ואם אפשר – גם על הפריפריה. ההצעה שלהם דיברה על מגזין תקופתי שיעסוק גם בפריפריה, והם הציעו לקלוט 20–30 עובדים בחברות שלהם (וגם בחברות שהגדירו כחברות אחיות כמו "וואלה", האחות ליס, וערוץ i24news, האח של הוט). כל זה, כמובן, בהנחה שלא יהיה חוק ושיבוטלו החדשות המקומיות כליל. השידור ייצא מאחד האולפנים של התאגידים, ולאו דווקא מהפריפריה עצמה כמו במהדורות ששידרנו.

ח"כ גילה גמליאל בישיבת ועדת הכלכלה, 23.6.13 (צילום: פלאש 90)

אבל אנחנו עיתונאים, אמרתי להם. אנחנו מדווחים על חדשות. אנחנו לא עובדי תוכנית אירוח שתזמין ראשי ערים, אלא כתבים שמספרים מה קורה לאזרח. אנחנו מדווחים על עוולות במקומות שהערוצים הארציים לא מגיעים אליהם – מי יעשה את זה במקומנו? מי ייתן את השירות הזה לציבור? מי יחשוף שחיתויות בעירייה בצפון? מי ידאג לדיווח על ההסעה שלא ניתנת לילד המוגבל שגר בדרום? ומה עם תושבי בית-שמש? ולוד? והקריות? ואיך עובד מקריית-שמונה יגיע לעבודה בתחנת i24news ביפו והאם הכתבת מבאר-שבע אמורה להגיע כל יום לדסק של "וואלה" באבן-גבירול? איפה העניין הזה של ייצוג עיתונאי אזורי?

סירבתי בנימוס להצעות, אחרי התייעצות קצרה עם החברים בוועד העובדים. אנחנו לא רק עובדים מאוגדים – אנחנו קודם כל עיתונאים, וסגירת כלי תקשורת זה לא דבר שעיתונאים משתפים איתו פעולה.

באותה השעה ממש החליטה הממשלה שלא רק שהיא תומכת בהצעת החוק של ברוורמן, היא גם מציבה מחיר על הפקת החדשות המקומיות: הקואליציה תתמוך בהקצאת 18 מיליון שקל לחדשות המקומיות.

ברוורמן, שבינתיים יושב בפגישה ג'נטלמנית, ניצב בפני סיטואציה חלומית למחוקק: הצעת החוק שלו תידון בוועדה שהוא עומד בראשה, והוא זוכה לברכת הקואליציה ולהבטחת רוב.

אלא שמה שעבור כל מחוקק אחר היה חלום, הפך עבור ברוורמן לחלום בלהות.

עובדי החדשות המקומיות מפגינים מול משרד האוצר בירושלים, 15.12.12 (צילום: יונתן זינדל)

אני לא יודע לומר מה בדיוק קרה שם, אבל די ברור שכל ההצהרות של ברוורמן על האחריות הציבורית של התאגידים ועל הדאגה לעובדים ולפריפריה התפוגגו לכדי אבק-הצהרות מיד כשמנכ"לי תאגידי הענק התחילו להטיל עליו את כובד משקלם.

ישיבת ועדת הכלכלה שנערכה באותו שבוע, יומיים אחרי "הפגישה הג'נטלמנית", נפתחה בכך שברוורמן הודיע על נושא הדיון ומיד הכריז על הפסקה וקרא לנו לחדרו. בחדר נכחו שוב שני המנכ"לים, ברוורמן, חברי-הכנסת גילה גמליאל ורוברט אילטוב (שהיה ברור לנו מהרגע הראשון שתומכים בעמדת התאגידים) ומיכל בירן, שנכנסה כדי להיות מצד העובדים. שוב הוצעה לנו ההצעה להרוג את החדשות המקומיות תמורת מגזין עם ראשי ערים, אבל הפעם היא שונמכה: התאגידים יקלטו 30–40 עובדים במקצועות טכניים בלבד. "אבל יש לנו 70 עובדים ומהם חצי הם כתבים ועורכים וצלמים", אמרתי, "מה הם יעשו אצלכם? יהיו מתקיני ממירים? מוקדני שירות?". דחינו את ההצעה, וברוורמן, שחזר לאולם הישיבות, נעל את הישיבה, שלא נאמרו בה יותר מעשרה משפטים לפרוטוקול.

