מערך התעמולה של ראש הממשלה בנימין נתניהו מתעדכן ללא הרף, מגיב להתרחשויות בשטח ופועל לפי דף מסרים המיועד להכפיף אותן לנרטיב קבוע המשרת את מטרותיו הפוליטיות של נתניהו.

בעבר תיארנו כיצד התמודד מערך התעמולה, המכונה "מכונת הרעל", עם התמורות השונות במציאות הישראלית מאז ה-7 באוקטובר: מההתמודדות עם סירובו של נתניהו ליטול אחריות לקונספציה הכושלת ולמחדל חסר התקדים, ועד להתמודדות עם מפח הנפש שיצרו הבטחות הרהב של נתניהו בנוגע להגשמת מטרות המלחמה.

הטקטיקה המקובלת על נתניהו היא רתימת הסוגיות הביקורתיות, המציגות אותו באור שלילי, לטובתו. זאת על-ידי ריקון כל סוגיה מתוכנה והפיכתה לסוגיה פוליטית מקטבת; תיוג והכתמה עקביים של גורמים שונים בחברה הישראלית, מציאת אשמים דמיוניים או דמיוניים למחצה והצגתו של נתניהו כקורבן. מי שנבחרו כעת הם משפחות האזרחים הישראלים שנחטפו לרצועת עזה על-ידי חמאס וארגוני הטרור הפלסטינים האחרים הפועלים ברצועה.

הקריאה הציבורית להשבת החטופים, המתגברת והולכת ככל שמתברר כי ישועה לא תצמח מהתמרון הצבאי, מהווה בעיה ציבורית עבור ראש הממשלה נתניהו, שהפופולריות שלו נמצאת ממילא בשפל המדרגה. ניתוח של בימות מרכזיות במערך התעמולה של נתניהו כמו חשבונות המדיה החברתית של בנו יאיר והמלל בתוכנית "הפטריוטים" בערוץ 14, מלמד על האופן בו עודכן דף המסרים על מנת להתמודד עם האתגר התדמיתי.

בציבוריות הישראלית ישנו ויכוח ער ולגיטימי בנוגע לאופן בו צריך להתנהל בסוגיית החטופים, וישנם מי שסבורים כי "החרפת מאבק המשפחות מסכנת את החטופים", ככותרת מאמר של שלמה פיוטרקובסקי, כתב "מקור ראשון". לפי פיוטרקובסקי, המאבק מנסה "להעתיק את האחריות. לצייר תמונת מציאות חלופית שבה השליטה במצב איננה בידי סינוואר ואנשי החמאס, שעליהם אין לנו הישראלים שום מנוף לחץ אפקטיבי, אלא בידי ממשלת ישראל. כביכול, אם רק הייתה ממשלת ישראל עושה את המוטל עליה – מיד היו כל החטופים שבים הביתה עד האחרון שבהם".

אלא שדף המסרים של נתניהו ממוקם מחוץ לגבולות השיח הזה. נאמניו של נתניהו הופכים את הקמפיין הציבורי של משפחות החטופים על ראשו: הקריאה להשבת החטופים מוצגת כהחלטה מודעת ומכוונת להיכנע לחמאס ולהפסיד במלחמה, באופן המזכיר את תיאוריית "בוגדים מבפנים" שהפיצו בין השאר תומכי נתניהו כבר מיום הטבח עצמו. המנוע מאחורי קמפיין החזרת החטופים, לפי דף המסרים של "מכונת הרעל", אינו השבת האזרחים הישראלים שהופקרו אלא "הפלת" נתניהו.

כך, בחשבון הטלגרם של יאיר נתניהו הפיץ בנו של ראש הממשלה סרטון מההפגנה שנערכה במוצאי שבת להשבת החטופים, בו נראה הקהל עומד וצועק "עכשיו!", ותחתיו כתב: "קשה היה למצוא ערוץ פלסטיני שלא פרסם את הסרטון הזה הערב". גם אחרי המחאה שנערכה בנתיבי איילון קשר נתניהו הבן בין מחאת המשפחות לבין האויב הפלסטיני כשכתב בטלגרם: "קשה למצוא ערוצים פלסטינים שלא דיווחו על חסימת נתיבי איילון הערב".

נתניהו הבן פירסם גם את דבריו של תמיר מורג, כתב בערוץ 14, הקושר בין המחאה להחזרת החטופים לבין הרצון להעביר את נתניהו מתפקידו: "אצלנו באולפנים, בחלקים מהציבור ולמרבה הסכנה גם בקרב חלקים מקבינט המלחמה, רוצים שלום עכשיו, עסקת חטופים עכשיו, שקט עכשיו - כניעה עכשיו. חלקם גם רוצים לראות את ביבי הולך הביתה עכשיו, אפילו יותר משהם רוצים לראות את החטופים חוזרים הביתה עכשיו".

בהמשך שב וקושר מורג/נתניהו בין משפחות החטופים לבין החמאס: "סינוואר צופה באנשים הללו, מאזין להם, קורא אותם - ומודה לאללה ששלח אותם להציל את עורו, כי גם כוח משלוח של אלפי מחבלים טריים לא היה נותן לו סיכוי לשרוד את המלחמה האבודה שבה סיבך את עצמו, כפי שהאנשים המופקרים הללו נותנים לו".

