בעבר היה פופולרי להחזיק בבתים בישראל מטחנה ידנית מפלדה יצוקה כדי להכין קציצות. בשנים האחרונות ד"ר ערן רולניק, שמשמש כרופא ראשי ביחידת הפיצויים האישיים במשרד האוצר, עובר דרך המטחנה של משטר נתניהו שמנסה להפוך אותו לקציצה כנועה. מי שמסובב את הידית הוא ראש הממשלה נתניהו. אין צורך באיתור הנחיה אישית שלו לטפל בד"ר רולניק, די ב"רוח המפקד".
"הארץ" ו"דה-מרקר" סיקרו בהרחבה את הפרשה. להבנת השלב הנוכחי באבולוציה של משטר נתניהו, חשוב במיוחד להאזין לראיון עם ד"ר רולניק בפודקאסט "השבוע" של ליאור קודנר, בו תיאר לפרטי פרטים את השתלשלות ההליך המשמעתי נגדו בנציבות שירות המדינה בגלל מאמרים ביקורתיים על הממשלה שפרסם ב"הארץ".
משטר דמוקרטי מאופיין בהגנה רחבה על חופש הביטוי ושלטון החוק, וגם בפעולה לפי כללים אחידים, שוויוניים ושקופים. לעומת זאת, משטר סמכותני מתאפיין בכך שאזרח המממש את חופש הביטוי מסתכן בכך שהמשטר יגבה ממנו מחיר אם הדבר לא יישא חן בעיני אנשיו, כמו גם בכך שהחיים נתונים לכללים שרירותיים ונזילים המשתנים בהתאם לגחמות המשטר וצרכיו.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במתקפה חריפה על מערכת המשפט, לפני פתיחת משפטו הפלילי, כשמאחוריו חברי-כנסת ושרים מהליכוד. בית-המשפט המחוזי בירושלים, 24.5.2020 (צילום: יונתן זינדל)
משטר נתניהו טרם השלים את השתלטותו על מערכת המשפט, לכן אין ביכולתו לפרסם "רשימה שחורה" של אזרחים או להכריז על פיטורים המוניים של כל מי שהשתתפו במחאות נגדו. במקום זאת, אחד הנשקים המרכזיים שלו היא השרירותיות, שמובילה לחרדה, חוסר ודאות וצנזורה עצמית.
באמצעות ההתנהלות השרירותית, משטר נתניהו יוצר מצב שבו כל אזרח צריך לשקול היטב את התבטאויותיו בעבר ובעתיד. בהעדר ידיעה מראש אילו מביניהן ייחשבו בעיני המשטר כחציית קו אדום בלתי-נראה, כל התבטאות עלולה להצדיק בדיעבד את סימונו של האזרח כמטרה. בהתאם, ד"ר רולניק התקדם משלב לשלב במטחנה באופן שרירותי והסיפור שלו מעורר שאלה בקרב כל אזרח ישראלי – האם מה שקרה לו יכול לקרות גם לי?
השלב השרירותי הראשון במטחנה היה עצם הגשת התלונה ובחירת התוכן שהוכנס לתיק ש"נתפר" עבור ד"ר רולניק.
כאשר הפקידה הזוטרה במשרד האוצר נשאלה על סמך מה הגישה את התלונה לנציבות, היא סירבה לחשוף מי הנחה אותה להתלונן והשיבה שהתלוננה רק על בסיס כותרות המאמרים שפרסם רולניק, מאחר שכלל לא היה לה מנוי ל"הארץ".
אבל ד"ר רולניק נחקר לא רק על המאמרים שפרסם, אלא גם נשאל אם הוא "מגיע להפגנות בקפלן כל מוצאי שבת". מי במשטר נתניהו מחליט על הגשת תלונה נגד אזרח ומה הקריטריונים לבחור דווקא אזרח מסוים מתוך רבים? מה שם אזרח על ה"כוונת" של המשטר: פרסום מאמרים בעיתון, כתיבה ביקורתית ברשתות החברתיות, החזקת שלט בהפגנה, עצם ההשתתפות בהפגנה או השילוב בין כל אלה? האם יש משמעות לקשרי חברות או משפחה של האזרח? ד"ר רולניק נבחר אקראית או כי אחיו גיא הוא המייסד של "דה-מרקר" וסגן מו"ל קבוצת "הארץ"?
ד"ר רולניק פרסם כ-35 מאמרים ב"הארץ". מתוכם נבחרו חמישה, שהתפרסמו החל מפברואר 2023. עד כמה רטרואקטיבית משטר נתניהו בוחן את ההיסטוריה של התבטאויות האזרח? האם למשטר יש מאגר של התבטאויות? והאם מבחינת המשטר יש "התיישנות" על חלק מהן?
השלב השרירותי השני במטחנה, היה הזימון של רולניק לחקירה והשאלות שנשאל בה.