באותו לילה ניסה יו"ר ההסתדרות עופר עיני לתווך בין הצדדים. בשיחות טלפון נפרדות שקיים איתי ועם ברוורמן הוא הציע להוריד את סכום התקצוב מ-18 מיליון ל-10 מיליון תמורת קליטת כל העובדים. אמרתי לעיני שב-10 מיליון אי-אפשר לעשות חדשות מקומיות. הוא אמר שהוא מאמין שברוורמן יידע להביא 10 מיליון מהתאגידים וזה ישמור על העובדים. הסכמתי, וברוורמן הביע גם הוא את הסכמתו.

הבעיה היחידה היתה שלברוורמן לא היתה שום סמכות לקיים מו"מ בשם הוט ויס, ולכן הדיל של קיצוץ תקציב תמורת שמירה על עובדים מעולם לא היה רלבנטי. את זה גילינו בישיבה הבאה.

מנכ"ל חברת הכבלים הוט הרצל עוזר (צילום מסך)

ח"כ מירב מיכאלי הגיעה לוועדה כדי להתעקש שהתקציב לא יירד מ-18 מיליון שקל. ברוורמן, שראה זאת, שלח את אחד מאנשי צוותו להזכיר לי שיש דיל. שאסכים ל-10 מיליון כדי שתהיה קליטה של העובדים. אני חושב שמה שעורר אצלי את התובנה שהדיל לא ממש קיים היתה הפעם הרביעית או החמישית שבה הרצל עוזר, מנכ"ל הוט, צרח לעברנו: "שקל שייצא מהחברה שלי ואתם לא תעבדו אצלי! אף אחד מהעובדים שלכם לא יעבוד אצלי!". כן, אפשר לומר ששם חשדתי.

ח"כ גילה גמליאל, שותפתו לדרך של ברוורמן עוד מימיהם כיושבת-ראש אגודת הסטודנטים ונשיא אוניברסיטת בן-גוריון, היתה זו שהציעה שלא רק שהתקציב יירד ל-10 מיליון בלי הבטחה כלשהי באשר לעתיד העיתונאים, התקציב יירד ל-5 מיליון שקל מתוך תקווה שהאוצר יוסיף עוד 5 מיליון (אותו אוצר, נזכיר, שברוורמן נשבע שלא ייקח ממנו שקל והוסיף לכך מכתב חתום). ברוורמן קפץ על ההצעה, שתואמה איתו כמובן, וזה אכן מה שעבר בוועדה באיזה מין בזאר הזוי שבו צועקים סכומים וצורחים איומים ובוקה ומבולקה.

הקריאה הראשונה עברה על סכום של 5 מיליון שקל בלבד, קיצוץ של 75% כמעט מהתקציב המקורי, כשכל הזמן הזה הוט ויס לא מגלים ולו מחויבות קלה שבקלות להעסקת העיתונאים או לאיכות המוצר שיביאו למסך.

ועבדנו קשה בין הקריאה הראשונה לבין הדיון הבא בוועדת הכלכלה. הסברנו לחברי-הכנסת שב-5 מיליון שקל אי-אפשר לעשות חדשות מקומיות. זאת אומרת – אפשר. אפשר לעשות מהדורה אחת, וזה ממש לא חדשות אזוריות, אלא מהדורה אחת ארצית שפשוט תשדר דברים נורא לא חשובים ומה אכפת לתושב קריית-ביאליק מה קורה בבתי-הספר במצפה-רמון ומה אכפת לתושבת רמלה על מצב התברואה בבית-החולים של צפת.

מנכ"ל חברת הלוויין יס רון אילון (צילום מסך)

ברוורמן כינס את הישיבה. למרבה הזוועה, הוא ראה מולו בשולחן חברי-הכנסת את מירב מיכאלי, מיכל בירן, איציק שמולי, מיכל רוזין ורונן הופמן – כולם חברי-כנסת שהביעו את תמיכתם בהעלאת התקציב ל-18 מיליון שקל שישולמו על-ידי התאגידים.

הוא פתח בפיליבסטר ושלח מיד את עוזריו, כמו גם את הלוביסטים של הוט ויס, לקרוא בדחיפות לגילה גמליאל ורוברט אילטוב כדי לאזן מעט את התמונה. גם מנכ"ל תאגיד הכבלים הרצל עוזר היה מודאג מאוד. הרוב ל-18 מיליון היה מוצק וברור. עם כניסתה של גמליאל לחדר הוועדה הופסק הפיליבסטר, אבל עדיין לא היה לברוורמן וגמליאל רוב.

