לאחר ששר התרבות מיקי זוהר הובך בעקבות הפרישה של מועמדים מטקס פרסי הקולנוע מטעם משטר נתניהו, הוא הודיע על כוונתו לבטל את חוק הקולנוע שמסדיר את המימון הציבורי לענף, וגם על הפסקת המימון לאיגודים המקצועיים בתחום החל מ-2027. בנוסף, הוא הקפיא תוספת תקציב בסך 30 מיליון שקלים שהובטחה לשנת 2025.

תהא זו טעות קולוסאלית לקרוא לשר זוהר "טרול" שסתם רוצה תשומת לב מהמצביעים בפריימריז בליכוד, או לראות בו כמירי רגב סוג ב' – שענף הקולנוע ומוסדות התרבות האחרים כבר התמודדו בהצלחה עם ההטרלות שלה כאשר כיהנה כשרת התרבות, בין השנים 2015-2020.

במקום לחפש בארכיון דמיון לכהונה של רגב, חשוב לזהות את הקשר בין ההחלטות של השר זוהר למהלכים אחרים שהממשלה הנוכחית מבצעת כדי לבסס משטר סמכותני בישראל, ובמיוחד באמצעים תקציביים.

בין היתר, ההשתלטות של הממשלה על תקציב לשכת עורכי הדין ועל אופן השימוש בו, ההחלטה להפסיק את הפרסום הממשלתי בעיתון "הארץ", וגם הצעת החוק שמקודמת ותחייב מועמד בבחירות להפנות את כל הכספים החדשים שיגייס לכיסוי חובות קודמים, שנועדה להקשות על התמודדות של נפתלי בנט ואחרים בבחירות הקרובות.

השר זוהר משתמש בתקציב כנשק כדי לגרום ליוצרי הקולנוע והאיגודים המקצועיים ליישר קו עם משטר נתניהו ולצנזר את עצמם, בדיוק כפי ששר המשפטים יריב לוין השתלט על תקציב לשכת עורכי הדין כדי לגרום לה להפסיק בהתנגדותה להפיכה המשטרית וחוקיה וגם להסכים למינוי שופטים מטעם הממשלה.

אם האיום התקציבי לא יספיק כדי לשכנע את יוצרי הקולנוע והאיגודים המקצועיים, הממשלה מקדמת הצעת חוק לפיצול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה כך שתפקיד התובעת הראשית יהיה מינוי פוליטי. כך תוכל הממשלה לשלוף מהבוידם הסמכותני סעיפי חוק מתקופת המנדט הבריטי ולהעמיד לדין יוצרי קולנוע בגין עבירות צנזורה וביטחון, לשון הרע והעלבת עובדי ציבור, הפרת סודיות ובגידה, סיוע לאויב, פגיעה ביחסי חוץ, הפרעה לשלום הציבור ועוד.

ניתן לדמיין מצב בו יוצרי קולנוע יפיקו סרט שיערער על מסקנות ועדת החקירה מטעם נתניהו, לפיהן האחראים המרכזיים לטבח ה-7.10 הם נשיאת בית המשפט העליון בדימוס אסתר חיות וראש הממשלה שנרצח יצחק רבין. כאשר תיפתח חקירה פלילית נגד היוצרים, השר זוהר לא ייזכר עוד כבדיחה או כ"טרול" אלא כמי שהיה אחראי על נדבך התרבות בהקמת משטר סמכותני בישראל.

לא צריך להרחיק לכת לדוגמאות מרוסיה. ישראל עוצרת כדבר שבשגרה אמנים ויוצרים פלסטינים בגדה המערבית שנשלטת על ידי משטר צבאי. כך למשל, במרץ האחרון נעצר בלאל חמדאן, אחד היוצרים של הסרט זוכה האוסקר "אין ארץ אחרת". צה"ל מסר את התגובה הרגילה שלו, כי חמדאן יידה אבנים, אך אם הדבר היה אמת הוא לא היה משוחרר אלא מיד מועבר לבית משפט עופר ומשם לריצוי עונש מאסר ממושך.

לכן, אסור לזלזל בהחלטות השר זוהר ויש לבחון אותם יחד עם שאר המהלכים של ממשלת נתניהו כמכלול סמכותני אחד ובהתאם גם להיאבק נגדם במאוחד – עורכי דין, עיתונאים, יוצרי קולנוע ואחרים, כולם באותה הסירה שהממשלה מנסה להשתלט עליה - ואם לא תצליח אז להטביע אותה.