מתוך: מוזיאון תנובה באינטרנט, "תנובה, כל הסיפור"
נפל על הצד של המחאה
העיתונים ממשיכים גם היום לסקר בבולטות את המחאה הווירטואלית על מחירו הגבוה של הקוטג'. כן, זה נשמע מגוחך, אבל מחיר הקוטג' הוא סמל לקפיטליזם שאיבד את הדרך. או שלא. ניפגש בעוד חודש ונראה. בינתיים יש עיתונים להוציא.
כרגיל, כל עיתון מחפש אחר אופיו הייחודי בסיקור הנושא התורן שבראש סדר היום. ב"ידיעות אחרונות" הולכים על זווית המדינה המתפרקת מאחריותה: "סערת הקוטג'" היא הכותרת הראשית, לטור של סבר פלוצקר, הממקד את המבט בסוגיית הפיקוח על המחירים. הפיקוח על מחירו של הקוטג' הוסר לפני שנים, וב"ידיעות" תולים בכך את העלייה במחירו. יש גם אשם ברור: "אחריות האוצר: ביטול הפיקוח הוביל להתייקרויות".
"טוב שציבור הצרכנים בארץ מגיב על התייקרויות לא סבירות ומרסן את קניותיו", כותב פלוצקר. "אין כלי יעיל יותר להוריד את מחירו של מוצר בשוק מאשר לצמצם את הביקוש". פלוצקר מכוון לצד האופרטיבי של "מחאת הפייסבוק" נגד עליית מחירי הקוטג': קריאה להחרים את המוצר ולא לקנות אותו במשך חודש.
הנה אם כן: יש צד אופרטיבי למחאה וירטואלית (או למצער, למחאה הווירטואלית הזו), וממילא כל הדיבורים על וירטואליותה של המחאה הווירטואלית הופכים מיותרים אחרי התזכורת של פלוצקר. כמובן, כעת נותר לראות אם הקריאה תיענה ואם מקליקי הלייק אכן יאספו ידיהם ממדף הגבינות בסופר. הימור שלי: ייגמר בכלום. איך אני יודע? אינטואיציה בריאה, חוש עיתונאי והכותרת בעמ' 4 של "ידיעות": "רגע אחרי ההכרזה על מרד הקוטג' הגיעו המבצעים ברשתות, והישראלים ממהרים לרוקן את מדף הגבינות"".
ב"ישראל היום" ממהרים כמובן לתפוס את הזווית ההפוכה. לא, הם לא ייצאו נגד העם (החבר'ה האלה מפייסבוק), אבל מישהו צריך להגן על החלשים (ביבי, החברים של ביבי). "שטייניץ: נשבור את המונופול במוצרי החלב" היא הכותרת הראשית. למה אני נטפל ל"ישראל היום"? מה יש? אי-אפשר לצטט את שטייניץ בלי להיות מואשמים בחצרנות עיתונאית? תזכורת: משרד האוצר הוא מי שדוחף בשבועות האחרונים להסיר את הפיקוח מעל מוצרי חלב נוספים. כותרת המשנה של "ישראל היום", היום: "שר האוצר: לא נסיר הפיקוח על מוצרים נוספים". נדמה לי שקוראים לזה עיתונות חוקרת.
ב"מעריב", בהתאם להצהרת הבעלים (לשעבר) עופר נמרודי, הולכים על הכיוון של "אופיניון פייפר". "מחאה חלבית" היא הכותרת הראשית, לטור של רותי סיני. "את מה שהשחיתות בצמרת ועושק עמלות הבנקים לא הצליחו לעשות – עשה הקוטג'. אבל עם כל הכבוד לפייסבוק, זו עדיין לא מחאה חברתית אמיתית ורחבה". ברם, עם כל הכבוד לעיתונים, בלי פייסבוק לא היתה להם אפילו מחאת קוטג'.
מדד הקוטג'
אמרתי לכם, בסוף זה יהיה הקוטג' (הנה כאן, וכאן, וכאן).
מדד היוגורט
אגב, זה היה יכול להיות היוגורט, אם האינטלקטואלים היו מתעוררים בזמן. אבל הם לא.
הארץ שלנו
לא כל העיתונים המרכזיים בישראל עסוקים בדיווח סנסציוני על מאבק סביב מחיר הקוטג', או בסיקור מעמיק של משבר מעמד הביניים בישראל. יש גם מי שלנוכח התעוררותה האפשרית של מחאה חברתית ומצפון כלכלי בישראל, מעמיד אלטרנטיבה: חיזוק ערך המותג (של העיתון, הכוונה).
"לבני לנתניהו: עמדתך ביחס לסכסוך קוברת את הסיכוי לחיים נורמליים כאן", נכתב בכותרת הראשית של "הארץ". באמת? יו"ר האופוזיציה תקפה את העומד בראש הקואליציה? עצרו את מכונות הדפוס! (לא באמת, צריך עוד להדפיס גם את "ישראל היום" ואין זמן לשטויות). נכון, גם מאורע כמו התבטאות של ציפי לבני ראוי לסיקור, אבל אם תחברו את האינצ'ים שהקדישו עיתוני ישראל – כולל "הארץ" – להתבטאויות יו"ר האופוזיציה בקדנציה הנוכחית של הכנסת, תקבלו מספר לא גבוה בהרבה מאחוזי שומן של קוטג' ישראלי ממוצע. מה גרם היום ל"הארץ" לפרוש תמונה גדולה של לבני על השער ולצטט אותה בכותרת הראשית?