למרבה הזעזוע, הוועדה החליטה בניגוד לעמדת התאגידים שמי שיחליט על מתווה החדשות המקומיות יהיה הרגולטור, מועצת הכבלים והלוויין, ולא התאגידים עצמם. עוזר קרא אליו את הלוביסטית שלו וביקש ממנה להביא עוד אצבעות. הישיבה הזאת, אבוי, לא הולכת כמו שתיכנן יחד עם ברוורמן. הוועדה מחליטה עוד החלטות מעוררות פלצות, כמו למשל שאם התאגידים לא יעמדו במתווה שתציג המועצה, יושתו עליהם קנסות.

הלוביסטים מגייסים מוועדות אחרות את חברי-הכנסת משה פייגלין, צחי הנגבי ויוני שטבון. הם מקווים ששלושת הח"כים יצביעו עם ההצעה שגילה גמליאל רוצה להציע – תקציב של 10 מיליון, שמתוכו 5 מיליון מהאוצר. באוצר מבהירים לברוורמן שאם הוועדה תוציא תחת ידיה הצעת חוק עם משמעות תקציבית, היא תופל על-ידי הקואליציה במליאה, אך ברוורמן מתעקש על ההצעה הזאת. ראש הלשכה של שר האוצר לוקחת את שלושת הח"כים שזה עתה נכנסו לשיחה. היא אומרת להם שעמדת הקואליציה שהם נמנים עימה היא 18 מיליון מהתאגידים. הם מיישרים קו עם הקואליציה, ורוברט אילטוב, עוד "אצבע" של ברוורמן, נמוג בינתיים מחדר הוועדה. אחר-כך נשמע מפי השמועה (המבוססת) שבאוצר הזכירו לאילטוב שיש הצעות חוק תקציביות שלו עצמו שנמצאות עדיין בצנרת החקיקה ושהן עלולות ליפול בצורה מסתורית אם לא יישר קו עם עמדת הממשלה ואם יתעקש על עמדת הוט ויס.

ח"כ רוברט אילטוב (צילום: מרים אלסטר)

גמליאל אומרת לברוורמן ששלושת הח"כים יצביעו בעד ה-18 מיליון. לפתע ברוורמן צורח למיקרופון של הוועדה: "יעקב נאמן אמר שאין בעיה לא פתירה. יש פה בעיה! צריך לפתור אותה! אני נועל את הישיבה!", מכה בחמת זעם עם הפטיש על השולחן ויוצא בצעדי ריצה מחדר הוועדה.

בהעדר רוב להצעת התאגידים ובהימצאו של רוב מוצק להצעה שביקשו העובדים להעביר, הצעה שמבטיחה מקסימום מהדורות, ברוורמן לא מאפשר הצבעה.

כעבור שבוע הוא מכנס שוב את הוועדה. השעה היא 09:30 כשהוועדה מתכנסת. בחדר, הו כמה נורא, שוב הח"כים רוזין, מיכאלי, בירן ושמולי. ברוורמן מודיע שהוא לא פותח את הדיון עד הגעתה של החברה גילה גמליאל. כולם ממתינים כ-20 דקות עד שגמליאל מגיעה לחדר הוועדה. ברוורמן מבקש להעמיד להצבעה תקציב של 5 מיליון. מיכאלי, נודניקית שכמותה, מתעקשת שהתקציב חייב לעמוד על 18 מיליון. ראש תחום כלכלה במועצת הכבלים והלוויין מתחנן לזכות דיבור וברוורמן לא מאפשר לו לדבר, אז הח"כים מבקשים ממנו לתת לאיש המקצוע לדבר. ברוורמן מתרצה בסוף, ונציג הרגולטור אומר כי צריך להבין שב-5 מיליון שקל המהדורות ייראו אחרת לגמרי. שאי-אפשר, טכנית, לייצר מהדורות כמו היום בסכום הזה.

ברוורמן מעמיד את הדברים להצבעה ומבהיר בכל דרך אפשרית כי לא יאפשר לסכום של 18 מיליון לעבור. אני מזכיר לח"כים שהסכום של 10 מיליון השקלים הגיע כפשרה שאמורה היתה לכלול את העובדים ולא כדי לתת לברוורמן סולם להוריד את הסכום. ח"כ איציק שמולי מציע להעביר את החוק על 10 מיליון שקלים. ברוורמן מצביע נגד ההצעה של שמולי, נגד ההצעה של מיכאלי ל-18 מיליון ובעד 5 מיליון שקל בלבד. בהצעה תומכת, לא ממש מפתיע, ח"כ גילה גמליאל.

בשלב הזה התפרצתי. צעקתי לברוורמן שהוא הרג את החדשות המקומיות. שפיטורי 70 העיתונאים והמוות של סיקור הפריפריה לגמרי על ראשו, והוא הרחיק אותי מהוועדה.

