עמותת מוסרי (המוכרת כארגון "בצלמו") ומייסד ומנהל העמותה שי (שמאי) גליק מבקשים לערער על פסק דין המחוזי שקבע כי פרסמו לשון הרע על פעיל זכויות האדם הפלסטיני עיסא עמרו, כשהציגו אותו כ"מחבל".

"בצלמו" מגדירה את עצמה כ"ארגון הפועל לשמירה על זכויות האדם, להפסקה של עוולות שמתבצעות כנגד בני אדם בכלל ויהודים בפרט". היא התפרסמה בעיקר בשל מאמציה לרדיפת אנשי שמאל וסיכול פעילויות תרבות שונות, ותוארה בעבר כ"תמנון רב זרועות שמלשין, מפלג ומטיל אימה בחסות המדינה".

התביעה, שהוגשה באמצעות עורכי-הדין מיכאל ספרד ואלון ספיר, נבעה מסדרת פרסומים שבהם הוצג עמרו כמחבל ואסיר ביטחוני לשעבר. בין היתר הוזכרה בתביעה ידיעה שפורסמה באתר 0404 ובה נטען כי "מכינה קדם צבאית ביקרה בבית משפחת המחבל שרצח תינוקת", כשהכוונה לעמרו עצמו. גליק צוטט בידיעה כמי שמגנה את הביקור בבית "המחבל".

בתביעה נגד גליק ו"בצלמו", בסך 200 אלף שקלים, טען עמרו כי הוא פעיל זכויות אדם, המחנך למאבק בלתי אלים. לדבריו, הקשר המשפחתי בינו לבין המחבל שרצח את התינוקת שלהבת פס רחוק ביותר. עוד טען עמרו כי מעולם לא הורשע בעבירות ביטחוניות, מעולם לא היה אסיר ביטחוני, וכי לאחר שהואשם ב-18 פרטי אישום בשל פעילותו כפעיל זכויות אדם בחברון זוכה ב-12 סעיפים והורשע בשישה, כולם ברף החומרה הנמוך גם לפי בית-המשפט הצבאי שדן במעשיו.

עמותת מוסרי וגליק טענו להגנתם, באמצעות עו"ד מיכאל ליטוויק, כי מדובר בתביעת השתקה.

לפי הנתבעים, עמרו מציג את עצמו בהזמנה להצגות שהוא מעלה כך: "האו"ם מכנה אותו מגן זכויות אדם - בישראל קוראים לו מחבל". עוד הפנו הנתבעים לכתבה שבה לטענתם נראה עמרו שותף בעימות "בין חיילי צה"ל לבין צעירים בחברון שנענו לקריאתו של חבר הלשכה המדינית של החמאס".

לפני קרוב לשנה דחתה השופטת מוריה צ'רקה את הטענה כי התביעה של עמרו היא תביעת השתקה, אך קיבלה טענות הגנה אחרות של הנתבעים.

לפי השופטת צ'רקה, גליק הסתמך על "פרסומים קודמים במקומות שנחשבו בעיניו כאמינים. כיוון שהפרסומים של גליק היוו הבעת דעה בעניין ציבורי, הרי ש'האמצעים הסבירים' שבהם עליו לנקוט כדי להיווכח אם הפרסום אמת או לא הם "ברף היותר נמוך".

פסק דין זה נהפך לאחרונה בבית משפט המחוזי, בעקבות ערעור שהגיש עמרו באמצעות עורכי הדין מיכאל ספרד ועינת גייר.

"המסר מהפרסומים של המשיבים הוא כי מדובר במי שעבר עבירות ביטחון חמורות ואף נאסר או נעצר בשל כך", קבעה השופטת תמר בר-אשר. "[...] קשה להשתחרר מהרושם הבלתי נמנע כי בפרסומים של המשיבים המערער מוצג כ'מחבל'. הדברים עולים מעצם הצגתו כאסיר או עציר ביטחוני אשר הורשע בעבירות ביטחוניות חמורות ובהן גם תקיפת אנשי כוחות הביטחון וכמי שבן משפחתו הוא מחבל שהורשע ברצח נורא. כל זאת בעוד שכאמור לעיל, הרכיבים העובדתיים לקו באי אמת או למצער, בחוסר דיוק שהביא להצגת תמונה שונה מהעובדות הנכונות".

