איראן

"קיים סיכוי רב שהבוקר (א') פירק אובמה את הפצצה האיראנית ללא כל ירייה אחת. ישראל צריכה לשמוח על כך, ולא להזעיף את פניה לוושינגטון כאילו נבגדה מאחור", כותב ג'קי חוגי, הפרשן לענייני ערבים של גלי-צה"ל, במדור הדעות של גליון "גלובס" שחולק אתמול. "ההסכם שנחתם בז'נבה הוא צעד ראשון לקראת הסרה אפשרית של כל המגבלות על הכלכלה האיראנית. חשיבותו המרכזית היא במסר שעובר לקהילה העסקית על חזרתה של איראן למפת הסחר הבינלאומית", נכתב בכותרת המשנה לסקירה של דורון פסקין ב"כלכליסט".

מחוץ לעיתונים הכלכליים, ההסכם שנחתם אתמול בין איראן למעצמות המערב זוכה לתגובות מעורבות: כל עיתון מציג את עמדתו הידועה מראש.

"נחתם הסכם גרעין היסטורי בין איראן למעצמות", מתפעלת הכותרת הראשית של "הארץ". ששת מאמרי הפרשנות ניצבים על הקשת שבין ברכות להסכם לברכות חרישיות על ההסכם. "עסקה טובה" היא כותרת מאמרו של ברק רביד. "לבלוע את הרוק" היא זו של עמוס הראל. כותרת מאמר המערכת היא "לתת סיכוי להסכם". המאמר הוא גנרי והכוונה, כמובן, לכל הסכם. חמי שלו מעיר כי לא ברור מה מסוכן יותר לבטחונה של ישראל – האפשרות שאיראן תחתור ליצירת נשק גרעיני בחסות ההסכם או הבידוד שישראל תיכנס אליו כתוצאה מהמאבק של נתניהו באותו הסכם.

"בז'נבה הוכשר הגרעין האיראני", מקוננת הכותרת הראשית של "מעריב". "בשעה 04:04 לפנות בוקר צייץ שר החוץ האיראני זריף בטוויטר: 'יש הסכם', ובישר על תחילתה של מציאות חדשה בין טהרן למערב, המאיימת על ישראל", קובעת כותרת המשנה ללא כחל ושרק. "הרפובליקאים בקונגרס הבטיחו: 'נמשיך בסנקציות על איראן'". נדב איל כותב טור תחת הכותרת "תרגיעו". שלום ירושלמי ואורי אליצור לא רגועים, ואילו עמיר רפפורט כבר מחמש את המטוסים.

"לא סוף העולם" היא ההפניה הבולטת משער "ידיעות אחרונות" למאמר של נחום ברנע. הכותרת הראשית היא "ההסכם והדאגה". "במקום לבכות את ההסכם שנחתם, או לאיים על אובמה בפעולה צבאית שלא תהיה, נתניהו ייטיב לעשות אם ירכז את מאמציו לריסון ההסכם הבא", כותב ברנע. שמעון שיפר כותב כי קודמיו של נתניהו בראשות הממשלה השאירו את ההובלה במאבק הפומבי באיראן לאמריקאים, וניהלו את החזית הישראלית בגזרת הביון החשאית. "נתניהו שינה את קווי המתאר של המדיניות הישראלית. הוא הציב את ירושלים מול טהרן, ראש בראש. איים לתקוף לבד. אתמול לפנות בוקר התברר שההימור הזה היה טעות". איתן הבר, נאמנם של קודמיו של נתניהו, כותב טור תחת הכותרת "תתחילו לפחד", שרוחו של נתניהו שורה עליו, והחבטות מחויבות המציאות בשל בימת הטור נדמות מאולצות.

ב"ישראל היום" עסקים כרגיל: נדמה שמאז הבחירות האחרונות החינמון התרגל לסקר את הפייבוריט שלו מעמדת האנדרדוג. "משחק מכור", מתלוננת הכותרת הראשית, המלווה בקריקטורה של מאייר הבית שלמה כהן. כמו העיתון, היא נעדרת עומק ונטולת חן – שר החוץ קרי נראה בה מחזיק שלד מטרייה ואומר: "הבטחתי לכם הגנה? קיימתי". הפריט השני המלווה את הכותרת מעביר את ההסתכלות האנדרדוגית אחורה לשלב הילדות: תמונה של ראשי המשא-ומתן עם הכיתוב "זריף מחכך ידיים בסיפוק". האם ב"ישראל היום" שוקלים להטיל חרם על איראן ולא לדבר איתה בהפסקות?