לא נאמר לד"ר רולניק מראש מדוע זומן לחקירה. מי מחליט במשטר נתניהו שתלונה תהפוך לחקירה? האם מבחינת משטר נתניהו החקירה היא מטרה בפני עצמה? "מסע דיג" כדי שהנחקר יילחץ ויודה בעבירות שביצע ואף שלא ביצע? או שנדרשת תשתית ראייתית ומשפטית לצורך עצם הפתיחה בחקירה?
במשך כשלוש שעות ד"ר רולניק נחקר על תוכן מאמריו, אבל גם על טוקבקים שנכתבו בתגובה להם ועל כותרות של מאמרים שכתבו אחרים והעורכים שמו הפניות אליהם במאמריו של ד"ר רולניק. האם מבחינת משטר נתניהו אזרח אחראי להתבטאות של עצמו כמכלול, או שניתן לפרק אותה לחלקים ולבדוק כל אחד מהם בנפרד וללא הקשר, ואף להטיל עליו אחריות על התבטאויות של אחרים?
ד"ר רולניק נחקר אם לעג לרעיית ראש הממשלה, מאחר שבאחד ממאמריו קרא לה כאשת מקצוע למחות נגד קידום חוק שיאפשר טיפול בילדים ללא הכשרה אקדמית. האם מבחינת משטר נתניהו, בני משפחתו ומקורביו של ראש הממשלה הינם חלק מהמשטר ולכן התייחסות אליהם עלולה להיחשב כפגיעה במדינה?
השלב השרירותי השלישי במטחנה, היו ההחלטה להעמיד לדין משמעתי את ד"ר רולניק והעיתוי שלה.
ד"ר רולניק פנה לנציבות ולמנכ"ל משרד האוצר כדי לברר את תוצאות החקירה וקיבל תשובות מתחמקות. רק בחלוף כשנה מהחקירה, כאשר ד"ר רולניק ניסה להתמודד במכרז בשירות המדינה, יו"ר ועדת הבוחנים חשפה בפניו מסמך בעניין שצורף לתיקו.
בתגובה ל"הארץ" הנציבות טענה כי העיכוב בטיפול אגף המשמעת נבע בשל "מיעוט כוח אדם". מהם השיקולים של משטר נתניהו להעמיד לדין אזרח? האם עדיף לאזרח "להוריד פרופיל" ולא להתמודד במכרזים נוספים כדי לא לעורר את תשומת לב המשטר? האם עדיף לאזרח שזומן לחקירה להבין את הרמז ולפרוש מיוזמתו?
ד"ר רולניק הועמד לדין משמעתי בגין עבודה פרטית ללא היתר, מאחר שהוא לא חידש בזמן את האישור לעבודה נוספת וקיבל תשלום בסך 450 שקל עבור חלק מהמאמרים. בנוסף, הועמד לדין בעבירה של "התנהגות שאינה הולמת ושעלולה לפגוע בתדמיתו ושמו הטוב של שירות המדינה", עבירה רחבה ועמומה שכמעט כל דבר עלול להיכלל בה אם ישנו רצון פוליטי לעשות זאת על מנת להלך אימים על אזרח. כיצד משטר נתניהו בוחר את סעיפי העבירות? האם אזרח צריך לפחד כי נמלים שכבר הספיק לשכוח מהם יהפכו בדיעבד לפילים או לעבירות בעיני המשטר?
השלב השרירותי הרביעי במטחנה הינו חוסר הוודאות של ד"ר רולניק לגבי העתיד. האם משטר נתניהו סיים להתעסק עם ד"ר רולניק או שיש לו תוכניות נוספות לגביו? האם ייפתחו חקירות נגדו בתחומים אחרים, או שייעשו ניסיונות להקשות על פרנסתו גם מחוץ לשירות המדינה?
ב"יום העצירה" שהתקיים השבוע (17.8), רופאים ואנשי מערכת הבריאות צעדו מבניין ההסתדרות הרפואית ברמת גן אל כיכר החטופים בתל אביב, בקריאה להשבת החטופים. ד"ר צבי פישל, מנהל מחלקה סגורה בגהה, אמר ל-ynet: "אני מפגין בראש ובראשונה למען שחרור החטופים. אבל לא רק. אני מוחה גם נגד הממשלה הדיקטטורית המכהנת, שהביאה את מרבית הציבור הישראלי לכדי ייאוש ואני נלחם על החזרת התקווה".
האם כל הרופאים ואנשי מערכת הבריאות שהשתתפו בהפגנה בפנים גלויות, או שפרסמו תמיכה בה ברשתות החברתיות, יזומנו לחדר החקירות? בינתיים כנראה שלא, אך מבחינת משטר נתניהו הם כולם כבר צריכים לפחד.