"בצלמו" וגליק חויבו לפצות את עמרו ב-15 אלף שקלים, ומיד הודיעו כי בכוונתם לערער עליון. לאחרונה אכן הוגשה בקשת רשות ערעור על פסק דין המחוזי.

"מדובר בפס"ד חריג שכן לא התקיים כל דיון בתיק זה", טוענים "בצלמו" וגליק באמצעות עו"ד ליטווק. "בית המשפט בחר להפוך את החלטת ביהמ"ש השלום בלי דיון ובלי יכולת של המבקשים להתייחס לחידוש המשפטי שבפסק דינו".

לטענת "בצלמו" וגליק, "הותרת פסק הדין של ערכאת הערעור על כנו תביא לפגיעה קשה ובלתי מידתית בזכות היסוד לחופש הביטוי, תיצור אפקט מצנן רחב היקף, ותאפשר שימוש בהליכי דיבה כאמצעי להרתעת ביקורת ציבורית לגיטימית".

"בצלמו" וגליק טוענים כי במקרה הנוכחי אין מחלוקת על העובדות, וכי העליון יידרש להכריע בשאלה "האם על בית המשפט להגביל את חופש הביטוי של נציגי עמותה ציבורית, בעניין ציבורי, להביע את דעתם בתום לב על בסיס פרסומים אמינים כגון האתר המשפטי נבו שם צוין כי הוא הורשע בתקיפת חייל ובפרסומים של המשיב עצמו בהם הוא מתרברב כי בישראל וכן חיילי צה"ל עצמם בכל העברת מקל בין גדודים קוראים לו 'מחבל', בהתאם לתפיסת עולמם, או שמא עליהם לחשוש שמא תפיסת העולם של מי שעליו מופנה הביקורת תהיה הנרטיב על פיו יקבע בית המשפט האם הם היו תמי לב או לא".

לטענת "בצלמו" וגליק, גם המחוזי לא חלק על כך שהם מאמינים בתום לב כי עמרו הוא "מעודד טרור", אלא שפסיקת המחוזי הכריעה לגבי תום ליבם על פי "הנרטיב" של עמרו, פסיקה שלטענתם היא "מופרכת מהיסוד".

"השאלה האם המשיב [עמרו] הוא בן דוד ראשון או שני של הרוצח של שלהבת פס הי"ד, או הורשע בשישה פרטי אישום ולא בשמונה עשרה היא שולית", טוענים בצלמו וגליק. החשוב, טוענים בצלמו וגליק, הוא שעמרו עודד זריקת אבנים ועימותים אלימים עם כוחות צה"ל, ועל כן הוא בוודאי מסית לטרור ולא "מגן זכויות אדם ושוחר שלום", כפי שהוא מציג את עצמו.

שופטת המחוזי שמה דגש על ההבדל בין המעשים שבהם הורשע עמרו לבין הגדרתו "מחבל". "בצלמו" וגליק טוענים בהקשר זה כי הם "מעולם לא הציגו את המשיב כ'מחבל'". לטענתם, המחוזי "שם בפיהם של המבקשים את מה שלא פרסמו וחייב אותם לשלם למשיב בשל אותם הדברים שהם כלל לא פרסמו".

לדבריהם, הם "יודעים להבדיל בין מי שהוא מסית מארגן הפגנות ומעודד טרור לבין מי שהוא מחבל בפועל, הבדל שלצערם בית המשפט המחוזי לא עמד עליו".

עם זאת, בדיווח המקורי על ביקור המכינה בבית עמרו שהופיע באתר 0404, דיווח שצורף כנספח לתביעה שהגיש עמרו לבית משפט השלום, ניתן לראות ציטוט מפי גליק שאמר, בין היתר, "מצער מאוד שתלמידי מכינה במקום ללמוד על זכויות אדם - מבקרים בבתים של מחבלים".

טרם הוגשה תגובה לבקשת הערעור.

48550-02-26
29787-09-25
19905-08-22