בהחלטה הרומסת את הפרדת הרשויות בין הממשלה לכנסת, בזה לעבודתה המקצועית של הכנסת ומסיבות פוליטיות טהורות, אישרה היום (1.12) ועדת הכנסת ברוב של חברי הוועדה מהקואליציה את הקמתה של "הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק התקשורת".
מדובר בהחלטה חסרת תקדים: בפעם הראשונה מוקמת ועדה מיוחדת בכנסת על מנת לקדם חוק ממשלתי, למרות התנגדותו של יו"ר הוועדה המוסמכת לדון בכך, ועדת הכלכלה בראשותו של הח"כ הנאשם דוד ביטן, ולמרות התנגדותה של היועצת המשפטית לממשלה עו"ד שגית אפיק.
כפי שציינה אפיק בחוות הדעת שלה המתנגדת למהלך, שפורסמה אתמול לקראת הדיון היום, אלו שני התנאים המפורשים שיו"ר ועדת הכנסת עצמו, ח"כ אופיר כץ, שהוא גם יו"ר הקואליציה, ציין כהכרחיים על מנת להקים ועדה מיוחדת ולהפקיע דיון חקיקתי מהוועדה המוסמכת.
המהלך חושף, שוב, את חוסר הענייניות שבסיס "חוק קרעי" (חוק תקשורת: שידורים), המבקש לשנות מן היסוד את אסדרת התקשורת המשודרת המסחרית בישראל ושמתנגדים לו הייעוץ המשפטי לממשלה, רשות האסדרה, מומחי רגולציה, הארגונים המקצועיים וגופי התקשורת עצמם (למעט ערוץ 14, המשדר דרך קבע הסתה ותעמולה ממשלתית).
דיון בוועדת הכנסת על הקמת ועדת תקשורת מיוחדת; 1.12.25 (צילום:: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
קרעי עצמו הצהיר במפורש, במספר הזדמנויות, כי הוא מעוניין בהקמת הוועדה המיוחדת מסיבות פוליטיות טהורות, בשל יריבותו עם ח"כ ביטן, ולא בשל טענה כלשהי לבעיה מקצועית בעבודתה של ועדת הכלכלה. גם היועצת המשפטית של הכנסת עומדת על כך בחוות דעתה.
אישור הקמת הוועדה המיוחדת התקבל ברוב של 8 בעד ו-5 מתנגדים, כאשר רוב חברי הכנסת מהליכוד נעדרו במהלך הדיונים ונכחו בחדר רק בשלב ההצבעה. לפי טענות חברי האופוזיציה, היעדרותם מעידה על רצונם לחמוק מדיון על הצעה שאינם תומכים בה, ושמצויה בלב העימות בין השר קרעי לבין ח"כ ביטן, יו"ר הוועדה המוסמכת לדון בחוק - שניהם ממפלגת הליכוד.
בקשה לצו ביניים לעצירת הקמת הוועדה
ההחלטה על הקמת הוועדה צפויה להגיע לדיון בבג"ץ, אחרי שכבר היום הוגשה בקשה מטעם תנועת הצלחה וארגון העיתונאים נגדה, באמצעות עורכי הדין אלעד מן ואמיר בשה, להוצאת צו ביניים נגד הקמת הוועדה - זאת במסגרת העתירה שכבר הוגשה נגד הצעת החוק עצמה.
לפי העתירה, "הקמת הוועדה המיוחדת מהווה 'מסלול עוקף' ופסול, שמטרתו למנוע דיון מקצועי ומעמיק בהצעת החוק", והיא "מסכנת את חופש העיתונות, פוגעת במעמד כלי התקשורת ועלולה ליצור נזק בלתי הפיך ולפגוע במנגנונים הדמוקרטיים המרכזיים בישראל".