אגב

סריקת מערכות – לכל טורי הפרויקט (צילום מקורי: שאטרסטוק)קוראי סקירת העיתונות ודאי יתעניינו בפרויקט "סריקת מערכות" שהתפרסם היום כאן באתר

אומת הסטרט-אפ

"ישראל ידועה ביצירתיות שלה, אבל חבל שהיא מגבילה את עצמה לחדשנות בהייטק", אומר השחקן והבמאי הצרפתי ארתור נוסיזיאל לתמר רותם, המראיינת אותו לכתבת השער של "גלריה", מוסף "הארץ".

התאגידים

"התחזית של טבע נחשפת: צניחה של 42% ברווחים מהקופקסון", נכתב בכותרת הראשית של "דה-מרקר". "תלותה בקופקסון גדולה מכפי שהעריך השוק עד כה", כותבים דרור רייך ויורם גביזון. אמנם, לפי "כלכליסט" נראה שאין חשש שבמשפחת טבע ייאלצו לוותר על ריבה על הלחם. "הרווחים שוב כלואים" היא כותרתו של גליון "כלכליסט". "הוראת השעה לשחרור הרווחים הכלואים במס מופחת התייחסה רק לרווחים שנצברו עד לשנת 2011. בינתיים הספיקו חברות הענק לצבור מיליארדי שקלים נוספים ברווחים כלואים, שעד תום 2015 צפויים להגיע לכדי 70 מיליארד שקל". את התמונה משלימות הכותרות הראשיות של "גלובס" ו"גלובס על הבוקר": "ישראל – אחת מסביבות המס הטובות בעולם המערבי לתאגידים" ו"החגיגה בשווקים נמשכת: הבורסות בתל-אביב ובניו-יורק בשיא חדש".

שער מפעל טבע-טק ברמת-חובב, 21.10.13 (צילום: דודו גרינשפן)

שער מפעל טבע-טק ברמת-חובב, 21.10.13 (צילום: דודו גרינשפן)

"רווחים פוליטיים תמורת רווחים כלואים" היא כותרת טור הפרשנות של נעמה סיקולר ב"כלכליסט". "חברות רבות איימו באחרונה לעבור לחו"ל אם יפגעו בהטבות המס שהן מקבלות. ואולם מנתונים שנאספו בבייקר-טילי ישראל עולה כי חוק עידוד השקעות הון מייצר יתרון ברור למיסוי כחול-לבן", נכתב בכותרת המשנה לכתבה של אלה לוי-וינריב ב"גלובס". מתחת לכותרת הגג "חוק הריכוזיות מגיע לישורת האחרונה" נכתב בכותרת ידיעה של צבי זרחיה ב"דה-מרקר": "ח"כ אראל מרגלית: 'מדברים על פירוק פירמידות – ומקימים מגדל בבל באי.די.בי'".

"השווייצרים אמרו 'לא' להגבלת שכר הבכירים", נכתב בכותרת ידיעה של דניאל בטיני ב"ממון". "לפי הצעת החוק, אסור יהיה ששכר של מנהל בכיר יהיה גבוה מפי 12 מהשכר הנמוך ביותר בחברה". בכיתוב התמונה, של מפגין בעד החוק, כתב עורך העמוד "העשירים ניצחו".

העובדים

"נבחרת הקניונים של ישראל" היא כותרת מוסף "הערב" של "גלובס". אין מדובר במצעד השולפים המהירים (של כרטיס האשראי) או בקבוצה המנצחת באיתור חדר שירותים, אלא בדירוג מרכזי הקניות לפי הרווח שהם משיאים לתאגידים השולטים בבעלות עליהם ("מלחה שוב בראש"). ואילו ב"דה-מרקר" מתפרסמת כתבה של עדי דברת-מזריץ ולפיה "כוח הקנייה עובר לפאואר-סנטרים", ש"לא מפסיקים לצמוח מאז המחאה החברתית של 2011".