באותו הזמן, הקדישו בערוץ 14 חלק ניכר מתוכנית מוצ"ש של ה"פטריוטים" להפצת אותם מסרים בדיוק. ההפגנות להשבת החטופים אינן מיודעות כלל להשבת החטופים. יש להן מטרה אחת בלבד: להפיל את נתניהו מהשלטון.

מנחה התוכנית, ינון מגל מציג תמונה מהפגנה ובה נראית אישה מחזיקה שלט "לך". חבר הפאנל, המתפקח אלדד יניב, קובע כי "יש התקדמות צבאית משמעותית, אבל זה לא מפריע לתנועת הדיכאוניסטים ואנשי הבחירות עכשיו". דרור קפאח מסביר כי "סינוואר אומר עכשיו לחבר'ה שלו - יש עכשיו הפגנות בקיסריה, תמתינו נצא עם עסקה יותר טובה".

עירית לינור ממשיכה בתפירת התיק נגד משפחות החטופים כשהיא טוענת ש"חמאס לא בלחץ עכשיו, הוא עכשיו משוכנע, כמו שמהדהדים בתקשורת, שלאזרחי ישראל הכי חשוב החזרת החטופים, אפילו יותר ממיטוט חמאס". ינון מגל ממשיך בקמפיין נגד מי שחרד לשלומם של החטופים ומעוניין בהשבתם בחיים ולא בשקי גופות ואומר: "הם פשוט משחקים לידיים של האויב, מה שקורה פה זה קמפיין לטובת חמאס".

אחרי שמדי פעם נזרקת בתוכנית הערה שכל הנאמר אינו נוגע חלילה למשפחות החטופים עצמם, רק לאלו ש"רוכבים על הגל נגד נתניהו", מגל מציג סרטון מההפגנה בו מדבר דווקא אחד מבני משפחות החטופים, גיל דיקמן, בן דודה של כרמל גת השבויה ברצועת עזה. לפי מגל, דבריו של דיקמן הם הוכחה לכך שמחאת משפחות החטופים (שלא עליהם מדברים ב"פטריוטים", כאמור), היא מחאה פוליטית בשירות החמאס. "מה הבעיה הוא שואל? מה הבעיה? תחזירו אותם עכשיו, זה הכי פשוט בעולם. אין שום בעיה", צוחק עליו מגל.

"אתם צריכים להבין, את זה מפמפמים בכל הערוצים האחרים, ההפגנות נגד נתניהו, ודי, ונמאס לנו, והעצרות וכל הדבר הזה. זה משתלט על השיח רק שפה מדובר לא רק בכניעה של ישראל כולל שחרור כל הפושעים של ה-7.10 אלא גם בהפסד במלחמה", ממשיך מגל.

דוגמה נוספת לדף המסרים המעודכן, לפיו המאבק להשבת החטופים הוא למעשה קנוניה אנטי-ישראלית, מספק ד"ר גדי טאוב, אינטלקטואל הבית של מערך התעמולה הנתניהואי. בפודקאסט שלו, "שומר סף", הוא מדבר על "כוחות גדולים שחותרים עכשיו לסגור את המלחמה, לא למרות שזה יחליש את ישראל אלא כדי שזה יחליש את ישראל. לכן מבול המאמרים המאמרים התבוסתניים, לכן הדרישה להחזיר את החטופים עכשיו מיד, לכן משיחת גדי אייזנקט שמקדם את אג'נדת הכניעה למשיח חדש".

בטוויטר, איש ערוץ 14 שמעון ריקלין מצייץ צילום מההפגנה בנתיבי איילון עם של כתובת אש של המספר 136: "סינוואר מוסר את תודתו. ומבקש שתמשיכו. המחיר רק יעלה", הוא כותב. אראל סג"ל מרטווט את המסר הבא: "מאמש נחצה קו אדום. נראה שרוח הקפלניזם השתלטה על סוגיית החטופים. מאז הריסוק בעיניים פקוחות של הצבא ומערכת הביטחון היה צריך להיות ברור שאין ולא יהיה קו אדום שם. ובכן, זהו המסר מהימין לנתניהו ולממשלה: לא להתרגש מהקפלניזם ומהתקשורת". ואילו שי גולדשטיין, מתפכח טרי, כותב על דיקמן: "תירו בי מצידי אבל פשוט נמאס לי ממנו. כן הוא בן דודה של חטופה אבל בכל זאת נמאס לי ממנו. זכותי".

"מכונת הרעל מעלה הילוך במהלך לתקיפה אישית של בני משפחת החטופים", מצייץ דיקמן בתגובה לציוץ של גולדשטיין, "אם נראה לכם שהמתקפות המאורגנות האלה מפחידות אותנו, יש לי חדשות בשבילכם: אין לכם סיכוי. אנחנו במאבק על החיים ועל המוות. אין לנו מה להפסיד. ולכן אנחנו ננצח - ונחזיר את כולם הביתה. בחיים".