הצפייה בסרטון של נתניהו, אותו פרסם כליווי לבקשת החנינה שלו מאישומיו הפליליים, נדמית כביצוע של ראש הממשלה הנאשם את גרסתו האישית לשיר המרכזי במחזה "אוויטה" (תורגם לעברית על ידי חיים חפר ובוצע על ידי ריקי גל):

כל כך קשה לי וגם מוזר לתאר מה אני מרגיש
ולבקש עוד מכם אהבה ללא תנאי

לא תאמינו, זה אותו נער המוכר לכם

שלמרות לבושו הנוצץ הוא פשוט ועודו שלכם
וכל האושר והתהילה אני לא ביקשתי אותם

אל נא תבכי ישראל הן לא עזבתיך אף פעם

שלך הייתי והאמיני רק לך נשבעתי אל תעזביני

דיברתי די אין לי מה להוסיף על דברי כעת

אבל הביטו בי ואז תדעו מיד שכל מילה אמת

בבקשה ובסרטון, ולהבדיל מאשר בפרשת קו 300, נתניהו לא מודה בדבר. בסרטון הוא מסביר שבכלל הוא לא רוצה בחנינה אלא מעוניין לסיים את ההליכים עד תום לאחר שה"תיקים קרסו".

הוא מסביר שהחליט לבקש חנינה לא בשביל עצמו, אלא בשבילנו. כדי שהוא יוכל לאחד ולפייס אותנו. הוא אישית מעדיף להיות באולם בית המשפט שלושה ימים בשבוע, אבל בניגוד לרצונו הוא מוכן לבטל את המשפט בשל האינטרס הציבורי, כדי שיוכל להמשיך לשרת אותנו ולקדם תוכניות עם הנשיא טראמפ.

לפי חוק יסוד נשיא המדינה 11(ב), לנשיא הרצוג ישנה סמכות "לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם". על פי הפרשנות המשפטית הקיימת, הכוונה ב"עבריינים" היא למי שהורשעו (גם אם התעקשו על חפותם) או למי שהודו בביצוע עבירות.

לעומת זאת, הבקשה של עורכי דינו של נתניהו ממוקדת בטענות לחפותו דווקא, ובאינטרס הציבורי העליון, לכאורה, בחנינה. כלומר, העבריינים ומי שצריכים להודות באשמה הם אנשי מערכת אכיפת החוק ש"תפרו" תיקי סרק נגדו ונגד האינטרס הציבורי.

אולי נתניהו בונה על כך שמתקפותיו על בית המשפט העליון יביאו לפרשנות משפטית חדשנית במקרה שלו, בינתיים, לפי הבקשה והסרטון ברור כי נתניהו אינו דיקטטור בהתהוות, אלא כבר מחזיק במנטליות של דיקטטור. הוא נמצא בניתוק מוחלט מהמציאות ומאמין באמת שיש זהות מוחלטת בינו לבין המדינה ואזרחיה, כאשר שום חוק או בית משפט לא נמצא מעליו.

מבחינה משפטית, הבקשה מופרכת. אם בכל זאת הנשיא הרצוג ייכנע ללחצים מנתניהו, מהנשיא טראמפ ומ"מכונת הרעל", הרי שהוא יחתום על קבורתה של מערכת המשפט הישראלית וייתן חותמת כשרות למשטר דיקטטורי מלא של נתניהו.