כותרת המשנה מבארת: "יו"ר האופוזיציה תקפה את ראש הממשלה בכנסת בשל דבריו לאתגר קרת, שלפיהם הסכסוך בלתי פתיר", נכתב בה. "דבריו לאתגר קרת" של ראש הממשלה התנוססו בכותרת הראשית של גליונות "הארץ" אתמול, שהוקדשו למיזם "'הארץ' של הסופרים", שבמסגרתו כותבים סופרים את תוכן קונטרס החדשות של העיתון. אם אתגר קרת היה מראיין את ראש הממשלה לא כשליח "הארץ", אלא סתם כסופר ישראלי עם חוש טוב ליחסי-ציבור, האם גם אז היה "הארץ" מפקיע את הכותרת הראשית שלו יום אחר יום לסיקור אירוע מילולי אזוטרי?
ברור שלא. איך אני יודע? כי עצרתי את הזמן, החזרתי אותו לאחור, שיניתי את המציאות, ואחר-כך סובבתי את כדור הארץ מהר בחזרה ובדקתי את הכותרות של "הארץ" (ערבים וקוטג'). אבל היי, זה בלתי אפשרי! נכון. אבל עכשיו אני לא עיתונאי, אני סופר, ובחרתי להיות סופר מדע בדיוני. כמו "הארץ".
מצבה המידרדר
"המשבר ביוון גרם לצניחת המדדים בבורסות בעולם והפיל את הממשלה", נכתב בכותרת על שער "הארץ". כשחדשות הכלכלה עוברות מהמוסף הכלכלי אל שער קונטרס החדשות, המצב כנראה באמת חמור.
"עשרות אלפי יוונים השתתפו אתמול בהפגנות סוערות במחאה על צעדי הצנע", נפתח הדיווח המתורגם מ"הניו-יורק טיימס". עוד נכתב בידיעה: "ההתפתחויות באתונה, והמחלוקת החריפה בין נציגיהן של המדינות החברות בגוש היורו באשר לדרך לפתרון משבר החובות של יוון, גרמו אתמול לירידות חדות בשווקים בעולם. בתום היום הסוער הודיע ראש הממשלה יורגוס פפנדריאו כי ירכיב היום ממשלה חדשה".
בעיתונים האחרים, בכל מקרה, היוונים לא זוכים להופיע על השער ועניינם נדחק למדורי החוץ: ידיעה קצרה ב"ידיעות אחרונות" וידיעה קצרצרה ב"מעריב". רוב האינצ'ים הלא רבים שמקדישים שני העיתונים לסיקור המשבר ביוון מוקדשים לצילומים מההתנגשויות האלימות בין המשטרה למפגינים.
ב"ישראל היום" מופקע סיקור יוון ממדור החוץ המגוחך תמיד (המדור היום מכיל שלוש ידיעות: שחקנית הוליוודית ילדה בן, כוכבת פורנו סיפרה על התכתבות וירטואלית עם חבר קונגרס, ובתחתית העמוד: יו"ר בית-הנבחרים "יוצא למתקפה נגד אובמה"), ומופיע בדמות שתי תמונות מההפגנות, על השער ובכפולה הפותחת, ופסקה בת 85 מלים בסוף ידיעה על הבורסה בישראל ("כמו כן, הסיפור בחו"ל קשור למצבה המידרדר של יוון").
סליחה שניצחנו
"ייל סוגרת את המכון לאנטישמיות בעקבות טענות לליבוי אסלאמופוביה", נכתב בכותרת בתחתית שער "הארץ" (נטשה מוזגוביה). "בחודש אוגוסט האחרון נערך במכון כנס שכותרתו היתה 'אנטישמיות גלובלית: משבר של המודרניות'. יותר ממאה חוקרים השתתפו בו, ורבים מהם התייחסו לבעיית האנטישמיות בעולם הערבי. לאחר הכנס תקפו אנשי אקדמיה וחברי הקהילה המוסלמית בארה"ב את המכון, בטענה שהוא מלבה אסלאמופוביה וגזענות נגד ערבים". ייל מכחישה וטוענת כי המכון נסגר מסיבות אקדמיות.
"הבריכה הנסתרת עלולה להצית משבר דיפלומטי", נכתב בכותרת ידיעה צמודה על שער "הארץ". "אחרי שנים של הזנחה החלו עיריית ירושלים, הרשות לפיתוח העיר והמשרד להגנת הסביבה בניקוי בריכת חזקיהו. אבל בעיר העתיקה כמו בעיר העתיקה, גם מבצע ניקיון עלול להוביל למשבר דיפלומטי", כותב ניר חסון בפתח הידיעה.
ידיעת תקשורת אחת
"חדשות ערוץ 10 צפויות לעבור לאולפני הבירה, JCS – כך מסתמן בתום תהליך בדיקה של בכירי חברת החדשות של מספר מוקדים בבירה", כותב לי-אור אברבך ב"גלובס". "אולפני JCS שייכים לאחד מבעלי המניות של הערוץ, רון לאודר. בפגישתו עם ראש עיריית ירושלים ניר ברקת בחודש שעבר בניו-יורק, עמד לאודר על כך שהחדשות יעברו לירושלים ולא לאבו-גוש, כמו גם לכל מקום אחר באזור הבירה רבתי. לערוץ 10 כבר יש היום שטח באולפני-הבירה שבכניסה לעיר, שם יושב הבסיס הירושלמי של החברה. כעת תידרש החברה להתאמות על מנת להכיל 1,500 מ"ר שדרושים להתבססותה של החברה במתחם המדובר".