בבחירות לכנסת ה-16 עצר שופט בית-המשפט העליון מישאל חשין שידור ישיר של מסיבת עיתונאים שיזם ראש הממשלה אריאל שרון. חשין היה אז יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, ושרון – מועמד הליכוד לראשות הממשלה הבאה. מסיבת העיתונאים כונסה על-ידי שרון כדי להשיב לטענות שהועלו נגדו (ושימשו את תעמולת הבחירות של מפלגות האופוזיציה, בראשן העבודה) על חשדות לעבירות פליליות שיוחסו לו ושנחקרו על-ידי המשטרה (פרשת האי היווני). חשין קטע את השידור משום שסבר כי שרון מנצל אותו לתעמולת בחירות, שהיתה אסורה במסגרת של דיווח חדשותי בערוצי הטלוויזיה.

החלטתו של חשין עוררה תגובות ערות והפיחה קצת רוח חיים במערכת הבחירות, שהיתה מנומנמת למדי עד אז. טענו נגדו שהוא נקט צעד חסר תקדים ובלתי מוצדק, בעוד שהוא הסביר כי לפי שיפוטו, שרון ניצל לרעה את המתכונת הלגיטימית של דיווח ממסיבת עיתונאים כדי לצקת לתוכה תוכן תעמולתי בוטה שמקומו בתשדירי הבחירות הרשמיים. זו לא היתה הפעם הראשונה באותה מערכת בחירות שהתנהלותו התקשורתית של שרון עוררה השגות: חודשיים קודם לכן, בעת הפריימריז בליכוד (מתחרהו היה בנימין נתניהו), בעת ביקור ביחידה צבאית, השמיע שרון הצהרה פוליטית וקרא לציבור ללכת בהמוניו לקלפיות ביום הבחירות. לידו ניצב באותה שעה מפקד חיל האוויר דן חלוץ. ייתכן שזכר המעמד ההוא השפיע על חשין כעבור חודשיים כשהורה לקטוע את שידור מסיבת העיתונאים של שרון.

כשצפיתי אמש (25.11.13) במסיבת העיתונאים של שר האוצר יאיר לפיד, נתקפתי געגוע לשופט חשין: מדוע לא נמצא מישהו דוגמתו במערכות החדשות של ערוץ 2 וערוץ 10 שיורה לעצור את השידור?

מלכתחילה ההחלטה להעמיד את זמן המסך הנחשק הזה לרשותו של לפיד היתה שגויה. ההודעה שהיתה בפיו לא הצדיקה שידור חי בהיקף מלא. הוא לא בישר על תוכנית כלכלית מהפכנית ולא על התפתחות אחרת, הרת גורל, העומדת לשנות את פניה של המדינה. כל מה שמסר היה הודעה על החלטתו שלא להוציא אל הפועל כוונה קודמת – להעלות את מס ההכנסה ב-1–2 אחוזים. המידע הזה, שתמציתו ממילא דווחה בפתיחת המהדורות על-ידי מגישיהן, אינו אירוע חדשותי דרמטי המצדיק את הלאמת מרקעי שני הערוצים העיקריים (ערוץ 1 היה עסוק בשידור משחק כדורגל) על-ידי השלטון. די היה לדווח על כך מפי מגיש המהדורה בצירוף אינסרט המביא משפט מפתח בקולו של לפיד, ולעבור לאייטם הבא.

שר האוצר יאיר לפיד מבשר כי מס ההכנסה לא יעלה, בשידור ישיר בחדשות הערוצים 2 ו-10 (צילומי מסך)

יתרה מכך, לפיד ניצל באופן בוטה את המעמד כדי לשרת את מטרותיו הפוליטיות ולקדם את תדמיתו האישית. את מרבית דבריו הקדיש להרעפת דברי חיבוב וחנופה על מעמד הביניים, כשהוא מתאמץ להצטייר בעיניו כנציגו הנאמן בממשלה וכמי שכל מעייניו בהיענות לצרכיו. המסר שביקש שר האוצר להעביר למעמד הביניים היה שקוף עד כדי מיאוס: אני, מנהיג יש-עתיד, ממלא את הבטחותי במערכת הבחירות ורתום כולי לשפר את מצבכם הכלכלי.

בעבר השתמשו מנהיגי המדינה במתכונת של שידור ישיר, בראש מהדורת החדשות בערוצי הטלוויזיה, כדי להודיע או להגיב על התרחשויות חריגות עם השלכות לאומיות משמעותיות: הסכם הפסקת האש עם מצרים במלחמת ההתשה (גולדה מאיר, אוגוסט 1970), פירוק הממשלה (אהוד ברק, דצמבר 2000),פרישה מהחיים הפוליטיים (אהוד אולמרט, יולי 2008), סיום מבצע "עמוד ענן" (נתניהו, נובמבר 2012). יאיר לפיד ניצל את הפורמט הזה כדי למסור הודעה מינורית, ובעיקר – כדי להפיק ממנו תשואה תדמיתית.

הפוזה שבה בחר לפיד – הודעה מיוחדת, בפריים-טיים, המשודרת בשני הערוצים העיקריים – גרמה לו, אולי, להאמין שאומה שלמה מצפה בצמא למוצא פיו. מתסכל להיווכח שלא נמצאו בחדרי החדשות של ערוץ 2 וערוץ 10 עורכים אחראים שיפסיקו את החיזיון המופרך הזה, יקראו לשר האוצר לסדר וישוו למעמד את ממדיו התקשורתיים הראויים.