היום מלאו 18 שנים לשלטון בנימין נתניהו במדינת ישראל, אבל אתם לא שמעתם על כך דבר. קצת מוזר, בהתחשב בכך שנתניהו אינו אדם שמהסס לטפוח לעצמו על השכם. למעשה, הוא מואשם בשני תיקי שוחד והפרת אמונים בשל עסקאות מושחתות עם כלי תקשורת כדי שהלה יזמרו בשבחיו.
מילא נתניהו. יתכן שאפילו בתוך החצר הביזנטית שמקיפה אותו יש מי שיגידו לו שהעובדה הזו, שמזכירה יותר משטרים דיקטטוריים, היא אולי לא נושא לסרטון של טופז לוק. אבל מה עם התקשורת? מדובר הרי בשניים מהנושאים שהיא הכי אוהבת: מספרים גדולים וביבי.
למרות זאת, ולמרות שמדובר פשוט בנתון מהמם בפני עצמו, התקשורת הישראלית מתעלמת מציון הדרך ובוודאי מהדיון המתבקש בסוגיית היעדר הגבלת אורך כהונות ראשי ממשלה בישראל.
נתניהו, האיש שלחץ שמחבר הספר "כיצד הפך נתניהו את ישראל לאימפריה" יקבל ג'וב בעיתון (שנוסד כדי להלל אותו), ממעט לאורך השנים להתייחס לסוגיית אורך כהונתו. אפילו כשעקף את שנות הכהונה של בן-גוריון (13 שנים ו-128 ימים), והיה לראש הממשלה בעל הכהונה הארוכה בהיסטוריה של המדינה, המאורע צוין בדלילות, ודווקא בהודעה של המכון לדמוקרטיה.
אולי נתניהו מבין שמחוץ לכת הנאמנה ביותר של מעריציו, הנתון של 18 שנות שלטון לא נתפס כדבר מה חיובי שיש להדגיש, ומתקשר דווקא למחשבות בנוסח "אולי די כבר" ו"הגיע הזמן להחליף". בקיצור, אם אינך תומך במשטר מלוכני, כנראה ששום אסוציאציה חיובית לא תעלה במוחך כשיציינו בפניך שאדם מסוים שולט במדינה 18 שנה.
מסיבה זו כנראה לא נראה בביקור של נתניהו בבית הלבן את טראמפ מעניק לו עוגה עם האותיות ח"י. אבל בעוד את הסיבות של נתניהו להצניע את המאורע ניתן להבין, לא ניתן להבין את התעלמות התקשורת.
סוגיית האורך של כהונת מנהיגים אמורה להיות מרכזית במשטר דמוקרטי, לא כל שכן בדמוקרטיה שבה אותו אדם מכהן במצטבר כראש ממשלה כבר 18 שנים. אבל התקשורת הישראלית ממעטת לעסוק בסוגיה, אם בכלל. הבוקר לא קראתם עליה באף עיתון, וספק אם שמעתם עליה בתוכניות רדיו או מהדורות חדשות בטלוויזיה.
לפני חודשיים פרסמנו כאן ב"העין השביעית" סקירה במלאות 6,500 ימים לשלטון נתניהו, בניסיון צנוע לעורר שיח בעניין. נחלנו כישלון חרוץ. התקשורת המרכזית בישראל נמנעת מפיתוח שיח פורה ועמוק על אחד מהבאגים הקריטיים בדמוקרטיה הישראלית – היעדר הגבלת כהונת ראשי ממשלה.
המעבר של נתניהו באופן זמני לאופוזיציה ב-2021 הוליד גל כתבות ברוח "ימים שכאלה" המסכמים את פועלו של האיש, כשרובן ציינו 12 שנות שלטון ברצף ולא 15 שנות שלטון במצטבר. הדיון לגבי השלכות אפשריות של היעדר הגבלת כהונת ראשי ממשלה בישראל לא עמד במרכז הדיווחים, אם בכלל הופיע בהם.
סוגיית הגבלת כהונת ראשי ממשלה בישראל הגיעה לשיח הציבור כשעלתה בכנסת הצעת חוק ברוח זו, אולם גם אז התמקדה התקשורת בדיוני כן ביבי לא ביבי, במקום במשמעות הרחבה של התופעה.
מדובר בנושא קריטי שחובה לעסוק בו, אפילו אם לא היינו מציינים היום 18 שנות שלטון במצטבר של מנהיג שהעביר אותנו בשלוש השנים האחרונות ניסיון הפיכה משטרית מתמשך, מחדל ביטחוני החמור בתולדות המדינה, שחיתות מעמיקה והולכת ומלחמה בלתי פוסקת שבשבוע הבא ימלאו לה שנתיים.