העותרים מציינים כי ההחלטה החריגה על הקמת ועדה מיוחדת לקידום חוק קרעי, היא "צעד נוסף בשרשרת פגמים קשה בתהליך החקיקה. החל מהחלטת הממשלה לאשר את הצעת החוק למרות התנגדות היועצת המשפטית לממשלה ורשות האסדרה, ועד לעמדות המשפטיות של היועצת המשפטית לכנסת, שקבעה כי ועדת הכלכלה היא הגוף היחיד המוסמך לדון בחוק".
לאור התנגדות היועמ"שית לממשלה להגשת "חוק התקשורת: שידורים" בשל פגמים מהותיים בנוסח ההצעה, סביר להניח כי עמדתה לגבי הקמת הוועדה תהיה דומה לעמדת היועמ"שית לכנסת.
יצוין כי עו"ד אפיק ידועה כמי שחוות הדעת שהיא מנפקת הולכות כברת דרך ארוכה, אולי יותר מרוב הגורמים המשפטיים המרכזיים בישראל, על מנת לנסות ולמצוא פרשנות שתאפשר את קידום רצון חברי הכנסת ויושבי ראש הוועדות השונות.
העובדה שגם חוות דעתה מתנגדת באופן ברור ומובהק להקמת הוועדה מלמדת גם היא על חוסר הענייניות שבשורש הליך החקיקה שמובילים נתניהו וקרעי, שמצליחים לנכר גם את שומרי הסף הנכונים יותר לפשרה.
חשד להפרת אמונים מצד נתניהו
סוגיה נוספת שכרוכה בהחלטה על הקמת הוועדה היא האיסור על נתניהו לעסוק בעבודת משרד התקשורת ובאסדרת תקשורת, בשל הסדר ניגוד העניינים שנכפה עליו בשל אישומיו הפליליים - שמתמקדים ברובם בעסקאות שוחד שכרת לכאורה בעת שהיה שר תקשורת.
בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, בפתח יום עדותו ה-48 במשפטו הפלילי (מימין: סנגוריו עמית חדד וישראל וולנרמן). בית המשפט המחוזי בתל אביב, 29.10.2025 (צילום: איתמר ב"ז)
קרעי לא מחזיק בכוח הפוליטי לקדם את הקמתה של ועדה מיוחדת, בניגוד לעמדתו של ח"כ ביטן, דמות מרכזית במנגנון מפלגת הליכוד. כפי שפורסם ב"העין השביעית", יומני שר התקשורת כוללים ציון פגישות עם ראש הממשלה, בכללן פגישה בהשתתפות אופיר כץ, בתקופה בה עסקו בליכוד בהקמת הוועדה ובנסיונות הפשרה שכץ הזכיר.
גם בנושא זה נרשמה התפתחות, עת התנועה לאיכות השלטון פנתה ליועצת המשפטית לממשלה בבקשה לפתוח בחקירה פלילית נגד נתניהו, בשל הפרת הסדר ניגוד העניינים שלו.
ביטן: הממשלה מכרסמת בכנסת
בפתח הישיבה היום בוועדת הכנסת תקף ח"כ ביטן את שר התקשורת ואת עמיתיו למפלגה - יו"ר ועדת הכנסת כץ ויו"ר הכנסת אמיר אוחנה, על שהם נותנים יד להקמת הוועדה המיוחדת, בניגוד לעמדתו ותוך כניעה ללחצים שהפעילו שר התקשורת וראש הממשלה.
"אני מתנגד באופן נחרץ להקמת ועדה מיוחדת", אמר ח"כ ביטן, "אני אומר זאת גם כחבר כנסת וגם כיו"ר ועדת כלכלה. לצערי הרב אני נמצא בצומת דרכים שצריך להגן על הכנסת מהממשלה, מה שאני רואה פה אלו רוחות רעות שמנשבות לכיוון פגיעה בכנסת ובסמכויות שלה ובמעמד של חברי הכנסת מול הממשלה".