כשהרחיקו אותי מחדר הוועדה נזכרתי בפגישה ההיא בהנרייטה לפני כמה חודשים. נזכרתי בנאום הסוציאל-דמוקרטי של ברוורמן על החובה של התאגידים כלפי הציבור. נזכרתי בדברים הנלהבים על עיתונות בפריפריה ועל כמה זה חשוב. ואז עבר לידי בכיר מאוד בהוט. הוא חייך לעברי, לחץ לי את היד ואמר לי: "נתתם פייט טוב".

וברוורמן? הוא הוציא הודעה שדאג להמשך מימון החדשות המקומיות והסביר בפייסבוק שלו כמה זה חשוב.

וכך מתו החדשות המקומיות, וכך הן נקברו קבורת חמור.

חיים הר-זהב הוא יו"ר ועד העובדים של החדשות המקומיות

תגובה

מלשכת יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ אבישי ברוורמן נמסר: "השמירה על עובדי החדשות המקומיות בפריפריה היתה בראש סדר העדיפויות של ברוורמן בבואו להגיש את הצעת החוק להמשך קיומן של החדשות המקומיות. חשוב להזכיר כי ח"כ ברוורמן היה היחיד שסייע לחדשות המקומיות, לאחר שהסתיים התקציב הממשלתי שמימן את החדשות המקומיות, והגיש את הצעת החוק בזמן ששום גורם אחר לא היה מוכן להירתם לעזרתם.

"לאחר שהתברר כי הממשלה מסרבת לתקצב את החדשות המקומיות, החליט ח"כ ברוורמן להטיל את מימון החדשות המקומיות על חברות הכבלים והלוויין. לכן נשלח המכתב לוועדת השרים לחקיקה שאיפשר את קבלת תמיכת הממשלה להצעת חוק. אחרת החוק לא היה עובר בקריאה הטרומית, והחדשות המקומיות לא היו מקבלות תקציב כלל.

"לח"כ ברוורמן הובהר כי חברות הכבלים והלוויין אינן מתכוונות להעסיק אף אחד מעובדי החדשות המקומיות אם הצעת החוק תאושר בכנסת בנוסח שעבר בוועדת השרים לחקיקה. מאותו רגע הוא ניסה להביא להסדר בין העובדים לחברות כדי שיעסיקו כמה שיותר עובדים מבין עובדי החדשות המקומיות.

יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ אבישי ברוורמן מנהל ישיבה של הוועדה, 15.10.13 (צילום: פלאש 90)

"במהלך דיוני הוועדה היתה הסכמה על העסקת כמה עשרות עובדים בחברות הכבלים והלוויין וכן הפקת תוכנית בנושאי פריפריה. לאחר שהפשרה הזו נדחתה על-ידי העובדים, פעל ברוורמן יחד עם מספר חברי-כנסת להפעיל לחץ על משרד האוצר לחזור בו מהתעקשותו ולהעביר תקציב לחדשות המקומיות.

"במהלך הדיונים הובהר כי הסכום של 18 מיליון שקלים הוא סכום מנופח, ועובדי האולפנים בצפון ובדרום אמרו כי ניתן להפיק מהדורות בסכום נמוך בהרבה. מי שהעלה ראשון את הטענה שהסכום של 18 מיליון שקלים הוא גבוה מדי הוא יו"ר ועד העובדים בעצמו. לבסוף אושרו 5 מיליון שקלים, גם כי הובהר שסכומים גבוהים בהרבה יביאו את הדיונים לבג"ץ, ולכן החדשות המקומיות לא יחזרו לשדר.

"לגבי הטענות על פיליבסטר, הן משוללות כל אחיזה במציאות. כנהוג, בוועדה מתקיים דיון ציבורי רחב, ומי שרצה להביע דעתו בעניין זכה לעשות זאת. חשוב לציין כי במה נרחבת ניתנה בדיוני הוועדה לעובדים ולנציגיהם.

"לסיכום, הצעת החוק שאישרה הוועדה אתמול היא התוצאה הטובה ביותר מבין החלופות שהיו, היא תאפשר את המשך שידורי החדשות המקומיות כבר מאפריל השנה וכן את המשך העסקת העובדים בפריפריה. כל הצעה אחרת היתה מביאה להפלת החוק ולתוצאה שבה לא היה מושקע ולו שקל אחד בחדשות המקומיות והעובדים היו מוצאים עצמם מובטלים, או לדיונים ממושכים בבית-המשפט שהיו מביאים לתוצאה דומה".

מלשכתו של ח"כ רוברט אילטוב לא נמסרה תגובה.