"מאות מאבטחים בסכנת פיטורים", נכתב בכותרת הראשית של "ממון". "בעקבות הקיצוץ בקניונים: בשבועיים האחרונים החלו פיטורי מאבטחים. בארגון חברות האבטחה זועמים: 'זו סכנה בטחונית ברורה ומיידית. למאבטחים יש ערך מוסף עצום עבור העסקים'", נכתב בכותרת המשנה.

חלוקת מסכות אב"כ בקניון בירושלים, אתמול (צילום: יונתן סינדל)

קניון בירושלים (צילום: יונתן סינדל)

זו אינה הפעם הראשונה בימים האחרונים שב"ממון" עוסקים במאבטחים, המאיישים את תחתית שרשרת המזון התעסוקתית. בשבוע שעבר התמקד המוסף בשאלת נחיצותם של המאבטחים וברווח הכספי של הנהלות הקניונים אם יוותרו על שכירת שירותיהם. בסקירת העיתונות כאן באתר ציינתי כי ב"ממון" אין מזילים דמעות על גורלם של המאבטחים עצמם. היום מתיישר "ממון" לפי התדמית שלו בעיני עצמו, אולם הדמעות שהוא מזיל הן דמעות תנין; לא על העובדים, אלא על התאגידים המנהלים אותם. את הדאגה לכיסם של תאגידי הקניונים מחליפה הדאגה לכיסם של תאגידי האבטחה. גם הפעם שאלת הביטחון האישי משמשת כסות לדיון בכיסים המתחלפים. "יש מאבטחים בני 50, אין להם לאן ללכת", מתריעה כותרת הדיווח, אולם בו עצמו אין עיסוק, מעמיק או שטחי, כבד ראש או למראית עין, בגורלם של עשרות אלפי עובדים עניים שעלולים לאבד גם את מטה לחמם הדל והמשמים.

ליצור בחיפזון

"הזמר מוקי יחליף את אייל גולן בתוכנית 'הכוכב הבא'".

"קלטת הבכורה של נושאי-המגבעת תצא מחדש".

(שתי כותרות ב"גלריה")

לא

"מהעלמות המס, דרך הקשרים עם העבריינים ועד סאגת אייל גולן: האם הפופולריות של המוזיקה הים-תיכונית תספוג מהלומה אנושה בעקבות רצף הפרשיות האחרונות?" (כותרת משנה לראשית של מוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות").

פרס סוקולוב

"שאול אמסטרדמסקי זכה בפרס סוקולוב ל-2013", נכתב בכותרת בולטת על שער "כלכליסט". "אמסטרדמסקי מקבל את הפרס על תחקיריו בנושא הפנסיה בישראל. עימו זכו בפרס גם גיא רולניק מ'דה-מרקר', ברוך קרא מערוץ 10 והעיתונאית גל גבאי", נכתב בין השאר בדיווח עצמו, המופיע כולו על שער העיתון.

"גיא רולניק זכה בפרס סוקולוב על מפעל חיים", נכתב בכותרת על שער "הארץ". "גיא רולניק וגל גבאי בין הזוכים בפרס סוקולוב", נכתב בכותרת ידיעה במדור החדשות של "גלריה". על שער "דה-מרקר" אין כותרת המדווחת על מתן פרס למייסד ועד לא מכבר העורך הראשי. ידיעה מתפרסמת בעמ' 14.

ענייני תקשורת

"עסקת ג. יפית וערוץ 10 עדיין רחוקה מסגירה", קובע לי-אור אברבך ב"גלובס". ב"גלובס על הבוקר" נוספו לכותרת המלים "הערכות בשוק". באותו מדור ב"גלובס" מדווח רועי גולדנברג כי יאהו מגייסת עיתונאים.

ב"גלריה" מתפרסם טקסט נדיר למדי של בני מר, עורך המוסף "ספרים" של "הארץ". חבל שהוא לא כותב יותר.