לדבריו, "הממשלה הזאת טוענת הרבה מאוד כנגד בית המשפט העליון, לפעמים בצדק, שהוא לוקח סמכויות של הממשלה והכנסת. מה עושה הממשלה? עושה אותו דבר - כלפי הכנסת. לא יכול להיות מצב שהממשלה תביא חוק, היא רוצה שהחוק יעבור מהר, ובלי דיון ענייני, רוצה יושב ראש נוח - יש כרסום חד וגדול בסמכויות הכנסת מול הממשלה".
"התפקיד שלך כיו"ר קואליציה", פנה ביטן לכץ, "זה גם להגן על חברי הכנסת, לא רק על הממשלה. אני הייתי יו"ר קואליציה ונלחמתי על העמדה שחברי כנסת צריכים לבוא לידי ביטוי גם בהצעות חוק וגם בפיקוח על הממשלה".
יו"ר ועדת הכלכלה, הח"כ הנאשם דוד ביטן, בדיון בוועדת הכנסת על הקמת ועדת תקשורת מיוחדת. משמאל: היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק; 1.12.25 (צילום:: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
ביטן כרך בדבריו גם את פורום קהלת, מכון הלובי שלקח חלק מרכזי בניסוח חוקי ההפיכה המשטרית והתקשורתית. "אני אומר את זה כאיש ליכוד, ההשתלטות של עמותת קהלת על חוק הזה, זה לא מה שהליכוד רצה. אנחנו לא בחרנו את עמותת קהלת לשום דבר. לא בכנסת ולא בפריימריז, על מנת שהם ישתלטו לנו על התהליכים פה. זה שהשר מחליט לתת להם לנסח לו את החוק, יחד עם עוד קבוצה מסוימת שפעילה שמה, זה לא דבר שמקובל עלי".
יו"ר ועדת הכנסת ח"כ כץ אמר כי במשך החודשים האחרונים ניסה לקדם פשרה בין קרעי וביטן, בין היתר בדמות הקמת ועדת משנה בתוך ועדת הכלכלה שתוקדש לקידום החוק, אולם מאמציו כשלו. כץ סירב להגיד במי האשם, ולא הגיב לשאלות חברי הוועדה אם הוא מכוון לסרבנותו של קרעי.
חוסר ענייניות, חוסר מקצועיות
סמכות ועדת הכלכלה של הכנסת לדון בסוגיות הנגזרות מפעילות משרד התקשורת עמדה בלב הדיון היום בוועדת הכנסת. כפי שציינה היועצת המשפטית לכנסת בחוות דעתה, ועדת הכלכלה היא המוסמכת מזה שנים רבות לדון בחקיקת תקשורת, והקדישה גם בכנסת הנוכחית למעלה מ-60 דיונים לענייני משרד התקשורת.
ח"כ שלי טל מירון (יש עתיד), שהתנגדה להקמת הוועדה, הזכירה לכץ כי כפי שנכתב ב"העין השביעית", ביוני 2023 היה זה כץ שבהחלטת ועדה קבע כי ועדת הכלכלה היא הוועדה המוסמכת לדון בענייני משרד התקשורת וכי שר התקשורת מחויב לדווח לוועדה על פעילות משרדו. קרעי אכן נכח בישיבה כזו, ב-6 ביוני 2023.
בישיבה היום השתתפו ח"כים רבים מהאופוזיציה, ובהם ח"כ שלי טל מירון, ח"כ גלעד קריב, ח"כ מירב בן ארי, ח"כ אפרת רייטן, ח"כ ולדימיר בליאק, ח"כ יסמין פרידמן, ח"כ נאור שירי, ח"כ איתן גינזבורג וחברי כנסת נוספים, כשמצד חברי סיעת הליכוד נשאה דברים בדיון רק חברת הכנסת טלי גוטליב, שסיפקה כצפוי מופע קולני של גסות רוח.
קרעי עצמו לא כיבד בנוכחותו את הדיון. למעשה, משרד התקשורת שלח נציג אחד בלבד: אביתר גוטמן, שהציג עצמו ככלכלן ומנהל אגף שידורים במשרד התקשורת. גם הייעוץ המשפטי של המשרד לא נכח בדיון.
ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, נכח גם הוא בישיבה. לדבריו, גם במידה והוא לא מסכים עם הטיעונים להקמת הוועדה, הרי שוועדת הכנסת מוסמכת להקים אותה על אף חוות הדעת של היועמ"שית לכנסת. דבריו כוונו כנראה לאפשרות שבג"ץ יתערב בהליך הקמת הוועדה באמצעות העתירות שיונחו לפתחו.
בסופו של הדיון קיבלה את רשות הדיבור יועמ"שית הכנסת אפיק, שחזרה על דבריה המובעים בהרחבה במסמך העמדה שפרסמה אתמול. עיקר עמדתה היה שהקמתה של ועדה מיוחדת מהווה פגיעה בהפרדת הרשויות, פגיעה בסמכות יו"ר ועדה סטטוטורית, ופגיעה בעבודה המקצועית של הכנסת - בין היתר כי היא תחסר את הניסיון המקצועי שנצבר בנושא בוועדת הכלכלה.
אפיק הבהירה כי במידה ותוקם הוועדה, לא יהיה ביכולתה להקצות לאיוש תפקיד היועץ המשפטי את הסמכות המקצועית בתחום – עו"ד איתי עצמון, היועץ המשפטי של ועדת הכלכלה, העוסק שנים בחקיקה הנוגעת לגופי תקשורת. אפיק הדגישה כי תעשה מאמץ לאייש את התפקיד בדמות מתאימה, אולם לא יהיה זה מי שמחזיק בידע הדומה לשל עו"ד עצמון.
במענה לשאלות חברי כנסת השיבה אפיק כי "לדעתי שיקול פוליטי לא יכול להיות נימוק להקמת הוועדה", אולם סייגה כי תשובתה אינה עונה לשאלה האם הוועדה הוקמה משיקול פוליטי אלא ניתנת במענה לשאלת חברי הכנסת בלבד.
בנוסף הוסיפה כי שר התקשורת קרעי הדגיש שברצונו לקדם במהירות שיא את הצעת החוק, לדבריה, תוך שלושה חודשים בלבד. זאת למרות שמדובר ברפורמה רחבת היקף, שלמשרד התקשורת עצמו נדרשו שנתיים וחצי להשלים את העבודה עליה.
הקמת הוועדה תיצור מצב חסר תקדים בו שתי ועדות בכנסת, אחת מהן ועדה סטטוטורית שמסמכותה לדון בנושא, יקיימו במקביל דיונים שעשויים להשיק זה לזה, ואף לסתור זה את זה, מצב שעשוי לייצר משבר חוקתי לגבי תוצאות הדיונים בכל אחת מהוועדות.
בנוסף הועלתה על ידי עו"ד אפיק העובדה שבעת שהכנסת מתפזרת, למעשה תמה פעילות הוועדה המיוחדת שלא תפעל בכנסת שלאחריה, אלא אם הכנסת הבאה תקדם החלטה על המשך פעילותה, מה שעשוי לגרור ירידה לטמיון של כל עבודת הוועדה המיוחדת המוקמת.
בתום דיון ארוך בן ארבע שעות, החליטו חברי הוועדה להקים בכל זאת את הוועדה המיוחדת, בראשות חברת הכנסת גלית דיסטל-אטבריאן, מי שתפקידה המיניסטריאלי כשרת ההסברה הסתיים בהתפטרות ובכישלון חרוץ, ומתבלטת לצד חברי כנסת אחרים מהשורות האחוריות של הליכוד במנהגה להשמיץ את ערוצי התקשורת שתידרש כעת לעסוק בעניינם.